מיכאל גולן / צילום:אריאל בליאק
הזעם והביקורת על מיכאל גולן מובנים היטב. לא נעים לגלות שהאיש עשה סיבוב על חשבון המדינה, ויוצא כשכל תאוותו בידו. למרות שהכתובת הייתה על הקיר, לא במשרד התקשורת ולא במשרד האוצר ידעו לקרוא את האינטרסים האמיתיים של גולן. הרי גולן החל בפירוק הרשת שלו לפני יותר משנה, ואף היו דיווחים על כך בתקשורת - כך שמי שרצה לראות לאן פניו מועדות, צריך היה לאתר את הסימנים המחשידים כבר אז.
למה אנו אומרים זאת כביקורת עכשיו? כי נדמה שהאוצר הולך רחוק מדי בהתנגדות הגורפת שלו לעסקה. עוד בטרם קראו משפט מההסכם, עוד בטרם יבשה הדיו על החתימה, הסתערו כל אנשי האוצר על גולן טלקום וסלקום באיומים למנוע אותה.
לגבי שר האוצר משה כחלון, האינטרס שלו ברור. כחלון בנה קריירה מגולן. לכן, לראות אותו מוכר את החברה כעת ועוד ברווח שכזה, צורם שבעתיים. מה גם שגולן נותן תחמושת יתרה למתנגדים לכחלון בתוך הממשלה, ובעיקר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא היה מזיל דמעה אם היה רואה את המנוף שהרים את כחלון לתיק האוצר נמחק.
אלא שצריך להפריד בין גולן וההפרות של תנאי הרישיון שלה לבין אישור המיזוג או התנגדות לו. הטיפול במיזוג חייב להיות מקצועי, דרך רשות ההגבלים העסקיים, כי הבנו כבר שמשרד התקשורת הוא צד פוליטי בתמיכה בעסקה. דרך הכלים שיש לרשות ניתן יהיה לבחון את השלכות המיזוג והאם הן יובילו להעלאת מחירים בשוק.
משרד האוצר יכול להניח את ההנחות שלו, אבל לא בטוח שהעסקה הזו תוביל לעליית מחירים משמעותית, ואם כן - השאלה היא בכמה והאם לציבור יש תועלת מכך. מה לעשות, מחיר נמוך הוא לא חזות הכול. הציבור צריך שירותים וחדשנות טכנולוגית, צריך רשתות טובות ומהירות, צריך פריסה טובה יותר, שירות טוב יותר - וזו רשימה חלקית בלבד.
במצב השוק הנוכחי, של ריבוי שחקנים, לא בטוח שהציבור מקבל את כל אלה - ראו את עצירת ההשקעות בפיתוח דור רביעי בכל חברות הסלולר.
דבר נוסף שראוי לזכור הוא שמניעת העסקה, משמעותה קריסה של גולן. החוזה בינה לסלקום נחתם; אין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור מבחינת הסכמי איחוד רשתות כמו שהאוצר רוצה. ברגע שהחוזה נחתם - או שהעסקה מושלמת, או שגולן משלמת 600 מיליון שקל לסלקום בסוף 2016, נוסף על כל מה שהמדינה תיקח ממנה מהערבויות שהפקידה, ועוד לא דיברנו על קנסות שהיא עומדת לחטוף.
במצב של ביטול העסקה כמו שהאוצר רוצה, גולן קורסת, ואז הנזק לשוק ולמחירים יגדל. אולי עדיף במקרה כזה לאשר עסקה בתנאים שיבטיחו שמירה על מחירים נמוכים לאורך זמן לטווח ארוך?
לכן כדאי להפריד בין טובת השוק הסלולרי ושוק התקשורת בכלל (גם אם מדובר בהתנגדות לעסקה) - לבין הרצון של המדינה לגבות מגולן מחיר (בדין ובצדק) על הסיבוב שהוא עושה עלינו. אסור להגיע למצב שבו גולן ירוויח מן ההפקר.