גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיים באר: "המתנחלים החמיצו תפקיד תרבותי היסטורי אדיר"

על הסכסוך הישראלי-פלסטיני: "הקרב לא יוכרע בגבעות השומרון אלא בוושינגטון"; על עתיד ירושלים: "זו עיר שכל אחד רוצה להיות אדונה היחיד. נכונו לה עוד מבחנים לא פשוטים" ■ הסופר חיים באר מציג מראה ישראלית מורכבת במיוחד

חיים באר  / צילום:תמר מצפי
חיים באר / צילום:תמר מצפי

עברית יפה, במלוא קיסמה, היא חלק בלתי נפרד מספריו של חיים באר. השבוע בכנס "כיסופים", כנס ירושלים הבינלאומי לסופרים ומשוררים יהודים, הוא דיבר דווקא על קורבן בולט מתחייתה של השפה העברית - היידיש, ועל מייצג שלה ושל השינוי הזה - יוסל בירשטיין, הסופר והמשורר שהחל לכתוב ביידיש ועבר לעברית.

"ביידיש יש אוצרות אדירים של ספרות", אומר באר בריאיון ל"גלובס". "אני מסוגל לקרוא בה במידה רבה, גם אם איני בקיא היום בספרות ובשירת היידיש. הטרגדיה של היידיש, שהיא הולכת ונעשית שפה אבודה, כי יש פחות כותבי יידיש.

"חברו נגדה כל מיני גורמים שונים ומשונים - היטלר היה גורם אחד וגורם אחר זה אמריקה. באו אליה מיליוני יהודים דוברי יידיש. הם נקלטו כל-כך טוב שילדיהם עברו לדבר אנגלית באופן מלא. גם סטלין תרם לזה, תחתיו עיצבו בברית-המועצות יידיש מוזרה. המכה האחרונה ליידיש היא מצד העברית ונאמניה בארץ ישראל. הם החליטו לשים קץ לשפה הזאת. לא נמצאה לה טריטוריה, ושפה בלי טריטוריה, לא יכולה להתקיים.

- נראה כי בשנים האחרונות היא קמה לתחייה.

"יש עכשיו תחושה של אשמה ושל החמצה. חוקרים אותה, אבל להגיד שהיא קמה לתחייה? לדאבוני ולצערי, זה לא נכון. החרדים אמנם מדברים אותה, אבל הם לא צרכנים של היידיש הכתובה וספרות היידיש. אצלם זו שפת רחוב ועסקים אבל לא שפה של תרבות".

- זה מצער אותך?

"כן, ואין בכוחי הדל לעשות משהו בנידון".

חוברה לה יחדיו

באר וספריו מחוברים בקשרים עזים אל ירושלים, העיר שמשפחתו חיה בה מ-1839. הוא גדל בה, בגר בה וכתב עליה רבות. יש גם סיור בעיר בעקבות ספריו "נוצות" ו"חבלים". האם גם באר עצמו השתתף בו? "התביישתי ללכת", הוא מודה ומוסיף: "אבל שלחתי נציגים. יש לי סוכנים בכל מקום. רשת ריגול של איש אחד".

העיר בת 3,000 השנה של ההדר, המגוון האנושי והתרבותי, האמונות והספרות, מצויה עתה בעוד סבב מיני רבים של עימות על רקע דתי ולאומי. באר עצמו עוד זוכר עימותים קודמים. "הזיכרונות הראשונים שלי הם מהיותי ילד קטן בתקופת המצור של מלחמת העצמאות", הוא מספר ועובר להווה: "ירושלים ידעה תקופות מרות מאוד. עכשיו זו עוד תקופה קשה, בהבדל אחד - שהפעם השלטון הוא באופן עקרוני בידי היהודים.

"לפי המדרש בתלמוד, כשדוד המלך חפר את יסודות הר הבית, לקראת הקמת בית המקדש, הוא הגיע לתהום והיא איימה להציף את העיר. מאז ועד היום, זו עיר שחיה על פי תהום. זו עיר שכל אחד רוצה להיות אדונה היחיד - היהודים, המוסלמים וגם הנוצרים. נכונו לה עוד מבחנים לא פשוטים. אני לא אופטימי ורואה את הדברים נכוחה".

גם בכל הנוגע ליחסי חילונים-חרדים בעיר, באר מציג תמונה נוגה: "מיום שאני זוכר את עצמי, היו מהלומות בין הצדדים, סביב כל הפגנות השבת".

- ולאן אתה רואה את הדברים מתפתחים?

"לגבי הפרהסיה, הפומביות, צריך להגיע לסוג של הבנה. פעם היה מושג, 'סטטוס-קוו', אבל כבר שנים כל אחד מפר את הסטטוס-קוו המסוים והורס אותו לכיוון שלו. כמות חילול השבת בירושלים היא לעין שיעור גדולה מזו שאני זוכר כילד. יחד עם זאת, הציבור החילוני בחלקו עזב את העיר וזה שנשאר, הוא לא מהסוג שמרבה בוולדות. לעומתו, החברה החרדית עושה את זה בהרבה התלהבות והמאזן הדמוגרפי מכריע לטובתה.

"אם יש יותר ויותר דתיים, יותר כסף הולך למקוואות, לבתי כנסת ולישיבות. העניין שמכעיס את החילונים הוא שהם אלה שמשלמים בדרך-כלל מס גבוה וזה לא חוזר אליהם, או הרבה פחות. והחרדים, מכל מיני סיבות, לא משלמים הרבה מיסים, בגלל פטור כזה ופטור אחר. במקביל, מהתקציב העירוני והממשלתי הם מקבלים נתחים גדולים יותר ויותר, ומזה מגיע הפיצוץ הגדול".

כשבאר נדרש להתייחס לגל הטרור שמתרגש לאחרונה על אירופה, הוא מנסה להתנתק מהאירועים העכשוויים לפרספקטיבה רחבה יותר. "אם מסתכלים על תולדות האנושות, אתה רואה גלים של הגירה וגלים של כיבוש", הוא אומר. "'הדרום', באופן סימבולי, רוצה לכבוש את 'הצפון'. האזורים העניים הצפופים רוצים להגיע למקומות שהולכים ומידלדלים מאוכלוסייה. החלום האסלאמי לשלוט באירופה אינו חלום חדש אלא ישן. היו לנו כבר תופעות כאלה בעבר".

- הפעם המוסלמים יצליחו לדעתך להגשים את מטרתם?

"לפי הכללים של אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, המוסלמים לא יצליחו. כיוון שרוב האנשים הם חפצי חיים, גם באירופה, הם יעטפו את המאבק בשאיפה הזו - הם ישנו את החוקים. בצרפת זה כבר קורה".

באר גדל במשפחה שומרת מצוות וגם משגדל, המשיך להיות דתי. לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין הוא הוריד את הכיפה. אבל התפתחות יחסיו המורכבים עם הדת ובעיקר עם הדתיים, היא מתמשכת ומורכבת בהרבה מאירוע או מג'סטה בודדים, ומקבלת ביטוי רב גם בספריו.

באר: "אני לא מגדיר עצמי היום כדתי ולא כחילוני, וגם לא כאורתודוקס. יש לי זיקה עמוקה לעניין היהודי על גילוייו השונים ואני מתנהל בתוכו ברמה הפרטית. לא תשמע ממני הטפה לחלל או לשמור שבת".

על "עת הזמיר" הוא ספג ביקורות קשות בקרב המגזר שממנו בא. בחלק מחוגי הימין הדתי הוא ממש נתפס כספר בגידה. גם באר עצמו הביע עם השנים חרטה מסוימת על דברים שכתב בספר. "לא הייתי צריך לכתוב אותו מכעס אלא מפיוס", הוא אמר.

היום אומר באר ש"היה צריך לכתוב אותו לא מתוך כעס ולא מתוך פיוס, אלא מתוך פיכחון. ברמה האישית, יש לי אמפתיה לאנשים האלה. אני מרגיש קצת כמו הרב מנחם הכהן, שהיה רב תנועת המושבים וח"כ של תנועת העבודה. הוא נסע פעם עם משלחת של חברי כנסת ליפן או למקום אחר, איני זוכר, ואמר שהאנשים שהוא יכול לאכול איתם הם לא האנשים שהוא יכול לדבר איתם ואלה שהוא יכול לדבר איתם, אלה האנשים שאינו יכול לאכול איתם".

בקרב האליטה התרבותית של ישראל לא חסרים מי שמצליפים ביקורת חריפה בציונות הדתית. גם באר נמנה עם המצליפים, אבל נדמה שהוא מגיע ממקום אחר. הרי מבחינה חברתית-רוחנית, הוא דווקא מרגיש קרוב יותר אליהם. באר: "יש לי כעס כלפי האנשים בהתנחלויות, דווקא בגלל שיש לי אליהם אמפתיה. אם לא היה קונפליקט פוליטי, הם היו החברים שלי ולא המשתתפים הקבועים במוסף 'גלריה' של עיתון 'הארץ'.

אני לא הולך למסעדות טריפה ונבלות ולא למועדוני לילה ופאבים. את 'גלריה' אני קורא עם כדורים נגד בחילה. זה לא העולם שהרופא רשם לי לחיות בו".

באר חש, שאותם אלה שהיו אמורים להיות החברים הטבעיים שלו, היו יכולים להוביל את העם והמדינה, אבל הם פנו למקום אחר ואת המחיר כולנו משלמים. "הם החמיצו תפקיד תרבותי היסטורי אדיר שהמתין להם", הוא אומר ומתאר את המציאות האלטרנטיבית שיכלה להיות. "הם יכלו להיות הספרן, המתווך, איש הקשר, סוכן התרבות בין אוצרות הרוח האדירים היהודיים, תרבות של מעל ל-3,000 שנה, שהם מכירים וקשורים לארון הספרים היהודי. הם יכלו להיות הסרסורים, לא כמילה גסה אלא כמתווך, בין כל זה לבין החברה החופשית, החילונית. זה היה מביא תועלת לשני הצדדים, מעשיר את החיים הישראלים.

"במקום לעסוק בזה, המתנחלים התבצרו בעמדה פוליטית ששמה במרכז לא את התרבות היהודית ואת אוצרות הרוח היהודיים, אלא את הארץ. בעצם, במקום שהם יהוו ראש גשר וגורם מעשיר ומפרה, הם הפכו לגוף פוליטי, ימני, לטעמי ריאקציוני. גוף שהוא חסר כל הבנה לגבי מצבו של האדם היהודי וגם לגבי מצב האדם בעולם. הם הפכו לאנשי נדל"ן, אנשים של אדמה, שטחים, יחידות דיור. זו החמצה אדירה".

- מה התוצאות של ההחמצה הזו?

"הקרב לא יוכרע בגבעות השומרון אלא במקומות אחרים, בוושינגטון. יום אחד פשוט יימאס לאמריקאים, אבל באמת יימאס. הם כבר לא יראו בנו דמוקרטיה ובת-ברית, ויזנחו אותנו. אפילו את מדינת ישראל אי-אפשר לקיים בלי מטריות מודיעין, ווטו במועצת הביטחון ותחמושת. גורלנו עלול להיות כמו זה שהיה לסרביה בשנות ה-90".

החשש מנידוי בינלאומי ובפרט נטישת ארה"ב את הברית עם ישראל, מחזיר את באר 42 שנה אחורה: "במלחמת יום כיפור הייתי עם אנשי הרבנות הצבאית באפריקה, קרוב לג'בל עת'קה. ראינו שם, בחדרי המתים, את מחיר המלחמה, וראינו מה קרה כשאמריקה קפצה את ידה. היינו בצרות עד שלא הגיעו מטוסי הגלקסי עם הציוד שלה. זה מפחיד אותי, שנהיה יותר ממוקצים. אתה לא יכול לדעת אם לא תהיה אפילו התארגנות צבאית נגדנו. אני מקווה שלא נגיע לזה".

זרות והזדהות עם גרוסמן, אתגר קרת וסופרים יהודים מהעולם

"כיסופים", כנס ירושלים הבינלאומי לסופרים ומשוררים יהודים, מתקיים זו הפעם הרביעית. נושא הכנס השנה הוא "זרות והזדהות". הוא החל ב-23 בנובמבר ויתקיים עד יום שישי 27 בנובמבר במשכנות שאננים, תמול שלשום ובית אבי חי.

לצד צמרת הסופרים המקומיים, כמו דויד גרוסמן, חיים באר, סמי מיכאל ואתגר קרת, מתארחים בו 15 סופרים ומשוררים מהעולם. באירוע הפתיחה ביום שני הנחתה אילנה דיין שיחה בין גרוסמן לסמי מיכאל, על יצירה וספרות. באותו הערב הוענק "פרס מתנאל למשורר צעיר ומבטיח" ליעקב ביטון וגלינה זלנינה מרוסיה.

במושב בנושא הגדרת התרבות הים תיכונית, השתתפו טאריק גונזרל, משורר ומחזאי מתיאטרון איסטנבול; מאהמט ישין, משורר טורקי החי בקפריסין היוונית, מישל אקהארד, משורר ומתרגם יהודי צרפתי; ואלמוג בהר.

באירוע אחר, בנושא "האינטלקטואל הישראלי והעם היהודי: זרות והזדהות", בהנחיית ליעד מודריק, השתתפו אווה אילוז, יוסי קליין הלוי והסופר היהודי צרפתי ג'יל רוזייה. המושב עסק במחלוקת בין ישראל לבין העולם היהודי.

באירוע הנעילה, "בית הדין של אבא (בשביס זינגר) - המשפחה היהודית סיפור או בדיה", בהנחיית ליאת רגב, ישתתפו לודמילה אוליצקיה (רוסיה), אתגר קרת, נאוה סמל וגבריאלה אביגור-רותם. האירוע מתקיים בשיתוף-פעולה עם משרד התרבות והספורט, משרד החוץ, עיריית ירושלים והקרן לירושלים. הכניסה לכל אירועי הבוקר והצהרים ללא תשלום.

חיים באר

גיל: 70

מגורים: רמת-גן

מצב משפחתי: נשוי+3

השכלה: שימש מרצה באוניברסיטאות העברית, תל-אביב, חיפה, בן-גוריון וגם באקדמיה לאמנות בצלאל. פרש לגמלאות בשנה שעברה.

ספרים: 9, כולם בהוצאת "עם עובד". הבולטים: "עת הזמיר", "חבלים", "לפני המקום" ו"אל מקום שהרוח תלך".

פרסים: פרס ראש הממשלה ללשון העברית, פעמיים פרס ראש הממשלה ליצירה, פרס קוגל, פרס ביאליק לספרות יפה על מפעל חיים, פרס ברנשטיין.

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?