בדיקות רבות אפשר לבצע לבד/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
*** הכתבה בשיתוף 9 מיליון
זהו, פיניתם יום, התכוננתם נפשית והחלטתם לקחת את האוטו לטסט. אתם כבר מדמיינים בייאוש את התור הארוך, את הליקויים שהבוחן ימצא. הלוך חזור כולל פקקים, ברור לכם שתבזבזו שם איזה שלוש-ארבע שעות עבודה. חצי יום!
אבל אתם יודעים שבמדינה אוטופית המבחן השנתי של האוטו שלכם היה מחמיר יותר ואתם גם יודעים שבסופו של יום, רכב לא תקין מוביל לתאונות ושעדיף לבזבז יום עבודה שלם במכון מאשר לגלות שהבלמים לא עובדים דווקא באזור צומת גולני. אז כדי לחסוך קצת מהתהליך המעצבן של טסט שנתי, קבלו כמה טיפים לקיצור תהליכים ולחסוך בזמן וגם בכמה שקלים.
בירוקרטיה
קודם כל, חשוב שתבואו עם כל המסמכים. אין דבר מעצבן יותר מלהגיע למשרד הקטן הזה בכניסה למכון הבדיקה ולגלות שחסר לך מסמך והלך הבוקר.
המסמכים הבאים נדרשים כדי לבצע טסט לרכב:
- רישיון רכב מקורי משולם. זה המסמך אותו מקבלים בדואר כחודש-חודשיים לפני תאריך תפוגת הטסט. ניתן לשלמו בכל סניף דואר, באתר משרד הרישוי או בטלפון. בכל מכון רישוי קיים סניף דואר בו ניתן לשלם. כדאי להצטייד בצ'ק או במזומן, יש מכוני רישוי שאין בהם תשלום באשראי.
- תעודה מקורית אשר מעידה על ביטוח חובה לרכב בתוקף. אם ממש במקרה חסר אחריות, אתם נוסעים ללא ביטוח חובה, אפשר לבצע זאת בטלפון ולבקש מהסוכן שיפקסס בשבילכם למשרד הבוחנים את הטופס. אתם לא הראשונים שעושים זאת, ולהוכחה, בכל משרד שכזה מספר הפקס רשום בגדול על הקיר כדי שהפקידים לא יצטרכו לומר אותו עשרות פעמים בשעה.
- תעודת זהות של בעל הרכב הרשום או יפוי כוח המצורף לתעודת הזהות, במידה והמבחן מתבצע באמצעות מישהו אחר, שאינו בעל האוטו.
בדיקות שאפשר לבצע לבד
ישנן בדיקות שאפשר לבצע לבד, לפני שהולכים למוסך לבדיקה וטיפול לפני הטסט. בדיקות שיכול לעשות גם מי שלא פתח מכסה מנוע בחייו.
- בדקו אם ברכב יש משולש אזהרה, מגבה (ג'ק), אפוד זוהר, ואשפתון. כן, אשפתון, הפח הקטן הזה לאיסוף אשפה. נכון שזה לא בדיוק הדבר הכי משמעותי ברכב, ולרוב לא יכשילו טסט בגללו, אבל החוק מחייב, אז עדיף לשים לב.
- במידה וקיים וו גרירה, ודאו שמופיע היתר עבורו ברישיון הרכב.
- בדקו את מצב לוחיות הרישוי, הן חייבות להיות קריאות, ברורות, ללא קילופים ומוצמדת בצורה תקינה לרכב. עם סמרטוט נקו את הלוחית ועם מברג חזקו את הברגים.
- בדקו שיש לכם 3 מראות תקינות ברכב.
- בדקו את המגבים הקדמיים והאחורי. פשוט הפעילו אותם עם מים. מגב קשה, סדוק או קרוע ישאיר סימנים ושבילי לכלוך ויש להחליפו.
בדיקות משמעותיות יותר
אלה הן הבדיקות שדורשות קצת הבנה, קצת.
צמיגים
- בדקו את צמיגי המכונית וחפשו סדקים או קרעים בדופן.
- בדקו את סוליית הצמיג אם היא אינה שחוקה ואם עומק החריצים אינו יורד מתחת ל-2.5 מ"מ. שימו לב שעל הצמיגים יש סימונים המציינים את גבול שחיקת הצמיג המותרת (לרוב מדובר בחצים או משולשים).
- לצמיג יש תאריך תפוגה, שהוא 6 שנים מיום יציאתו מהמפעל. תאריך הייצור שלו מצוין בארבע ספרות: שתי השמאליות מסמנות את מספר השבוע בו יצא הצמיג אל השוק, הימניות מציינות את השנה - 3412 הוא צמיג שפגש את הכביש בשבוע ה-34 של שנת 2012. במציאות, מומלץ להחליף צמיגים כל 3 שנים או כל 70 אלף קילומטר. זכרו שכבישים רבים בישראל במצב רעוע, שפוגע בצמיג ומזג האוויר כאן לא שומר על אורח חייו בריא.
מערכת תאורה (תקראו לחבר)
כל פנסי האוטו ייבדקו במכון. הפעילו לאט, בסדר ובסבלנות את כל אורות המכונית. הקדמיים הגבוהים, הנמוכים ובעת כיבוי הרכב; כל המאותתים, כל אורות הבלימה, אור לבן בנסיעה לאחור ואורות הערפל. מן הסתם, כדאי לבקש ממישהו שידווח מבחוץ. כדאי לנקות את האוטו לפני בדיקה או לפחות את הפנסים. כמו כן, כשחושך בחוץ, או בתוך חניון נסו להעמיד את הרכב מול קיר ובדקו שקו האור משני הפנסים הקדמיים שווה בגובהו ומאוזן קדימה. אם אחד הפנסים לא עובד או שנדמה לכם שהתאורה הקדמית אינה מכוונת כראוי - פנו למוסך.
מערכת הפליטה
אם אותו רעש ששמעתם פעם אחת הפך לחלק מהצליל הקבוע של האוטו, או אם אתם חשים בריח של גזים שרופים החודרים לתא הנוסעים, ייתכן בהחלט שיש בעיה עם מערכת הפליטה ויש להחליפה מיד.
בלמים
אפשר לבצע ניסוי במגרש חניה ריק, שימרו על בטיחות, בדקו שאין אף אחד בסביבה ואל תיסעו מהר מדי, סעו ובלמו את האוטו. בדקו שהוא לא מושך ימינה או שמאלה בעת הבלימה. אם כן, סביר להניח שמערכת הבלימה שחוקה (בהנחה שהצמיגים תקינים ובעלי לחץ אוויר תקין) ועליכם לפנות מיד למוסך. סימני שמן ליד מיקום הגלגלים מעידים על בעיה במשאבות הבלם, במצב כזה אל תתעכבו בדרך למוסך.
הגה
הזיזו ההגה שמאלה וימינה כמו שמבקשים בטסט. אם תרגישו יותר מדי חופש או חלילה דפיקות, משהו לקוי במערכת. ושוב רק מוסך יעזור.
השורה התחתונה
בתאוריה, אם באמת ביצעתם את כל הבדיקות האלו ובתוצאות חיוביות, ואתם מאמינים שרכבכם אינו מזיק לסביבה ובסך הכל מטופל פחות או יותר בהתאם להוראות היצרן, אתם יכולים להגיע לטסט רגועים. ואם בכל זאת ימצא הבוחן בעיה חמורה שלא עליתם עליה, במקום לכעוס תודו בלב (או בקול) על שנמנע אסון.