גידול פטם / צלם: תמר מצפי
ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ומי שמעורה בצורכי הקיבוצים והמושבים מהתקופה שהיה עוזרו של שר החקלאות אברהם כץ-עוז, איחד כוחות עם הלובי החקלאי, בעיקר זה של הקיבוצים - ורפורמת הפטם, שנועדה להוריד את מחיר העוף, הוצאה אתמול (א') מחוק ההסדרים.
ענף הפטם הוא אחד הענפים המצויים עדיין תחת משטר של תכנון במועצת ייצור (מועצת הלול), מכסות וסבסוד. הענף נשלט על-ידי המגדלים שהם בעלי הלולים הגדולים ובעלי המשחטות, מיעוטם במושבים ורובם בקיבוצים, ובשוליים פועלים עדיין מגדלים קטנים בסקטור המושבי.
המגדלים הקטנים, שעדיין מפעילים משק משפחתי, חוששים מפני התארגנות קרטלית של המגדלים הגדולים, הקיימת לטענתם בחשאי כבר היום ושתקבל גושפנקא חוקית בעתיד - מגמה שעלולה לגרום להם לסגור את הלולים.
המחיר שמקבל המגדל לק"ג פטם כ"מחיר מטרה" הוא 7.12 שקלים לק"ג (נכון לחודש אוקטובר - המחיר משתנה בהתאם למחירי התשומות). שוק הפטם מוערך בכ-5 מיליארד שקל בשנה.
מחירי הפטם לצרכן עלו ב-3 השנים האחרונות בכ-20%, תוך חילוקי דעות והאשמות הדדיות בין היצרנים למשווקים על הגורמים להתייקרות. האוצר ניהל לאחרונה משא-ומתן עם ראשי הלובי החקלאי בדרישה להוריד את המחיר לצרכן על-ידי הורדת המחיר ליצרני בשר הפטם. המגדלים, מצידם, האשימו את המשווקים ואת רשתות השיווק בעליית המחירים.
הלחץ על ועדת הכלכלה של הכנסת הגיע מצד כל אירגוני החקלאים, הן של הקיבוצים והמושבים והן של החקלאים המאוגדים בהתאחדות החקלאים והאיחוד החקלאי. הפעילים העיקריים בלחץ היו ח"כ מרצ לשעבר אבשלום (אבו) וילן והח"כ המכהן איתן ברושי (המחנה הציוני) מקיבוץ גבת וכן המזכיר החדש של התנועה הקיבוצית ניר מאיר, שמבחינתו מדובר בהישג משמעותי ראשון בתפקידו החדש.
הפשרה שהובילו ח"כ כבל והמזכ"ל מאיר היא, כאמור, הוצאת רפורמת הפטם מחוק ההסדרים, וזאת בתמורה להתחייבות של החקלאים להגדיל את היצע הפטם באופן שיוריד את המחיר בכ-10%.
גורם בכיר בסקטור החקלאי אמר ל"גלובס" כי "עצם העובדה שבמסגרת טירפוד הרפורמה בענף החקלאים מוכנים להתחייב על הורדת המחיר, מעידה על כך שמדובר מבנה קרטליסטי בכל שרשרת הייצור, שמתחיל משליטת החקלאים ביבוא הגרעינים, בייצור האפרוחים, בגידול העופות בלולי הפטם, במשחטות וכמובן במועצת הלול. ברור שכל זה נעשה על חשבון הצרכן".