מאות אלפי סטודנטים פוקדים מדי יום את מוסדות החינוך בישראל וצורכים לא רק ידע לימודי אלא גם שתייה ומזון הנמכר להם בקפטריות המקומיות. במובן מסוים, הסטודנטים הם קהל שבוי, משום שהאלטרנטיבה העומדת לרשותם היא זו שבמזנונים המקומיים.
בדיקת המועצה לצרכנות מגלה כי בכל מוסד לימודי שיש בו סניף של קופיקס - הסטודנטים ישלמו את המחירים המשתלמים ביותר ברוב המקרים (כאשר ההשוואה מתמקדת במחיר המוצר ולא בגודל הכריך למשל או תוכנו). ויש גם במחיר נמוך יותר - כך לדוגמה במכללת אלקנה יש פינת קפה בשירות עצמי בעלות של 2 שקלים.
יש מוסדות לימוד המציעים שירות חימום למזון (מיקרוגל) למביאים מזון מהבית, שיכול לא רק לחסוך אלא לגרום להורדת מחירים במוסד הלימודי שבו ירכשו פחות במזנונים.
מול המחיר הנמוך, יש גם מחירים גבוהים מאוד ופערים גבוהים מאוד בין המחיר הנמוך לגבוה. לדוגמה, טווח המחירים לקרואסון נע בין 5 ל-12 שקלים או לבורקס, שאפשר למצוא ב-5 שקלים בקופיקס לעומת ב-18 שקל בקפה גרג.
עוד נמצאו הבדלים של מאות אחוזים במחירי בקבוק מים מינרליים, שנמכר ב-3 שקלים בקפה אגודה באוניברסיטת חיפה, לעומת מחיר של 9 שקלים בבורגרס בר באוניברסיטת בר-אילן.
עוד מעלה הבדיקה כי במוסדות לימוד גדולים בהם מספר נקודות המכירה הוא גדול, קיימים הבדלים במחיר בין נקודת המכירה השונות, כך שכדאי לבדוק היכן לרכוש בתוך המוסד הלימוד. כך למשל, "סל" ארוחת בוקר קטן, הכולל בקבוק מים, כוס קפה קטנה וכריך, יעלה ב"מוצרלה" באוניברסיטה העברית הר הצופים 15 שקל, לעומת 34 שקל בארומה.
לדברי עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, כוח הקנייה הוא בידיים של הסטודנטים, לכאורה קהל שבוי, שכן הקפיטריות נמצאות במתחם מוסד הלימוד, ואין ביכולתם לרכוש במקום אחר. "אם הסטודנטים לא יקנו בקפיטריות במחירים הגבוהים - המחירים יירדו. אנחנו קוראים לציבור הסטודנטים לגלות סולידריות ולהתאחד להורדת המחירים", הוא אומר.