גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החזון הלא-ריאלי לפיתוח רחובות מסחריים חדשים בת"א

תוכנית עיריית ת"א להפיכת הרחובות ארלוזורוב, אינשטיין, שלבים ולה-גרדיה לרחובות שוקקי חיים ומסחר, עלולה לעלות בתוהו ■ איש לא הביא בחשבון שאין ברחובות אלה התנאים הבסיסיים שיאפשרו קיום, ולא כל שכן הצלחה, של רחוב מסחרי

קומת מסחר ברחוב איינשטין בת"א / צילום: תמר מצפי
קומת מסחר ברחוב איינשטין בת"א / צילום: תמר מצפי

עיריית תל-אביב-יפו הכריזה לאחרונה על כוונתה להפוך כמה דרכים עירוניות לרחובות אורבניים תוססים, מעורבי שימושים עם קומת קרקע מסחרית פעילה.

תכנון זה מבטא את חזון העירוניות, הנוחות והקרבה של תושבים לשירותים ולהזדמנויות. על רקע התמקדות העירייה בשנים האחרונות בפיתוח מתחמי צריכה ופנאי שהצלחתם מוטלת בספק (כדוגמת נמל יפו ומתחם התחנה), תוכניות אלו הן שינוי כיוון מרענן, אשר מאותת על רצונו של הממסד התכנוני לחזור ולתכנן עירוניות טובה.

ארבעת הרחובות שהעירייה סימנה כבעלי פוטנציאל להפוך למסחריים הם: ארלוזורוב במרכז, איינשטיין בצפון, לה-גווארדיה במזרח ושלבים בדרום. רחובות אלה נבחרו כנראה משום שכיום הם משמשים בעיקר כדרכים למכוניות ופחות כמקומות לבני אדם. כעת, ובשאיפה לשנות את סגנון תפקודם, מתכננת העירייה לתמרץ בינוי מסיבי לאורכם, ולאלץ את היזמים לבנות קומת קרקע מסחרית.

העירייה מבקשת להוסיף עירוניות במקומות שבהם היא חסרה, ובמיוחד בחלקים המזרחיים והצפוניים של העיר, שבהם נמצאים הרחובות שלגביהם מתוכנן השינוי העקרוני. אך כוונות טובות לא יספיקו במקרה הזה, שכן כדי להפוך רחוב למסחרי לא די בשינוי סגנון הבינוי ובהגדרת שימושים חדשים. הפוטנציאל המסחרי של סביבה עירונית תלוי בעיקר ברמת הקישוריות שלה לסביבה (ראו מסגרת). כדי שמסחר יתפתח, דרושה חשיפה גבוהה לתנועה רגלית, שהיא תנועה מקומית, ולשם כך הרחוב המסחרי צריך לחבר באופן אינטנסיבי מספר רב של רחובות משניים בסביבתו. לא במקרה, המונח האנגלי המתאר רחוב מסחרי הוא High Street.

הצפון השקט הפך לרחוב קניות

מעניין לגלות שרחובות רבים בתל-אביב לא התחילו את דרכם כרחובות מסחריים, אך מיקומם ומידת הקישוריות שלהם הפכו אותם עם השנים לכאלה.

הבולט בין רחובות אלו הוא אלנבי, שבעת הקמתו היה מוכר כדרך הים והכיל בתי מידות במה שהיה אז "הצפון השקט" של העיר. כיום, כידוע, אלנבי הוא רחוב קניות עירוני שוקק עם מסחר אינטנסיבי. בימים אלה ממש רחוב פרישמן, שעד לפני מספר שנים בקושי היו בו חנויות, עובר תהליך דומה: קומות הקרקע של בנייני מגורים בשטחו הופכות אט-אט למסחריות, ותהליך זה נתמך באותם תנאים שפיתחו בזמנו את רחוב אלנבי: קישוריות גבוהה ומיקום מרכזי.

לנגד מתכנני העירייה יושבות ודאי דוגמאות טובות לעירוניות ברחבי העולם שאותן הם שואפים לחקות. מה יותר טבעי מרחוב מסחרי העולה מקניון רמת אביב לאוניברסיטה על גבי שדרה רחבה, ממש כמו שדרות האוניברסיטה בברקלי שבקליפורניה? הבעיה היא שהמרחק הממוצע בין הצמתים ברחוב איינשטיין המדובר הוא כ-150 מטר, ולא צריך להיות איינשטיין כדי להבחין שזה גדול בהרבה מרוב הרחובות המסחריים בתל-אביב, שבהם המרחק בין הצמתים נע בין 60 עד 80 מטר (ראו טבלה).

מופרך עוד יותר הוא הרעיון שרחוב לה-גווארדיה יהפוך לרחוב מסחרי. מדובר ברחוב שבו המרחק הממוצע בין הצמתים גדול מ-180 מטר. כדי שהוא יתפתח לרחוב מסחרי צריך להכפיל ויותר את מספר הרחובות שמובילים אליו ומזינים אותו בתנועת אנשים. אבל על-מנת לחבר אליו את הרחובות שמסביבו, ובהם רחוב סר ג'ון מונש, רחוב הפורצים, ורחוב וודג'ווד, יידרשו הפקעות קרקע בהיקף עצום ולכן אין כל סיכוי שיקרו.

רחוב שלבים שבמזרח יפו, הוא רחוב שבו המרחק הממוצע בין הצמתים הוא חמישים מטר, וכבר כיום מוגדרת בו חזית מסחרית. כרגע שטחים רבים לאורכו מתים, משמשים כמגרש חניה ופארק, אך ככל שתוכניות הבינוי לאורכו וציפוף המגורים בשטחים הצמודים לו יתגשמו, יש סיכוי שהמסחר בו יתפתח באופן יותר משמעותי.

אל רחוב ארלוזורוב, הרביעי בין הרחובות שמתוכנן בהם השינוי, צריך להתייחס כמו אל שני רחובות שונים: החלק שממערב לאבן-גבירול והחלק שממזרח לו. ארלוזורוב מערב הוא רחוב צר יחסית (שלושה נתיבי נסיעה) עם מרחק ממוצע נמוך בין צמתים (60 מטר). בחלק המערבי, כבר כיום, לפני התערבות העירייה ובלעדיה, עוברת קומת הקרקע תהליך התמסחרות ברור. הדבר קשור למיקום המרכזי של הרחוב ולחשיפתו לתנועת הולכי רגל. לעומת זאת, בחלק המזרחי של ארלוזורוב, מאבן-גבירול ועד תחנת הרכבת, הרחוב רחב מאוד - ששה נתיבים וגדר ביניהם, עם מרחק ממוצע גדול בין הצמתים (כמעט 100 מטר). לכן, גם אם יגדירו קומה מסחרית בבניינים בחלק זה של הרחוב, העסקים שבו ידשדשו, והוא יתקשה מאוד להפוך לרחוב מסחרי תוסס.

מתעלמים מהולכי הרגל

מתכנני העירייה מתעלמים מהגורם הבסיסי להתפתחותו של רחוב מסחרי: נגישות יומיומית של הולכי רגל. כדאי היה ללמוד את הלקח ממתכנני שכונת יד אליהו, אשר סימנו בה בעבר מרכזים מסחריים, וגם הם התעלמו מעובדות קריטיות: מיקום, קישוריות ונגישות להולכי רגל. כיום, מרכזים אלה גוססים ומתים ברובם.

במקום שהעירייה תשקיע משאבי תכנון רבים במהלכים אלה, שכישלונם כמעט ברור, עדיף שתתמקד בשיפור רחובות שיכולים להיות רחובות עירוניים מוצלחים אם יתנו להם יותר תשומת לב וכבוד. יש רחובות רבים כאלה בדרומה ומזרחה של העיר: סלמה, ההגנה, המסגר והעלייה. טיפול ותחזוקה של רחובות אלה ישפרו אותם ואת המסחר שכבר גדל עליהם. באשר לאפשרות לשתול עירוניות מצפון לירקון, לשם כך נדרשים שינויים מסיביים ברשת הרחובות וזה מהלך כמעט בלתי אפשרי. כדאי היה שמתכנני העירייה ישקיעו מחשבה ולימוד של הגורמים שמאפשרים לדינמיקות עירוניות כדוגמת מסחר להתפתח, ויתנו פחות משקל להדמיות יפות שמבטאות מאוויים נאצלים, אך לא ממש ריאליים.

הכותב כתב דוקטורט בחוג לגיאוגרפיה של אונ' ת"א. מחקריו מתמקדים בתנועת הולכי רגל, בטיחותם והשפעתם על סביבה בנויה.

הסוד המסחרי של רובע מנהטן בניו יורק

כדי שרחוב יהיה מסחרי הוא צריך נגישות גבוהה מסביבתו הקרובה, לכן רשת רחובות היא גורם בעל השפעה מרכזית על התפתחות ושגשוג מסחר בעיר. ככל שהרשת יותר אינטנסיבית, כלומר יש בה יותר קישורים במרחקים יותר קצרים, עולים סיכויי ההצלחה של שטחי המסחר. קישוריות של רחוב נמדדת במספר הצמתים שיש בו ובמרחק שלהם זה מזה. ככל שיותר רחובות מזינים את הרחוב המיועד להיות מסחרי, בכך שהם מגיעים אליו ויוצרים צומת, וככל שהמרחק בין הצמתים קטן, סיכוייו להפוך למסחרי עולים.

ניו יורק מדגימה את העיקרון הזה: במבנה רשת הרחובות של רובע מנהטן על השדרות יש צומת כל 80 מטר, ובהן אמנם התפתח מסחר לאורך השנים. לעומת זאת, על גבי הרחובות החוצים את השדרות יש צומת כל 270 מטר ועל רובם הגדול לא התפתח מסחר.

ברחוב הקניות המפורסם בעולם, אוקספורד בלונדון, שאורכו בסך הכל שני קילומטרים, יש 30 צמתים, כלומר צומת כל פחות מ-70 מטר. המספרים מראים שקישוריות לסביבה הקרובה היא תנאי הכרחי לכך שרחוב יהפוך למסחרי. הוא אינו תנאי מספיק, צריכים תנאים נוספים, אבל בלעדיה לא ניתן בדרך כלל לפתח מסחר ובוודאי שלא ניתן להפוך רחוב לתוסס.

כללים ליצירת רחוב קניות מתפקד

אורך: לפחות 500 מטר, כדי לקשור מספר מינימלי של רחובות, ולהפוך אותו לציר תנועה המרכז אליו התרחשות.

קישוריות: צמתים במרחק שאינו עולה על 80 מטר או פחות, כדי לאפשר הזנה מרחובות הסמוכים, ואפשרות לעבור מצד אחד של הרחוב לצד השני בקלות.

רצף: הפחתה בחללים לא בנויים, וצמצום "שטחים מתים" שאין בהם פעילות מסחרית.

בינוי: קירות החזית מחוברים למדרכה (קו אפס), כדי לחשוף את הפעילות המסחרית להולכי הרגל.

השוואה

עוד כתבות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי יוצא לעסקת ענק בתל אביב: המספרים והשותף שעושה קאמבק

מדובר בקרקע שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י – וכעת מוכרת אותה בכ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית