גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשת תגבה מחירי מחירון ממפרסמים שיעברו חברת מדיה

מפרסמים ללא הסכמים שנתיים, שיבחרו בכל זאת לעבור לחברת מדיה אחרת, עלולים לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים ■ קשת מבצעת את המהלך על רקע מלחמות המדיה שגררו למטה את מחירי הפרסום בטלוויזיה

זכיינית ערוץ קשת מבצעת מהלך משמעותי במטרה להגן על מחירי השוק שלה: ל"גלובס" נודע כי בתחילת השבוע קיבלו כל חברות המדיה מכתב המודיע להם כי מעתה כל לקוח שמחליט להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, יספוג עליית מחיר משמעותית ויתבקש לשלם את מחיר המחירון של קשת ולא את מחיר חברת המדיה.

מחירון הפרסום של חברת המדיה יכול להיות נמוך באחוזים רבים ממחירון קשת הרשמי, כך שהמשמעות היא שמי שיחליט, החל מהשנה הבאה, להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, ואין לו הסכם ישיר מול קשת - עלול לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים.

במכתב ששלח בתחילת השבוע סמנכ"ל השיווק של קשת, צביקה ליבליך, לכל חברות המדיה, הוא מודיע כי "מחירון קשת (לכל חברת רכש מדיה המחירון שלה מול קשת, ראו בהמשך, ע' ב' ל') יישאר בעינו ל-4 ימי שידור", אך מבהיר כי "מחירון זה תקף רק ללקוחות שאתם רוכשים להם מדיה עד תאריך זה. לכל לקוח חדש, המחירון לא יהיה בתוקף, ולא תוכלו להשתמש בו. המחירון לכל לקוח חדש יהיה המחירון הרשמי של קשת ללא הנחות והחזרים. כל זאת אינו תקף להסכמים ישירים שקשת חתמה עליהם עם לקוחות".

עם זאת, ליבליך משאיר לעצמו גמישות מסוימת מעבר למחירון רשמי וקובע כי "בכל מכרז חדש קשת תקבע את המחיר ללקוח".

כך המחירים נמשכו למטה

תחום המדיה הפך בשנים האחרונות לזירת התגוששות בין חברות המדיה הגדולות ומשרדי הפרסום.

המחיר לנקודת רייטינג, שהפך להיות גורם דומיננטי ומכריע במכרזי פרסום, גרם לכך שחברות המדיה "משכו" את המחיר למטה כדי לזכות בתקציבים, הציעו למפרסמים הצעות אטרקטיביות, ולאחר מכן באו לזכייניות בבקשה לקבל גיבוי להצעה.

היכולת ללחוץ את הזכייניות הייתה כמובן פועל יוצא של זהות חברת המדיה ומידת כוחה, אבל בסופו של דבר המחירים ככלל ירדו.

מאחר שמדובר בתחום אמוציונלי, לעתים חברות ומשרדים השתמשו בכוחם לא בהכרח כדי להוסיף לעצמם תקציב, אלא כדי לפגוע במתחרה. למשל, במצב שבו שתי קבוצות מסוכסכות זו עם זו, מספיק היה לגשת ללקוח של הקבוצה המתחרה ולהגיש לו הצעה אטרקטיבית במדיה, כדי שהלקוח יחזור לחברת המדיה שלו ויבקש ממנה ליישר קו עם ההצעה שהוגשה - מה שהביא להורדת המחיר. מקרים כאלה הלכו והתרבו בשנה האחרונה.

בנוסף, בעשור האחרון, אחרי שהפער במחירים בין חברות המדיה ונושא עמלות היתר הפכו לידועים, השימוש בחברת בקרת פרסום הפך לפופולרי.

בשוק פועלות מעט מאוד חברות בקרת פרסום, והוא נשלט על-ידי חברה או שתיים גדולות, שרואות טווח רחב של תקציבים - לא אחת של לקוחות המתמודדים באותה הקטגוריה. חברות הבקרה משתמשות בידע שנצבר אצלן כדי לגרום ללקוחותיהן לנסות להוזיל את המחיר שלהן, מה שמושך את המחיר מטה.

כל חברת מדיה והמחיר שלה

בשוק הפרסום בישראל פועלות 5 חברות מדיה עיקריות, ולכל אחת מהן מחיר משלה. המחיר הוא פועל יוצא מגודל החברה והווליום שלה, והוא יכול להיות נמוך אפילו ב-30%-40% מהמחיר הרשמי. כך למשל, יוניברסל מקאן תשלם לקשת "מחיר מקאן" (וזה לא יהיה בהכרח המחיר שהמפרסם משלם ליוניברסל עצמה); חברת המדיה יוניון תשלם את "מחיר יוניון"; וכן הלאה.

בחלק ניכר מהמקרים המחיר שמשלם המפרסם עבור המדיה שלו - בעיקר בטלוויזיה - נקבע במשא-ומתן מול חברות המדיה. פרט לכך, לקוחות מסוימים, בעיקר גדולים, סוגרים הסכמים ישירים מול הזכייניות, וחברת המדיה שלהם פועלת מתוקף מחירים אלה.

פרשנות: מוטב מאוחר מלעולם לא

את הצעד שקשת מוליכה כעת היה צריך לנסות לעשות לפני 10 שנים, קרי לפני שתחרויות המדיה הפכו להיות משחק שמאיים לחסל כמעט את כל השחקנים בתעשייה - זכייניות וקבוצות פרסום. עכשיו כבר לא משנה מי התחיל ולמה. אין טעם לחפש אשמים. צריך לעשות סדר - ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

בקשת כנראה שבעו ממלחמות המדיה ששוחקות את הרווחים, והחליטו כי המעבר ל-4 ימי שידור הוא עיתוי מצוין לנסות להוביל מהלך שיסדר את השוק; כי גם אם מישהו יחליט לעשות שרירים וינסה להסתדר בלי זכיין שמחזיק את רוב ימי השידור בשבוע, זה לא יהיה דבר פשוט עבורו.

משמעות המהלך הוא קיבוע המצב הקיים - כל שחקן מדיה מחזיק את מה שיש לו, ומכאן מתחילים לשחק בתנאים חדשים.

בקשת אומרים במילים אחרות למפרסמים: "מפרסם יקר, חברת הבקרה רוצה להציג יעילות וטוענת שהמתחרים משלמים פחות? אתה רוצה להוזיל את המחיר? בבקשה. אבל העלות של הסיבוב היא עליך או על חברת המדיה שתחליט לסבסד אותך. לנו יש מעתה מחירון המגדיר כמה משלם לקוח בהיקף X בקטגוריה Y, ואם אתה מחפש בנצ'מרק - אז בבקשה".

המכתב מקשת הוא קיצוני, ויש בו הרבה קטעים אפורים ולא ברורים. מה, למשל, יעלה בגורלו של לקוח שהעביר את תקציב הקריאייטיב שלו בלי קשר למכרז? הוא הרי נותן קריאת כיוון, וגם אם המהלך יצליח רק חלקית, זה כבר יהיה שיפור.

מכל מקום, האתגר האמיתי הוא ביישום, לא בהחלטה. מה יקרה בפעם הראשונה שבה מישהו ינסה לבחון את הנחישות של קשת ולעבור מחברה לחברה בלי הסכם ישיר או בלי פרה-רולינג עם קשת על המחיר? מה יקרה כשמישהו חזק יעשה שרירים?

אם קשת תעמוד על שלה - בשוק יבינו, ויתחולל שינוי חשוב. אם לא - המכתב של היום לא שווה את הנייר שעליו הוא הודפס.

המהלך של קשת

עוד כתבות

יו'' אגד אמיר לוי / צילום: שלומי יוסף

יו"ר אגד אמיר לוי על הנפקה אפשרית: "זו חברה קלאסית לשוק ההון"

אמיר  לוי התארח בוועידת ישראל לעסקים של גלובס וקרא למנות בדחיפות ממונה חדש לאגף התקציבים, להימנע מתוספות מוגזמות לתקציב הביטחון - ורמז כי אגד במסלול להנפקה, אחרי השבחתה: "אנחנו מחזקים את הממשל התאגידי" ● על משבר התחבורה בישראל: "צריך לשטוף את המדינה עם נתיבי תחבורה ציבורית ולצאת במכרז אגרות הגודש"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג״ץ ללוין: נמק מדוע לא יבוטל מינוי בן-חמו לחקירת הפצ״רית

השופטים קבעו כי החלטתו של שר המשפטים למנות את השופט המחוזי בדימוס למפקח על החקירה תעוכב עד להחלטה אחרת ● לשכת עוה״ד שעתרה לבג״ץ: המינוי הוא התערבות פוליטית שנועד להדיח את היועמ״שית

קורנליוס קורנליו בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

שגריר קפריסין: "הביקורת על ישראל עצומה, אבל רק כאן מבינים את המציאות של המדינה"

שגריר קפריסין בישראל, קורנליוס קורנליו, אומר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי היחסים הכלכליים בין המדינות רחוקים ממיצוי - לא רק תיירות ונדל"ן אלא גם הייטק ואנרגיה ● עוד אמר: "אל תשכחו שיש לכם חברים באיחוד האירופי, חשוב לא לסגור דלת לאיחוד"

בנקים בישראל

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

באי הוועידה / צילום: ראי כץ

המגזר העסקי בוועידת ישראל לעסקים: תמונות ורגעים מהמפגש

כ-250 מנכ"לים ויושבי-ראש של חברות במשק לקחו חלק בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים, שהתקיים במוצאי שבת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ● היום, בפעם ה-32 התקיימה ועידת ישראל לעסקים של גלובס, בסימן "חוסן מול האתגרים" ● אירועים ומינויים

מנכ''ל דוראל, יוני חנציס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"

יוני חנציס שוחח במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס על החשיבות של תחום האנרגיה המתחדשת למשק החשמל וכן על פעילותה של דוראל בארץ ובעולם ● "שוק החשמל העולמי חייב אגירה לשעות שאחרי שהשמש שוקעת. בלי זה, לא נוכל לוותר על התלות באנרגיה קונבנציונלית"

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

חנן שטיינהרט בוועידת ישראל לעסקים / צילום: ש

חנן שטיינהרט: "שוק האג"ח האמריקאי הוא סכנת נפשות, הבינה המלאכותית לא תציל אותנו בזמן"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר חנן שטיינהרט כי החוב האמריקאי גדל בשני טריליון דולר בחודשים האחרונים, וכי הריבית על החוב גבוהה משמעותית מקצב הצמיחה הכלכלית ● "הריבית על כל החוב האמריקאי היא פי שלוש וחצי מהגידול בתל"ג בשנה", ציין בדבריו

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן, בוועידת ישראל לעסקים 2025

מנכ"ל שיכון ובינוי: "אסור להכניס חברות בבעלות ממשלה זרה לפרויקטי תשתית אסטרטגיים"

עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, הזהיר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אנחנו ב-6 באוקטובר של השתלטות מדינות זרות על התשתיות הלאומיות האסטרטגיות של המדינה. אסור לתת לזה לקרות"

איך נראים חייו של שופט בהאג שהחליט להוציא צו מעצר לנתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: השלכות הסנקציות האמריקאיות על שופטי ההאג הפעילים בהליכים נגד ישראל, סקר חדש בגרמניה מצביע על שינוי שלילי בעמדות כלפי ישראל וסימנים להיחלשות שיתוף הפעולה הביטחוני עם בריטניה ● כותרות העיתונים בעולם

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

הקרב על הצעירים: הפועלים יממן את המסחר בניירות ערך לגילאי 35 ומטה

בנק הפועלים משיק חבילת הטבות לצעירים ולסטודנטים, והוא יממן להם החזר מלא של עמלות המסחר בניירות ערך בארץ ובחו"ל ● כמו כן, לקוחות אלו שיצטרפו לבנק הפועלים, ייהנו מהחזר מלא של עמלות מסוף נובמבר 2025 עד לסוף חודש יוני 2026

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

פרופ' יצחק קרייס בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שיבא: "זו המהפכה הכי גדולה בבריאות מאז ימי היפוקרטס"

במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס אמר פרופ' יצחק קרייס כי הבינה המלאכותית יכולה "לשנות את כל הדרך שבה תחום הבריאות פועל" • לדבריו, אחוזי הצלת החיים בבתי החולים בישראל עומדים על יותר מ־99% • על השת"פ עם אנבידיה אמר: "פרויקט שיאפשר לנו לפצח 98% מה־DNA"

מימין: הילה ויסברג, ענבל קרייס, פרופ' אסנת לב ציון קורח, קרן כהן חזן / צילום: כדיה לוי

"הגיים צ'יינג'ר לעתיד": שלוש בכירות מדברות על מנועי הצמיחה של התעשייה

בפאנל "תעשייה, חדשנות ובריאות - האבנים הגדולות של כלכלת ישראל", שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס, דיברו שלוש בכירות בתעשייה הישראלית על הצלחה והמנוע להוביל, על מהפכת ה-AI ויישומה, ועל תחזיות לעתיד ● וגם: מה ישמור על העליונות הטכנולוגית שלנו?

נשיא ומנכ''ל ICL אלעד אהרונסון בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ICL: כ־400 מיליון איש מקבלים את המזון שלהם בזכות המוצרים שלנו

על רקע שינוי הזיכיון בים המלח, מנכ"ל ונשיא ICL אלעד אהרונסון הציג בוועידת ישראל לעסקים של גלובס את פעילות החברה כפתרון לאתגרי ביטחון המזון העולמי ● "ביל גייטס אומר כי בין 40%-50% מתושבי כדור הארץ חבים את היכולת שלהם לחיות לשימוש ההולך וגובר של דשנים"

גדי קוניא ושירה ספיר / צילום: גלובס

מנכ"ל תנובה: "ישראל לא יכולה לוותר על ייצור מוצרי המזון הבסיסיים, בטח לא המפוקחים"

ענף החלב ידע לא מעט סערות בשנתיים האחרונות - החל מהמחסורים בתקופות החגים, דרך העלאות המחירים ועד התוכניות החדשות שהוצגו בשבוע שעבר במשרדי הממשלה ● בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, מנכ"ל קבוצת תנובה גדי קוניא פתח את הכול והסביר מהן הבעיות השורשיות של הענף ● וגם: האם בקרוב תנובה תצא להנפקה?

יבגני דיברוב בוועידת ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ארמיס: "יש לנו יש עוד עבודה קשה כדי להגיע להנפקה"

דיברוב הציב בועידת ישראל לעסקים של גלובס את היעד של החברה להנפקה: "600 או 700 מיליון דולר בהכנסות" ● לשאלה אם מהפכת ה־AI תוביל לצמצום מקומות העבודה בחברה, השיב: "היא תהפוך את הארגון ליותר יעיל"

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

ועידת ישראל לעסקים ה-32

ועידת ישראל ה-32 יוצאת לדרך בהשתתפות צמרת המשק

ועידת ישראל לעסקים של גלובס היא הוועידה הוותיקה והחשובה בישראל. במסגרתה מתקיימים מושבים בתחומים: השקעות, תשתיות, הייטק וחדשנות, בריאות ועוד ● בין המשתתפים: ג׳ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, יו"ר צ'ק פוינט, מנכ"ל שיבא, מנכ"לי הפועלים, הפניקס, בזק, תנובה, אלקטרה צריכה, תורפז תעשיות, מנכ"ל הבורסה ורבים נוספים ● עוד בין המשתתפים: השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט והאלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, בהופעה ראשונה