החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב - שקבע בדצמבר 2013 כי מניותיו של יולי עופר ז"ל בחברת עופר השקעות יועברו לידי ליאורה עופר ולא לידי דורון עופר - תישאר בעינה. המשמעות היא שליאורה עופר תמשיך להחזיק ב-51.7% מהון מניות חברת עופר השקעות, ואילו דורון עופר - ב-15% בלבד.
יולי עופר הלך לעולמו בספטמבר 2011. לאחר מותו התגלע סכסוך בין ילדיו, ליאורה ודורון, שכל אחד מהם טען כי צוואה אחרת שהשאיר אביהם היא תקפה.
הסכסוך נדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, ובדצמבר 2013 קיבלה השופטת טובה סיוון המנוחה את טענותיה של ליאורה ונתנה תוקף לצוואה האחרונה שכתב יולי עופר בנובמבר 2008. כמו כן הטילה השופטת על דורון עופר לשלם לאחותו הוצאות משפט בסך רבע מיליון שקל.
בהחלטתה ציינה השופטת סיוון כי יולי עופר ערך בחייו 10 צוואות, אשר רובן, לרבות צוואת 2 בנובמבר 2008, נערכו על-ידי פרקליטו וידידו, עו"ד צבי אפרת ממשרד גורניצקי, שמונה כמנהל עיזבונו של יולי עופר בצוותא עם עו"ד רובי בכר.
השופטת דחתה את טענותיו של דורון עופר כי הצוואה האחרונה מנובמבר 2008 אינה תקפה, וכי יש לתת תוקף לצוואה מוקדמת יותר של יולי עופר, שחילקה את מניותיו בינו לבין ליאורה באופן שוויוני. היא דחתה את טענותיו של דורון כי אביו לא היה כשיר לחתום על צוואת נובמבר 2008, וכי הוראות צוואה זו הן תוצאה ישירה של השפעה בלתי הוגנת שהופעלה עליו.
השופטת קבעה כי הצוואה נחתמה כדין, וכי בצוואה זו נתן יולי עופר ביטוי לאומד דעתו בנוגע למה שייעשה בנכסיו וברכושו לאחר מותו, והורה כי מניותיו בעופר השקעות יועברו לבתו.
השופטת סיוון הדגישה כי גם מצבו הגופני של יולי עופר בערוב ימיו לא פגם בתקפות הצוואה המטיבה עם ליאורה. "מחלותיו של המנוח וסיוע הקרובים לו בסמוך למועד חתימתו על צוואת נובמבר 2008 לא פגמו בכושרו המנטלי וביכולתו לקבוע למי מבין שני ילדיו ברצונו להעביר את מניותיו בעופר השקעות ובעופר נכסים", נקבע בפסק הדין.
השופטת סיוון ציינה כי "המנוח התלבט למי מילדיו או לשניהם יוריש את מניותיו, אך כחוט השני עולה כי שיקולו העיקרי לצורך קבלת החלטתו - כפי שזו מובעת בצוואת נובמבר 2008 - היה כי יישמר מפעל חייו".
לדבריה, היקף הראיות הנרחב מצביע על כך שיולי עופר "היה מעורב בכל תו ותג בעסקיו המרובים, הן בישראל והן מחוצה לה, ועם התקדמות שנותיו והיחלשותו הגופנית בדק והתלבט כיצד ובאמצעות מי יישמר פועלו" - והוא בחר בבתו.
השופטת ציינה כי הן ליאורה והן דורון עסקו בפועל בעסקי החברות המשפחתיות ואף מילאו תפקידים מרכזיים בהן, לרבות כדירקטורים בחלק מהחברות. ואולם, "דורון, לאחר שמכר את מניותיו בחברת הספנות 'ומשת 2003', פיתח בעיקר את עסקיו הפרטיים, על אף שמילא תפקידים בקבוצת יולי עופר". זאת, בעוד ש"ליאורה המשיכה לעבוד ברצף בקבוצה".
השופטת ציינה עוד כי מאז שחתם על צוואת 2008, דבק יולי עופר בעמדתו כי יש לקיימה, למרות ניסיונות של דורון עופר להניעו מכך. "כל פעולותיו של דורון לשכנע את אביו, במהלך 3 השנים ממועד חתימתו על צוואת נובמבר 2008 ועד לפטירתו, לשנות את הצוואה ולהעניק לו מחצית ממניותיו בעופר השקעות ו/או עופר נכסים - לא צלחו, והמנוח נותר איתן בדעתו", נקבע.
ליאורה עופר מיוצגת בידי עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד וכן עורכי הדין אמיר שרגא ואפי פרי. דורון מיוצג בידי עורכי הדין אלכס הרטמן ויוסי מנדלסון.
חברת עופר השקעות
חברת עופר השקעות היא בעלת השליטה (20%) בבנק מזרחי-טפחות ביחד עם מוזי ורטהיים. בנוסף מחזיקה הקבוצה בחברת הנדל"ן המניב מליסרון, המובילה בענף הקניונים ועוד.
מצבת הנכסים של מליסרון היא גדולה מאוד. בין היתר מחזיקה החברה בקניון רמת-אביב, בילו סנטר ברחובות, איקאה בראשון-לציון, הגרנד קניון בחיפה, קניון השרון בנתניה, הקריון בקריית ביאליק, קניון חוצות המפרץ, קניון חדרה, קניון באר-שבע וכן הקניונים הדר, כיכר ציון, מבשרת ציון בירושלים, קניון מעלה-אדומים, קניון אבנת בפתח-תקווה, נצרת סנטר בנצרת עלית ומתחמי מסחר ומשרדים במקומות נוספים ברחבי הארץ.
בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה, ליאורה עופר תקבל באופן רשמי את השליטה בעופר השקעות, אולם הדבר לא צפוי להביא לשינוי בהתנהלות הקבוצה והחזקותיה המרכזיות.
ליאורה עופר דומיננטית בעופר השקעות כבר זמן רב, והיא פעילה בשתי החברות בהן מחזיקה החברה, ובמיוחד קרוב לליבה תחום הקניונים, שהוא תחום הפעילות המרכזי של מליסרון. היא אף מכהנת כיו"ר מליסרון וכדירקטורית במזרחי-טפחות. זאת בעוד לאחיה, דורון עופר, לא היה תפקיד רשמי בשתי החברות.
רני רהב, דוברה של ליאורה עופר, סירב להתייחס לנושא.