גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חשוב למדוד את איכות החיים ואז לשאול כיצד ניתן לשפר אותה"

בוועידת עכו לעירוניות ידונו הרשויות והגורמים מקצועיים בגיבוש מדיניות משותפת לשיפור החיים בעיר ■ בין השאר יעשה ניסיון להגדיר איך מודדים את הצלחתם של תהליכי קיימות בערים השונות

קיימות עירונית / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קיימות עירונית / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

השיח על קיימות כבר מזמן חצה את גבולות המומחים והמשוגעים לדבר. המונח, וכל מה שהוא כולל בתוכו, הוא כבר נחלת רבים ועולה כמעט בכל דיון רלוונטי על עירוניות, בנייה ותכנון. הגישה של כלכלה מקומית מקיימת מניחה שתהליכי פיתוח אזורי ותרומתם לאיכות החיים צריכים להיות מעוגנים ביכולת לשמור ולטפח את הנכסים האזוריים והמקומיים, להיטיב את מצבן של הקהילות הקיימות ואת מצב הסביבה שבה הם חיים. אבל איך ניתן להעריך את ההצלחה ואת העמידה במטרות? מרבית המומחים מסכימים שהדרך להעריך את הצלחתם של תהליכי פיתוח וקיימות בערים עוברת דרך קביעה של מדדים.

עניין המדדים, יחד עם שלל תחומים אורבאניים, יעלה לדיון בוועידת עכו לעירוניות שתערך בין ה-17 ל-19 בנובמבר, שם ינסו גורמים רבים לגבש מדיניות לאומית משותפת לעירוניות. אסתי כהן ליס, מנהלת תחום תכנון תוכניות בינוי עירוניות במשרד הבינוי והשיכון, מסבירה שגיבוש המדיניות הוא חלק ממאמץ כלל עולמי שמוביל ארגון הדיור והעירוניות של האו"ם (UN HABITAT) בו משרד הבינוי והשיכון מייצג את ישראל. הוועידה והליך ההיוועצות מהווים חלק מהיערכות המשרד לקראת כנס Habitat III בשנה הבאה. לדבריה, המטרות העיקריות בוועידה הן למצב את סוגיית העירוניות כסוגיה אסטרטגית ברמה הלאומית, לנסח חזון ויעדים משותפים ולגבש ארגז כלים שתכליתו לאפשר, לעודד ולתמוך במהלכים לשיפור העירוניות.

- מהי עמדת המשרד בנושא קביעת מדדים להערכת תהליכי פיתוח וקיימות?

"משרד הבינוי והשיכון אמון על בנייה בארץ ומשכך הוא רואה את עצמו כאחראי על הפצת והטמעת תפיסות תכנון מתקדמות בבנייתן ובפיתוחן של שכונות מגורים. כחלק מתפיסת העירוניות המשרד רואה חשיבות רבה בקידום תוכניות לשכונות מקיימות. שכונה מקיימת היא שכונה שנותנת מענה לצרכים בהווה מבלי לפגוע בפוטנציאל של הדורות העתידיים לממש את הצרכים שלהם. במסגרת זו אגף אדריכל ראשי במשרד השיכון והבינוי מפתח בשנה האחרונה 'כלי מדידה' וולונטרי לשכונות מקיימות בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. מטרת העבודה היא יצירת מסמך אשר יתמקד בפיתוח כלים להטמעת נושא בנייה ירוקה. מסמך כולל המאפשר מדידה ובחינה של תכנון שכונות על ידי כלל הגורמים במשק: מתכננים, יזמים, גורמי תכנון פרטיים וממשלתיים, רשויות מקומיות, ועדות סטטוטוריות ועוד. הסוגיה המרכזית הנבדקת בהתייחס לכל אחד מהכלים ליישום היא כיצד נבחן הנושא בכלי המדידה בעולם. כמו כן, הניתוח כולל התייחסות לסוגיות ותובנות פרטניות הנוגעות לאופן המדידה של כל כלי ליישום וכיצד ניתן להטמיע אותן במציאות הישראלית. יש לציין כי בבחינת המדדים לתכנון בר קיימא של השכונות אנחנו משלבים נושאים רחבים לתכנון נכון ואופטימאלי. אנחנו נמצאים בשלב סיום כתיבת המדדים ולקראת פיתוח תבניות למקרי מבחן ופיילוטים לבחינת הכלי. המטרה היא הפצת כלי המדידה לקראת אמצע השנה הבאה".

"בעולם קיימים לא מעט מודלים של מדדים לבחינת הקיימות בשכונות ובערים", מסביר אביאל ילניק, רכז מחקר ופיתוח במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, "יש מדדים מתקדמים מאוד בבריטניה, ארה"ב ואוסטרליה, אבל הם לא מתאימים לישראל. אי אפשר להעתיק את המודלים שלהם, כי הקונטקסט הוא שונה. צריך לייצר דיון מקומי לגמרי שמותאם לישראל".

מנקודת המוצא הזו יצאה המועצה, יחד עם משרד השיכון, לעבודה אינטנסיבית בראשות ועדת היגוי משותפת ליצירת מודל מדידה ישראלי. בשיתוף עם גורמים מקצועיים נידונו כל הנושאים המרכזיים הקשורים לקיימות, ונבנו ביחד מדדים לבחינת ההצלחה. לדברי ילניק, "אנחנו משלימים טיוטה בקרוב ונפיץ אותה לציבור המקצועי. אנחנו נציג את הטיוטה בוועידת עכו לעירוניות כאשר המטרה היא לעודד באמצעות המדדים שנקבעו תכנון בר קיימא".

- אילו נושאים יעמדו לבחינה?

"כלי המדידה יכלול מדדים ב-5 נושאים: משאבים ותשתיות, משילות, כלכלה ומסחר, מרחב ציבורי ותנועה ותחבורה. עבור כל נושא יוגדרו קריטריונים, ועבור כל קריטריון יוגדר ניקוד שניתן לצבור, כאשר סך כל הניקוד הנצבר יזכה בדירוג כשכונה בת קיימא. ככל שימומשו יותר קריטריונים כך ניתן לזכות בדירוג גבוה יותר".

דרושים מדדים אחידים

הדיון על המדדים יהיה, כאמור, חלק משלל הנושאים שיעלו על השולחן בוועידת עכו לעירוניות. ד"ר אורלי רונן, מבי"ס פורטר באוניברסיטת ת"א, שתנחה את הדיון על המדדים, מסבירה שהמטרה בוועידה היא לעצב באמצעות דיון את המדיניות של ישראל לעירוניות. לדברי רונן, "הדיאלוג בין הגופים האזרחיים למדינה אמור לייצר מדיניות מוסכמת. השאיפה כמובן שהמדיניות תהיה משותפת ומקובלת על כל הגורמים. זו פעם ראשונה שעושים מפגש עם כולם, לפחות ברמה הלאומית".

- מה צפוי בדיון על המדדים?

"ראשית חשוב לציין ששנים התרגלנו למדוד איכות חיים בהתאם לצמיחה כלכלית ולא התייחסנו מספיק למרכיבים החברתיים והסביבתיים. המהלך לבנות מדדים לקיימות ולעירוניות משתלב במגמה רחבה יותר ליצירת מדדים חלופיים ועדכניים המשלבים מרכיבים חיוניים נוספים כמו מדד האושר של ארגון ה-NEF הבריטי, לצד מדדים נוספים. מגמה זו הכרחית בכדי לדעת אם אנחנו באמת צועדים בדרך הנכונה באורח החיים שאנו מבקשים לעצמנו. בתוך כל התחומים העירוניים תמיד עולה השאלה איך נדע שהגענו ליעד או שאנחנו בדרך לשם. במילים אחרות, איך נדע שאנחנו יותר טובים מאחרים. מדדים הם בעצם מכוונים שנותנים לך אינדיקציה שאתה בדרך הנכונה. הם מייצרים את היעדים העירוניים ומגדירים אבני דרך כדי להגיע אליהם. הם הופכים להיות כלי מדיניות מאוד משמעותי ויש הרבה מאוד עיסוק והרבה מאוד כיוונים בייצור מדדים".

רונן מסבירה ש"יש ערים שייצרו לעצמם מדדים שונים, כמו למשל תל אביב שיש לה סט שלם במסגרת האסטרטגיה העירונית הכולל - מערכת תחבורה וניידות יעילה וידידותית, פעולות עירוניות לעידוד קיימות ותכנון ופיתוח המרחב הציבורי, שכונות ובניינים בעיר.

לדבריה, ישראל למשל, הצטרפה לפני מספר שנים ל-OECD ונעשה מהלך לאימוץ מדדים משם. "יש דיון עולמי לגבי איכותם ומה מודדים בדיוק. נוצר צורך לייצר מדדים שיכולים למדוד את הנושאים הסביבתיים והעירוניים. אחת השאלות המרכזיות היא מה קורה ברמה המקומית. האם כל עיר צריכה מדדים משלה? האם כל תחום צריך מדדים משלו? האם לא סובלים מאובר מדדים ואיך ניתן לעגן וליצור הכוונה לכל עיר?".

- אז מה באמת הדרך שלדעתך נכון לפעול בה?

"לדעתי, נכון לייצר סט של מדדים שמדברים באותה שפה ושיהיו בהם מדדי חובה ומעבר לכך לכל רשות תהיה יכולת לבחור מה מתאים לה. בדיון שנערוך בוועידה נדבר בין היתר על מדדים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, מכון ירושלים, המועצה לבנייה ירוקה, בית ספר פורטר ומשרד התשתיות".

תפיסה הוליסטית לעירוניות

גלית כהן, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה, מסבירה ש"המשרד להגנת הסביבה מאמין בעיר, מאמין בעירוניות, יודע שהעיר - כשהיא עובדת כמו שצריך - מספקת מענה לא רק לאתגרים סביבתיים, כמו ניהול יעיל של משאבי טבע או הגנה על השטחים הפתוחים, אלא גם לסוגיות של אי שוויון, של הנגשת חינוך והזדמנויות תעסוקתיות לתושבים. לכן, המשרד לקח על עצמו לגבש תפיסה הוליסטית לעירוניות טובה ולהכין אסטרטגיה שיכולה לשמש לא רק את אנשי המשרד או הממשלה בכלל, אלא גם ראשי עיר, מנכ"לי רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, אדריכלי נוף ויועצים, סטודנטים ותלמידים".

- איפה באה לידי ביטוי האסטרטגיה הזאת?

"התוכנית החדשה של המשרד נקראת 'העיר עובדת'. היא פרי עבודה של צוות של 36 אדריכלים, מהנדסים, מתכננים עירוניים, משפטנים, כלכלנים ואסטרטגים. תהליך העבודה נמשך 10 חודשים והתוכנית כוללת סל רחב של 310 פרויקטים. מה שאנחנו מכנים כלי מדיניות. הפרויקטים הם גם בתחום הרגולציה אבל גם בתחום התעשייה והמסחר, בתחום החינוך והקהילה, בתחום המידע והנגשתו, בתחום החדשנות והערים החכמות ובתחומי התכנון הפיזי של המרחב העירוני. מתוך אותו סל נרחב התחלנו כבר ליישם בהצלחה רבה פרויקטים שאנו רואים לנכון לקדם. בנוסף, המשרד השיק לאחרונה גם את המדריך לתכנון סביבתי שמהווה את הביטוי לתפיסת העולם התכנונית של המשרד".

לגבי מדדים לבחינת העמידה בקריטריונים של ערים שונות, מסבירה כהן, ש"אחד הפרויקטים החשובים במסגרת התוכנית האסטרטגית שלנו, הוא פרוייקטי פיתוח מדדים לערים מקיימות. אנו רואים את פיתוח המדדים כהמשך ישיר לעבודה של המשרד על גיבוש 'מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי', בשיתוף משרד רה"מ, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרדי ממשלה נוספים. נהוג לומר שלא כל מה שנמדד הוא בהכרח חשוב, ולא כל מה שהוא בהכרח חשוב נמדד. לכן, כאשר אנו עוסקים בעירוניות, חשוב לנו למדוד את מה שחשוב: את איכות החיים בעיר ואת מצב הסביבה העירונית ואז לשאול כיצד ניתן לשפר את שני אלו".

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה