אנשים בעלי חוש פואטי אולי יראו את פגעי מזג האוויר כמטאפורה להקצנה בחברה הישראלית. גלי חום אדירים בקיץ, אובך מזוהם בסתיו, ובעיקר גיחות אלימות של גשם ורוחות בחורף, שהולכות באותה פתאומיות שבה הן מגיעות. הסתכלו על התופעות האלה, השוו אותן לחגיגת הגידופים והפרובוקציות בכנסת, לשיח ברשתות החברתיות, או סתם לאנשים שאתם שומעים ברחוב - ותקבלו הקבלה מצמררת.

באופן פואטי עוד יותר, דווקא החזאים, האנשים שמנסים להכניס את הכול לפרופורציות, חוטפים את זעם הציבור ביתר שאת: כשיש אינתיפאדה אפשר להאשים את הפלסטינים או את הכיבוש; את הצרות המדיניות אפשר לתלות בממשלה או לכעוס על אובמה ועל האירופאים; יוקר המחיה? רק תבחרו את מי לשנוא. אבל את מי נאשים בצרות מזג האוויר? אמנם במקרים שבהם, כמו השבוע, יום אחד של גשם הפך את אשקלון לוונציה של המזרח התיכון, ברור שהתשתיות אשמות; אבל במקרים של גלי חום, אובך או קצב מטורלל של גשם-שמש-גשם-שמש - הזעם הקמאי שלנו, שאינו יכול להיות מופנה כלפי הטבע עצמו, הולך אל נציגיו עלי-אדמות.

בתקופה האחרונה נרשמו פעמיים שבהן הציבור התלונן על החזאים: פעם אחת, בגל האובך והחום שנמשך כשבוע, אל תוך ראש השנה, כשבכל יום החזאים אמרו "צפוי להתפוגג הערב". הפעם השנייה הייתה בגשם הראשון של החורף, כאשר הובטח על-ידי חלק מהחזאים שתהיה "מערכת גשומה שתלווה אותנו כל השבוע... פעילות 'טרופית' תחדור לאזורנו ואיתה סופות רעמים וברד, שיטפונות והצפות" (מתוך דף הפייסבוק של חדשות 2, 25 באוקטובר). ביום שבו נחתה הסופה, התברר שמדובר במכה קצרה ואלימה של רוחות, שהפילה קווי חשמל, שלטים ואפילו מנוף אחד, וגם גבתה את חייו של עמאד עיסא נג'אר, פועל בניין, שנלכד תחת הריסות קיר שקרס.

 

מה שקרה אחר כך הוא תופעה מוכרת מאוד בתקשורת הישראלית הנגררת, שאפשר לכנותה "פאניקה בדיעבד". שבוע לאחר הסערה הגיעה עוד מערכת אקלימית ובחדשות 10 לא לקחו סיכונים: המהדורה נפתחה בכותרת הדרמטית "ישראל נערכת לסערה", ואת הכתבה שפתחה את המהדורה ליוו התמונות המבהילות מהשבוע הקודם. אלא שמיד לאחר מכן עלה לשידור החזאי דני רופ והכריז: "לא צפויה סערה גדולה". הכותרת "ישראל נערכת לסערה", אגב, עדיין הייתה בתחתית המסך.

"מי שמערבב הכול זה התקשורת, בעיקר באינטרנט ובעיתונים היומיים", רופ מאשים. "אם החזאי יגיד שמחר ייתכנו גשמים מקומיים בצפון, ייתנו כותרת: 'הכינו את המטריות, הגשם בדרך'. יש לנו גוף הכי מקצועי, השירות המטאורולוגי, ויש לנו חזאים בטלוויזיה, כולם מקצוענים: לא ליצנים ולא שחקנים. חזאים".