גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שווייצרים שמתנגדים למהגרים פשוט לא מכירים אותם"

שיחה עם קורין מאוך, ראשת העיר ציריך ■ "בציריך של היום אי אפשר לבנות דיור פרטי בלי לבנות דיור ציבורי בו זמנית"

מקומות נעלמו

"לתפקידי נכנסתי כשציריך הלכה ואיבדה את כוחותיה. המשבר הפיננסי מחק בין לילה 400 מיליון פרנק, העלים עשרת אלפים מקומות עבודה, והעצים את מגמת ההזדקנות והצטמצמות שהחלה בשנות ה-90. המצב הזה מאחורינו. תוך פחות מעשרים שנה צמחנו מפחות מ-300 ליותר מ-400 אלף תושבים, עם תנופת בנייה, בלי עתודות קרקע ועם ביקוש גובר".

הציריגולרים באים

"לשווייץ יש שם טוב כמדינה, בזכות היסטוריה של יציבות פיננסית ופוליטית. אך אלה לא תנאים מספיקים כדי למשוך עסקים שמביאים אוכלוסייה חזקה, שתעורר פעילות כלכלית וחברתית אורבנית. חברות צומחות מבקשות להקים משרדים בסביבות שבהן איכות החיים טובה: תחבורה ציבורית, אוויר נקי ומרחבים ציבוריים בטוחים. אלה הגורמים שהובילו אלינו למשל את גוגל, השוכרת 11 אלף מ"ר ומעסיקה 1,500 עובדים שנמצאים בכל מקום, בבתי קפה, בפאבים, ברחובות. מזהים אותם, הם שונים מהאוכלוסיה המסורתית, קוראים להם ה'זוגלרס' (שילוב של Zurich ו-Google). גוגל עומדת לשכור עוד 50 אלף מ"ר ועד 2020 צופים שתעסיק לא פחות מ-5,000 תושבים. גוגל לא קיבלה מהעירייה שום תמריצים, אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים לתת תמריצים, אין לנו כסף. היא באה כי עיר טובה מושכת אליה אוכלוסייה טובה, ואוכלוסייה טובה היא כוח אדם איכותי".

בלי גטאות

"הביקוש לדיור בעיר הוא דבר מבורך, האתגר הוא להוסיף דירות בלי ליצור גטאות של עשירים על הקרקע המבוקשת. אנחנו רוצים להשאיר בעיר אוכלוסייה מכל השכבות הכלכליות, אבל את שוק הדיור מניעים אינטרסים עסקיים של יזמים, שרוצים להרוויח וכמה שיותר. זה מבורך, כי צריך משאבים לבנייה, אבל בציריך של היום אי אפשר לבנות דיור פרטי בלי לבנות דיור ציבורי בו זמנית. לא זו אף זו, הדיור הציבורי צריך להיבנות בקצב מהיר יותר, בגלל חוק שהתקבל במשאל עם".

כסף בטוח

"ב-2011 התקבלה במשאל עם החלטה שנכנסה לחוקת העיר, להגדיל עד 2050 את שיעור יחידות הדיור הציבורי מ-25% ל-33% (מרבע לשליש). תוך שנתיים נבנו 1,000 דירות ציבוריות שהעמידו את מספר הדירות הציבוריות על 50,800 מתוך 195,700, במקום 49,700 מתוך 192,700. זו עלייה באחוז. חברות הביטוח משקיעות את חסכונות הפנסיה בתחום כי דיור ציבורי, שמושכר ב-25% פחות ממחיר השוק, הוא מוצר שתמיד יהיה לו ביקוש והתזרים בטוח. הקושי בקידום דיור ציבורי אינו פיננסי, אלא תכנוני. כדי להגיע ליעד, ברור שנהיה חייבים לצופף שכונות ותיקות. האתגר הוא להוסיף דיור בלי לפגוע באיכות חיי התושבים, שמצדם יכולים להציב התנגדות, ולהפיל מיזמי בנייה במשאל עם".

שיפוץ או פיתוח

"כל מהלך פיתוח שעלותו גבוהה מ-2 מיליון אירו, צריך אישור מועצת העיר. אם מפשפשים בתקציב אפשר למצוא הרבה מהלכים שמחירם היה 'רק' 1.9 מיליון, ולצידם פרויקטים שמוגדרים כ'שיפוץ' או 'תיקון', ולא 'פיתוח', כדי לזרז ביצועם. זה פשוט כשצריך לתקן דבר שהתקלקל, אבל פחות ברור כשרוצים לסלול על גשר נתיב אופניים - העירייה גרסה שזה 'תיקון', אבל הממשלה טענה שהשביל הוא 'פיתוח' הדרך".

לגיטימציה חזקה

"לא בכל פרויקט מספיק לשכנע את מועצת העיר. מהלכי פיתוח שעלותם גבוהה מ-20 מיליון אירו, צריכים אישור התושבים במשאל עם. בלי אישורם, מהלכי פיתוח גדולים פשוט לא יוצאים לדרך. בנוסף, כל מהלך פיתוח, גם אם מחירו נמוך מכך, ונאספו לגביו 3,000 חתימות מתנגדים, עובר למשאל עם, שבו רשאים להשתתף כל תושבי ציריך, גם אם הם לא נוגעים ישירות לעניין. נכון שבציריך מתממש שיתוף הציבור הכי קיצוני בעולם; נכון שיש לו מחיר בזמן, המתבטא בקצב פיתוח איטי, ומחיר בכסף, כי הליך השיתוף עצמו יקר. מצד שני, שיתוף ציבור נותן הרבה מאוד כוח לראש עיר, כי הסכמה במשאל עם זו הלגיטימציה הכי חזקה לפעולה שיוזם השלטון".

השאלה הנכונה

"הליך ציבורי לקראת פיתוח אינו שואל תושבים 'איך': איך הבניין צריך להיראות, איך הדרך צריכה להתחלק, אלא עוסק ב'מה', מה צריך: דיור במחיר סביר, תחבורה יעילה. מטרת השיתוף הוא איסוף צרכים, כדי למצוא את המהלך הטוב ביותר. לא לבדוק אם מיזם מסוים מוצא חן או לא".

הצל ותחנת הקמח

"המבנה הכי גבוה בציריך אינו כנסיה, אינו מוזיאון ואינו מוסד ציבורי. זה מגדל אטום המשמש אסם של תחנת קמח חדשה, שהוחלט לבנות לצד בתי מגורים ומוסדות ציבור, כדי להשאיר בעיר גם מוקדי ייצור. המהלך יצא למשאל עם. 5% שהתנגדו היו אלה שהמגדל הטיל צל על הדירות שלהם".

מולדת הדאדא

"30% מהתושבים אינם אזרחים. מאז ומעולם המנוע של ציריך הוא פתיחות וקליטת זרים. עד היום רק הרווחנו מכך, לא רק בכסף, גם בתרבות - תנועת הדאדא נולדה כאן. תוצאות הבחירות יחייבו אותנו למדיניות הגירה מצמצמת (בבחירות לפרלמנט שנערכו בספטמבר זכו השמרנים ברוב, עם מצע שמתנגד לזרים). זה יפגע בקשר שלנו עם האיחוד האירופי, וציריך לא תהיה אותה ציריך בלי המהגרים. שווייצרים שמתנגדים להגירה, לא מכירים מהגרים. הם חיים באזורי פריפריה שלא חיים בהם זרים הכלל. הערים צריכות מהגרים, אבל אפילו בשווייץ אין לנו כוח חזק מול הפריפריה".

מנהרה מיותרת

"הדמוקרטיה הישירה נותנת כוח רב לערים ולקנטונים השווייצרים. יש לנו חופש ועצמאות רבה בתחום המקומי, אבל כשזה מגיע למהלכים לאומיים, לערים אין די כוח במערך הפוליטי הכללי. כך קורה שהמדינה בונה תשתיות יקרות בשביל מעט אנשים. לחץ פוליטי מוביל לכך שמחליטים לכרות מנהרה למכוניות היכן שבכל השנה עוברת תנועה בכמות שעוברת בציריך ביום אחד בלבד, במקום להשקיע כסף בתחבורה מקיימת בציריך".

לפני הבאזז

"לפני שהפך לבאזז, מ-1987 פועלת בציריך Mobilty - חברה לשיתוף מכוניות במודל שעכשיו נדחף בכל הערים. החברה עברה בכל הגלגולים הטכנולוגיים, בהתחלה היה מפתח שעבר מיד ליד, ואח"כ כרטיס אלקטרוני, והיום השיתוף הוא באפליקציה. היא לא מקבלת תמריצים, גם לא חניה בחינם, משום שזה עובד גם בלעדיהם. ל-50% מבתי האב אין מכונית בבעלותם. כל חברי מועצת העיר מגיעים באופניים. זה כל כך פשוט וברור, האם יש מישהו שעוד לא השתכנע שזו הדרך להתנייע? שטח הדרך מוגבל, כמות האנשים גדלה, אין מקום למכוניות פרטיות. נקודה. אני לא מאמינה שיש ראש עיר בעולם שאינו מבין זאת".

נדל"ן יציב, חזק ויקר. לא למשקיעים קטנים

המחיר הממוצע לדירת מגורים בציריך נע סביב 11 אלף דולר למ"ר, זאת לאחר שמחירי הנדל"ן למגורים זינקו ב-30% משנת 2009. "ככל שהמחיר גבוה, המדד העוקב אחר היכולות של משקי בית לרכוש דירה מראה כי בציריך אדם נדרש ל-11.1 שנות השתכרות כדי לשלם על דירה שקונה", אומר רוני פיפקו, שותף מנהל בקרן השקעות הנדל"ן BlueRock Fund, שמשרדיה בציריך.

רק ב-33,400 דירות בערי גרים בעלי הדירה, וכל יתר יחידות הדיור הן כאלה שגרים בהן שוכרים. הביקוש לדיור עצום, שיעור הדירות הפנויות הוא 0.2% בלבד.

בתחום המשרדים, המצב שונה לחלוטין. לדברי פיפקו, כמות השטחים הפנויים להשכרת משרדים בעיר הגיע לשיא של שבע שנים והוא סבור שהדבר קורה משום שהבניינים אינם בנויים בסטנדרטיים מודרניים, "ועסקים העדיפו לשכור משרדים חדשים מחוץ לציריך".

אנשי התכנון בעיריית ציריך מצביעים על שינוי נוסף שדוחף את המגמה: הבנקים הגדולים שפעם אכלסו שטחים עצומים ב"באנהוף שטראסה" - הרחוב המרכזי המוביל מתחנת הרכבת אל האגם, מוכרים את הבניינים ברווח רב, כי אין להם כבר צורך בשטח גדול. הם שוכרים משרדי הנהלה קטנים במרכז, ומייצאים את פעילות האדמיניסטרציה שלהם על עובדיה, לשטחים פחות נחשקים. מאוך: "אנחנו מעודדים את המגמה הזו, משום שהדבר מגוון את הפעילות העסקית. אנחנו לא רוצים להיות בית לתעשייה הפיננסית בלבד. הרווח הנוסף הוא שאל שכונות פחות מבוקשות מגיעים מקומות תעסוקה טובים".

לדברי פיפקו, יש בציריך כיום 292 אלף מ"ר פנויים למשרדים, ואכן הצמיחה העיקרית של שטחים פנויים היא בעיקר במרכז העיר, שבו יש כיום 96 אלף מ"ר פנוי. "השטחים הפנויים להשכרה גדלו פי שלושה בחמש השנים האחרונות. שיעור שטח המשרדים הפנוי עומד כיום על 4.8%, אך זה עדיין לא נחשב לגבוה, אם משווים את המספר למדינות אחרות באירופה".

פיפקו סבור שהשקעה בשווייץ אינה מתאימה למשקיעים פרטיים שמחפשים נכסים מניבים, משום ש"המחירים עדיין גבוהים והתחרות היא עם גופים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים, שלא יוותר על שוק הנדל"ן בציריך, בגלל היציבות שלו ובגלל המטבע החזק".

עוד כתבות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר