פאנל ראשי ערים במליאה/ קרדיט לתמונות: דוברות עיריית עכו
*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות
המושב המסכם של ועידת עכו לעירוניות דן בנושא אי השוויון בשלטון המקומי וכלל ראשי רשויות ושני שרי פנים לשעבר בישראל -גדעון סער ואופיר פז-פינס. סער התייחס בראשית דבריו לחשיבות הקידום של העירוניות בישראל: "הנתונים של מדינת ישראל מחייבים תכנון, מה שבמחוזותנו נשמע כמו מלה גסה. היקף האוכלוסיה הוא כזה המחייב תכנון בדגש על תכנון עירוני, פחות בזבזני בקרקע מכפי שהיה בשנים אחרונות, עם מבט למרכזי הערים ולבנייה לגובה, אין ברירה אחרת".
בנוגע לאי השוויון ברשויות טען סער כי צמצום הפערים במדינת ישראל הוא נושא אסטרטגי שאינו מטופל כמו שצריך. "כאשר רשות מקומית אינה מסוגלת לספק שירות בתחום החינוך וקיים קשר בין המעמד הסוציואקונומי של ההורים לבין ההישגים של התלמיד, אנחנו מרחיבים את הפערים בישראל". לדבריו, "צמצום הפערים הוא מיסודות החוסן החברתי ומרכיב חשוב בביטחון הלאומי. עלינו לפעול לשינוי ולצמצום הפערים בשלושה מהלכים מרכזיים. הראשון, להוביל לצדק חלוקתי בשינוי של ההכנסות בין הרשויות על בסיס של מרכיב הגבולות ביניהן; השני, מהלך של איחוד בין רשויות בהסכמה כדי להגדיל את המטרופולינים; והשלישי, באמצעות תקצוב דיפרנציאלי וזאת, בתנאי שהמדינה תגדיר מהו סל הבסיס אותו היא מחוייבת לתת לכל ילד בישראל. אסור למדינה לגלגל את האחריות בעניין לרשויות המקומיות ולמשלמי הארנונה", הוסיף.
שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו טען באותן המושב כי חובתה של המדינה לדאוג למי שהובלו לפריפריה כחלק ממשימת ההתיישבות הלאומית: "אנחנו בחרנו לגור כאן כי רצינו לממש את החזון האישי והלאומי של לבנות ולהיבנות. אולם כשם שאין מדיניות מוסדרת לעירוניות, כך גם המדינה נכשלת בדאגה לפריפריה".
לנקרי תקף גם את הרשויות החזקות על שאינן לוקחות חלק במאבק לצמצום הפערים יחד עם הרשויות החלשות. "אינני מבין היכן הרשויות החזקות במאבק חשוב זה. אנחנו, נציגי הרשויות, לא רואים את השלטון המקומי נאבק כשכולנו יודעים שילד אצלנו מתוקצב משמעותית פחות מילד ברשויות החזקות".
בנוגע להטבות המס, טען לנקרי כי הרחבת ההטבה למאות ישובים נוספים גורעת מהישובים החלשים שהטבה זו הכרחית עבורם. "מכניסים עוד מאות ישובים על חשבון הישובים הקיימים ובכך הורידו לנו 60% מההטבה. לוקחים מחלש ונותנים לחלש יותר".
יוסי ברודני ראש עיריית גבעת שמואל, המייצג את הרשויות החזקות במושב, האשים את המדינה במשבר: "המתחים הנוצרים בין הרשויות משחקים לידי השלטון המרכזי שבורח מאחריות. אסור לתת לשלטון המרכזי להרוויח מכך ולהמשיך להפקיר את הציבור ולהעביר את האחריות לידי הרשויות מקומיות. כבר היום, הכסף שמשרד החינוך מעביר לרשות מספק בקושי שליש ממה שעיר צריכה להשקיע בחינוך. ישראל חייבת לקחת אחריות, להגדיר סל לתלמיד ולהגדיל את תקציבי האיזון אבל הכסף צריך להגיע מהמדינה ולא בין הרשויות. עלינו להילחם על כך שכל תושב יקבל הטבות מס, אבל לא יתכן שהמדינה תבוא ותגיד שלא מעלים מיסים, אלא ראשי הרשויות ייקחו את המיסים מאנשיהם ויעבירו לרשויות אחרות".
אופיר פז פינס, ראש המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב ושר הפנים לשעבר, אמר כי "קיימת שונות עצומה בתוך השלטון המקומי בישראל, כמעט בכל דבר ועניין. קשה מאד ליישם מדיניות כוללת והוגנת כשכל רשות מקומית מייצגת מגוון עצום ורב של בעיות ולכן קיים חוסר שוויון דרמטי בתוך השלטון המקומי שאי אפשר שלא להתייחס אליו. כשמדברים על צדק חברתי וחוסר שוויון בחברה האזרחית, חייבים להתייחס לצדק עירוני. הדרך להגיע לצמצום פערים במדינת ישראל עוברת דרך צמצום הפערים בשלטון המקומי. עלינו להבין כי גודל המשבר עלול להוביל לפילוג בשלטון המקומי כי נושא זה נמצא בנשמת השלטון המקומי".
להיפרד מהחלום ההתיישבותי
הוועידה, שננעלה היום, שמה לה מטרה להיערך להציג מדיניות בנושא פיתוח עירוני ועירוניות. זאת באמצעות שיתוף פעולה בין כל רבדי השלטון, העולם העסקי והאקדמיה. ד"ר אורלי רונן מביה"ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת הועידה, סיכמה וציינה את התובנות המרכזיות שעלו במהלכה: "ימי הוועידה הוכיחו שישראל בשלה לעירוניות טובה. הדרך אליה עוברת במספר עקרונות מרכזיים שעליהם להיות ברורים לכל העוסקים במלאכה. ראשית, עירוניות צריכה להיות מקודמת באמצעות חיזוקן של ערים קיימות והתנגדות להקמתן של ערים חדשות. שנית, קיימת ההבנה כי כל עיר צריכה ויכולה להפוך לעיר טובה, ללא קשר לגודלה ולמיקומה הגאוגרפי, במרכז או בפריפריה. שלישית, עירוניות טובה צומחת באמצעות דיאלוג בין מגזרי רחב. רביעית וכפי שעלה בדיון המסכם, המדינה צריכה לקחת אחריות על יצירת שיוויון הזדמנויות בין הערים בישראל. עוד הוסיפה כי "איכות החיים בעיר תלויה באיכות משאבי הטבע והסביבה בתוך העיר ומחוצה לה. הגיע הזמן שנפרד מהחלום ההתיישבותי בסביבה כפרית ונבין כי איכות חיים משמע מגורים בעיר בריאה".