גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הרשויות החזקות צריכות להעניק מתקציביהן לרשויות החלשות?

יוזמת משרד האוצר, להכניס בתקציב המדינה סעיף "תקצוב דיפרנציאלי" שיפחית מתקציב החינוך ברשויות החזקות ויעניק יותר לחלשות, מציתה ויכוח סוער ■ הרשויות החזקות מזהירות מהידרדרות רמת השירותים שהן מעניקות לתושביהן ואילו החלשות מאיימות לפתוח במחאה רחבת היקף

שקל מאזניים/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שקל מאזניים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

אין ספק כי רמת העירוניות, כלל השירותים שהעיר מספקת לתושביה, תלויה במשאבים שברשותה. יש הטוענים כי פערי התקציבים בין רשויות המדורגות "חזקות" ו"חלשות", למשל, גוררים פערים באיכות החינוך ומונעים שוויון הזדמנויות מילדים שלא שפר עליהם מזלם להיוולד ברשות חזקה. סעיף חדש שמתכוון משרד האוצר להכניס לתקציב המדינה, אשר יעמוד להצבעה בסוף החודש, מתעתד לצמצם את אי-השוויון בתקציבי החינוך באמצעות "תקצוב דיפרנציאלי" - כלומר, כזה שייקח מהחזקים וייתן לחלשים. היוזמה מעוררת התנגדות חריפה בקרב ראשי הרשויות "החזקות" ואילו "החלשות" רואות בה תיקון של עוול היסטורי ומאיימות במחאה אם תקציבם לא יגדל.

חינוך הוא התחום השירותי החשוב ביותר שמעניקה הרשות המקומית ומהווה את השיקול מספר אחד בבחירה של משפחות אם לגור בעיר או לעזוב עיר", אומר שר הפנים לשעבר אופיר פינס-פז, המכהן בשנים האחרונות כראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. בוועידת עכו לעירוניות, שתתקיים ב-17-19 בנובמבר ינחה פינס את המושב "עם הפנים למחר - צדק ושוויון בין עירוני", בו יפגשו ראשי רשויות חזקות וחלשות עם קובעי המדיניות וידונו ביוזמת התקצוב הדיפרנציאלי בחינוך. "ברגע שהממשלה לא מוכנה להגדיל את 'העוגה' ורוצה לתת לרשויות החלשות על חשבון החזקות, החזקות מתקוממות והחלשות לא מוכנות לוותר, ובצדק", הוא אומר.

"איום על מרכז השלטון המקומי"

"כוונת הממשלה לשנות את הפרופורציות בין רשויות איתנות וחלשות יוצרת מתח עצום בין הרשויות. המשבר, אם לא יפתר, עלול לאיים על לכידותו של מרכז השלטון המקומי ולכן מנסים להגיע לפשרה מוסכמת", אומר פינס. לדבריו, מדובר בהתנגדות עקרונית, שכן אם יאושר תקצוב דיפרנציאלי בתחום החינוך, במשרד האוצר מתכוונים להרחיב אותו בעתיד גם לתחום הרווחה.

"נכון להיום, משרד החינוך מעביר לשלטון המקומי מענקי חינוך בהתאם לנוסחה שלפיה מחושבת ההשקעה לתלמיד", הוא מסביר. "משרד האוצר טוען שהערים החזקות פחות זקוקות לתמיכה ממשלתית משום שיש להן יותר יכולות עצמיות ותושבים במעמד סוציו-אקונומי גבוה. אני לא מסכים עם האוצר. כמובן שאי אפשר שלא לתמוך בכך שהרשויות החלשות יקבלו יותר תקציבים לחינוך, רק כדאי להגדיל את התקציב לפחות ב-50% ולהשתמש בכספים בתהליך הדרגתי, שיאפשר לרשויות להיערך - לחזקות לספוג את הירידה בתקציב ולמצוא מקורות הכנסה חלופיים כדי שרמת החינוך בהן לא תיפגע, ולחלשות לגבש תוכנית עבור תוספת התקציב. אני הייתי פורס את התהליך על שלוש עד חמש שנים".

"עניין של סולידריות"

תקצוב הרשויות המקומיות במדינת ישראל נקבע על פי דירוג סוציו-אקונומי מ-1 עד 10, כאשר רשויות המדורגות ברמות 1-4 נחשבות "חלשות". "אני לא אוהב שקוראים לרשות שלי 'חלשה', היא מורכבת ומאתגרת ביחס לרשויות אחרות ולכן ראויה לתקצוב דיפרנציאלי", אומר שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו. העיר עכו, המדורגת ברמה סוציו-אקונומית 4, עברה בשנים האחרונות מהפכה מאוד חיובית. "עכו מאוד התחזקה בשנים האחרונות מהבחינה החברתית, ובתוצאות החינוכיות עברנו את חיפה ותל אביב, אבל הפערים בין הרשויות עצומים. ילד בצפון או בדרום תלוי במענקים מהמדינה ולכן מתוקצב ב-5,000 שקל בממוצע בשנה ואילו ילד במרכז מקבל גם מהמדינה וגם מהרשות סכום של מעל 10,000 שקל בשנה. למה צריכים להיות פערים כאלה?", הוא שואל.

"כולם מסכימים שדרוש תקצוב דיפרנציאלי בין הרשויות המקומיות ושהיה צריך ליישם זאת כבר לפני שנים. הויכוח הוא מאיפה יבוא הכסף", ממשיך לנקרי. "אנחנו טוענים שהרשויות הממוקמות במרכז הארץ התחזקו מכיוון שרוב המשאבים של המדינה נמצאים בתחומן, ולכן ראוי שיתחלקו בהכנסות הללו עם שאר הרשויות".

הוא מסביר כי הכוונה היא לחלק יחסי מההכנסות העתידיות של הרשויות החזקות, אשר נובעות ממיקומן במרכז הארץ. "אנחנו לא מבקשים חלק בהכנסות מהארנונה שמשלמים התושבים או העסקים, אלא מהארנונה שהן מקבלות מהמדינה", הוא מדגיש, "כלומר, מהארנונה שהרשויות הללו מקבלות ממשרדי ממשלה וממוסדות מדינה שבחרו לפעול בתחומן בגלל שהן במרכז". בנוסף, לדברי לנקרי גם מבחינת הפיתוח, לרשויות המקומיות במרכז יתרון מובהק על אלו שבפריפריה. "אם המדינה מחליטה לבנות עוד 40 אלף יחידות דיור היא לא תעשה זאת בצפון או בדרום, ולכן אנחנו מבקשים גם חלק יחסי מהפיתוח העתידי שלהן. מהבחינה הכספית מדובר בחלק קטן מההכנסות. דרושה סולידריות בין הרשויות וחלוקת הכנסות צודקת יותר, שכל אזרח ירגיש שווה וחלק מקהילה", הוא אומר.

"אם לא יאשרו את התקצוב הדיפרנציאלי זה לא יעבור בשקט", הוא מזהיר. "הרעדנו את המדינה על הטבות המס וניאבק גם על זה". עם זאת, לנקרי אופטימי. "בשבוע שעבר מונה שר חדש לפריפריה, אריה דרעי, ואני מקווה שהוא יצליח לשנות משהו בתפיסת העולם של המדינה ובאחריות שלה כלפי האזרחים שלה".

"יש תקציב דיפרנציאלי"

"כולנו ערבים זה לזה וכולנו בעד לעזור לרשויות החלשות, אבל במדינת ישראל כבר קיים היום בפועל תקציב דיפרנציאלי לרשויות חזקות וחלשות", אומר יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל, מהמתנגדים ליוזמה. לדבריו, הרשויות החלשות נהנות ממעל 3 מיליארד שקל בשנה במענקי איזון, ובזכותם מצבן טוב ממצבן של הרבה רשויות שלא זכאיות לכך. "הן מקבלות מימון מלא עבור שירותים שאנחנו נאלצים לשלם מכיסנו, כמו סייעת שניה בגנים או הסעות לחינוך המיוחד. אני בעד מענקי איזון ואשמח אם יגדילו אותם, אך לא על חשבוננו", הוא אומר.

ברודני מכהן בתפקיד ראש העיר גבעת שמואל כבר 7 שנים. היום מדורגת העיר ברמה סוציו-אקונומית 8, אך לדבריו, לא כך היה כשנכנס לתפקידו. "גבעת שמואל סבלה מגירעונות גדולים, ומשרד הפנים איים לסגור אותה", הוא מספר. על מנת להבריא את העיר, הנהיג ברודני תוכנית התייעלות מקיפה, במסגרתה הגדיר סדר עדיפויות, צמצם משרות וביטל פעילויות "בזבזניות". הוא החליט להקצות יותר משאבים לחינוך, והתוצאות לא איחרו להגיע. "היום גבעת שמואל היא העיר הראשונה בארץ בזכאות לתעודת בגרות ואנחנו במקום הראשון בגיוס לצה"ל ושירות לאומי", הוא מספר בגאווה, "זה לא הולך ברגל והיה כרוך בהשקעה מרובה".

ברודני מבקש להדגיש, כי בניגוד לטענת הרשויות החלשות, רוב הערים בארץ "חיות מהיד לפה". "הרשויות שלא זכאיות למענקי איזון הן לאו דווקא חזקות, הן עובדות קשה על מנת להעניק שירותים לתושבים שלהן. בזכות מענקי האיזון, ההכנסות העצמיות פר תושב בירוחם גבוהות מתושב ראשון לציון. מספרית, יש יותר מסכנים בתל אביב מאשר בדימונה או בירוחם".

"אני לא קיבלתי כלום מהמדינה. אני גובה ארנונה גבוהה יחסית מהתושבים שלי ומתנהל נכון. ברור שלמיקום במרכז יש יתרון ושתפקידה של מדינת ישראל ליישב את כל ערי הארץ, ולכן אני מסכים שיש להעניק הטבות לרשויות בפריפריה, אבל אני עובד קשה ורוצה לעמוד בכוחות עצמי. אל תיקחו ממני ואל תפריעו לי".

לדעת ברודני, התוספת למענקי החינוך של הרשויות החלשות צריכה להגיע מתקציב המדינה. "מדינת ישראל לא יכולה להתחמק מהאחריות שמוטלת על כתפיה, היא לא יכולה להגיד שהיא לא מעלה מסים ובעצם לקחת מהתושבים שלנו מס נוסף. כלומר במידה ויפחיתו לגבעת שמואל את מענקי החינוך, על מנת לספק את אותה רמת שירותים יהיה עליי לקחת את התקציב החסר מהארנונה של התושבים. לא יעזור אם יתנו לנו זמן להיערך לזה, אין לנו מקורות הכנסה חלופיים".

"מתייחסים לערים כעסק"

"ב-20-30 השנים האחרונות המדינה מתייחסת לערים כאל מיזם עסקי ולא כאל מקום שחיים בו בני אדם", אומרת אבירמה גולן, מנהלת המרכז לחקר העירוניות הפועל בבת ים. "השיטה הניאו-ליברלית מניחה שמי שמצליח לפרנס את עצמו הוא מוצלח ומי שלא מצליח הוא כישלון. זו גישה לא מפותחת וגם לא דמוקרטית. המדינה נותנת אותו סכום לכל ילד ואילו הרשויות החזקות מכפילות סכום זה בעוד שלרשויות החלשות אין כסף להוסיף. התוצאה היא שבמקום העדפה מתקנת, נוצרת אפליה שמעמיקה את העוני".

בנוסף, מציינת גולן, כי במקומות מסויימים יש לבחון מחדש את חלוקת המשאבים בין הרשויות ולדאוג לצדק חלוקתי. "במקרים כמו עיר הבה"דים, למשל, לא ייתכן שרק רשות אחת תהנה מההכנסות והרשויות השכנות לא יקבלו כלום. מדובר באזרחי אותה מדינה ולא בתחרות בין עסקים בשוק חופשי. מסיבות היסטוריות, יש ערים שהתאפשר להן להתפתח כלכלית טוב יותר מערים אחרות. לכן, במקום ליצור קטטה בין הערים, על הממשלה לקחת אחריות ולהחליט על חלוקה צודקת".

עוד כתבות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס