רופאים / צלם: thinkstock
רשימת 100 שיאני השכר מקרב הרופאים בישראל פורסמה זה מכבר וזכתה לכותרת "מאה המיליונרים", כאשר בראש הרשימה הופיע מומחה לכירורגיה אונקולוגית שהרוויח בשנת 2013 לא פחות מ-8.9 מיליון שקל - הכנסה שעיקרה, איך לא, מרפואה פרטית.
הנתונים נאספו על ידי משרד האוצר כדי להצדיק כמה מהסעיפים בחוק ההסדרים שנועדו לרסן את השתוללות השכר בשוק הפרטי, שמבוסס למעשה על תשתיות ומשאבים ציבוריים, אבל הם לא כללו את התמונה הרחבה יותר - הצמיחה של השכר על ציר הזמן, ההשתוללות שהפכה לצונאמי.
"גלובס" חושף היום לראשונה לא רק את הרשימה המלאה של השיאנים, אלא כמה הרוויח כל אחד מהרופאים האלה בשנים 2013, 2012, 2004 ו-2003. כך, למשל, אותו מומחה לכירורגיה אונקולוגית שהרוויח בשנת 2013 סכום דמיוני של 8.9 מיליון שקל, הרוויח בשנת 2003 "רק" 2.5 מיליון שקל. אנחנו אומרים "רק", משום שזה הסכום בדיוק שהוא הוסיף לעצמו בשנת 2013, לאחר שהרוויח שנה קודם לכן 6.4 מיליון שקל.
במקום השני ברשימה ניצב גינקולוג שהרוויח בשנת 2013 לא פחות מ-8.8 מיליון שקל. איך נראתה הכנסתו בשנת 2003? תחזיקו חזק: כ-636 אלף שקל ברוטו. ב-2004 זינקה הכנסתו לכדי 1.9 מיליון שקל ובין 2012 ל-2013 היא פשוט הכפילה את עצמה, גידול של 4.4 מיליון שקל בתוך שנה. או שהוא הפסיק לישון מאז 2012, או שמשהו מאוד לא טוב עובר על מערכת הבריאות בישראל.
רשימת 100 השיאנים כוללת בעיקר מנתחים פלסטיים, גינקולוגים, רופאי עיניים, אורטופדים, רופאי עור ומין ואורולוגים. נוירו-כירורגים "כיכבו" אמנם בתחקיר התוכנית "עובדה" כמי שדרשו עשרות דולרים מתיירי מרפא, אבל הנוירו-כירורג הראשון ברשימת השיאנים מופיע רק במקום ה-35, עם הכנסה של 3.3 מיליון שקל בשנת 2013 - פחות מהממוצע של 100 השיאנים יחד, שעמד בשנת 2013 על 3.4 מיליון שקל.
רוב ההכנסות - מחברות ארנק
ואם כבר עוסקים בהשוואה, לא מפתיע לגלות שהשכר הממוצע של אותם שיאנים עמד בשנת 2003 על 1.1 מיליון שקל - גידול נומינלי של יותר מ-300% בתוך עשור. במונחים ריאליים, מדובר בעלייה של 146%, אבל גם כאן התמונה מורכבת יותר. מתברר שבממוצע, 83% מההכנסות של הרופאים השיאנים נובעות ממה שמכונה "חברות ארנק", יחידים שהקימו חברה לצורך תכנון מס.
כך, בפילוח ההכנסות שביצעו ברשות המסים, התברר כי בקרב בעלי חברות הארנק ההכנסות מרפואה פרטית (ללא ציבורית) רשמו גידול ריאלי מרשים של 230%, כאשר הכנסתם מעבודתם כשכירים ברפואה הציבורית גדלה ריאלית ב-23% בלבד. ההכנסות שחושבו כוללות הן את השכר שמשכו הרופאים מחברות הארנק והן את הרווח שמשכו כדיבידנד. ממוצע השכר של העשירייה הראשונה ברשימה, אגב, עמד בשנת 2013 על 7 מיליון שקל - יותר מ-583 אלף שקל ברוטו בחודש.
הרופאים במרכז הרפואי הדסה הלינו בעבר שהשכר המשולם לכמה מבכירי בית החולים, שלפי נתוני רשם העמותות עולה על 5 מיליון שקל בשנה, אינו משקף את שכר הרופאים בהדסה וגם לא את זה של רופאי השר"פ (שירותי רפואה פרטיים הנהוגים במקום). עוד הם טענו כי הרופאים בבתי החולים הממשלתיים מרוויחים בפועל יותר מרופאי השר"פ של הדסה, שכן אלה מבצעים פרקטיקה פרטית ואין דיווח על הכנסותיהם. הנתונים שאנו מפרסמים היום אכן מצביעים על כך שהשיאנים האמיתיים מקרב הרופאים אינם מגיעים מהדסה, אולם חלקם של רופאי הדסה מתוך רשימת 100 השיאנים גבוה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיית הרופאים בארץ ומגיע ל-20%.
סעיפי הבלימה
חוק ההסדרים שנלווה לתקציב 2016 מנסה לבלום את השתוללות השכר המתוארת, באמצעות כמה צעדים. הראשון קובע שהביטוחים המשלימים והמסחריים לא ישווקו עוד את מה שמכונה "מסלול החזר" המאפשר לבחור כל רופא ללא מגבלה ולשלם לו כבקשתו, כנגד החזר מסוים מהגוף המבטח. במקום זאת הגופים המבטחים יחויבו לשווק רק מסלולי הסדר, המאפשרים בחירת רופא מתוך רשימה סגורה כאשר שכר המנתח נקבע בין הרופא לקופת החולים או חברת הביטוח. הצעד השני קובע שהתשלום עבור שכר המנתח לא יינתן עוד ישירות מהמטופל לרופא, אלא ישולם רק לבית החולים.
בדרך הזאת, הרופאים לא יוכלו לנצל את המצוקה של המשפחות ברגעיהם הקשים ובנוסף ניתן יהיה לפקח על רמות השכר בכל רגע נתון. הצעד החשוב ביותר "פוצל" מחוק ההסדרים והוא נתון בימים האחרונים למו"מ בין משרדי הבריאות והאוצר. מדובר בסעיף הקובע שרופא שראה מטופל במסגרת הציבורית אינו רשאי לטפל באותו אדם באופן פרטי, אלא אם כן עברה חצי שנה. הרציונל הוא לנטרל את התמריץ שיש כיום לרופאים "להסיט" מטופלים מהמערכת הציבורית אל הפרטית - שיטה שמסבירה במידה רבה את המספרים ברשימה שלפניכם.