גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשת תגבה מחירי מחירון ממפרסמים שיעברו חברת מדיה

מפרסמים ללא הסכמים שנתיים, שיבחרו בכל זאת לעבור לחברת מדיה אחרת, עלולים לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים ■ קשת מבצעת את המהלך על רקע מלחמות המדיה שגררו למטה את מחירי הפרסום בטלוויזיה

זכיינית ערוץ קשת מבצעת מהלך משמעותי במטרה להגן על מחירי השוק שלה: ל"גלובס" נודע כי בתחילת השבוע קיבלו כל חברות המדיה מכתב המודיע להם כי מעתה כל לקוח שמחליט להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, יספוג עליית מחיר משמעותית ויתבקש לשלם את מחיר המחירון של קשת ולא את מחיר חברת המדיה.

מחירון הפרסום של חברת המדיה יכול להיות נמוך באחוזים רבים ממחירון קשת הרשמי, כך שהמשמעות היא שמי שיחליט, החל מהשנה הבאה, להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, ואין לו הסכם ישיר מול קשת - עלול לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים.

במכתב ששלח בתחילת השבוע סמנכ"ל השיווק של קשת, צביקה ליבליך, לכל חברות המדיה, הוא מודיע כי "מחירון קשת (לכל חברת רכש מדיה המחירון שלה מול קשת, ראו בהמשך, ע' ב' ל') יישאר בעינו ל-4 ימי שידור", אך מבהיר כי "מחירון זה תקף רק ללקוחות שאתם רוכשים להם מדיה עד תאריך זה. לכל לקוח חדש, המחירון לא יהיה בתוקף, ולא תוכלו להשתמש בו. המחירון לכל לקוח חדש יהיה המחירון הרשמי של קשת ללא הנחות והחזרים. כל זאת אינו תקף להסכמים ישירים שקשת חתמה עליהם עם לקוחות".

עם זאת, ליבליך משאיר לעצמו גמישות מסוימת מעבר למחירון רשמי וקובע כי "בכל מכרז חדש קשת תקבע את המחיר ללקוח".

כך המחירים נמשכו למטה

תחום המדיה הפך בשנים האחרונות לזירת התגוששות בין חברות המדיה הגדולות ומשרדי הפרסום.

המחיר לנקודת רייטינג, שהפך להיות גורם דומיננטי ומכריע במכרזי פרסום, גרם לכך שחברות המדיה "משכו" את המחיר למטה כדי לזכות בתקציבים, הציעו למפרסמים הצעות אטרקטיביות, ולאחר מכן באו לזכייניות בבקשה לקבל גיבוי להצעה.

היכולת ללחוץ את הזכייניות הייתה כמובן פועל יוצא של זהות חברת המדיה ומידת כוחה, אבל בסופו של דבר המחירים ככלל ירדו.

מאחר שמדובר בתחום אמוציונלי, לעתים חברות ומשרדים השתמשו בכוחם לא בהכרח כדי להוסיף לעצמם תקציב, אלא כדי לפגוע במתחרה. למשל, במצב שבו שתי קבוצות מסוכסכות זו עם זו, מספיק היה לגשת ללקוח של הקבוצה המתחרה ולהגיש לו הצעה אטרקטיבית במדיה, כדי שהלקוח יחזור לחברת המדיה שלו ויבקש ממנה ליישר קו עם ההצעה שהוגשה - מה שהביא להורדת המחיר. מקרים כאלה הלכו והתרבו בשנה האחרונה.

בנוסף, בעשור האחרון, אחרי שהפער במחירים בין חברות המדיה ונושא עמלות היתר הפכו לידועים, השימוש בחברת בקרת פרסום הפך לפופולרי.

בשוק פועלות מעט מאוד חברות בקרת פרסום, והוא נשלט על-ידי חברה או שתיים גדולות, שרואות טווח רחב של תקציבים - לא אחת של לקוחות המתמודדים באותה הקטגוריה. חברות הבקרה משתמשות בידע שנצבר אצלן כדי לגרום ללקוחותיהן לנסות להוזיל את המחיר שלהן, מה שמושך את המחיר מטה.

כל חברת מדיה והמחיר שלה

בשוק הפרסום בישראל פועלות 5 חברות מדיה עיקריות, ולכל אחת מהן מחיר משלה. המחיר הוא פועל יוצא מגודל החברה והווליום שלה, והוא יכול להיות נמוך אפילו ב-30%-40% מהמחיר הרשמי. כך למשל, יוניברסל מקאן תשלם לקשת "מחיר מקאן" (וזה לא יהיה בהכרח המחיר שהמפרסם משלם ליוניברסל עצמה); חברת המדיה יוניון תשלם את "מחיר יוניון"; וכן הלאה.

בחלק ניכר מהמקרים המחיר שמשלם המפרסם עבור המדיה שלו - בעיקר בטלוויזיה - נקבע במשא-ומתן מול חברות המדיה. פרט לכך, לקוחות מסוימים, בעיקר גדולים, סוגרים הסכמים ישירים מול הזכייניות, וחברת המדיה שלהם פועלת מתוקף מחירים אלה.

פרשנות: מוטב מאוחר מלעולם לא

את הצעד שקשת מוליכה כעת היה צריך לנסות לעשות לפני 10 שנים, קרי לפני שתחרויות המדיה הפכו להיות משחק שמאיים לחסל כמעט את כל השחקנים בתעשייה - זכייניות וקבוצות פרסום. עכשיו כבר לא משנה מי התחיל ולמה. אין טעם לחפש אשמים. צריך לעשות סדר - ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

בקשת כנראה שבעו ממלחמות המדיה ששוחקות את הרווחים, והחליטו כי המעבר ל-4 ימי שידור הוא עיתוי מצוין לנסות להוביל מהלך שיסדר את השוק; כי גם אם מישהו יחליט לעשות שרירים וינסה להסתדר בלי זכיין שמחזיק את רוב ימי השידור בשבוע, זה לא יהיה דבר פשוט עבורו.

משמעות המהלך הוא קיבוע המצב הקיים - כל שחקן מדיה מחזיק את מה שיש לו, ומכאן מתחילים לשחק בתנאים חדשים.

בקשת אומרים במילים אחרות למפרסמים: "מפרסם יקר, חברת הבקרה רוצה להציג יעילות וטוענת שהמתחרים משלמים פחות? אתה רוצה להוזיל את המחיר? בבקשה. אבל העלות של הסיבוב היא עליך או על חברת המדיה שתחליט לסבסד אותך. לנו יש מעתה מחירון המגדיר כמה משלם לקוח בהיקף X בקטגוריה Y, ואם אתה מחפש בנצ'מרק - אז בבקשה".

המכתב מקשת הוא קיצוני, ויש בו הרבה קטעים אפורים ולא ברורים. מה, למשל, יעלה בגורלו של לקוח שהעביר את תקציב הקריאייטיב שלו בלי קשר למכרז? הוא הרי נותן קריאת כיוון, וגם אם המהלך יצליח רק חלקית, זה כבר יהיה שיפור.

מכל מקום, האתגר האמיתי הוא ביישום, לא בהחלטה. מה יקרה בפעם הראשונה שבה מישהו ינסה לבחון את הנחישות של קשת ולעבור מחברה לחברה בלי הסכם ישיר או בלי פרה-רולינג עם קשת על המחיר? מה יקרה כשמישהו חזק יעשה שרירים?

אם קשת תעמוד על שלה - בשוק יבינו, ויתחולל שינוי חשוב. אם לא - המכתב של היום לא שווה את הנייר שעליו הוא הודפס.

המהלך של קשת

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית

השופטים הוציאו צו על תנאי המורה לרה"מ נתניהו ולשר המשפטים לוין לנמק עד 4 בינואר מדוע הממשלה אינה מקימה ועדה ממלכתית ● השבוע החליטה הממשלה להקים ועדה שאינה ממלכתית, ומינתה צוות שרים בראשות לוין לקביעת סמכויותיה

עידן וולס / צילום: יח''צ

השבחת הענק של תשובה בים הצפוני התגלגלה לרווחי שיא בקבוצת דלק

הרווח הנקי של קבוצת דלק זינק במעל ל-640% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● עיקר הגידול נבע אומנם מרישום חשבונאי, אבל הוא מייצג את השווי העצום במאגרי הנפט בים הצפוני שבשליטת דלק דרך חברת איתקה ● הקבוצה תחלק דיבידנד של 275 מיליון שקל ● במהלך הרבעון השלישי השלימה את רכישת השליטה בישראכרט

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מיטב: פשרה משפטית הקפיצה את הרווח ליותר מחצי מיליארד שקל

בית ההשקעות של משפחות סטפק וברקת הגיע להיקף נכסים מנוהלים הדומה לזה של חברות ביטוח ● ראלי של כמעט 1000% במניה בשלוש שנים הפך את בעלי השליטה למיליארדרים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?

הורדת הריבית הצפויה מעוררת תקוות בענף הנדל"ן, אך מומחים מזהירים שהציפיות מוגזמות: גם ריבית נמוכה יותר לא תפתור את משבר המחירים וההיצע ● וגם: מתי נתחיל לראות הקלה משמעותית יותר במשכנתא?

יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

מינוי חדש בצים: יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, יכהן כדירקטור

חברת התובלה הימית הודיעה היום על פרישה של שני דירקטורים ועל מינוי שניים אחרים במקומם - המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן וראש לשכת רה"מ לשעבר יואב טורבוביץ' ● המינויים מגיעים לאחר שקבוצת בעלי מניות, המחזיקה בכ-8% מצים, דרשו מוקדם יותר השבוע למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה

הפגנה נגד גיוס חרדים בירושלים / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

בג"ץ למדינה: גבשו תוך 45 יום מדיניות אפקטיבית לגיוס חרדים

הרכב של חמישה שופטי בג"ץ קבע כי על המדינה לגבש מדיניות שתביא לגיוס אמיתי של חרדים • בג"ץ: "אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס" • השופטים ביקרו בחריפות את המדינה על כמעט "התנערות" מוחלטת מהחוק, והוציאו צו מוחלט לפיו יש להתחיל בהליכים פליליים נגד משתמטים חרדים

39 חברות ביטחוניות ביריד נשק בפריז: "מקרון רוצה לפייס את ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם:  נשיא צרפת מקרון שינה כיוון ואישר לחברות ישראליות להשתתף ביריד הנשק בפריז, מה היה במפגש בין נשיא ארה"ב ליורש העצר הסעודי, ובבריטניה התחילו המשפט של הפעילים הפרו-פלסטינים שהרסו מפעל של אלביט ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

המלכוד שמסתתר בדוחות של החברה הגדולה בעולם

הדוח של אנבידיה, שיפורסם הלילה, פוגש שוק שמפחד פתאום מהוצאות הבינה מלאכותית ● 320 מיליארד דולר יעופו כהרף עין לכאן או לכאן ● הצפי הוא לזינוק של מעל 50% בהכנסות וברווח ● בינתיים כמה ממשקיעי העל מהמרים על ירידה במניה ● וגם, האם יש בועה בוול סטריט? בכירי וול סטריט מספקים תשובות סותרות

צבי ויליגר, יו''ר ויליפוד / צילום: איל יצהר

רשות התחרות סגרה את תיק החקירה נגד צבי ויליגר ו-ויליפוד

במסגרת פרשת תיאום המחירים בענף המזון, רשות התחרות חשדה כי יו"ר ויליפוד צבי ויליגר ניסה להגיע להסדר כובל על העלאת מחירים באמצעות התבטאויות פומביות ● כעת, לאחר שימוע שנערך בנושא, מודיעה הרשות על סגירת התיק

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המניות הטורקיות שיאפשרו ללוזון להרחיב את תחנת הכוח שבמחלוקת

המחלוקת המשפטית בין תחנת הכוח דוראד לשותפות שלה, הקשה עד כה על הרחבתה ● כעת, לאחר שאדלטק בשליטת אורי אדלסבורג, נסוגה מהתביעה שהגישה נגד מכירת המניות של חברת זורלו הטורקית שיצאה מתחנת דוראד באפריל האחרון, הוסר חסם משמעותי להקמתה

לגדר או להיות חשוף למט''ח? / צילום: Shutterstock

"השמדת ערך עצומה": האם לאחר התחזקות השקל עדיין כדאי לנטרל את סיכון המט"ח ב־S&P 500

המשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר ● האם כעת, כשהמטבע האמריקאי כה נמוך, עדיין מומלץ לנטרל את רכיב המט"ח בהשקעה? ● וגם: מה לעשות אם לא רוצים "להמר" על כיוון השקל־דולר?

רן עוז, מנכ''ל ישראכרט / צילום: יח''צ ישראכרט

הישראלים שחזרו לחו"ל ותיק האשראי סייעו לישראכרט להגדיל ב-23% את הרווח הנקי

מנכ"ל החברה רן עוז מסכם את הקדנציה שלו בישראכרט בצורה חיובית ● העלייה ברווח נבעה מהצמיחה בכל תחומי הפעילות ומהקיטון בהוצאות בגין הפסדי אשראי ● בקרוב, איתמר פורמן, ראש החטיבה העסקית מבנק הפועלים, ייכנס לתפקידו כמנכ"ל החברה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים מציגים רווחי שיא ומגדילים דיבידנדים, אז למה המניות שלהם יורדות?

למרות התוצאות החזקות של הבנקים והדיבידנדים העצומים עליהם הכריזו תודות להקלת מגבלות הפיקוח, המשקיעים בבורסה שלחו את מניותיהם ליומיים של ירידות ● נראה כי התחזית להפחתת ריבית בקרוב, לצד התקררות באינפלציה, מעוררות חששות לגבי התוצאות קדימה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הבנקים קפץ בכ-1.5%, אלביט נפלה

אלביט זכתה בחוזים ממשרד הביטחון בהיקף של כ־210 מיליון דולר ● קבוצת דלק דיווחה על רווחי שיא ● השקל יורד הבוקר ל-3.27 שקלים לאחר שנחלש בכ-2% בשבוע ● מנכ"ל ישראכרט, רן עוז מסכם את הקדנציה שלו ב שראכרט בצורה חיובית, הרווח זינק ב-23% ● בוול סטריט זוהי פתיחת נובמבר הגרועה ביותר מזה עשור, נמשכת הרוטציה אל המניות הקטנות, מדד השבבים בטריטוריית תיקון

אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות הגידור בנאמנות: נתונים מפתיעים על התשואה בפועל של המשקיעים

חברת גלבוע הכינה עבור גלובס את טבלת התשואות למשקיעים בקרנות הגידור בנאמנות דרך הבורסה בת"א ● מדובר בנתונים שמציגים את התשואה נטו - כלומר לאחר מרכיב הפרשה לתשלום דמי ההצלחה המגיעים למנהל הקרן בהתאם לתשקיף ● מי השיאנית?

צבי ויליגר, אייל רביד, איתן יוחננוף, איציק אברכהן / צילום: איל יצהר, גבע טלמור, סיון פרג'

רשות התחרות סגרה את התיקים נגד ויליפוד ויפאורה בפרשת תיאום המחירים. מה הלאה?

רשות התחרות סגרה את התיקים נגד ויליפוד ויפאורה־תבורי, לאחר שגם שטראוס, אושר עד ורמי לוי נחלצו מהחשדות בפרשה ● מנגד, אייל רביד ואיתן יוחננוף יצטרכו להתמודד בבית המשפט ● כעת, העיניים נשואות לשופרסל - השחקנית המרכזית האחרונה שטרם הוכרע בעניינה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמ''י / צילום: שלומי יוסף

ההסכם שבדרך: 70 אלף דירות ייבנו במקום מפעל אלתא באשדוד

לאחר שנים של משא ומתן, מסתמן כי רמ"י תממן את העתקת מפעל אלתא לדרום אשדוד ותקבל לידיה 11.3 אלף דונם לפיתוח, עד בני דרום וניר גלים ● העלות של הפינוי והתמריצים שיינתנו לאלתא מוערכת בכ־3.8 מיליארד שקל, אך פוטנציאל ההכנסות למדינה משיווק הקרקע נאמד בעשרות מיליארדי שקלים ● הדרישה המרכזית מאלתא: היתר בנייה ראשון עד 2028

חברות הייטק / צילום: Shutterstock

שורה של חברות ישראליות נמכרו בהפסד: עכשיו גם החברה הזו מהרצליה

לפי ההערכה, נמוגו נמכרה בעסקת מניות בשווי של עשרות מיליוני דולרים, ככל הנראה בין 20 ל-40 מיליון דולר לחברה צרפתית קטנה בשם AB Tasty ● הסטארט-אפ מהרצליה גייס כ-84 מיליון דולר והגיע בעבר לשווי של 177 מיליון דולר

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

בעקבות התכתבויות עם ג’פרי אפשטיין: הבכיר האמריקאי שהתפטר מדירקטוריון OpenAI

שר האוצר האמריקאי לשעבר, הודיע על התפטרותו מדירקטוריון OpenAI בעקבות פרסום התכתבויות שניהל עם ג’פרי אפשטיין ● אלו הם חילופי ההנהלה בצמרת של מספר סטארט-אפים ישראליים ● ג'ף בזוס מקים סטארט-אפ AI חדש, ויחזור לנהל חברה לראשונה מאז עזב את אמזון ● וגם: שלושה גיוסי הון בתחומי הנדל"ן המניב, הפינטק והבינה המלאכותית בלטו השבוע בקרב חברות טכנולוגיה ישראליות ● חדשות ההייטק

הכתובת שרוססה הלילה על בניין רשת 13 / צילום: רשת 13

"דם הבוגדים עוד יותר לפרסום": ברשת 13 מגישים תלונה במשטרה על גרפיטי מסית

ברשת 13 הביעו זעזוע עמוק מהאירוע ומביטויי האלימות וההפחדה הגוברים כלפי עיתונאים וגופי תקשורת בישראל ● "מדובר בחציית קו אדום נוספת במסגרת גל מתמשך של איומים והפחדות"