רמת הגולן / צילום: רויטרס
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בראשות ח"כ צחי הנגבי' אישרה היום (א') את גובה תקציב הביטחון ל-2016. על פי החלטת הוועדה, התקציב לאותה שנה יעמוד על 56.1 מיליארד שקל, שעליהם יתווספו במהלך השנה עוד 3 מיליארד שקל וכן עוד מיליארד אחד בגין התייקרויות. קבלת התוספת מותנית בכך שמשרד הביטחון יבצע שורה ארוכה של צעדים עליהם התחייב.
בסוף השבוע האחרון הגיעו שרי האוצר והביטחון לשורה של סיכומים על התקציב ועל צעדי התייעלות שיעשו במהלך השנים הקרובות במערכת הביטחון. הסיכומים יאושרו בימים הקרובים בקבינט המדיני-ביטחוני, ולאחר מכן יעוגנו בהליך של חקיקה מהיר. בניגוד להשערות שנפוצו בתקשורת, לא צפויה בעיה באישור תקציב הביטחון למרות שתקציב המדינה כבר אושר בוועדת הכספים - זאת משום שתקציב הבסיס יישאר ללא שינוי - 57 מיליארד שקל ב-2015 ו-56 מיליארד ב-2016. ואולם, האוצר הסכים להגדיל את תקציב הביטחון בסכומים נוספים של כ-3 מיליארד שקל אם צה"ל יבצע שורה של צעדי התייעלות. את ההידברות בין שני המשרדים הובילו מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') דן הראל. במו"מ נטל חלק גם סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן.
לפי הסיכום, תקציב הביטחון יעמוד על סכום הנמוך מ-60 מיליארד שקל, וכפי שנחשף ב"גלובס" הוא יעמוד לכל היותר על 59 מיליארד שקל. זאת, לפני ההצמדה למדד המחירים לצרכן. במסגרת סיכום המשותף למשרדי האוצר, הביטחון והמשפטים, החל מינואר 2016 יזנק שכרם של חיילי החובה מעלה: שכרם של לוחמים יעלה בתחילת השנה הבאה ב-50% ויעמוד על 1,616 שקל (לעומת 1,077 שקל כיום); חייל בשירות סדיר שמוגדר "תומך לחימה" יקבל 1,176 שקל לעומת 784 שקל כיום; ושכרם של חיילים המשרתים בתפקידים עורפיים יעמוד על 810 שקל לעומת 540 שקל כיום.
המו"מ שהובילו באב"ד והראל נמשך חודשים והוגדר בשני המשרדים "אינטנסיבי וענייני". בהנחיית שר האוצר הקפידו הדרגים המקצועיים במשרדו שלא להיכנס למסלול של התנגשות ועימותים עם נציגי מערכת הביטחון מחוץ לחדרי הדיונים. זאת, בזמן שעל השולחן הונחו סוגיות הנחשבות נפיצות כבר שנים ארוכות בין שני המשרדים, כמו הפנסיות של אנשי הקבע, ניהול תקציב הביטחון באופן שקוף בפני נציגי האוצר, ורפורמות הקשורות לתחום השיקום, תוך הדרישה לאמץ את המלצות ועדת גורן המשנות באופן מהותי את הקריטריונים בקבלת ההכרה כ"נכה צה"ל". על פי המלצות ועדת גורן, רק לובשי מדים שנפגעו במהלך ביצוע תפקידם יוכרו בידי אגף השיקום. מי שנפגע שלא במסגרת תפקידו יטופל בידי המוסד לביטוח לאומי. גורמים ביטחוניים טענו בסוף השבוע כי "במקרה של המלצות גורן הן לא יאומצו באופן גורף וייעשו בהן התאמות".
סלע המחלוקת היה כצפוי מסביב לסוגיית פנסיית הגישור המשולמת לפורשי צבא הקבע. מדובר בפנסיה המשולמת לאנשי הקבע החל מגיל פרישתם מהצבא (כיום בממוצע 47) ועד הגעתם לגיל הפנסיה (67). עלות הפנסיות האלה נאמדת בכ-5 מיליארד שקל לשנה. הוועדה בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר, שהגישה בקיץ האחרון את הדוח השנוי במחלוקת לקביעת תקציב הביטחון לשנים הבאות, המליצה בין השאר להוריד את גיל הפרישה ל-42, אך עם זאת לצמצם את הזכאות לפנסיות הגישור רק לקצינים המשתחררים מתפקידי לחימה. לפי המלצות לוקר, שאר הפורשים ששימשו בתפקידים שאינם תפקידי לחימה יקבלו מענק פרישה שגובהו כשליש משוויה הכספי המהוון של חבילת הפנסיה. המלצה זו עוררה את ההתנגדות העזה של מערכת הביטחון ליישום המלצות הוועדה, והתוכנית הרב-שנתית המכונה "גדעון" לא כוללת פגיעה בפנסיות אלה.
במהלך המו"מ נוצרה גם באוצר הבנה שההמלצה להגביל את הזכאות לפנסיית גישור לדרגים לוחמים היא בעייתית ולא שוויונית ועשויה להוביל להפליה בין קצינים המשרתים כתף אל כתף. משום כך הסכים האוצר לבטל את הגבלת הזכאות ולהעניק את פנסיית הגישור לכל פורשי הקבע, תוך צמצום ניכר במספרם של אלה שיקבלו אותה. לפי גורמים באוצר, בדרך זו יושג חיסכון שנתי של 1.5 עד 2 מיליארד שקל, לעומת סכום של 2 עד 2.5 מיליארד שקל שהיה מושג אילו הצבא היה מקבל את המתווה שהוצע בדוח של לוקר.
הפשרה שאליה הגיעו באב"ד והראל בנושא זה מבוססת על העקרונות הבאים: משרתי הקבע שכיום עומדים לפני שער יציאה בגיל 28 (ובו נקבע אם יעברו משירות בקבע "ראשוני" לקבע "מובהק") יעמדו לפני שער יציאה נוסף בגיל 35. בהגיעם לגיל זה הצבא יעריך את אופק הקידום שלהם בשירות בהתאם לאופי תפקידם והצורך בהם. אם יחליט שאיש הקבע נחוץ - הוא ימשיך בשירותו לפחות עד גיל 42 (במקרה שאיש הקבע משרת במערך הלוחם), ואחריו יוכל לפרוש וליהנות מפנסיית הגישור עד גיל 67. איש קבע המשרת ביחידה עורפית יוכל לפרוש בגיל 44-45. אם הצבא יחליט שאינו מעוניין בהמשך שירותו של איש הקבע, זה יפרוש בגיל 35 בתמורה למענק חד-פעמי שהיקפו הסופי טרם נקבע. על פי הערכות, מדובר בסכום משמעותי של כמה מאות אלפי שקלים לכל פורש. לפי ההבנות, בשער היציאה החדש יפרשו משורות צה"ל כ-40% מאנשי הקבע. עוד סוכם, כי נגדים ימשיכו לשרת עד גיל 52-54.
לפי ההבנות, 10% מהתפקידים שנעשים כיום בידי קצינים בשירות קבע "יאוזרחו" מדי שנה. סיכום זה נוגע לבעלי תפקידים שנושאים אופי אזרחי, כמו כלכלנים המשרתים ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל ועורכי דין המשרתים בפרקליטות צבאית. קצינים המשרתים בתפקידים אלה יוכלו להחליט אם להמשיך בתפקידם זה במסגרת הסטטוס של "אזרח עובד צה"ל", ואז לשמש בתפקידם עד גיל הפרישה הקבוע בחוק - 67. זאת, בתנאים המקובלים בשוק האזרחי ובלי פנסיית גישור.
אחד ההישגים המרכזיים של האוצר נוגע לעניין השקיפות שבניהול תקציב הביטחון, היקף כוח האדם וההוצאות על רכש. במשך שנים ארוכות מסרבת מערכת הביטחון להיות "שקופה", זאת מחשש שהאוצר יתערב בתהליך העבודה השוטף ובעצמאות בניהול הוצאותיה. בנוסף, המעבר של יחידות צה"ל לדרום הארץ לא ימומן באופן ישיר מתוך תקציב הביטחון. כך גם הפעילות של הרשות לפינוי מוקשים (רלפ"מ) תמומן באופן נפרד. מדובר בסכומים שהוערכו בידי גורמים ביטחוניים בכ-4 מיליארד שקל שעד כה הושתו על תקציב הביטחון וכעת יאפשרו אורך נשימה למערכת.
במערכת הביטחון הביעו שביעות רצון לאחר שאחת הדרישות המרכזיות והמעיקות מבחינתה סולקה מהשטח, והיא הפגיעה בפנסיות הגישור לאנשי קבע שאינם מהמערך הלוחם. בנוסף, במערכת הביטחון מרוצים מתקציב קבוע בהיקף של 59 מיליארד שקל בכל שנה, עם היכולת להחיל בצה"ל תוכנית רב-שנתית לחמש השנים הבאות. בעקבות הסיכומים עם האוצר, אמר היום ל"גלובס" בכיר במערכת הביטחון כי "עכשיו תהיה לנו היכולת לתכנן לטווח הארוך אימונים ורכש, ותהיה לנו את הוודאות התקציבית שלא עמדה לנו במשך שנים".
