עו"ד דן חי/צילום: ערן לוי
האם "חוק נתוני אשראי" שאותו מקדמים שרת המשפטים, איילת שקד, ושר האוצר, משה כחלון, יביא לפגיעה מוגזמת בפרטיות של כל אחד מאיתנו? יו"ר ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, שלח בשבוע שעבר מכתב חריף ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל.
יצוין כי החוק מסדיר את האופן שבו ניתן לקבל מידע על עמידותם של אנשים פרטיים בהתחייבויות כספיות שנטלו על עצמם. החוק נועד לשכלל את שוק האשראי הצרכני ולאפשר למי שמתכוון לתת אשראי ו/או לבצע עסקה אחרת (הנכללת במטרות שלשמן מותר לקבל את המידע) להעריך את הסיכון בהתקשרות עם אותו אדם פרטי, וכן להביא להוזלת עלויות האשראי לאנשים בעלי היסטוריה פיננסית חיובית ומוסר תשלומים חיובי.
במכתב מובעת התנגדות חריפה לנוסח ההצעה הנוכחי, שכבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת ב-13 באוקטובר, ויובא כעת לקריאה שנייה ושלישית.
לדברי עו"ד חי, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי פוגעת באופן חמור בזכות לפרטיות של הציבור, ויש לערוך בה שינויים.
חי מבהיר במכתבו לכבל כי לשכה עורכי הדין אינה מתנגדת להצעת החוק, אך היא מבקשת לסייג אותה כדי למנוע פגיעה בציבור. ועדת הגנת הפרטיות העבירה מספר הצעות לשינוי נוסח החוק, במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות של האזרחים.
ב-13 באוקטובר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק נתוני אשראי. הצעת החוק היא פרי המלצותיה של הוועדה לשיפור המערכת לשיתוף בנתוני אשראי, אשר מצאה כי הנפגעים העיקריים כיום מהיעדרה של מערכת אפקטיבית לשיתוף בנתוני אשראי הם משקי-בית ועסקים קטנים - המגזר הקמעונאי.
כיום, עיקר המידע על הלקוחות מצוי בקרב הבנקים הגדולים במשק, דבר המקנה להם יתרון תחרותי משמעותי ומעכב את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. הגברת השיתוף בנתוני אשראי בין נותני האשראי השונים אמורה לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היקף האשראי המוצע ללקוחות ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכני אשראי רבים.
על-פי הצעת החוק החדשה, יוקם "מאגר נתוני אשראי מרכזי", שיהיה תחת אחריותו של בנק ישראל, אשר יכיל נתונים על משקי-בית ועסקים קטנים. את הנתונים למאגר יספקו הגופים הפיננסיים וגופים ציבוריים, כגון לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי ומערכת בתי-המשפט.
על-מנת לפתח את שוק האשראי ולהביא לכך שדירוג אשראי של לקוחות יהווה פלטפורמה למתן אשראי זול יותר ולשיפור תנאי האשראי הניתן לאדם הלווה, מציעה הצעת החוק לשנות את ההסדר הקיים ולהרחיב את היקף המידע הנאסף לצורך הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בתשלומים.
עו"ד חי טוען כי הצעת החוק מרחיבה בצורה דרמטית את המידע שייאסף על נתוני האשראי ומידע מזהה נוסף על לקוחות, וזאת ללא כל הסכמה מצדם. הצעה זו מהווה פגיעה בזכות לפרטיות שהוכרה כזכות חוקתית.
הוועדה מתריעה במכתב לח"כ כבל, כי "פטרנליזם ואיסוף אוטומטי של נתונים חיוביים של לקוחות עלול לפגוע בפרטיותם ללא הצדקה ולא לתכלית ראויה מספיק, כנדרש בפסקת ההגבלה לחוק היסוד המגן על הזכות לפרטיות".
לדברי הוועדה, על המחוקק להביא בין מגוון שיקוליו את רצון האזרח לשמור על פרטיותו, החשש שיצירת מאגר ריכוזי עלול להיחשף או לדלוף לגורמים שונים בלי יכולת הגנה על מאגר כזה, והעלאת מודעות האזרח ליתרונות האיסוף בקבלת אשראי.
בשל החשש לפגיעה בפרטיות שמביא עימו החוק החדש, מציעה ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין, בין היתר, כי במקום הקמת מאגר ריכוזי בודד המסכן את אבטחת המידע, כפי שמציעה הצעת החוק, יוקמו מספר מאגרים שאינם מקושרים זה לזה, שבהם תהיה חלוקה של המידע, וכך יפחת הסיכון מדליפות ותצטמצם הפגיעה בציבור.
עוד מציעה הוועדה לבצע תיקון בהגדרת "נתוני אשראי" בסעיף 1 המוצע בהצעת החוק. לטענת הוועדה, במקום איסוף אוטומטי של המידע החיובי (נתונים בדבר אשראי הניתן ללקוח) על האזרח, יש להשאיר זאת לבחירתו של האדם שעליו מתבקש המידע, ולא לכפות את צירופו למאגר כזה. "איסוף אוטומטי של נתונים חיוביים יפגע בפרטיות האזרחים שלא ניתנה להם הבחירה, ולא נתנו את הסכמתם".
הוועדה מפרטת וכותבת כי הגדרת "נתוני אשראי" בסעיף 1 להצעת החוק מגדירה את הפרטים הדרושים לצורך הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שאליהם התחייב. לצורך כך ייאספו נתונים חיוביים, כגון תשלומים שלקוח התחייב ופירעונם, בקשות לנטילת אשראי, היקף האשראי שלקוח רשאי ליטול ופרטים על חשבונותיו הבנקאיים. כן ייאספו נתונים שליליים, כמו צווים והגבלות שהוטלו על הלקוח.
לכל אלה, אומרת הוועדה, מתווספים פרטים מזהים של הלקוח; וכל זאת, כדי לפתח את שוק האשראי ולשקף בצורה מדויקת יותר את מוניטין האשראי של הלקוח. כך, יושגו מטרות החוק, השואפות מצד אחד למנוע מתן אשראי ללקוחות בסיכון גבוה, ומצד שני להביא להקלה במתן אשראי על לקוחות אמינים.
"עם זאת", טוענת הוועדה, "פיתוח שוק האשראי לא צריך להיעשות על גב פרטיותם של אזרחים אשר עמדו בהתחייבויותיהם; ומכאן שאין די במטרה זו כדי למסור מידע חיובי עליהם ולפגוע בפרטיותם, בלי שהסכימו לכך מראש. מי שלא עומד בהתחייבויותיו, ניתן להצדיק את איסוף המידע השלילי לגביו, אך כאשר הדבר נעשה לשם תכלית סבירה ויעילה".
הצעת החוק מתירה גם לאסוף מידע רחב הרבה יותר, ללא הסכמת הלקוח, לעומת החוק הקיים, שדורש הסכמה על מנת לאסוף נתונים חיוביים. לטענת הוועדה, ההצעה מעוררת כמה סוגיות בעייתיות בכל הקשור לזכות לפרטיות. כך לדוגמה היא "כוללת הצעה להרחיב באופן ניכר את היקף המידע על כל אדם הכלול במאגר באופן אשר יש בו כדי לפגוע באופן משמעותי בזכותו לפרטיות, ללא כל הצדקה, ובלי שפגיעה זו תעמוד בהוראות 'פסקת ההגבלה' הנכללת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
הוראות הצעת החוק קובעות עוד כי איסוף המידע, גם החיובי, אינו מצריך את הסכמת הלקוח. סעיף זה מבקש להחריג מאיסוף המידע רק לקוחות שיגישו בקשה לבנק ישראל, שלא לכלול את נתוני האשראי שלהם במאגר - כך שעליהם לא ייאספו נתונים. אך כאשר נמסרו נתוני אשראי לגבי לקוח, המעידים כי הוא לא עומד בתנאי פירעון - הלקוח לא יהיה זכאי לבקש כי לא ייאספו לגביו נתונים.
לטענת הוועדה, אין הצדקה להטריח אזרחים תמימים מן השורה שעומדים בהתחייבויותיהם, כדי לדווח מיוזמתם לבנק ישראל על החרגתם (מאיסוף המידע), הגם שניתן להטיל ספק רב אם יוזמה כזו תבוא לידיעתם של אזרחים כאלה, אף אם ניתן היה להצביע על כוונת אזרחים לטרוח ולממש זכות זו.
לסיכום המכתב טוענת ועדת הגנת הפרטיות כי "נראה שאין הצדקה למסירת מידע על אדם שעומד בהתחייבויותיו, שכן הוא אינו מהווה 'סיכון' לציבור, ועומדת לו הזכות לשמור על פרטיותו בכל הנוגע לקבלת אשראי. כמו כן, ישנם אנשים אשר כלל לא יהיו מעוניינים שייוודע על הלוואות שנטלו, למשל, אף אם הם עמדו בתשלומיהן כסדרן. איסוף אוטומטי של נתונים חיוביים יפגע בפרטיותם של לקוחות העומדים בתשלומיהם, ואין במטרת האיסוף כדי להצדיק פגיעה במקרה זה (להבדיל מנתונים שליליים)".