גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנורדים קפאו: מה גרם לנסיגה של הכדורגל הסקנדינבי?

אלו לא הימים הגדולים של פרדי ליונברג או האחים לאודרופ, וההכרעה בקרב הפלייאוף בין דנמרק לשבדיה תקבע כי רק נבחרת סקנדינבית אחת תשחק ביורו 2016 ■ מה קרה ל"מודל השבדי" או "המודל הדני" שכולנו כאן בישראל רצינו ללמוד ממנו?

זלאטן איברהימוביץ', נבחרת שבדיה / צלם: רויטרס
זלאטן איברהימוביץ', נבחרת שבדיה / צלם: רויטרס

הערב (ג', 21:45) ייפגשו שבדיה ודנמרק למשחק שיקבע מי מביניהן תעלה ליורו 2016. אחרי שנורבגיה כשלה השבוע מול הונגריה, ברור כבר עכשיו שלסקנדינביה תהיה רק נציגה אחת בצרפת (איסלנד אינה נחשבת חלק מסקנדינביה). לא רק שאף נבחרת סקנדינבית לא סיימה בית מוקדמות במקום טוב יותר מהשלישי, מגמת הנסיגה נמשכת: מאז יורו 2004 אותו סיימו שבדיה ודנמרק ברבע הגמר - לא עברה נבחרת סקנדינבית את הבית המוקדם ביורו, ורק שמינית הגמר של שבדיה ב-2006 מצילה קצת מהכבוד האבוד במונדיאלים האחרונים. מה עובר על הכדורגל הסקנדינבי, שלא אחת בישראל משתמשים במודל שלו כדי לבחון את הכישלון אצלנו?

***

המשחק הראשון בשבדיה (1-2 לשבדים) הותיר רושם אחד ברור: רק שחקן אחד על המגרש הוא ברמה עולמית, זלאטן איברהימוביץ' כמובן, בגיל 34 שחקן השנה בשבדיה בפעם ה-10. למרות השליטה השבדית, לא הם ולא הדנים שיחקו מהר, עם יצירתיות מוגבלת במרכז השדה. אין לשבדים מישהו כמו פרדי ליונברג, מרטין דאהלין, תומאס ברולין או הנריק לארסון; לדנמרק אין לאודרופים, פאולסנים או את יון-דאל תומאסון. הוותיקים יותר בינינו זוכרים את שנות ה-90 המופלאות של הסקנדינבים, בהן זכו הדנים באליפות אירופה האגדית (1992), השבדים הגיעו לחצי הגמר במונדיאל (1994) וביורו (1992), גטבורג ורוזנבורג היו אורחות קבועות בליגת האלופות והגיעו לרבע הגמר.

מה קרה מאז? קודם כל, הכדורגל השתנה. הטכניקה של הכוכבים הסקנדינבים התלוותה לחוסן גופני שאיפשר להם להתגבר על מגינים. אבל הכוח, האינטנסיביות והטכניקה של המגינים השתפרה. המשחק היום מבוסס על שחקנים נמוכים וזריזים יותר שמקבלים החלטות ומוסרים לרגל בפחות משנייה בממוצע (עד לפני עשור: קרוב לשלוש שניות בממוצע).

הדבר השני הוא נחיתה חזרה למציאות. שבדיה (9.8 מיליון תושבים, סך של חצי מיליון כדורגלנים רשומים, כולל חובבנים ונשים), דנמרק (5.5 מיליון, 357 אלף כדורגלנים) ונורבגיה (5.2 מיליון, 394 אלף כדורגלנים) הן מדינות מעוטות אוכלוסין, יחסית. גם מספר הכישרונות הגדל בהן, וגם הכוח הפיננסי של הכדורגל - הם פונקציה של אוכלוסייה. ניקח למשל את ממוצע הצופים באצטדיון, שנמוך משמעותית מבעבר וממשיך במגמת ירידה: בשבדיה, בה בערי השדה האהדה ממילא נתונה להוקי קרח בעיקר, מגיעים במוצע 7,132 צופים למשחקי הליגה, והיא הליגה היחידה בה קבוצה מליגת המשנה (המארבי) היא הקבוצה הנצפית במדינה (מאז ירדה ליגה לפני שבע שנים). בנורבגיה (6,961) ובדנמרק (7,063) הממוצעים עוד יותר נמוכים.

דנמרק-שבדיה, מאצ'אפ

למרות שבעשור האחרון נבנו אצטדיונים חדשים (וגדולים מדי, כמו במולדה), שהביאו לעלייה זמנית במספר הצופים, המספרים חזרו להידרדר. מהומות באצטדיונים, ירידת קבוצות ליגה והיעלמות משחקי הדרבי מושכי הקהל מגטבורג, שטוקהולם וקופנהאגן, כמו גם יצירת מועדונים מאוחדים כמו פ.צ קופנהאגן או מידטיילאנד ומחירי הכניסה הגבוהים יחסית (45-30 אירו בממוצע) מרתיעים אוהדי כדורגל. מעבר לכל אלה, טוען אנדריאס הוייר בבלוג שלו - האובססיה הסקנדינבית לפרמיירליג, שכוללת נסיעות לאנגליה למשחקים או לפחות הישארות מול הטלוויזיה בבית - יכולה להסביר ירידה נוספת בעונה האחרונה, על-פי נתוני אופ"א, של 10% בדנמרק וכ-5% בשבדיה במספרי הצופים. בכל שלוש המדינות הסקנדניביות משחקי כדורגל לא היו אירוע הספורט הנצפה ביותר בשנה החולפת.

גורם שלישי הוא הכסף. ניקח את דנמרק כדוגמה: באופן פרדוקסלי, עושרו של הכדורגל פוגע בו. הליגה הדנית מדורגת 13 בהכנסות באירופה ויש לה את חוזה השידור הטוב בסקנדינביה, עם 31 מיליון אירו - וזאת עבור ליגה של 12 קבוצות בלבד. העלייה בהכנסות תורגמה, במקום להשקיע בתשתיות לנוער ובקידום מאמנים, כמובן לרכש של שחקנים זרים בינוניים במקרה הטוב, ולהשארת כל כישרון צעיר לפחות עד גיל בו הוא נרכש על-ידי מועדונים בחו"ל. בכך יורדת רמת הכשרת הכדורגלנים, ורמת החוב של המועדונים עולה (החוב הכולל בליגה הדנית: 11 מיליון אירו). פשיטות רגל ומשטרי צנע במועדונים אחרים מונעים שיפור בהכשרת הנוער והמאמנים. גם בנורבגיה האובססיה לאנגליה מביאה לשגעון גדלות. "במוקדם או במאוחר, מגיעה המציאות כדי לטפוח על הפנים", כותב הוייר.

כך לא מגיעים יותר, כמעט, שחקנים סקנדינביים למועדוני הפאר של היבשת (למעט כריסטיאן אריקסן בטוטנהאם, נניח, פייר-אמיל הויביירג בבאיירן, שמושאל לשאלקה, ומרטין אודגארד שמשחק בריאל ב').

***

האתר transfermarkt.com מעריך את שווי השחקנים של נבחרת דנמרק, המדורגת 35 בעולם בדירוג פיפ"א, ב-94 מיליון אירו, את שבדיה (מדורגת 45) ב-83 מיליון ואת נורבגיה (46) ב-47 מיליון. כהשוואה, מדינות דומות בגודלן: בלגיה, מדורגת ראשונה, מוערכת ב-435 מיליון, וישראל, מדורגת 61, ב-43 מיליון אירו.

אבל לא הכל שחור, ויש הטוענים כי המצב הקיים צפוי להשתנות: נורבגיה, הנבחרת הצעירה במוקדמות, נתקלה בהגרלה קשה (איטליה וקרואטיה) ובכל זאת, 17 דקות לסיום המחזור האחרון היא היתה ראשונה ורק צמד שערים באיטליה שלח אותה לפלייאוף האכזרי; בקיץ זכתה שבדיה באליפות אירופה עד גיל 21; ודנמרק הגיעה לחצי הגמר. היחלשות הליגות שוב שולחת שחקנים לאקדמיות של אייאקס, ברצלונה ולבונדסליגה. הכדורגל הסקנדינבי בשפל, אבל ממנו הוא רק יכול לעלות חזרה.

עוד כתבות

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין / צילום: יונתן זינדל

הדיון בחסינות נתניהו מתקרב: אדלשטיין יכנס את המליאה בשבוע הבא

מליאת הכנסת תכונס ביום שלישי הבא ● אדלשטיין: "הליך הדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה הפך למזוהם"

נדל"ן מניב / צילום: shutterstock

על רקע הגאות במניות נדל"ן: אזורים ואאורה מפשירות תוכניות להנפקת קרן ריט

אזורים מקדמת הנפקת פעילות השכרת דירות לטווח ארוך, ודיווחה כי חברה בת הגישה טיוטת תשקיף "לצורך הנפקתה לציבור כקרן השקעות במקרקעין" ● אאורה דיווחה כי היא "ממשיכה לפעול להקים קרן להשקעות במקרקעין", לאחר שבשבוע שעבר דיווחה כי "טרם התגבשו התנאים להקמת קרן הריט או למכירת נכסים לקרן"

בלומברג/  צילום: רויטרס, PETER HENDERSON

ההוצאה חסרת התקדים של בלומברג משנה את כלכלת הבחירות בארה"ב

מה הסכום שהוציא המיליארדר הדמוקרטי עד נקודה זו, כמה עלה לו ספוט תשדיר של 60 שניות במחצית משחק הסופרבול הקרוב, ומה הסיבה שהוא מתקיף את נשיא ארה"ב? ● "יש תחושה שבלומברג עושה משהו שהמפלגה שלו לא יכולה לעשות – ללכת בכוח נגד טראמפ"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

מנדלבליט מסרב לבקשת נתניהו לקבל את מלוא חומרי החקירה

היועמ"ש לסנגורי רה"מ: "חומרי החקירה הרבים שהועמדו לרשותכם במסגרת ליבת חומרי החקירה מקיפים את כל הנדרש עבור בקשת החסינות" ● מטעם נתניהו נמסר בתגובה: "מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות, כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש"

גילת לווינים / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי

לקראת אקזיט של 2 מיליארד שקל? מניית גילת לוויינים זינקה על רקע מגעים לרכישתה

גם מניית מבטח שמיר, בעלת המניות השנייה בגודלה בגילת, זינקה היום בבורסה ● בעלת המניות הגדולה בגילת היא קרן פימי בראשותו של ישי דוידי, המחזיקה ב-34.1% מהון המניות

ח'ליפה חפתר, ראש הצבא הלובי הלאומי  / צילום: Philippe Wojazer, רויטרס

נפט, גז ופליטים: "ועידת שלום" לעתיד לוב נפתחת בברלין

נשיא רוסיה פוטין, נשיא טורקיה ארדואן, שר החוץ האמריקאי פומפאו ונציגים בכירים רבים אחרים מתכנסים היום בברלין לוועידה מיוחדת באירוח הקאנצלרית מרקל בנוגע לעתיד לוב ● שר החוץ האיטלקי לואיג'י די-מאיו: "לאירופה יש הכי הרבה מה להפסיד"

אבי טיומקין / צילום: תמר מצפי

מה היה לאבי טיומקין להגיד לאחר שזומן לרשות ני"ע

יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין, הוזמן באחרונה לביקור ברשות לניירות ערך, כדי להעביר סקירת מאקרו כחלק מתוכנית ההרצאות של מחלקת תאגידים

הצפות בתל אביב ובאיילון / צילום: דוברות משטרת ישראל, יח"צ

ההצפות מחיות את התוכנית להסטת המים מתוואי האיילון

התוכנית תקדם סלילת קו רכבת באיילון, מנגד משמעות אישורה היא הקפאת בנייה לצד תוואי

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

ח"כ שמולי הודיע על עתירתו לפסילת מפלגתה של אשת רוצח ראש הממשלה

טרימבובלר-עמיר הגישה ביום רביעי האחרון את רשימתה לכנסת ואמרה בפני ועדת הבחירות המרכזית: "אנחנו דורשים משפט חוזר ליגאל עמיר" ● שמולי: "אסור שהכתם הזה ידבק בכותלי הבית, ובכוונתי לעתור לפסילתה כדי להסירו"

מטריושקה בסנט פטרסבורג. החלפות בלתי נגמרות בשלטון / צילום: רויטרס, Alexander Demianchuk

דעה - "רוסיה היא חידה עטופה בתעלומה בתוך אניגמה": מה הכוונות האמיתיות של פוטין?

מה הוא רוצה? למה הוא מתכוון? בשביל מה לו? נשיא רוסיה עושה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, אבל למרבה הסקרנות הוא משתדל להיראות כמי שמכבד את שלטון החוק ● רוסיה מוסיפה להתחבט בין לגיטימיות לאפקטיביות ● דעה

אדם מקשיב לתא קולי בסלולר / צילום: Shutterstock

מחקר בארה"ב ובריטניה: עשירים חיים בבריאות טובה כעשור יותר מאשר עניים

מגיל 50, הגברים העשירים ביותר יכולים לצפות לעוד 31 שנים של חיים בריאים – לעומת הפחות־עשירים שיכולים לצפות רק לעוד 22-23 שנים של בריאות

 הנשיא והבורסה / איור: גיל ג'יבלי

הנשיא והבורסה: השווקים כבשו שיאים חדשים

טראמפ ייזכר כמי שלחץ ותקף את הבנק המרכזי במטרה שיוריד עוד את הריבית מעבר לרמתה האפסית, על מנת להמריץ את הפעילות הכלכלית - גם אם זה בא על חשבון הגדלת החוב ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

החלטות גירושים / צילום: שאטרסטוק

האם נטילת כדורים פסיכיאטריים יכולה להביא לביטול הסכם גירושים?

אישה שחתמה על הסכם גירושים השולל ממנה את מרבית הרכוש שהיה לה ולבעלה במהלך הנישואים, עתרה לביה"ד הרבני בבקשה לבטל את ההסכם, בטענה כי חתמה עליו תחת השפעת כדורים פסיכיאטריים ● ביה"ד הרבני הגדול אכן ביטל את ההסכם - אבל מסיבה אחרת לגמרי

מערכת לזיהוי פנים אלקטרוני / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האיחוד האירופי שוקל לאסור שימוש בזיהוי פנים במרחבים ציבוריים

מטרת הצעד תהיה לאפשר לאיחוד מספיק זמן כדי לגבש מדיניות שתמנע שימוש לרעה בטכנולוגיה

קובי אלפי  / צילום: מורן ויזל

"השוק המקומי ממשיך להיות זול ואטרקטיבי ביחס לרמת התמחור של שוק המניות העולמי"

לדברי קובי אלפי מבית ההשקעות אלפי בנדק, סביבת תמחור הכסף מאוד נמוכה ונוחה למגזר העסקי: "השוק הספיק להפנים במהלך השנה החולפת שהריבית נמצאת בשליטה ואינה צפויה לעלות בקרוב" ● ואילו סקטורים ומניות מומלצות לדעתו?

אלון קצף  / צילום:תמר מצפי

דיוידשילד-פספורטכארד נהפכת לחברת ביטוח - ואייל בן שלוש יכהן בה כיו"ר

החברה, שנמצאת בבעלות אלון קצף וחברת הביטוח האמריקאית White Mountains, קיבלה את אישור רשות שוק ההון ● החברה תפעל ישירות מול הציבור, וגם תמשיך במכירת ביטוח דרך סוכנים

עופר גולן / צילום: תמונה פרטית

השופט הפך החלטתו: אסר על המשטרה לחפש בטלפונים של בכירי קמפיין הליכוד

השופט מסארווה שינה את החלטתו בעקבות פסיקה של שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון שקבע כי החיפוש המוקדם בטלפונים של מנהלי הקמפיין היה שלא כדין, כיוון שלא בוצע באמצעות צו שיפוטי ולחלופין לא הובהר להם כי זכותם להתנגד לחיפוש, וכי התנגדות זו לא תשמש כראייה נגדם

אבי גבאי \ צילום: איל יצהר

מנהל הטכנולוגיות של סלקום רון שבילי עוזב

שבילי הודיע על עזיבה לתפקיד חדש שטרם פורסם ● אבי גבאי נכנס היום לתפקידו כמנכ"ל סלקום במקומו של ניר שטרן

משתתפי ומשתתפות Valuable 500 Israel/  צילום: איציק יסנוביץ

על תבונה ונגישות: מי השיקו את פורום valuable 500 ישראל

וגם: רגע לפני פרישתו - שמואל פלדל, מנכ"ל סימנס ישראל, יצא לסיור פרידה

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

מה הועילו אנשי האוצר בהנפקתם?

בשבוע שעבר ביצעה ממשלת ישראל הנפקת איגרות חוב דולריות לתקופות של 10 ו-30 שנה, בהיקף כולל של 3 מיליארד דולר ● ההנפקה היתה בוודאי מוצלחת עבור הבנקים שליוו אותה, אבל האם גם עבור מדינת ישראל?