בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
הבעיה עם ד"ר רן ברץ אינה רק הדעות שלו על מנהיגים שונים, כפי שבאו לידי ביטוי בפוסטים שלו. הבעיה היותר גדולה היא הצורה שבה הוא אומר את הדברים. כמו ילד בגן ילדים, אולי בבית ספר יסודי, ולא ילד חכם. והנה, האיש הזה זכה לכך שהוא יהיה על השולחן בפגישה הקרובה בין נתניהו ואובמה.
איך זה קרה? עוד אחד מנפלאות מינוייו של ראש הממשלה. זוכרים את ההוא שצילם נשים מתחת לחצאיותיהן? נתן אשל? היה צורך בלחץ ציבורי ומשפטי כדי שנתניהו ואשתו יסכימו להיפרד מצלם התחתונים הזה.
כמו פושט רגל באוצר
והמינוי של מירי רגב לשרת התרבות. תרבות, לא פחות, שזה כמו למנות פושט רגל לשר האוצר; ולא נשכח את ציפי חוטובלי שמונתה לשרת החוץ בפועל, יכול להיות מינוי יותר הזוי מזה של האשה הצעירה שעל יצועה חולמת, לדבריה, על... דגל ישראל בהר הבית? ונזכור גם את דני דנון, שנשלח לאו"ם על תקן של אבא אבן (ונתניהו עצמו); ולא יהיה הוגן כלפי ניר חפץ, הדובר, אם נשמיט אותו מהרשימה המכובדת הזאת. ויש עוד רבים ולא טובים בלשכה. ומה עם "המשכן"? מי מהעובדים שם שלא הגיש תביעה נגד בני הזוג המתגוררים בו, נתבע על ידי הפרקליטות. וזוכרים את "המעצב" שבא לבדוק את החורים בשטיחים? והרשימה ארוכה היא ורבה.
עכשיו בואו נגיע אל הנקודה. כשמינה את ברץ, אמר ראש הממשלה שלא ידע על כתבי השטנה של ברץ. יש לנו את המוסד ואת השב"כ ועוזרים ויועצים לרוב - אבל ראש הממשלה לא ידע את מה שהיה גלוי לעין כל. וזה מה זה מדאיג: מה עוד הוא לא יודע?
כמו צלם התחתונים
ועכשיו כשהוא יודע? הוא נוהג כמו במקרה של צלם התחתונים. הוא לא עושה כלום, בינתיים. הוא לא עושה את מה שאדם שקול היה עושה מיד, ללא דיחוי של שנייה: מעיף את האיש מכל המדרגות שמובילות אל משרד ראש הממשלה. אבל נתניהו הוא גבר. הוא נחוש. אף אחד לא יגיד לו את מי למנות. אבל מסתבר שאף אחד גם לא אומר לו את מי לא למנות.
אני פונה בזאת אל מצביעיו של נתניהו. אתם רשאים כמובן לאהוב את האיש, אבל מותר לכם, אני חושב שחובה עליכם, גם להסתכל לפעמים על העובדות. ההחלטות של נתניהו בתחום המינויים ישפיעו לא רק על מתנגדיו, אלא גם על תומכיו, עליכם. תנסו להפעיל גם את המוח, לא רק את הרגש. אתם באמת מוכנים לסמוך עליו?