גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סרבול של הליך גזירת הדין

התיקון המאפשר לחרוג ממתחמי הענישה לחולים וקשישים הוא בעייתי

גזר דין אורי לופוליאנסקי/ צילום: תמר מצפי
גזר דין אורי לופוליאנסקי/ צילום: תמר מצפי

במאבקי הכוח בין הרשות המחוקקת (הכנסת) לרשות השופטת קיים בין היתר ויכוח בין שתי מגמות מרכזיות: האחת מבקשת להשאיר בידי השופט שיקול-דעת רחב בתחום הענישה, כדי לאפשר לשופט להתאים את מידת העונש לחומרת העבירה, לנסיבות ביצועה ולנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם. זאת, תוך תמרון בין המטרות השונות של הענישה: גמול על המעשה, הרתעת הרבים, הרתעה אישית של הנאשם, שמירה על שלום הציבור, שיקום וכיו"ב.

המגמה השנייה שמה את הדגש על הצורך באחידות הענישה, ומבקשת לקבוע לשופט - באמצעות החוק - הן את מטרות הענישה, את ההיררכיה בין המטרות השונות ואת הנסיבות המחמירות והמקילות שיש להביא בחשבון, בין שמדובר בנסיבות הסובבות את ביצוע העבירה ובין שמדובר בנסיבות אישיות של העבריין.

לאחר ויכוחים לא מעטים ובניגוד לדעת רבים ברשות השופטת, נחקק תיקון 113 לחוק העונשין הדן בהבניית שיקול-הדעת השיפוטי בענישה. התיקון מאמץ למעשה את הגישה השנייה, הקובעת הנחיות מחייבות לשופט הן לגבי מטרות הענישה ודירוגן ההיררכי; והן לעניין מסלול ההליך המחשבתי שעל השופט לעבור בטרם יגזור את דינו של הנאשם שהורשע בפלילים.

העיקרון המרכזי שאומץ הוא "עיקרון ההלימה", שפירושו שעל השופט להתאים את מתחם העונש לפי "עיקרון הגמול" במובנו המודרני. דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשם המוסרי של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כגון: תכנון שקדם לביצוע העבירה, הנזק שנגרם מביצוע העבירה וכיו"ב.

גם בנסיבות אלה, בית המשפט יכול מצד אחד לסטות ממתחם העונש ההולם, אם הנאשם השתקם או קיים סיכוי של ממש שישתקם, או מצד שני, כאשר קיים חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, ושהחמרת עונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור. במקרה אחרון זה - של נאשם "סדרתי" - אסור שהסטייה ממתחם העונש ההולם תהיה ניכרת.

בקביעת מתחם העונש ההולם, שנקבע לפי "עיקרון ההלימה", השופט רשאי מצד אחד לשקול שיקולים של הרתעה אישית והרתעת הרבים, וכן נסיבות הקשורות לביצוע העבירה (כגון תכנון מוקדם או הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה); מצד שני, הוא יכול לשקול נסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירה (כגון הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, קבלת האחריות של הנאשם למעשיו, עברו הפלילי או היעדרו).

כל אלה יכולות לבוא בחשבון לעניין גזירת העונש, אך רק במסגרת מתחם העונש ההולם.

החידוש והתיקון בחוק

הצעת החוק החדשה כוללת תיקונים בתחומים שונים לעניין הענישה. אתמקד כאן באחד מהם, שממנו נגזר הכינוי "תיקון לופוליאנסקי".

בהתאם להצעה זו, יתקיימו נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, שיאפשרו חריגה ממתחם העונש ההולם, ולא רק הקלה בתוך תחומי העונש ההולם. בין הנסיבות - מצב בריאותי חריג וגיל מתקדם, שבגללם הפגיעה של העונש בנאשם תהיה חמורה במיוחד.

נסיבות נוספות, המופיעות יחד עם מצב הבריאות, הן פגיעה גופנית חמורה שנגרמה לנאשם עקב ביצוע העבירה (למשל בתאונת דרכים) שהוא אחראי לה; התנהגות רשויות האכיפה העומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית; ומעבר זמן רב מעת ביצוע העבירה.

משמעות התיקון המוצע היא שגם אם נניח שמתחם העונש ההולם לעבירה כגון שוחד היא מאסר בפועל בין 5 ל-8 שנים, אם הנאשם שהורשע בעבירה זו סובל ממחלה קשה ו/או הוא בגיל מבוגר - ניתן להטיל עליו עונש מאסר של שנה אחת, ואפילו להימנע מעונש מאסר בפועל ולהסתפק במאסר על-תנאי.

התיקון האמור בעייתי, וזאת מכמה סיבות:

■ קיים חשש רציני שנאשמים בעבירות חמורות "יפברקו" תעודות רפואיות המגזימות במצבם הבריאותי. קל מאוד, בעיקר לעבריינים ולבעלי הון וקשרים, להשיג תעודות רפואיות מגמתיות, וקשה להפריך את האמור בהן.

■ ניתן לשפר את השירות הרפואי הניתן לאסירים באופן שהם יזכו לטיפול הולם במסגרת עונש המאסר.

■ אין היגיון לייחד מספר נסיבות מקילות, כגון מצב בריאות וגיל, ולתת להן משקל-יתר לעומת נסיבות מקילות אחרות - כגון מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה, לפיצוי על הנזק ו/או לנטילת אחריות וחזרה למוטב - ולתת דווקא להן משקל-יתר המאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם, בעוד שיתר הנסיבות שהוזכרו יכולות להשפיע על העונש רק בתוך מתחם העונש ההולם.

מעבר להשגות האמורות, ניתן לקבוע כי עצם ההיזקקות לתיקון חקיקה קזואיסטי מעין זה (להחלת עקרונות וחוקים כלליים על מקרים פרטיים) עשוי להעיד על חולשת המגמה לקבוע בחקיקה את הפרמטרים של הענישה, ולשים בסד של כללים נוקשים את ההליך המחשבתי הקודם למתן גזר דין. זאת, במקום לתת שיקול-דעת רחב לשופט (במסגרת תקדימי הפסיקה) להתאים את העונש לחומרת העבירה, לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות של הנאשם, תוך התחשבות גם באינטרסים של קורבן העבירה.

ההסדר החוקי הקיים מסרבל את הליך גזירת הדין ומזמין חקיקה קזואיסטית המושפעת ממקרה מתוקשר זה או אחר.

■ כותב המאמר כיהן כסגן נשיא המחוזי בחיפה; כיום הוא מרצה בבית-הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה.

עוד כתבות

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"