רו”ח ג’ין סטפנס / צילום: תמר מצפי
ביום ראשון השבוע נפתח במלון היוקרתי "מייפלאוור" בוושינגטון, בקרבת הבית הלבן, הכנס השנת הבינלאומי של רשת ראיית החשבון הבינלאומית RSM. 350 רואי ורואות חשבון מכל רחבי העולם, מלמעלה מ-120 משרדים המייצגים את RSM ברחבי העולם, לרבות ישראל, ישתתפו בכנס שיתנהל השנה בסימן השקת המותג החדש של RSM, במסגרתו יחליפו כל המשרדים החברים ברשת בו-זמנית את שמם לשם של הרשת בלבד. את הכנס תפתח האישה הבכירה ביותר ברשת, רו"ח ג'ין סטפנס, מנכ"לית הרשת, שמובילה אותה בעשור האחרון.
רגע לפני האירוע החגיגי, ביקרה סטפנס בארצנו הקטנטונת, בסניף המקומי החבר ברשת, משרד רואי החשבון שיף-הזנפרץ, ודיברה עם "גלובס" על כל מה שמעניין היום בשוק ראיית החשבון בעולם. בדרך, היא הבהירה לנו שרואי החשבון בישראל לא לבד - עמיתיהם בכל העולם סובלים מירידה חדה בשכר-הטרחה המשולם עבור ביקורת, חשופים יותר לתביעות ייצוגיות ולטענות על אחריותם לקריסת חברות, וגם הם צריכים להתקדם עם קצב האירועים הטכנולוגיים שסוחפים את העולם כדי לא להישאר מאחור.
זהו ביקורה השני בישראל, כאשר הביקור הראשון נועד להכרת המשרד הישראלי על מחלקותיו השונות. "יש לנו מערכת יחסים ארוכה מאוד עם הפירמה הישראלית, והיא חלק מאוד מאוד משמעותי מ- RSM אינטרנשיונל", היא אומרת. את הביקור הפעם הקדישה להכרת העבודה במחלקת הסייבר והאבטחה שהוקמה במשרד שיף-הזנפרץ בשנה האחרונה. לדבריה, "אחד הנושאים הכי מדוברים בעולם היום הוא סיכונים, סייבר ואבטחת מידע, והמטרה העיקרית של הביקור שלי הפעם היא שאני אבין מהן היכולות שיש לנו בתחום הזה. אלמד את התחום כדי שאוכל להעריך איך אנחנו מניעים את זה בכל העולם לטובת כל הסניפים שלנו.
"יש סיכון ללוחמת סייבר שמולו ניצבות החברות, בעוד הטכנולוגיה מתרחבת ומתפתחת וצריך לעזור להם להתגונן מפניו. זה חלק בסיסי מהעבודה שאנחנו עושים עם הלקוחות שלנו. פירמת שיף-הזנפרץ הישראלית היא אחת המובילות באופן עולמי בתחום הזה. באתי לבדוק איך אני מקשרת את הידע שלהם והיכולות שיש פה למשרדים האחרים שלנו בעולם".
סטפנס מסבירה כי "המקצוע שלנו משתנה בתחום של אבטחה וסייבר באינטרנט. זו הזדמנות אדירה מהפרספקטיבה של הלקוחות. כמו שהעולם משתנה, הדאגות שלהם משתנות. תזרים מזומנים, יכולת גבייה, קו ייצור - כל הדברים האלה נשארים אותו הדבר, אבל עכשיו במונחי אבטחת מידע ושימוש באינטרנט, אנחנו שואלים את עצמנו איך אנחנו יכולים למנף את זה לצורכי ניהול החברה. יש היום אתגרים בזירה הטכנולוגית, שפירושם הזדמנויות".
מחשב במקום רואה חשבון
ובכלל, אומרת סטפנס, חלק מהחובות המרכזיות של רואי החשבון כיום הוא לרדוף אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות, להדביק אותן ולא להישאר מאחור. "זה נושא שמעסיק את כל פירמות ראיית החשבון הגדולות", היא אומרת. "אנחנו מפתחים תוכנות שיוכלו לסייע לבצע ביקורת חשבונות באופן מהיר ויעיל יותר. כשיש לך את הטכנולוגיה, אז יש לך הזדמנויות אחרות במונחי הבאת ערך גדול יותר ללקוחות. אתה יכול לעזור להם, לייעץ להם על המערכות שלהם, לחזק את המערכות שלהם במקומות שבהם יש נקודות חולשה, ובמקביל לעשות את העבודה בצורה מהירה יותר. זה תחום של הזדמנות וצמיחה עבור רואי החשבון".
- איך ייראה שוק ראיית החשבון בעוד 10 שנים?
"כשחושבים קדימה, בעוד 10-15 שנים, לאן הכול הולך, כולם מבינים שהטכנולוגיה תחליף הרבה מאוד מתהליכי העבודה שלנו. היום אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו ממנפים את ההתפתחויות הטכנולוגיות, את העובדה שהכול עובר לאפליקציות ומחשבים. זה הולך לקרות, בין אם נרצה את זה או לא. זה כבר קורה. אז אנחנו בוחנים כל הזמן איך אנחנו מנצלים את ההזדמנות הזאת, ואיך אנחנו הופכים את זה ליותר יעיל ואפקטיבי".
- זה שינוי דרמטי עבור רואי חשבון שנחשבים לשמרניים. איך השוק מקבל את ההליכים האלה?
"אני רואת חשבון בהכשרתי ואנחנו מאוד מסורתיים, אנחנו לא משתנים במהירות, אבל כמנהיגים של פירמות אנחנו צריכים להיות חכמים בעניין הזה, ואנחנו צריכים להביא אנשים צעירים שיעמדו מאחורינו, כאלה שאוהבים שינוי ואוהבים לזוז ולהשתנות. אנחנו, כמנהיגים מבוגרים יותר, צריכים לתת להם לרוץ. אז בין אם זה חדשנות, בין אם זה שינוי בגישה, אנחנו צריכים לפתוח בדיאלוגים האלה כדי שנמשיך להשתנות. אסור לנו לעמוד במקום".
בתקופה האחרונה נשמעות כל העת תחזיות, כי שוק רואי החשבון ישתנה דרמטית תוך עשור וכל עבודתו של רואה החשבון תיעשה באמצעות האינטרנט, תוכנות על, עננים ואפליקציות. בעולם העתידני הזה, מפגשים של לקוח-רואי חשבון לא הכרחיים. הגם שהיא מאמינה כי השינוי הזה יגיע, סטפנס בטוחה שהקשר האישי עם רואי החשבון לא ייעלם. "נכון שהעולם הולך לכיוון של תקשורת ממוחשבת וצמצום מפגשים אנושיים והמחשבים מחליפים אנשים - הכול משתנה - אבל אני תמיד אומרת שאי-אפשר לבנות מערכת יחסים באמצעות מחשב", מציינת סטפנס. "יש כמה שירותים שבהם לקוח לא צריך מערכת יחסים, אלא פשוט צריך שמשהו יבוצע, אבל יש דברים שלא ניתן להחליף את האדם, ובמקרה שלנו את רואה החשבון האנושי.
"יכול להיות ששירותי ביקורת חשבונות ייעשו רק על-ידי מחשבים בעתיד. אם חברה צריכה שירותי ביקורת חשבונות, היא לא צריכה מערכת יחסים, אבל תמיד יהיה מקום ליחסים חזקים ישירים בין הלקוח והעסק, במיוחד בתחומי הייעוץ שהפכו לתחומים דומיננטיים בפירמות ראיית החשבון".
ייעוץ לכיסוי הפסדים
בשנים האחרונות משתנה נקודת האיזון בין מחלקות הייעוץ למחלקת הביקורת במשרדי רואי החשבון בישראל. מחלקות הביקורת, לאט-לאט מאבדות ממעמדן כעמודי התווך של המשרדים, ומפנות מקום להתרחבותן של מחלקות הייעוץ השונות במשרד. סטפנס מבהירה, כי התופעה הזאת אינה ייחודית לישראל. "כולנו יודעים שמחיר ביקורת החשבונות ירדה והפכה לקומודיטי, ופירושו של דבר הוא שאם אנחנו רוצים להישאר רווחיים ולהישאר בעסקים, אנחנו צריכים להעביר את כובד המשקל מהביקורת לשירותים אחרים שאנחנו נותנים, לשירותי הייעוץ. המגמה הזאת נרשמת בכל העולם. בכל מקום יש ירידה בתעריפי שכר-הטרחה של רואי החשבון המבקרים. הבסיס הוא ביקורת החשבונות ומשתמשים בהכנסות המחלקות הללו כדי לממן עלויות שוטפות ולשלם את התשלומים הבסיסיים של הפירמה, ובייעוץ ובשירותים אחרים משתמשים כדי להשיג את הרווח היום. ככה זה עובד.
"אם המחיר בשוק יורד ברמה שהוא לא רווחי, ואנחנו רואים את זה ברבות מהפירמות שאנחנו מכירים, בעקבות לחץ של השוק, אז צריך שיהיה מעבר לשירותים אחרים, לשירותי ייעוץ כדי לכסות על ההפסד הזה. וזה מה שקורה. יש לחץ תמידי להתקדם, לחדש, שזה לא בהכרח דבר רע, זה מוביל אותנו לתכניות איך לערוך ביקורת חשבונות באופן אפקטיבי יותר כדי לשמר את האיכות הגבוהה של השירותים".
שנים מדובר בשוק ראיית החשבון על שכר-הטרחה המתדרדר. בביקורה הקודם בישראל, אמרה סטפנס ל"גלובס", כי המשבר העולמי הגביר את התחרות בין רואי החשבון ויצר לחץ להורדת העמלות, ואם המחירים ימשיכו לרדת, האיכות תרד משמעותית.
- משהו השתנה מאז הפעם האחרונה שדיברנו? התופעה נבלמה?
"לצערי לא. זו בעיה משמעותית בשוק, אבל אנחנו צריכים להיות אלה שיעצרו את הפרץ. כאנשי מקצוע אנחנו צריכים להעריך את הזמן שלנו. אנחנו כמובן רוצים להיות תחרותיים בשוק, אבל אם כל מה שיש לפירמה להציע זה שהיא הזולה ביותר, אז זה לא בשבילנו. אנחנו רוצים ערך תמורת השירות שאנחנו נותנים, ואנחנו לא רוצים לתמחר את עצמנו באופן שידחק אותנו אל מחוץ לשוק. אנחנו לא רוצים להיות הזולים ביותר, ואנחנו לא רוצים שהמותג שלנו יהיה מהזולים ביותר בשוק.
- ניתן לעצור את ההידרדרות הזאת של שכר-הטרחה?
"התופעה הזו של ירידת שכר-הטרחה הייתה צריכה להיבלם לפני שנים. כשמסתכלים על עורכי דין למשל, עורכי הדין היו הרבה יותר אפקטיביים מאשר רואי החשבון בהקשר הזה. עורכי הדין אומרים ללקוח 'זה התעריף שלי לשעה, וזה השירות שאני מספק', וזהו זה. אין שיח שאומר 'או.קי, אז בוא נרד יותר ויותר נמוך'. זה פשוט לא קורה, בעוד שאנחנו כמקצוע, רואי החשבון, אפשרנו לפתח הזה להיפתח ולהתרחב. במובנים רבים עשינו את זה לעצמנו.
"ועכשיו איך יוצאים מזה? איך אתה בא ללקוח ואומר לו 'עשינו את ביקורת החשבונות בשנה שעברה תמורת אלף דולר, והשנה אנחנו נעשה את אותה ביקורת חשבונות, אבל אנחנו דורשים אלפיים דולר?' זה לא הגיוני מבחינת הלקוח. להיפך, הלקוח עוד רוצה להוריד את זה ל-800 דולר. יש פה בעיה רב-שנתית שאנחנו מתמודדים איתה כעת, ואין לי ספק שזה הולך להימשך עוד זמן רב, וזו אשמת רואי החשבון שנכנעו ללחץ ולתחרות בצורה מוגזמת.
"לשמחתי, לא כל הלקוחות אומרים 'אנחנו רוצים את הזול ביותר'. יש המון חברות מאוד איכותיות עם צוות הנהלה טוב בעולם שאינן רוצות לפעול בדרך הזאת. הן רוצות מחיר הוגן תמורת שירות הוגן, והן גם מעריכות ביקורת חשבונות איכותית. אלה סוג החברות שאנחנו רוצים לשרת. ויש גם פירמות רואי חשבון עם הנהגה טובה, שלמרות שהן תחרותיות, השיח שיש להן עם הלקוח הוא כזה שאומר 'אם אתה רוצה את הזולים ביותר, אנחנו לא מתאימים לך'. צריך להיות בטוח בגישה הזאת, ולומר אנחנו לא מתאימים לך. זה האופן שבו אנחנו עושים את זה. יש לנו מומחים איכותיים מאוד, אנחנו משלמים טוב לאנשים שלנו ומצפים מהם להרבה, ולכן אתה כלקוח יכול לצפות לערך מאיתנו. אבל הבעיה קיימת והלחץ קיים על כולם בכל העולם".
פער ציפיות
נושא נוסף שמעיב על עבודתם של רואי החשבון בישראל מזה תקופה הוא הגבולות הפרוצים של אחריותם המקצועית. בשנים האחרונות הבעיה התחדדה כאשר החלו לצוץ עוד ועוד תביעות ייצוגיות, בהן נתבעים גם משרדי רואי חשבון שביקרו את החברות הנתבעות. כמעט בכל כתב תביעה שהוגש בעניין הטעיית משקיעים, השקעה שגויה של החברה שהובילה להפסדים או קריסה של חברה על-רקע רשלנות נושאי המשרה והדירקטורים - נוסף גם שם פירמת רואי החשבון שביקרה את החברה לרשימת הנתבעים להם מיוחסת האחריות. גם כאן, מסתבר, רואי החשבון הישראליים לא ייחודיים.
"בכל העולם יש פער בציפיות מרואי החשבון לעומת תפקידם האמיתי. הפער הוא בין מה שמצופה מביקורת חשבונות לבין מה שביקורת חשבונות היא באמת. וזה לא ייחודי לישראל", אומרת סטפנס. "אנחנו מדברים על זה הרבה במקצוע שלנו בכל העולם, ומנסים לחנך בסוגייה - מה מטרת ביקורת החשבונות. בסופו של דבר ההנהלה עדיין אחראית לחשבונות ולא רואה החשבון. הביקורת לא מעבירה את האחריות אל רואה החשבון. אם יש לך בעיות של יושרה בהנהלה, ביקורת חשבונות עשויה לגלות עסקאות שבהן נעשה משהו לא תקין, אבל זה מאוד קשה. ביקורת החשבונות עושה דברים מסוימים, אבל בסופו של דבר זה תלוי בחוזק של מועצת המנהלים, המשטר התאגידי בחברות כדי לחשוף בעיות בחברות - וזה המקום שאליו הדגש צריך לעבור. אבל כשהדברים משתבשים אנשים פשוט מחפשים את מי הם יכולים להאשים".
התגברות תופעת התובענות הייצוגיות ותביעות נגד רואי חשבון בכלל, מבטאת, כך לדברי סטפנס, את גלי ההדף של המשבר העולמי. "יש לחץ על כולם עכשיו בעולם, בין היתר בגלל המשבר הפיננסי העולמי. הלחץ עדיין קיים על כולם, בגלל שהם הפסידו ערך בשוק המניות, הפסידו ערך בנדל"ן והחברות באופן קולקטיבי קשוחות יותר כלפי כולם, התחרות חזקה יותר, המחירים נמוכים. כל זה בונה לחץ, שמוביל לתביעות הייצוגיות, שאליהן מצרפים כתובעים גם את רואי החשבון. כשיש בעיות וסכנה, אז מחפשים אשמים, ויש גם לחץ על רואי חשבון. הכול קשור יחד".
"יש הזדמנויות נהדרות"
RSM, שחגגה אשתקד יובל שנים להיווסדה, היא הרשת השביעית בגודלה בעולם לראיית חשבון וייעוץ עסקי וכלכלי (חמישית בגודלה בצפון אמריקה ושלישית בגודלה בסין). הרשת, בה חברים משרדים מכ-120 מדינות, מונה מעל 35 אלף עובדים ו-2,800 שותפים, והמחזור השנתי שלה עומד על כ-4.4 מיליארד דולר. סטפאנס הצטרפה ל-RSM ב-1996, וב-2006 מונתה למנכ"לית הרשת - כך שבקרוב תחגוג עשור בתפקידה.
"אלה היו שנים מאתגרות, עברנו שינויים רבים, וכמובן שהיה לנו את המשבר הפיננסי העולמי שגרם להמון שינויים - אתגרים לחברות שלנו ברחבי העולם, שעדיין רואים את השלכותיו", היא מסכמת עידן. "היום יש הזדמנויות נהדרות ברחבי העולם, ובין היתר בשוק האמריקאי, אבל אירופה עדיין לא התאוששה כקבוצה, ורואים את השלכות השרשרת ביוון, בספרד ובפורטוגל. יש מגזרים שלמים שלא התאוששו - התיירות, שוק הנדל"ן ועוד - וזה יוצר לחץ על האנשים שמצבם הפיננסי מאתגר. כל זה יוצר לחץ שמהדהד בכל העסק שלנו. רואי החשבון מרגישים את הלחץ של לקוחותיהם. מצד שני, אני מאמינה מאוד שהיכן שקיימים אתגרים קיימת גם הזדמנות".
"הגברים המנהיגים בשוק ראיית החשבון צריכים לקדם את מעמד הנשים בפירמות"
את רו"ח ג'ין סטפנס, מנכ"לית רשת הפירמה הבינלאומית פגשתי לראשונה לפני 6 שנים, בביקורה הראשון בישראל. הרבה השתנה מאז. הפירמה תחת הנהלתה התפתחה וצמחה, משרדים נוספים בעולם הצטרפו אליה, הטכנולוגיה השתנתה ותחומי העניין שלה התרחבו. ואולם, לדבריה - ובעיקר לצערה - יש גם דברים שלא השתנו כלל. "כשאני חוזרת 6 שנים לאחור מעכשיו, אנחנו התפתחנו ממש כפי שקיוויתי בזמנו, ושוק ראיית החשבון התפתח בצורה מדהימה, למעט בנושא של מספר הנשים במקצוע ומעמדן. בעניין הזה שום דבר לא השתנה", אומרת סטפנס.
בראיון הקודם שוחחנו על כך ארוכות. סטפנס סיפרה, כי היא רגילה להיות חריגה בנוף מנכ"לי הפירמות הגדולות בעולם. במפגשים מזדמנים של הרשתות הבינלאומיות, בכנסים ובוועידות היא נמצאת במיעוט נשי מובהק - לרוב כאישה היחידה בחדר וככזו המאיישת עמדת ניהול כה בכירה."זה משהו שנמצא בראש שלי תמיד - מנהיגות נשים ומקצוע ראיית החשבון בכללותו, ולצערי שום דבר לא משתנה", היא אומרת. "אין לנו מספר גבוה של נשים במקצוע, ובהנהלות הפירמות זה עוד יותר גרוע. זה מאוד מתסכל".
סטפנס, אישה מרשימה, חזקה ודומיננטית, היא המנכ"לית היחידה בקרב 20 פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם. "זה לא כל-כך בלתי רגיל. כשאת מגיעה לפירמות ומסתכלת סביב את מגלה שאין שם נשים שותפות, בטח לא ברמות המאוד בכירות".
הבעיה, כך סטפנס, אינה נובעת מכך שאין נשים רואות חשבון, אלא שהדלתות למשרות הבכירות עדיין סגורות בפניהן. "נשים נכנסות למקצוע, אבל הן לא מקבלות קידום. וגרוע מכך, הסוגייה שמחרידה אותי היא המשכורות - שלנשים באופן כללי אין שוויון שכר בין נשים לגברים בגין עבודה שווה וזהה. ואני שואלת את עצמי האם אי-פעם זה ישתנה? אנחנו חייבים להמשיך בדיאלוג, להמשיך להעלות את הנושא הזה למודעות".
את האחריות לשינוי מניחה סטפנס לפתחם של הגברים. "לא רק הנשים צריכות להילחם על שוויון בשוק ראיית החשבון. הגברים, המנהיגים, כולם צריכים לקדם את מעמד הנשים בפירמות ולומר 'זה מה שאנחנו הולכים לעשות כארגון וכדי לקדם את הגיוון ולקדם את מעמד הנשים אצלנו'. זו סוגייה שכל העולם צריך לעסוק בה, כי המצב הנוכחי לא יכול להמשיך להתקיים. אנחנו ב-2015, בעידן טכנולוגי חדשני, אבל מהבחינה הזו מאוד לא מתקדמים".
סטפנס מוסיפה בתסכול משהו, כי בסוגיית השכר היא שומעת טענות שונות ומשונות להצדקת הפער ואי-השוויון בין שכר הגברים והנשים - טענות שגם אם חלקן נכונות, כבר לא אמורות להיות כה מרכזיות בשיח על השוויון בין נשים לגברים. "כשמגיעים לדיון על אי-השוויון במשכורות עולות כל מיני טענות על כך שהנשים לא באמת עושות את אותה עבודה כמו גבר, קולגה שלהם, או שהן צריכות גמישות רבה יותר בגלל המשפחה שלהן, ולכן הן לא צריכות לקבל את אותו הסכום. אלה סוגיות אמיתיות, אבל הן לא תמיד נכונות".
היא עצמה לא קופחה מעולם, אך ייתכן וניתן לתלות זאת בוויתורים שעשתה לטובת הקריירה, ובין היתר בעובדה שלא נישאה מעולם ואין לה ילדים. עבורה זו בחירה מודעת שהיא אינה מתחרטת עליה לרגע, אך לדבריה, גם נשים שבוחרות להקים משפחה, אינן צריכות להיות מקופחות בשכר וביכולתן להתקדם בפירמות. "בתור יצורים אנושיים יש לנו תמיד דעה קדומה שמבוססת על הניסיון שלנו, על מה שלמדנו להכיר כאמת מבחינתנו, ואז לפעמים אנחנו מקבלים החלטות על בסיס זה - וכך גם קורה בנוגע לשכר הנשים. הן מקופחות לעתים ללא הצדקה", היא אומרת.
- איך אפשר לשנות את המצב?
"יכול להיות שצריך התערבות חקיקתית. בלונדון נעשה שימוש במכסות לנשים במועצות מנהלים. השימוש במכסות יכול לסייע להנעת שינוי. אבל הרבה נשים אומרות היום 'אני רוצה את העבודה רק אם אני המועמד בעל הכישורים הטובים ביותר לעבודה. אני לא רוצה שום מכסות'. אני לא בטוחה שזו גישה נכונה היום.
"אני מאמינה שלפעמים אנחנו צריכים להניע שינוי באמצעות צעדים מנדטוריים, ואז זה הופך למשהו כל-כך נורמלי שאנחנו כבר לא צריכים את זה. אנחנו כבר כל-כך רגילים למצב הקיים, של חוסר השוויון, ומאוד קשה לאנשים באופן כללי להשתנות. השימוש המנדטורי במכסות, שבמסגרתו אומרים שחייבים אחוז מסוים של מנהלות - מסייע למאמץ הזה להפוך לנורמה".
ג'ין סטפנס
רקע: ג'ין סטפנס (56), נולדה וגדלה בדרום קליפורניה, ויש לה 4 אחים. כיום היא מתגוררת בלונדון, אנגליה. הוריה היו אנשי קריירה שעודדו את ילדיהם לעצמאות ולהגשמה עצמית באמצעות קביעת יעדים והשגתם. בגיל 15 קיבלה סטפן את רישיון העבודה הראשון שלה, ומאז ועד היום לא הפסיקה לעבוד.
תפקיד: מונתה למנכ"לית רשת RSM הבינלאומית בינואר 2006, לאחר 10 שנות עבודה ברשת.
השכלה: בעלת תואר ראשון בחשבונאות ותואר שני במימון. ב-1984 קיבלה את רישיון ראיית החשבון שלה.