גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם הערבים רוצים לחיות בערים עם תכנון מיטבי בסטנדרט גבוה"

בשנים הקרובות אמורה לקום בגליל המערבי העיר הערבית, "טנטור" ■ מושב מיוחד בוועידת עכו לעירוניות יעסוק באתגרים הניצבים בפני מתכנני העיר, ובעתידה של העיר הערבית בישראל

ערבים בשוק /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ערבים בשוק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

אם תשאלו את הישראלי הממוצע כיצד המגזר הערבי רוצה לחיות ובאילו פתרונות דיור הוא מעוניין, קרוב לוודאי שלרוב תענו שהערבים בישראל רוצים לגור בכפרים, בבתים גדולים שמאכלסים חמולות של עשרות נפשות, וגם לא מאוד משתוקקים לשלם כספי מסים לטובת בניית תשתיות מתקדמות ושטחים ציבוריים. ״זו גישה אוריינטליסטית, תלויית הקשר, גישה שמנציחה פערים״, אומר מתכנן הערים פרופ׳ ראסם חמאיסי מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. חמאיסי טוען שלפני 1948 כבר החלה האוכלוסייה הערבית בישראל בתהליכי עיור מואצים, שמלחמת העצמאות קטעה. ״התהליך הזה נפסק ושארית האוכלוסייה התכנסה בכפרים, בלית ברירה: מדיניות ממשלתית הפקיעה ממנה קרקעות וחסמה אותם מניידות במרחב הזדמנויות חופשי. זה הנציח את התפיסה הזו בקרב הממסד והציבור היהודי, ואפילו גרם להפנמה בקרב הערבים בעצמם״.

חוסר התוקף של הגישה הזו התברר ביתר שאת בשנים האחרונות: ״תסתכל על הציבור הפלסטיני בגדה המערבית״, מדגים חמאיסי, ״הם עוברים לרמאללה ולשכם ולעיר החדשה רוואבי, וכמוהם הציבור הערבי החי בישראל, שעובר לנצרת ולחיפה ולעכו. האוכלוסייה הערבית לא בנויה ממקשה אחת, יש בה שונות, אבל המחסור בפתרונות דיור עבורם הנציח את התפיסה, שמגיעה מבחוץ, שהם רוצים לגור בצורת חיים כפרית״.

זהו אחד האתגרים שעמדו בפני מתכנני העיר הערבית המתוכננת הראשונה בישראל, שאמורה לקום בשנים הקרובות סמוך לג׳דידה-מכר בגליל המערבי ונושאת את השם הזמני ״טנטור״: להתנער מהדעות הקדומות ולברר בדיוק מה מעמד הביניים הערבי בישראל רוצה. מושב מיוחד בוועידת עכו לעירוניות, שתתקיים בין ה-17 ל-19 בנובמבר עומד לעסוק בדיוק בסוגיה זו: העתיד של העיר הערבית בישראל. וכנראה שהעתיד הזה דומה מאוד לעתיד העיר היהודית בישראל. בסופו של דבר, חרף הסכסוכים ואי ההסכמות, כנראה שהמגזרים הערבי והיהודי בישראל די דומים בהעדפות שלהם בתחום הדיור.

מחסור באופציות מגורים

"מתוך התהליכים שעשינו עד עכשיו עולה ציפייה לעיר מודרנית בסטדנרטים הגבוהים ביותר״, אומר אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני באגף תכנון במשרד הבינוי והשיכון המנהל בין היתר את פרויקט העיר הערבית ״יכול להיות שהחלום הוא צמוד קרקע, בדיוק, אגב, כמו אצל היהודים. אבל האפשרויות מוגבלות והחיים חזקים מהן - כפי שיהודים יודעים גם. יהיה תמהיל של בנייה בטנטור, בנייה רוויה וצמודי קרקע".

״חלק ניכר מפתרונות הדיור הנוכחיים בחברה הערבית הוא תוצאה של אילוצים״, טוען אופיר פינס, שר הפנים לשעבר וראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת״א, ״יש הרבה ערבים שרוצים לבנות לגובה ולהשתחרר מהבנייה החמולתית. השאלה היא זמינות הקרקע. העיר החדשה, בסופו של דבר, צריכה להיות עיר מודרנית: ערביי ישראל מסתכלים על מה שקורה מסביב והדור הצעיר, גם אם לא כולו, מאוד רוצה שיהיו פתרונות נוסח עיר מודרנית, על פי כל קנה מידה: בתים משותפים, סטנדרט בנייה גבוה יחסית".

"חשוב לזכור", מוסיף פינס, "שאמנם ברמה האידיאלית החתירה היא ליצירת עיר לכולם, אולם ברמה הפרקטית ובכדי להתמודד כראוי עם מצוקות הדיור בחברה הערבית, אין מנוס מהקמת עיר ערבית בזמנים הללו״.

״אחד הדברים שעשינו זה לבדוק מה קורה בציבור הערבי, יזמנו מפגשים ופורומים שונים כדי להבין מה רוצים״, מספר טייכמן, ״והתברר לנו שהם רוצים לראות בדיוק מה שהיהודים רוצים: עיר כמו מודיעין וכמו כרמיאל, תכנון מיטבי בסטנדרטים הגבוהים, שטחים ציבוריים ושירותי חינוך ותחבורה ציבורית וחניות ורחוב מסחרי. לא טלאי על טלאי כפי שקורה לא פעם בהרחבות ביישובים ערביים קיימים״.

פרופ׳ חמאיסי מעריך, לפי מחקר שביצע, שכ-30-40 אחוזים מהציבור הערבי ״מעדיפים לצאת מהמסגרת הכפרית המסורתית למתכונת עירונית״. הבעיה הייחודית למגזר הערבי בישראל היא מחסור באופציות אחרות. אם זוג יהודי צעיר יכול לבחור בין עירוניות נוסח תל אביב לבין עירוניות נוסח מודיעין, וכמו כן לבחור אופציה של מושב, יישוב קהילתי או אפילו לנסות להתקבל לקיבוץ, הרי שעבור הערבים הצעירים רוב האופציות האלה חסומות. ואפילו בתוך הכפרים מגוון האפשרויות מצומצם מאוד. בתוך המגזר הערבי יש מיעוט בעלי קרקעות, ויש רבים שאין להם קרקע ועל כן אינם יכולים לבנות בית, ומנגד יש להם אופציות מוגבלות מאוד בצורות התיישבות אחרות. הערים המעורבות הגדולות - חיפה, נצרת, תל-אביב יפו ועכו, בין השאר, מסוגלות לספוג רק חלק קטן מהמעוניינים בהגירה אורבאנית, לכן לפי חמאיסי יש קבוצה גדולה של ״מחוסרי דיור ומחוסרי קרקע״, שכמהים ״להתנייד למקומות חדשים כדי לזכות בפתרון מגורים איכותי״, וכל המעורבים תומכים בשלב זה ביצירת פתרון ייעודי לערבים, אף שאינם רוצים למנוע בחוק מיהודים לעבור לעיר החדשה.

״שאלת ההפרדה היא שאלה מצוינת״, אומר פינס, ״היישובים של הערבים צפופים מאוד ויש להם דרישה אמיתית וצורך אמיתי. יש בעיה עצומה של היעדר דיור, היעדר קרקע, ושל צפיפות. יש מקום לייצר פתרונות על בסיס הקבוצות השונות גם אם אנחנו מעוניינים לחיות ביחד. תייצר עיר אחת - לכולם ואתה עלול שלא למלא את היעד בסופו של דבר״. גם טייכמן סבור כך: ״להגיד - ׳שיגורו איפה שהם רוצים׳ אפשר להגיד כבר היום, ועובדה שהמצוקה גדולה. אני אישית הייתי רוצה לראות חברה הטרוגנית שחיה בצורה משולבת, אבל אני לא בטוח שאנחנו שם, ובשלב הזה יש לתת פתרונות ייחודיים לצרכים ייחודיים שלא מקבלים מענה בדרך הרגילה״.

״ברמה העקרונית העיר צריכה להיות פתוחה לכולם״, אומר חמאיסי, ״אבל בינתיים שתי האוכלוסיות מעדיפות מגורים נפרדים ובעוד שלאוכלוסיה היהודית יש מגוון צורות דיור ביישובים שונים, לאוכלוסיה הערבית חסר המגוון. אני רוצה להאמין שתהיה שותפות באזורי תעסוקה ובמרחבים תפקודיים, שתגיע גם למרחבים שכונתיים״.

לא פרבר שינה

הנקודה האחרונה נוגעת בסוגיית יכולתה של העיר החדשה להיות בת-קיימא: הרבה מאוד מועצות מקומיות ערביות בישראל סובלות מגרעונות עמוקים, ונשענות על תמיכה גדולה מהמדינה, וחלק מרכזי מהתכנון המוקדם של העיר החדשה עוסק במניעה מוקדמת של מצב שכזה. ״קריטי שלעיר תהיה יכולת לייצר הכנסות, שלא תהיה תלויה במדינה למענקי איזון״, אומר פינס, ״האתגר הוא שטנטור תהיה מלכתחילה בעלת יכולות כלכליות ויקימו אזור תעשייה ומסחר, ואולי גם תיירות, לא רק בתים ובתי ספר. זו תהיה החמצה אם העיר תהיה פרבר שינה ותו לא. הפתרונות הכלכליים שלה צריכים להיות משולבים עם יישובים קיימים, כיוון שאסור שג׳דידה מכר תפסיד מהמהלך. מודיעין החריבה את לוד, וצריך ללמוד מהניסיון - ליצור משהו חדש בלי להרוס את מה שמסביב. העיר החדשה צריכה לשרת את האזור".

טייכמן מסביר ש״פעלנו לכלול איזור תעסוקה בתוך תכנון העיר שיוצר גם הזדמנויות תעסוקה קרובות וגם הכנסות לרשות המקומית. חשוב לייצר עיר שאינה עניה ושאינה תלויה לחלוטין במדינה. זה חלק מהיתרון של מהלך חדש וגדול - לקחת חטיבת קרקע זמינה ולייצר בה את כל מערך הפתרונות״.

מעבר לכל האתגרים האלה בדרך להצלחה של הפרויקט החדש, חמאיסי מבהיר שיש צורך גם במהלך לביסוס אמון בין הרשויות במדינה לבין הציבור הערבי שהוא קהל היעד של העיר. ״אוכלוסיות תמיד חוששות ממצב שאינן רגילות לו. כדי לייצר מערכת אמון עם הציבור הערבי צריך לזרז תהליכי תכנון ופיתוח. זאת, כדי למחוק מהתודעה עמדות בקרב הציבור שלפיהן הערים האלה נבנות עבור משתפי פעולה. צריך לייצר מנגנוני אכלוס מותאמים לאוכלוסייה הערבית, לייצר מסד של סובסידיות ותמיכה בזוגות צעירים ולהציע צורות דיור שיש בהן אלמנטים שמתחשבים במאפיינים של אוכלוסייה בשלב מעבר של התפתחות הכלכלית שלהם, כדי למשוך קהל צעיר ולשבור את ההנצחה של המצב הקיים״.

עוד כתבות

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש