טקס פתיחת המסחר במנקיינד / צילום: קובי קנטור
הנפקת הענק של מנקיינד לתעודות הסל בת"א בבעיה. ל"גלובס" נודע כי רשות ניירות ערך החליטה היום לבצע מהלך שיקשה על תעודות הסל להשתתף בהנפקה, מה שיקשה על השלמתה. לחצים כבדים שהפעילו נציגי מנקיינד - הנמצאת בשליטת המיליאדר והפילנטרופ אלפרד מאן (המשמש כיו"ר החברה) - לא הועילו לשינוי ההחלטה.
גורמים בשוק ההון סיפרו היום כי בשעות הצהריים הודיעה הרשות לחברות תעודות הסל כי המניות שתנפיק מנקיינד מחר יוגדרו על ידה כחסומות למכירה בבורסה בת"א, כלומר כאלו שלא ניתן יהיה למכור אותן בשוק למשך מספר חודשים אלא רק בנאסד"ק. המשמעות עבור תעודות הסל היא שבפועל, אם הן ירכשו את מלוא המניות בהנפקה הן יידרשו למצוא דרך למכור אותן בנאסד"ק במקרה של פדיונות.
גולדמן זאקס חתך מחיר היעד
"העולה החדשה" לבורסה בת"א, חברת התרופות האמריקאית מנקיינד, מתקשה לספק למשקיעים המקומיים רגעי נחת. אמנם היום מנייתה עלתה במהלך המסחר ב-11%, אחרי נפילה של 19% אתמול, אך מאז שהחלה להיסחר בת"א היא כבר מניבה תשואה שלילית של כ-30%. אם שואלים את כלכלני גולדמן זאקס, גם המחיר הנוכחי בו נסחרת המניה גבוה מדי: הבנק פרסם אתמול המלצה שלילית על מנקיינד וחתך את מחיר היעד למנייתה מ-2 דולר ל-1 דולר, כ-57% מתחת למחיר המניה כיום. ההמלצה נותרה ללא שינוי - "מכירה". נזכיר שלאחרונה גם ב-RBC הופחת מחיר היעד למניית מנקיינד ל-1 דולר.
מנקיינד מפתחת כמה תרופות וכבר משווקת, באמצעות חברת התרופות סאנופי, משאף לטיפול בסוכרת, שנקרא אפרזה (Afrezza). האנליסט ג'יי אולסון מגולדמן זאקס כתב אתמול כי נתוני מכירות האפרזה היו חלשים, וכי לאור תוצאות הרבעון השלישי (שפורסמו שלשום) קשה להצדיק את ההוצאות על קידום מכירות התרופה, שלא מצליחות להציג החזר השקעה חיובי. "לדעתנו, הדינמיקה בשוק פחות ופחות חיובית לאפרזה", כותב אולסון. הוא מעריך שבשיאה תימכר התרופה ב-400 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת שלו ל-700 מיליון דולר. בין היתר, הוא מעריך סיכוי של 25% בלבד להשקת התרופה מחוץ לארה"ב.
אולסון מתייחס גם להנפקה שמתכננת מנקיינד בישראל. החברה מבקשת לנצל את הביקושים הצפויים כתוצאה מכניסתה למדדים - שמחייבת את תעודות הסל לרכוש את המניה לפי משקלה במדד - ולהנפיק למוסדיים המקומיים עד 50 מיליון מניות. אולם אתמול נודע שרשות ניירות ערך הורתה לקרנות הנאמנות שלא להשתתף בהנפקה, בשל היבטים שלפי עמדת הרשות יוצרים בעייתיות בהנפקה. "ההנפקה תאפשר למנקיינד להמשיך לפעול לזמן מה גם בתרחיש הגרוע ביותר שבו סאנופי תבטל את שיתוף הפעולה", כותב אולסון. "עם זאת, אנחנו מודאגים מביצועי החסר של אפרזה ומחוסר הוודאות בנוגע למוניטיזציה של צנרת המוצרים שבפיתוח".
מנקיינד, הנסחרת לאחר הירידות החדות של הימים האחרונים בשווי של כמיליארד דולר, אמורה להצטרף למדדי ת"א 100 ות"א 75 ביום ראשון, ולקראת הצטרפותה תוכננה הנפקת מניותיה לתעודות הסל בתום יום המסחר מחר. מנקיינד היא החברה השלישית בגל של חברות ביוטכנולוגיה אמריקאיות, שמבקשות להצטרף לבורסות ת"א במסגרת חוק הרישום הכפול, בעידודם של קברניטי הבורסה, לצורך הצטרפות למדדים וגיוס הון מתעודות הסל וקרנות הנאמנות.
את הגל הנוכחי פתחו בתחילת ספטמבר שתי חברות ביוטכנולוגיה קטנות במונחים אמריקאים (שווי שוק של 250-350 מיליון דולר): נבידאה שמפתחת כלי אבחון לזיהוי מחלות, וביוטיים שמשקיעה בחברות בתחום הרפואה עם התמחות במגוון תחומים ובראשם תאי גזע. שוויין השל שתי החברות הביא לכניסתן המיידית למדד ת"א 100, אלא שבעוד נבידאה הסתפקה ברישום המניה למסחר, ביוטיים ניצלה את כניסתה המהירה למדד הבכיר כדי לגייס 79 מיליון שקל (כ-20 מיליון דולר) מחברות תעודות הסל (וכן מהקרנות המחקות של מגדל), שמחויבות לרכוש את המניה עם כניסתה למדדים.
ביוטיים פתחה את התיאבון
הקלות שבה גייסה ביוטיים סכום כסף מהותי מהציבור, באמצעות תעודות הסל, עודדה חברות נוספות לפעול בצורה דומה. בחודש שעבר הייתה זו מנקיינד, שרשמה את מניותיה למסחר בת"א, במטרה לגייס כאן סכום מהותי שיסייע להמשך פעילותה. מנקיינד, שפיתחה משאף אינסולין לטיפול בסוכרת, הגיעה לת"א עם שווי גבוה יותר של כ-1.4 מיליארד דולר (כמעט 6 מיליארד שקל), אולם איבדה בשבועיים האחרונים קרוב ל-40% משוויה בעקבות דוחות מאכזבים לרבעון השלישי, שכללו הכנסות של 5.4 מיליון דולר בלבד והפסד של 32 מיליון דולר.
בנוסף, החברה פרעה חוב של 64 מיליון לנושיה, ועקב כך התכווצה קופת המזומנים שלה מ-107 מיליון דולר ל-33 מיליון דולר בלבד. מצב זה, חייב אותה לחפש בדחיפות מקורות מימון חדשים. אלא שגם לאחר הירידה האחרונה, השווי הנוכחי של מנקיינד אמור היה להקנות לה ביקוש גבוה של כ-120 מיליון דולר (כ-470 מיליון שקל) מצד תעודות הסל במכרז מחר. בינתיים, היום דווקא עלו מניות החברה בכ-9% על רקע ההערכה לפיה אם תעודות הסל לא יורשו לרכוש מניות בהנפקה, הן יאלצו לבצע רכישה בהיקף דומה בשוק.
לקראת כניסתה למדדים, פרסמה החברה תשקיף למכירת עד 50 מיליון מניות ישירות לתעודות הסל והקרנות המחקות, כדי שהכסף מהכניסה למדדים ייכנס היישר לקופתה ויהווה מקור למימון המשך פעילותה. אלא שהקולות הרבים בשוק נגד הפלישה של חברות הביוטק ההפסדיות למדדים המובילים בת"א, עוררה את רשות ני"ע לחפש פתרונות לנושא. בתחילה, הורתה אתמול הרשות לקרנות הנאמנות (הן המחקות והן המנוהלות) הסרות למרותה, שלא להשתתף בהנפקה, והסבירה זאת בבעייתיות שיוצר לכאורה המהלך, מאחר שמדובר בהקצאת פרטית ולא בהנפקה ציבורית.
ברשות ציינו אתמול שני היבטים בעייתיים לכאורה במתווה ההנפקה. הראשון הוא ההפקדה של סכומי כסף בנאמנות לטובת החברה, כנגד התחייבות לבצע הקצאה פרטית של המניות, שלגביה העלו ברשות תהיות בנוגע לעד כמה הכספים מובטחים, משום שאין כאן העברה סימולטנית של התמורה. ההיבט השני הוא האי ודאות בנוגע לנזילות, משום שבהקצאה פרטית עשויה להיות תקופת חסימה שתמנע את מימוש הנכסים באופן מיידי, עובדה שעלולה להיות בעייתית לקרנות שצריכות להיות נזילות.
היום, כאמור, הרחיבה הרשות את ההוראה גם לתעודות הסל, והביאה לסערה גדולה בשוק, מאחר שאת ההנפקה הקודמת של ביוטיים היא אפשרה לבצע. תעודות הסל עדיין לא הוכפפו לרשות ניירות ערך (הדבר יקרה כשתושלם הרפורמה שתהפוך אותן לקרנות סל הדומות ל-ETF בארה"ב) ולכן היא אינה יכולה לכפות עליהן לא להשתתף בהנפקת מנקיינד. עם זאת, הגדרה של המניות החדשות שיונפקו כחסומות, מונעת בפעול את השתתפות התעודות בהנפקה, ובלעדי התעודות תתקשה החברה מאוד לגייס סכום כה גבוה מציבור המשקיעים.
ניתן לומר כי סיפור רישומה של מנקיינד למסחר בבורסה בתל אביב, אורז בתוכו לא מעט מהחוליים של שוק הון צעיר וקטן, שמנסה בכוח לשמור על הרלוונטיות שלו באמצעות רדיפה מתמדת אחרי ספקי סחורה חדשים, תוך הותרת פרצות רגולטוריות המאפשרות חדירה גם של גורמים שאינם איכותיים.
בשנתיים האחרונות, הנהלתה החדשה של הבורסה בת"א שמה לה למטרה לעורר את מחזורי המסחר הנמוכים באמצעות יבוא לת"א של חברות מבורסות נאסד"ק ולונדון, מבלי לבדוק אם הן התאגדו בישראל או בחו"ל, ולשם כך אף מאפשרת להן הצטרפות אוטומטית ומידית למדדי המניות המובילים.
לכאורה, קשה להתווכח עם הרעיון של הנהלת הבורסה, שנועד למשל לאפשר גם לאמדוקס המאוגדת תחת דיני האי ג'רזי להצטרף לבורסה בת"א, ולא רק לצ'ק פוינט המאוגדת תחת הדין הישראלי. אלא שבעוד שתי ספינות הדגל של הייטק הישראלי מסרבות בנימוס כבר שנים לתחינות מנהלי הבורסה, החלו לאחרונה לקפוץ על המציאה חברות ביוטכנולוגיה אמריקאיות, שנמצאות בנקודת שפל, ושיכולתן לגייס כסף בנאסד"ק נפגעה קשות בשל כך. המטרה שלהן ברורה: כניסה למדדי המניות המקומיים ופתיחת אפיק חדש לגיוס כספים למימון המשך פעילותן, וזאת על חשבונן של מניות החברות מקומיות.
הקופון של אמנון מנדלבאום
מי שעוד נהנים מהתופעה הזאת הם היועצים, החתמים, ובתי ההשקעות שמלווים את המהלך. כך, למשל, את הנפקת מנקיינד מלווה בית ההשקעות האמריקאי סנרייז סקיוריטיז, שעל פי התשקיף אמור ליהנות מעמלה של 3.5% על הסכום שיגויס בהנפקה. במילים אחרות, מדובר ב-4.2 מיליון דולר, אם אכן תצליח החברה לגייס 120 מיליון דולר.
אחד המנהלים הבכירים בסנרייז סקיוריטיז הוא ד"ר אמנון מנדלבאום, לשעבר מנהל בחטיבת הבנקאות להשקעות של בנק ההשקעות האמריקני ג'וזפטאל, ועוד לפני כן סמנכ"ל בפועלים שוקי הון, שהיה אחראי על מיזוגים ורכישות, הנפקות פרטיות ומימון פרוייקטים. בין היתר טיפל מנדלבאום בפרויקטים של כביש חוצה ישראל, תחנת הכוח ברמת חובב ועוד. מנדלבאום שימש בעבר גם כיועץ כלכלי לממשלת ניו זילנד בנושאי רפורמות בשוק ההון, חוקי חברות, הפרטה והשתלטויות.
