עו"ד רני שורץ / צילום: תומר יעקובסון
"עבריין מס" נלכד ברשתה של רשות המסים, ולכאורה היה חשוף לאישום פלילי, אך הרשות הציעה לו הצעה "מפתה": שלם כופר בסך 270 אלף שקל ולא תועמד לדין.
ה"עבריין", שטען כי ביצע טעות טכנית בדיווחי המס שאינה מצדיקה קנס שכזה, החליט לנסות את מזלו בבית המשפט - והועמד לדין.
ומה הייתה תוצאת המשפט? קנס בסך 250 שקל בלבד - כ-99.9% פחות מהסכום שנדרש לשלם על-ידי רשות המסים.
נשמע מופרך, אך כך בדיוק קרה בעניינו של בעל מפעל לייצור דלתות פלדה, שהודה והורשע ב-64 עבירות של הוצאת חשבוניות מבלי לשלם את המס עליהן במועד.
המקרה הגיע לבית המשפט השלום בתל-אביב, לאחר שבעל המפעל סירב להצעת הכופר שהציגה בפניו רשות המסים בסך 270 אלף שקל כאמור. הוא הועמד לדין והורשע על-פי הודאתו - אך עתר כי בית המשפט יבטל את הרשעתו.
העסקה שבמסגרתה זומן בעל המפעל לחדרי החקירות של רשות המסים אירעה בשנת 2011, ובמסגרתה היה בעל המפעל מחויב לדווח ב-3 פעימות נפרדות על 3 תשלומים, ולהנפיק בגינם 64 חשבוניות בכל פעם.
בעוד שבפעמיים הראשונות הוא דיווח כראוי, בדיווח השלישי כשל וטעה. ואולם, ימים ספורים לאחר שזומן לחקירה במע"מ, הוא הודה בטעות ושילם את יתרת המע"מ בסך 700 אלף שקל.
חרף האמור, רשות המסים פתחה נגדו בהליכים פליליים, ובמקביל, כאמור, הוצגה בפניו את האפשרות לשלם את הכופר ולהימנע מהעמדה לדין. במקרה שלו, הסתבר שלפעמים שווה להמר על בית המשפט.
באמצעות עורכי דינו, רני שורץ ומרינה גופן ממשרד ירון-אלדר-פלר-שורץ, הסביר בעל המפעל לבית המשפט כי אם ייוותר הרישום על כנו, לא יתאפשר לו להחזיק נשק (דבר הנחוץ לו בהיותו בעל מפעל בגוש עציון); תימנע ממנו האפשרות לשמש כספק של מוסדות ממשלתיים - דבר אשר יסב לו נזקים כספיים בהיקפים של מאות אלפי שקלים; ואף תימנע ממנו האפשרות לשמש כחבר באיגוד המנעולנים (חברות הדרושה לו בהיותו יצרן דלתות פלדה).
השופטת לימור מרגולין-יחידי קיבלה את טענות בעל המפעל, וקבעה כי אף ש"ההתייחסות לעבירות מס היא מחמירה, בשל ההשלכות הקשות של מעשי עבריין המס על הקופה הציבורית ועל השוויון בין אזרחי המדינה בנשיאה בנטל המס, ובשל הדמיון שבין עבירות אלה, ובין היתר העבירות של הוצאת חשבונית ואי-תשלום מס, לבין עבירות הגניבה... בעבירות מס יש מדרגים שונים של חומרה, הנבדלים בעיקר בדרגת המחשבה הפלילית. מובן כי עבירות מס שלא נלוותה אליהן כוונת התחמקות ממס, ושהעונש המקסימלי ביחס אליהן עומד על שנת מאסר, הן עבירות קלות יותר במדרג העבירות".
השופטת התייחסה לעובדות שיש בהן כדי למתן באופן לא מבוטל את החומרה של העבירות בהן הורשע בעל המפעל, ובין היתר העובדה שמדובר על עסקה אחת, מורכבת, אשר פוצלה ל-64 חשבוניות, כפול 3 פעמים; כאשר שתיים מתוך 3 "תחנות התשלום" של העסקה דווחו כראוי; לחברה שבמסגרתה בוצעה העסקה לא הייתה עוד פעילות זולת אותה עסקה; בעל המפעל תיקן את הטעות ושילם את המע"מ ימים ספורים לאחר חקירת מע"מ; בעל המפעל עשה ככל שביכולתו על-מנת להקל על ההליך המשפטי; היה בעל עבר נקי, התנהל באופן נורמטיבי ותרם למדינה.
בית המשפט אף קיבל את הטענה כי היה מדובר בעבירה שבוצעה "עקב שגגה", שנבעה מפעולה חסרת תשומת-לב.
"בנסיבות אלה", פסקה השופטת, "מידת הפגיעה באינטרס הציבורי אם לא יורשע היא קטנה יותר", ומנגד "הרשעה תפגע באופק חייו של הנאשם".
בנסיבות אלה החליטה השופטת לבטל את ההרשעה, חייבה את הנאשם בקנס בסך 250 שקל, שהוגדר "סמלי", וב-350 שעות עבודה לטובת הציבור.