"הטרור בא מתוכנו", אמרה ראשת העיר פריז, אן הידלגו, בביקורה האחרון בישראל בחודש מאי השנה. בראיון בלעדי שנתנה למוסף הנדל"ן של "גלובס", סמוך למועד התקפת הטרור שבה נרצחו עיתונאים במגזין הסאטירי "שרלי אבדו", טענה הידלגו כי תכנון וניהול אורבני לקוי יצרו בפריז שכונות ורובעים מנותקים, והסבירה מדוע עירוניות מסוג זה גורמת לניכור, ואף מעודדת התפרצות רדיקלית של ביטויי אלימות ושנאה בין תושבי אותה עיר.
בתערוכת "העיר החכמה" שננעלה בסוף השבוע בברצלונה, הציגה פריז את דרכה להתמודדות עם מציאות מנוכרת: שיתוף תושבים במהלכי שלטון, וקריאה להשפיע ולהיות מעורבים בחייהם.
במהלך יוצא דופן שיישומו החל בשנה שעברה, יזמה הידלגו חוק ולפיו 5% מתקציב העירייה יוקצו בהתאם לשאיפות תושבים ולהחלטתם. הסכום הכולל הוא 500 מיליון אירו, שיתפרשו על פני שש שנים (עד מועד הבחירות הבאות לעירייה) ונועד כולו רק לפיתוח העיר (מקביל פחות או יותר לתב"ר אצלנו) ולא לתפעול השוטף.
תהליך בחירת הפרויקטים נעשה בשלושה שלבים. בשלב ראשון פרסמה העירייה קריאה להגיש רעיונות למיזמי פיתוח בשתי רמות: מהלכים שנוגעים לפריז כולה, ומהלכים שנוגעים לרובע מגורים מסוים. שלב ההצעות היה פתוח לכל, גם לחברות מסחריות. הוא נוהל באתר אינטרנט ייעודי שהותאמה לו אפליקציה, ודרכם הוגשו ההצעות, וכן אפשר היה לעיין ולהגיב על הצעות אחרות. שלב זה נמשך שלושה חודשים, ובסופו זרמו לעירייה 5,000 רעיונות חדשים.
השלב השני הוא שלב הסינון בעירייה. כל רעיון עבר בחינת היתכנות טכנית, ביקורת חוקית והתאמה לאג'נדה העירונית. כך למשל נפסלו הצעות שאינן אפשריות מבחינה הנדסית, או שיישומן כרוך בשינויים שלא יעמדו בביקורת משפטית, או שהן סותרות את מדיניות העירייה בתחומים הנוגעים לתחבורה, זיהום אוויר וכיוב. בתום הסינון, שהסתיים בחודש מאי השנה, הוצגו לציבור 85 הצעות ב-11 תחומים: איכות סביבה (22 הצעות), תרבות (10 הצעות), כלכלה ותעסוקה (5), חינוך וצעירים (6), טבע עירוני (9), תברואה ותחזוקה (5), חברה (1), ספורט (3), תחבורה (5), טכנולוגיה (4) וקהילה (6), והתושבים נקראו לבחור ולהכריע.
בשלב השלישי, כל תושב הורשה לבחור 10 מיזמים לפריז כולה ו-10 מיזמים ברובע מגוריו. בתום תהליך ההצבעה דורגו המיזמים לפי מידת הפופולריות שלהם, והעירייה פתחה ביישום אלה שנכנסו בתקציב השנה הנוכחית.
המיזמים שנבחרו לפריז הם (לפי סדר העדיפויות שקבעו התושבים): תוספת שבילי אופניים; סגירת רחובות לתנועה מוטורית; החלפת צי משאיות איסוף האשפה לכלי רכב לא מרעישים ולא מזהמים, פתיחת אזורים של מסילות רכבת לא מתפקדות, שכיום שוממים וסגורים באופן רשמי, לשימוש ציבורי מגוון; שיפוץ, פתיחה והוספה של מקלחות ציבוריות ושירותים ציבוריים ופיתוח מקומות לאחסון חפצים אישיים לשעות ספורות בשטח העיר (לוקרים ציבוריים); שיפור הנגישות לשירותים דיגיטליים של העירייה; הקמת ברזיות והקצאת שטחים לחקלאות אורבנית.
בעירייה מביעים שביעות רצון מהתהליך שחיזק מגמות במדיניות המכוונת (בענייני תחבורה - שיפור תשתיות לאופניים ולהולכי רגל), והביא רעיונות לא צפויים (מקלחות ציבוריות ומשאיות זבל שקטות), אולם מאוכזבים מהיקף ההשתתפות - בסך הכל 66 אלף איש מתוך 1.5 מיליון תושבי פריז.
בתהליך השיתוף הבא, שמתחיל בינואר הקרוב לבחירת הפרויקטים ל-2017, הוצב כיעד להגיע ל-10% מתושבי העיר, כלומר קצת יותר מהכפלה של כמות המשתתפים בהקצאת התקציב ל-2016. אחת המסקנות היא שכדי להרחיב את ההשתתפות נדרשות עוד נקודות איסוף מידע וקשר עם תושבים. אמנם את ההסבר אנחנו מקבלים בתערוכת "עיר חכמה" שעניינה מנגנונים, תהליכים ופתרונות דיגיטליים. אולם במקרה זה הכוונה אינה לשכלול התפוצה הדיגיטלית של מנגנון השיתוף, כי אם להצבה של יותר עמדות פיזיות ברחבי העיר, שבהן ניתן להציע הצעות בכתב (יד!), להצביע (באופן שאינו דיגיטלי), להגיב ולדון ברעיונות בעל פה, פנים אל פנים, ולא להסתפק בפורומים המוגבלים לאתר אינטרנט ולאפליקציות בטלפונים סלולריים חכמים.