נתב"ג / צלם: איל יצהר
מאמר שפרסם ה"אקונומיסט" בסוגיית אבטחת התעופה האזרחית על רקע איומי הטרור הבלתי פוסקים, מציין לשבח את אבטחת התעופה הישראלית.
על-פי האקונומיסט, בעוד שבשדות תעופה בעולם שמים דגש למשל על איסור העלאת נוזלים לתא הנוסעים או מאלצים את הנוסעים לחלוץ נעליים כחלק מתהליך הבידוק הגופני לפני העלייה למטוס - בישראל שמים דגש גם על אפיון הנוסע ובונים לנוסע פרופיל כבר בתשאול שמתחיל בצ'ק-אין בנתב"ג (אותו תשאול הכולל שאלות כמו "ארזת לבד?" ו"עם מי היו המזוודות עד ההגעה לשדה?").
"הסיבה העיקרית לכך שהביטחון בשדות תעופה כל-כך רע היא כי הוא מנסה לאתר דברים, במקום להתמקד באנשים שעשויים לשאת אותם", כך מצטט ה"אקונומיסט" את יועץ האבטחה, פיליפ באום, שכינה את כל זה "תיאטרון של ביטחון בניגוד למציאות ביטחונית".
לדבריו, "אף אחד לא נתפס בעשור האחרון מנסה להבריח נוזלים כדי לשלבם בתוך פצצה, וגם לא התקבלו דיווחים על מחבלים שניסו להבריח אמל"ח בתוך נעליים, ולמרות זאת נוסעים נדרשים לחלוץ נעליים".
בנקודה זו צוטט גם איזי בוים, קצין שב"כ לשעבר שעבד בשיתוף-פעולה עם חברת התעופה אל-על: "בעוד האמריקאים מחפשים נשק, הישראלים מחפשים בעיקר לחשוד בטרור".
עוד נאמר כי הרעיון של בניית תמונה של נוסעים לא צריך להיות מבוסס על סטריאוטיפים, כמו למשל כל הגברים המוסלמים הצעירים חשודים, אלא גם על התנהגות הנוסע בשדה.
ה"אקונומיסט" מפרט כי בישראל מועסקים עובדים שהוכשרו בטכניקות תצפית פסיכולוגיות לראיין כל נוסע עוד לפני השיקוף הביטחוני הפיזי. "כל מי שמעורר את חשדם נתון לתשאול נוסף וייתכן שגם לא יטוס", נכתב.
ה"אקונומיסט" מתייחס גם לסוגיית דוברי הערבית. "ישראלים דוברי עברית צפויים לעבור זאת בקלות ומהר יותר מאשר דוברי הערבית".
בכתבה מוזכרים גם המאבטחים הסמויים בטיסות של חברות התעופה הישראליות וגם "מגן רקיע" - מערכת מתקדמת להגנה על מטוסי נוסעים מפני טילי כתף שפיתחה אלביט מערכות, כאחד הלקחים מירי הנ"מ לעבר המטוס הישראלי במומבסה לפני למעלה מעשור. "מדינת ישראל היא הראשונה לפתח מערכת כזו, המבוססת על טכנולוגיית לייזר מתקדמת המשבשת את הטיל הנורה לעבר המטוס ומסיטה אותו ממסלולו", נכתב.