גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשת תגבה מחירי מחירון ממפרסמים שיעברו חברת מדיה

מפרסמים ללא הסכמים שנתיים, שיבחרו בכל זאת לעבור לחברת מדיה אחרת, עלולים לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים ■ קשת מבצעת את המהלך על רקע מלחמות המדיה שגררו למטה את מחירי הפרסום בטלוויזיה

זכיינית ערוץ קשת מבצעת מהלך משמעותי במטרה להגן על מחירי השוק שלה: ל"גלובס" נודע כי בתחילת השבוע קיבלו כל חברות המדיה מכתב המודיע להם כי מעתה כל לקוח שמחליט להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, יספוג עליית מחיר משמעותית ויתבקש לשלם את מחיר המחירון של קשת ולא את מחיר חברת המדיה.

מחירון הפרסום של חברת המדיה יכול להיות נמוך באחוזים רבים ממחירון קשת הרשמי, כך שהמשמעות היא שמי שיחליט, החל מהשנה הבאה, להעביר את תקציב המדיה שלו מחברה לחברה, ואין לו הסכם ישיר מול קשת - עלול לספוג עליית מחיר של עשרות אחוזים.

במכתב ששלח בתחילת השבוע סמנכ"ל השיווק של קשת, צביקה ליבליך, לכל חברות המדיה, הוא מודיע כי "מחירון קשת (לכל חברת רכש מדיה המחירון שלה מול קשת, ראו בהמשך, ע' ב' ל') יישאר בעינו ל-4 ימי שידור", אך מבהיר כי "מחירון זה תקף רק ללקוחות שאתם רוכשים להם מדיה עד תאריך זה. לכל לקוח חדש, המחירון לא יהיה בתוקף, ולא תוכלו להשתמש בו. המחירון לכל לקוח חדש יהיה המחירון הרשמי של קשת ללא הנחות והחזרים. כל זאת אינו תקף להסכמים ישירים שקשת חתמה עליהם עם לקוחות".

עם זאת, ליבליך משאיר לעצמו גמישות מסוימת מעבר למחירון רשמי וקובע כי "בכל מכרז חדש קשת תקבע את המחיר ללקוח".

כך המחירים נמשכו למטה

תחום המדיה הפך בשנים האחרונות לזירת התגוששות בין חברות המדיה הגדולות ומשרדי הפרסום.

המחיר לנקודת רייטינג, שהפך להיות גורם דומיננטי ומכריע במכרזי פרסום, גרם לכך שחברות המדיה "משכו" את המחיר למטה כדי לזכות בתקציבים, הציעו למפרסמים הצעות אטרקטיביות, ולאחר מכן באו לזכייניות בבקשה לקבל גיבוי להצעה.

היכולת ללחוץ את הזכייניות הייתה כמובן פועל יוצא של זהות חברת המדיה ומידת כוחה, אבל בסופו של דבר המחירים ככלל ירדו.

מאחר שמדובר בתחום אמוציונלי, לעתים חברות ומשרדים השתמשו בכוחם לא בהכרח כדי להוסיף לעצמם תקציב, אלא כדי לפגוע במתחרה. למשל, במצב שבו שתי קבוצות מסוכסכות זו עם זו, מספיק היה לגשת ללקוח של הקבוצה המתחרה ולהגיש לו הצעה אטרקטיבית במדיה, כדי שהלקוח יחזור לחברת המדיה שלו ויבקש ממנה ליישר קו עם ההצעה שהוגשה - מה שהביא להורדת המחיר. מקרים כאלה הלכו והתרבו בשנה האחרונה.

בנוסף, בעשור האחרון, אחרי שהפער במחירים בין חברות המדיה ונושא עמלות היתר הפכו לידועים, השימוש בחברת בקרת פרסום הפך לפופולרי.

בשוק פועלות מעט מאוד חברות בקרת פרסום, והוא נשלט על-ידי חברה או שתיים גדולות, שרואות טווח רחב של תקציבים - לא אחת של לקוחות המתמודדים באותה הקטגוריה. חברות הבקרה משתמשות בידע שנצבר אצלן כדי לגרום ללקוחותיהן לנסות להוזיל את המחיר שלהן, מה שמושך את המחיר מטה.

כל חברת מדיה והמחיר שלה

בשוק הפרסום בישראל פועלות 5 חברות מדיה עיקריות, ולכל אחת מהן מחיר משלה. המחיר הוא פועל יוצא מגודל החברה והווליום שלה, והוא יכול להיות נמוך אפילו ב-30%-40% מהמחיר הרשמי. כך למשל, יוניברסל מקאן תשלם לקשת "מחיר מקאן" (וזה לא יהיה בהכרח המחיר שהמפרסם משלם ליוניברסל עצמה); חברת המדיה יוניון תשלם את "מחיר יוניון"; וכן הלאה.

בחלק ניכר מהמקרים המחיר שמשלם המפרסם עבור המדיה שלו - בעיקר בטלוויזיה - נקבע במשא-ומתן מול חברות המדיה. פרט לכך, לקוחות מסוימים, בעיקר גדולים, סוגרים הסכמים ישירים מול הזכייניות, וחברת המדיה שלהם פועלת מתוקף מחירים אלה.

פרשנות: מוטב מאוחר מלעולם לא

את הצעד שקשת מוליכה כעת היה צריך לנסות לעשות לפני 10 שנים, קרי לפני שתחרויות המדיה הפכו להיות משחק שמאיים לחסל כמעט את כל השחקנים בתעשייה - זכייניות וקבוצות פרסום. עכשיו כבר לא משנה מי התחיל ולמה. אין טעם לחפש אשמים. צריך לעשות סדר - ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

בקשת כנראה שבעו ממלחמות המדיה ששוחקות את הרווחים, והחליטו כי המעבר ל-4 ימי שידור הוא עיתוי מצוין לנסות להוביל מהלך שיסדר את השוק; כי גם אם מישהו יחליט לעשות שרירים וינסה להסתדר בלי זכיין שמחזיק את רוב ימי השידור בשבוע, זה לא יהיה דבר פשוט עבורו.

משמעות המהלך הוא קיבוע המצב הקיים - כל שחקן מדיה מחזיק את מה שיש לו, ומכאן מתחילים לשחק בתנאים חדשים.

בקשת אומרים במילים אחרות למפרסמים: "מפרסם יקר, חברת הבקרה רוצה להציג יעילות וטוענת שהמתחרים משלמים פחות? אתה רוצה להוזיל את המחיר? בבקשה. אבל העלות של הסיבוב היא עליך או על חברת המדיה שתחליט לסבסד אותך. לנו יש מעתה מחירון המגדיר כמה משלם לקוח בהיקף X בקטגוריה Y, ואם אתה מחפש בנצ'מרק - אז בבקשה".

המכתב מקשת הוא קיצוני, ויש בו הרבה קטעים אפורים ולא ברורים. מה, למשל, יעלה בגורלו של לקוח שהעביר את תקציב הקריאייטיב שלו בלי קשר למכרז? הוא הרי נותן קריאת כיוון, וגם אם המהלך יצליח רק חלקית, זה כבר יהיה שיפור.

מכל מקום, האתגר האמיתי הוא ביישום, לא בהחלטה. מה יקרה בפעם הראשונה שבה מישהו ינסה לבחון את הנחישות של קשת ולעבור מחברה לחברה בלי הסכם ישיר או בלי פרה-רולינג עם קשת על המחיר? מה יקרה כשמישהו חזק יעשה שרירים?

אם קשת תעמוד על שלה - בשוק יבינו, ויתחולל שינוי חשוב. אם לא - המכתב של היום לא שווה את הנייר שעליו הוא הודפס.

המהלך של קשת

עוד כתבות

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

"הם מנגבים איתנו את הרגליים": המדינה הסקנדינבית שכועסת על ארה"ב

החזית של ארה"ב מול דנמרק: הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין: האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?

סיפור יוצא דופן הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אם לילדה בת 11 הגישה תביעה לאכוף על משפחת האב לקיים קשרים אישיים עם בתה, מאחר שהם מסרבים לעשות כן ● מה נפסק?

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3%, ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה 8 שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

עמדת הטעינה המהירה של אקספנג / צילום: יח''צ

400 ק"מ נוספים בדקות ספורות: טסלה והסיניות מתכננות מהפכה בשוק הטעינה של רכב חשמלי בישראל

בקרוב זמן הטעינה של רכבים חשמליים עשוי להיות קצר כמו זמן התדלוק ● רשות התחרות צפויה לפרסם בקרוב שורה של חוות דעת על חידוש רישיונות ליבוא רכב ● MG משיקה בישראל שני דגמי קרוס-אובר בתמחור אגרסיבי ● השבוע בענף הרכב

שדה התעופה רמון בו התקינה ברנד תעשיות חשמל / צילום: מצגת החברה

אקטיבית וסלקטיבית: איך צריכה להיראות ההשקעה ב-2026 אחרי שנתיים של חגיגה

בשנתיים האחרונות ובמיוחד ב-2025 התרחש בבורסה ראלי חריג, במיוחד במניות הבנקים והביטוח ● זה הוביל לתמחור נוכחי גבוה שהופך את ניהול התיק ב-2026 והשגת תשואות עודפות למאתגרים בהרבה ● אילו התאמות נדרשות בתיקי המשקיעים, והיכן עוד נותרו הזדמנויות?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

העסקה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר לסטארט־אפ AI

אנבידיה וגרוק חתמו על הסכם רישוי טכנולוגי בהיקף ענק, שכחלק ממנו המייסד של גרוק ג'ונתן רוס ובכירים נוספים יעברו לשורות אנבידיה ● גרוק, שנוסדה ב־2016 כדי להתחרות בענקית השבבים, גייסה רק לפני מספר חודשים לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר "בלבד"

אוטובסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

קיסטון ובנק לאומי בהסכם למימון מחדש של 1.75 מיליארד שקל לאגד

מדובר באחד מהסכמי המימון הגדולים במשק והוא יוצא לדרך לקראת הפרדת פעילות הנדל"ן של אגד ומימוש האופציה לרכישת יתרת מניות החברים

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

המחיר המפתיע של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ח''כ חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה מיליארד שקל לחינוך החרדי, רגע לפני סוף שנת התקציב

ועדת הכספים אישרה העברת כמיליארד שקל למוסדות החינוך החרדי, שבוע לפני תום שנת התקציב ● מאות מיליונים מיועדים למוסדות לא מפוקחים שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

שווה יותר מכסף: כך ישראל מתגמלת את ארה"ב על השימוש בנשק אמריקאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מאמר על התרומה של ישראל להגנה של ארה"ב, מה קרה ליחסים בין מרוקו וישראל מאז הנורמליזציה, וחגיגות חג המולד בעזה ובבית לחם • כותרות העיתונים בעולם

כך תשקיעו בזהב / צילום: Shutterstock

הוא נחשב אלטרנטיבה למניות ולאג"ח כגידור מפני סיכונים: כך תשקיעו בזהב

לנוכח הזינוק השנה במחיר הזהב, רבים בוול סטריט ממליצים שתחזיקו במתכת, לפחות בחלק קטן מתיק ההשקעות שלכם ● ב"וול סטריט ג'ורנל" ריכזו את הסוגיות המרכזיות בשוק הזה, וממליצים למשקיעים כיצד לנהוג עם הסחורה הלוהטת ● מדריך קצר להשקעה מושכלת

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז ESG של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל, לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאסיפת בעלי מניות