זמירות לשבתהכי טובים שיש
"טעם החיים" - ההופעה, יום חמישי 22:55, ערוץ yes דוקו
הנה לכם סרט של שעה וחצי שמתנקז לאותן 43.5 שניות שבהן אזלו כל הכרטיסים למופע הפתיחה באיחוד המחודש של חבורת "מונטי פייטון".
למרבה הצער, חלק מההומור התיישן בינתיים, עד כדי כך שמתחשק לצעוק - "יאללה מונטי לך הביתה", ועדיין, אי-אפשר שלא לזכור לחבורה הזאת את חסד נעוריה: אחרי הכול, על כמה אנשים כבר אפשר לומר ששינו מן הקצה אל הקצה את ההיסטוריה של ההומור?
אז נכון שכל המופע הזה לא היה נולד אלמלא (עוד) גירושים מכוערים (ובעיקר מרוששים) של ג'ון קליז הנפלא, ונכון שחסרונו של גראהם צ'פמן מורגש (אם כי חברי ההרכב מטפלים גם באובדן הזה בהומור משובח) - ועדיין, אפילו הסרט הזה על "מאחורי הקלעים" של ההכנות למופע החדש מצליח לרגש, להצחיק - ובעיקר לעורר געגוע לימים שבהם רוח הסיקסטיז סחפה בוגרים של מוסדות יוקרתיים כמו אוקספורד וקיימבריג' אל הומור שנראה מטופש, אבל מאלץ את הצופים לחשוב מחדש.
* ציון: 8
זמירות לשבת
"בית ספר למוסיקה", יום שישי 21:15, ערוץ 2 קשת
עליי להודות שהשיבוץ הזה מעט מוזר לי. חלפו כבר שנים מאז חשב מישהו שגם הציבור החילוני - זה שמפהק מדי ערב שבת מול טלוויזיה רב-ערוצית שאף אחד מערוציה אינו ראוי לצפייה - זכאי לתוכן שמתאים לפריים-טיים. "ארץ נהדרת", כמדומני, הייתה האחרונה להשקיע בליל שישי, לילה שמניב רייטינג עגום כמעט בהגדרה.
משום כך שמחתי לגלות את "בית ספר למוסיקה" בלוח המשדרים של שישי בערב. התוכנית הזאת אינה כוס התה שלי, ואפשר בהחלט שגם לילדים הללו פיללו מי שאינם שומרי שבת, ובכל זאת, עד היום היחיד שהתייחס אלינו בכבוד היה שי שטרן בערוץ 10, וגם זה במגבלות הז'אנר.
ובכל זאת, יש כאן גם תהייה: רבים ממשתתפי התוכנית הזאת, שלא לדבר על צופיה, מגיעים מהמגזר המסורתי-דתי. האם נבון לשגר את התוכנית החמה והמשפחתית הזאת (לטוב ולרע) רחוק כל-כך מהקונצנזוס?
אגב, מי שמחפש תכנים מאתגרים יותר ונמנע מלצרוך טלוויזיה במהלך השבוע, מוזמן לצפות בשידור רציף של שלושת פרקי הביוגרפיה המעולה של וולט דיסני (17:00-20:00, ערוץ yes דוקו) או בששת פרקי הסדרה: "הימים האחרונים של הנאצים" (21:00-01:40, ערוץ ההיסטוריה).
* ציון: 7
