גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חשוב למדוד את איכות החיים ואז לשאול כיצד ניתן לשפר אותה"

בוועידת עכו לעירוניות ידונו הרשויות והגורמים מקצועיים בגיבוש מדיניות משותפת לשיפור החיים בעיר ■ בין השאר יעשה ניסיון להגדיר איך מודדים את הצלחתם של תהליכי קיימות בערים השונות

קיימות עירונית / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קיימות עירונית / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

השיח על קיימות כבר מזמן חצה את גבולות המומחים והמשוגעים לדבר. המונח, וכל מה שהוא כולל בתוכו, הוא כבר נחלת רבים ועולה כמעט בכל דיון רלוונטי על עירוניות, בנייה ותכנון. הגישה של כלכלה מקומית מקיימת מניחה שתהליכי פיתוח אזורי ותרומתם לאיכות החיים צריכים להיות מעוגנים ביכולת לשמור ולטפח את הנכסים האזוריים והמקומיים, להיטיב את מצבן של הקהילות הקיימות ואת מצב הסביבה שבה הם חיים. אבל איך ניתן להעריך את ההצלחה ואת העמידה במטרות? מרבית המומחים מסכימים שהדרך להעריך את הצלחתם של תהליכי פיתוח וקיימות בערים עוברת דרך קביעה של מדדים.

עניין המדדים, יחד עם שלל תחומים אורבאניים, יעלה לדיון בוועידת עכו לעירוניות שתערך בין ה-17 ל-19 בנובמבר, שם ינסו גורמים רבים לגבש מדיניות לאומית משותפת לעירוניות. אסתי כהן ליס, מנהלת תחום תכנון תוכניות בינוי עירוניות במשרד הבינוי והשיכון, מסבירה שגיבוש המדיניות הוא חלק ממאמץ כלל עולמי שמוביל ארגון הדיור והעירוניות של האו"ם (UN HABITAT) בו משרד הבינוי והשיכון מייצג את ישראל. הוועידה והליך ההיוועצות מהווים חלק מהיערכות המשרד לקראת כנס Habitat III בשנה הבאה. לדבריה, המטרות העיקריות בוועידה הן למצב את סוגיית העירוניות כסוגיה אסטרטגית ברמה הלאומית, לנסח חזון ויעדים משותפים ולגבש ארגז כלים שתכליתו לאפשר, לעודד ולתמוך במהלכים לשיפור העירוניות.

- מהי עמדת המשרד בנושא קביעת מדדים להערכת תהליכי פיתוח וקיימות?

"משרד הבינוי והשיכון אמון על בנייה בארץ ומשכך הוא רואה את עצמו כאחראי על הפצת והטמעת תפיסות תכנון מתקדמות בבנייתן ובפיתוחן של שכונות מגורים. כחלק מתפיסת העירוניות המשרד רואה חשיבות רבה בקידום תוכניות לשכונות מקיימות. שכונה מקיימת היא שכונה שנותנת מענה לצרכים בהווה מבלי לפגוע בפוטנציאל של הדורות העתידיים לממש את הצרכים שלהם. במסגרת זו אגף אדריכל ראשי במשרד השיכון והבינוי מפתח בשנה האחרונה 'כלי מדידה' וולונטרי לשכונות מקיימות בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. מטרת העבודה היא יצירת מסמך אשר יתמקד בפיתוח כלים להטמעת נושא בנייה ירוקה. מסמך כולל המאפשר מדידה ובחינה של תכנון שכונות על ידי כלל הגורמים במשק: מתכננים, יזמים, גורמי תכנון פרטיים וממשלתיים, רשויות מקומיות, ועדות סטטוטוריות ועוד. הסוגיה המרכזית הנבדקת בהתייחס לכל אחד מהכלים ליישום היא כיצד נבחן הנושא בכלי המדידה בעולם. כמו כן, הניתוח כולל התייחסות לסוגיות ותובנות פרטניות הנוגעות לאופן המדידה של כל כלי ליישום וכיצד ניתן להטמיע אותן במציאות הישראלית. יש לציין כי בבחינת המדדים לתכנון בר קיימא של השכונות אנחנו משלבים נושאים רחבים לתכנון נכון ואופטימאלי. אנחנו נמצאים בשלב סיום כתיבת המדדים ולקראת פיתוח תבניות למקרי מבחן ופיילוטים לבחינת הכלי. המטרה היא הפצת כלי המדידה לקראת אמצע השנה הבאה".

"בעולם קיימים לא מעט מודלים של מדדים לבחינת הקיימות בשכונות ובערים", מסביר אביאל ילניק, רכז מחקר ופיתוח במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, "יש מדדים מתקדמים מאוד בבריטניה, ארה"ב ואוסטרליה, אבל הם לא מתאימים לישראל. אי אפשר להעתיק את המודלים שלהם, כי הקונטקסט הוא שונה. צריך לייצר דיון מקומי לגמרי שמותאם לישראל".

מנקודת המוצא הזו יצאה המועצה, יחד עם משרד השיכון, לעבודה אינטנסיבית בראשות ועדת היגוי משותפת ליצירת מודל מדידה ישראלי. בשיתוף עם גורמים מקצועיים נידונו כל הנושאים המרכזיים הקשורים לקיימות, ונבנו ביחד מדדים לבחינת ההצלחה. לדברי ילניק, "אנחנו משלימים טיוטה בקרוב ונפיץ אותה לציבור המקצועי. אנחנו נציג את הטיוטה בוועידת עכו לעירוניות כאשר המטרה היא לעודד באמצעות המדדים שנקבעו תכנון בר קיימא".

- אילו נושאים יעמדו לבחינה?

"כלי המדידה יכלול מדדים ב-5 נושאים: משאבים ותשתיות, משילות, כלכלה ומסחר, מרחב ציבורי ותנועה ותחבורה. עבור כל נושא יוגדרו קריטריונים, ועבור כל קריטריון יוגדר ניקוד שניתן לצבור, כאשר סך כל הניקוד הנצבר יזכה בדירוג כשכונה בת קיימא. ככל שימומשו יותר קריטריונים כך ניתן לזכות בדירוג גבוה יותר".

דרושים מדדים אחידים

הדיון על המדדים יהיה, כאמור, חלק משלל הנושאים שיעלו על השולחן בוועידת עכו לעירוניות. ד"ר אורלי רונן, מבי"ס פורטר באוניברסיטת ת"א, שתנחה את הדיון על המדדים, מסבירה שהמטרה בוועידה היא לעצב באמצעות דיון את המדיניות של ישראל לעירוניות. לדברי רונן, "הדיאלוג בין הגופים האזרחיים למדינה אמור לייצר מדיניות מוסכמת. השאיפה כמובן שהמדיניות תהיה משותפת ומקובלת על כל הגורמים. זו פעם ראשונה שעושים מפגש עם כולם, לפחות ברמה הלאומית".

- מה צפוי בדיון על המדדים?

"ראשית חשוב לציין ששנים התרגלנו למדוד איכות חיים בהתאם לצמיחה כלכלית ולא התייחסנו מספיק למרכיבים החברתיים והסביבתיים. המהלך לבנות מדדים לקיימות ולעירוניות משתלב במגמה רחבה יותר ליצירת מדדים חלופיים ועדכניים המשלבים מרכיבים חיוניים נוספים כמו מדד האושר של ארגון ה-NEF הבריטי, לצד מדדים נוספים. מגמה זו הכרחית בכדי לדעת אם אנחנו באמת צועדים בדרך הנכונה באורח החיים שאנו מבקשים לעצמנו. בתוך כל התחומים העירוניים תמיד עולה השאלה איך נדע שהגענו ליעד או שאנחנו בדרך לשם. במילים אחרות, איך נדע שאנחנו יותר טובים מאחרים. מדדים הם בעצם מכוונים שנותנים לך אינדיקציה שאתה בדרך הנכונה. הם מייצרים את היעדים העירוניים ומגדירים אבני דרך כדי להגיע אליהם. הם הופכים להיות כלי מדיניות מאוד משמעותי ויש הרבה מאוד עיסוק והרבה מאוד כיוונים בייצור מדדים".

רונן מסבירה ש"יש ערים שייצרו לעצמם מדדים שונים, כמו למשל תל אביב שיש לה סט שלם במסגרת האסטרטגיה העירונית הכולל - מערכת תחבורה וניידות יעילה וידידותית, פעולות עירוניות לעידוד קיימות ותכנון ופיתוח המרחב הציבורי, שכונות ובניינים בעיר.

לדבריה, ישראל למשל, הצטרפה לפני מספר שנים ל-OECD ונעשה מהלך לאימוץ מדדים משם. "יש דיון עולמי לגבי איכותם ומה מודדים בדיוק. נוצר צורך לייצר מדדים שיכולים למדוד את הנושאים הסביבתיים והעירוניים. אחת השאלות המרכזיות היא מה קורה ברמה המקומית. האם כל עיר צריכה מדדים משלה? האם כל תחום צריך מדדים משלו? האם לא סובלים מאובר מדדים ואיך ניתן לעגן וליצור הכוונה לכל עיר?".

- אז מה באמת הדרך שלדעתך נכון לפעול בה?

"לדעתי, נכון לייצר סט של מדדים שמדברים באותה שפה ושיהיו בהם מדדי חובה ומעבר לכך לכל רשות תהיה יכולת לבחור מה מתאים לה. בדיון שנערוך בוועידה נדבר בין היתר על מדדים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, מכון ירושלים, המועצה לבנייה ירוקה, בית ספר פורטר ומשרד התשתיות".

תפיסה הוליסטית לעירוניות

גלית כהן, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה, מסבירה ש"המשרד להגנת הסביבה מאמין בעיר, מאמין בעירוניות, יודע שהעיר - כשהיא עובדת כמו שצריך - מספקת מענה לא רק לאתגרים סביבתיים, כמו ניהול יעיל של משאבי טבע או הגנה על השטחים הפתוחים, אלא גם לסוגיות של אי שוויון, של הנגשת חינוך והזדמנויות תעסוקתיות לתושבים. לכן, המשרד לקח על עצמו לגבש תפיסה הוליסטית לעירוניות טובה ולהכין אסטרטגיה שיכולה לשמש לא רק את אנשי המשרד או הממשלה בכלל, אלא גם ראשי עיר, מנכ"לי רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, אדריכלי נוף ויועצים, סטודנטים ותלמידים".

- איפה באה לידי ביטוי האסטרטגיה הזאת?

"התוכנית החדשה של המשרד נקראת 'העיר עובדת'. היא פרי עבודה של צוות של 36 אדריכלים, מהנדסים, מתכננים עירוניים, משפטנים, כלכלנים ואסטרטגים. תהליך העבודה נמשך 10 חודשים והתוכנית כוללת סל רחב של 310 פרויקטים. מה שאנחנו מכנים כלי מדיניות. הפרויקטים הם גם בתחום הרגולציה אבל גם בתחום התעשייה והמסחר, בתחום החינוך והקהילה, בתחום המידע והנגשתו, בתחום החדשנות והערים החכמות ובתחומי התכנון הפיזי של המרחב העירוני. מתוך אותו סל נרחב התחלנו כבר ליישם בהצלחה רבה פרויקטים שאנו רואים לנכון לקדם. בנוסף, המשרד השיק לאחרונה גם את המדריך לתכנון סביבתי שמהווה את הביטוי לתפיסת העולם התכנונית של המשרד".

לגבי מדדים לבחינת העמידה בקריטריונים של ערים שונות, מסבירה כהן, ש"אחד הפרויקטים החשובים במסגרת התוכנית האסטרטגית שלנו, הוא פרוייקטי פיתוח מדדים לערים מקיימות. אנו רואים את פיתוח המדדים כהמשך ישיר לעבודה של המשרד על גיבוש 'מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי', בשיתוף משרד רה"מ, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרדי ממשלה נוספים. נהוג לומר שלא כל מה שנמדד הוא בהכרח חשוב, ולא כל מה שהוא בהכרח חשוב נמדד. לכן, כאשר אנו עוסקים בעירוניות, חשוב לנו למדוד את מה שחשוב: את איכות החיים בעיר ואת מצב הסביבה העירונית ואז לשאול כיצד ניתן לשפר את שני אלו".

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן