גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשת תגבה מחירי מחירון ממפרסמים שיעברו חברת מדיה

מפרסמים ללא הסכמים שנתיים, שיבחרו בכל זאת לעבור לחברת מדיה אחרת, עלולים לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים ■ קשת מבצעת את המהלך על רקע מלחמות המדיה שגררו למטה את מחירי הפרסום בטלוויזיה

זכיינית ערוץ קשת מבצעת מהלך משמעותי במטרה להגן על מחירי השוק שלה: ל"גלובס" נודע כי בתחילת השבוע קיבלו כל חברות המדיה מכתב המודיע להם כי מעתה כל לקוח שמחליט להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, יספוג עליית מחיר משמעותית ויתבקש לשלם את מחיר המחירון של קשת ולא את מחיר חברת המדיה.

מחירון הפרסום של חברת המדיה יכול להיות נמוך באחוזים רבים ממחירון קשת הרשמי, כך שהמשמעות היא שמי שיחליט, החל מהשנה הבאה, להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, ואין לו הסכם ישיר מול קשת - עלול לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים.

במכתב ששלח בתחילת השבוע סמנכ"ל השיווק של קשת, צביקה ליבליך, לכל חברות המדיה, הוא מודיע כי "מחירון קשת (לכל חברת רכש מדיה המחירון שלה מול קשת, ראו בהמשך, ע' ב' ל') יישאר בעינו ל-4 ימי שידור", אך מבהיר כי "מחירון זה תקף רק ללקוחות שאתם רוכשים להם מדיה עד תאריך זה. לכל לקוח חדש, המחירון לא יהיה בתוקף, ולא תוכלו להשתמש בו. המחירון לכל לקוח חדש יהיה המחירון הרשמי של קשת ללא הנחות והחזרים. כל זאת אינו תקף להסכמים ישירים שקשת חתמה עליהם עם לקוחות".

עם זאת, ליבליך משאיר לעצמו גמישות מסוימת מעבר למחירון רשמי וקובע כי "בכל מכרז חדש קשת תקבע את המחיר ללקוח".

כך המחירים נמשכו למטה

תחום המדיה הפך בשנים האחרונות לזירת התגוששות בין חברות המדיה הגדולות ומשרדי הפרסום.

המחיר לנקודת רייטינג, שהפך להיות גורם דומיננטי ומכריע במכרזי פרסום, גרם לכך שחברות המדיה "משכו" את המחיר למטה כדי לזכות בתקציבים, הציעו למפרסמים הצעות אטרקטיביות, ולאחר מכן באו לזכייניות בבקשה לקבל גיבוי להצעה.

היכולת ללחוץ את הזכייניות הייתה כמובן פועל יוצא של זהות חברת המדיה ומידת כוחה, אבל בסופו של דבר המחירים ככלל ירדו.

מאחר שמדובר בתחום אמוציונלי, לעתים חברות ומשרדים השתמשו בכוחם לא בהכרח כדי להוסיף לעצמם תקציב, אלא כדי לפגוע במתחרה. למשל, במצב שבו שתי קבוצות מסוכסכות זו עם זו, מספיק היה לגשת ללקוח של הקבוצה המתחרה ולהגיש לו הצעה אטרקטיבית במדיה, כדי שהלקוח יחזור לחברת המדיה שלו ויבקש ממנה ליישר קו עם ההצעה שהוגשה - מה שהביא להורדת המחיר. מקרים כאלה הלכו והתרבו בשנה האחרונה.

בנוסף, בעשור האחרון, אחרי שהפער במחירים בין חברות המדיה ונושא עמלות היתר הפכו לידועים, השימוש בחברת בקרת פרסום הפך לפופולרי.

בשוק פועלות מעט מאוד חברות בקרת פרסום, והוא נשלט על-ידי חברה או שתיים גדולות, שרואות טווח רחב של תקציבים - לא אחת של לקוחות המתמודדים באותה הקטגוריה. חברות הבקרה משתמשות בידע שנצבר אצלן כדי לגרום ללקוחותיהן לנסות להוזיל את המחיר שלהן, מה שמושך את המחיר מטה.

כל חברת מדיה והמחיר שלה

בשוק הפרסום בישראל פועלות 5 חברות מדיה עיקריות, ולכל אחת מהן מחיר משלה. המחיר הוא פועל יוצא מגודל החברה והווליום שלה, והוא יכול להיות נמוך אפילו ב-30%-40% מהמחיר הרשמי. כך למשל, יוניברסל מקאן תשלם לקשת "מחיר מקאן" (וזה לא יהיה בהכרח המחיר שהמפרסם משלם ליוניברסל עצמה); חברת המדיה יוניון תשלם את "מחיר יוניון"; וכן הלאה.

בחלק ניכר מהמקרים המחיר שמשלם המפרסם עבור המדיה שלו - בעיקר בטלוויזיה - נקבע במשא-ומתן מול חברות המדיה. פרט לכך, לקוחות מסוימים, בעיקר גדולים, סוגרים הסכמים ישירים מול הזכייניות, וחברת המדיה שלהם פועלת מתוקף מחירים אלה.

פרשנות: מוטב מאוחר מלעולם לא

את הצעד שקשת מוליכה כעת היה צריך לנסות לעשות לפני 10 שנים, קרי לפני שתחרויות המדיה הפכו להיות משחק שמאיים לחסל כמעט את כל השחקנים בתעשייה - זכייניות וקבוצות פרסום. עכשיו כבר לא משנה מי התחיל ולמה. אין טעם לחפש אשמים. צריך לעשות סדר - ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

בקשת כנראה שבעו ממלחמות המדיה ששוחקות את הרווחים, והחליטו כי המעבר ל-4 ימי שידור הוא עיתוי מצוין לנסות להוביל מהלך שיסדר את השוק; כי גם אם מישהו יחליט לעשות שרירים וינסה להסתדר בלי זכיין שמחזיק את רוב ימי השידור בשבוע, זה לא יהיה דבר פשוט עבורו.

משמעות המהלך הוא קיבוע המצב הקיים - כל שחקן מדיה מחזיק את מה שיש לו, ומכאן מתחילים לשחק בתנאים חדשים.

בקשת אומרים במילים אחרות למפרסמים: "מפרסם יקר, חברת הבקרה רוצה להציג יעילות וטוענת שהמתחרים משלמים פחות? אתה רוצה להוזיל את המחיר? בבקשה. אבל העלות של הסיבוב היא עליך או על חברת המדיה שתחליט לסבסד אותך. לנו יש מעתה מחירון המגדיר כמה משלם לקוח בהיקף X בקטגוריה Y, ואם אתה מחפש בנצ'מרק - אז בבקשה".

המכתב מקשת הוא קיצוני, ויש בו הרבה קטעים אפורים ולא ברורים. מה, למשל, יעלה בגורלו של לקוח שהעביר את תקציב הקריאייטיב שלו בלי קשר למכרז? הוא הרי נותן קריאת כיוון, וגם אם המהלך יצליח רק חלקית, זה כבר יהיה שיפור.

מכל מקום, האתגר האמיתי הוא ביישום, לא בהחלטה. מה יקרה בפעם הראשונה שבה מישהו ינסה לבחון את הנחישות של קשת ולעבור מחברה לחברה בלי הסכם ישיר או בלי פרה-רולינג עם קשת על המחיר? מה יקרה כשמישהו חזק יעשה שרירים?

אם קשת תעמוד על שלה - בשוק יבינו, ויתחולל שינוי חשוב. אם לא - המכתב של היום לא שווה את הנייר שעליו הוא הודפס.

המהלך של קשת

עוד כתבות

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף - סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג'וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

אנדרו סטנטון ודמותו של וול-E. ''נתיב אחר לגמרי בכביש המהיר'' / צילום: Reuters, Martin Klimek

במה צדק "וול-E" של פיקסאר בנוגע לעבודה בעתיד

לבמאי והתסריטאי-השותף אנדרו סטנטון היה חזון של עתיד דיסטופי, שנראה כעת נבואי באופן מטריד

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שרית זהבי / צילום: רמי זרנגר

החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד

שיחה עם שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא להנגשת מידע על הזירה הצפונית ● על היכולות הצבאיות והכלכליות של חיזבאללה, השליטה והמעורבות של איראן והגישה של נשיא סוריה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה רביעית בסדרה

מוניות בדרכים / צילום: Shutterstock

האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?

במשרד התחבורה בוחנים פיצוי בהיקף 4 מיליארד שקל לנהגי המוניות בשל קידום הכנסת חברות שיתופיות בינלאומיות לשוק ● מדובר בסכום גבוה יותר בהשוואה למהלכים דומים

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו-AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות ואת הכלים להתגוננות

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן

ביוון דנים על שליחת כוחות הנדסיים לעזה וביצירת כוח צבאי משותף עם ישראל וקפריסין ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, ארצות הברית מקדמת יוזמה לשיקום רצועת עזה בהשקעה מוערכת של יותר מ-112 מיליארד דולר לאורך עשור ● צבא ארה"ב פתח בגל תקיפות נרחב הלילה נגד יעדי ארגון דאעש ברחבי סוריה ● ראש ממשלת לבנון אמר כי השלב הראשון לפירוז חיבאללה יסתיים בעוד ימים ספורים ● דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן ● עדכונים שוטפים 

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

רגע אחרי שהממשלה אישרה את עסקת הענק למצרים - ניו-מד רוצה לתת למנכ"ל עוד 8 מיליון שקל

המחזיקה הגדולה במאגר לוויתן, ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק, רוצה להעניק למנכ"ל החברה יוסי אבו אופציות בהיקף של 8.1 מיליון שקל, כשהמנה הראשונה היא כבר "בתוך הכסף" ● כזכור, ניו-מד כבר ביצעה "אובר-רולינג" פעמיים בשנים האחרונות כדי לאשר לאבו תגמול למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

מניית אינטרקיור נפלה על רקע קריסת בזלת, שחייבת לה 27 מיליון שקל

קבוצת החברות בזלת, שהייתה מפעל העיבוד והאריזה של אינטרקיור וגם רכשה ממנה חומרי גלם, נכנסה לאחרונה להקפאת הליכים, והיא חייבת לה 27 מיליון שקל ● מלבד עצם החוב שלא ברור מה יעלה בגורלו, אינטרקיור תצטרך כעת למצוא ספק אחר בתחום האריזה ● ומה קרה לשאר מניות הקנאביס בבורסה בת"א?

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

מימין: אריאל כהן, אייל פסו וניקש ארורה / צילום: נאבן, יח''צ, מולי גולדברג

הסכם הענק של פאלו אלטו והמניה הישראלית שצנחה ב-90% מתחילת השנה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● המשקיעים סיימו שבוע תנודתי שהסתיים בצורה חיובית הודות לנתוני אינפלציה מפתיעים ● הצניחה במניית גאוזי נמשכה גם השבוע, והיא נסחרת ברמות שפל ● מניית נאבן הצליחה לתקן את הירידות מהשבוע החולף, אך עדיין נסחרת הרבה מתחת למחיר בהנפקה ● וגם: עסקת הענק של ענקית הסייבר עם גוגל

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

היזם שבטוח: "ייקח עוד זמן עד שאנשים יירדו מהגדר"

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

מה יהיה מחר בבורסה? / צילום: Shutterstock

הנתון שעשוי לסלול את הדרך לראלי בוול סטריט, ומה צפוי היום בת"א?

לאחר שבוע שיא בבורסה בת"א, המסחר צפוי להיפתח היום בצל העליות בוול סטריט ● האינפלציה הנמוכה וההתאוששות במניות ה-AI מפיחה אופטימיות לגבי ראלי סנטה קלאוס בניו יורק ● המניות הדואליות יחזרו למסחר בת"א בפערי ארביטרז' מעורבים ● חברת הביטוח והקמעונאית שצפויות לרדת ● וגם, הרשימה הלא קטנה של ההפתעות של השנה

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: תמר מצפי, Shutterstock

פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים

עונת ראיונות העבודה למתמחים החדשים מתקרבת, ובעוד השכר דומה ברוב המשרדים - ההבדלים בהטבות המוצעות מגיעים לאלפי שקלים ● מענקים גבוהים, הכנה למבחני הלשכה, סבסוד ארוחות וגמישות בזמן העבודה ● כך מנסים המשרדים הגדולים למשוך את דור המתמחים הבא

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ־10 מיליון שקל ● מאירה ברנע־גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"