איציק ברוורמן / צילום: תמר מצפי
"ראש עיר שרוצה תקציבים לפיתוח תשתיות מבין שהוא צריך שכונות חדשות, ועולה על הרכבת של הסכמי הגג", כך אמר לפני שבוע מנהל אגף הפיתוח ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) רפי אלמליח בראיון ל"גלובס". אלמליח לא לבד. שרי הממשלה והפקידים משוכנעים (או לפחות משכנעים את עצמם) שראשי הערים יפסיקו לחסום תוכניות לבנייה מאסיבית של דירות בכל הארץ, באמצעות הסכמי הגג עם האוצר שמבטיחים תקציבי פיתוח אדירים לאותן ערים.
הנחה זו נכונה לגבי הרבה ראשי ערים, אך לא לגבי ראש עיריית פתח תקווה, איציק ברוורמן. הרבה נאמר על התנגדותו להקמת שכונה של 10,000 יחידות דיור במקום מחנה סירקין שצפוי להתפנות במזרח העיר (בהתחלה דובר על 18 אלף דירות, המספר ירד ל-12 אלף וכעת מתווכחים על 10,000). ברמ"י מצפים בקוצר רוח להכניס את הכמות הנכבדת הזו לרשימת השיווקים. הסיבה המרכזית להתנגדות של ברוורמן להקמת שכונת ענק בעירו היא מצוקת התחבורה.
"נבנה על אפך ועל חמתך"
מהו הפתרון התחבורתי האידיאלי של פתח תקווה "לצאת מהפקק"? "אין פתרון כזה", אומר ברוורמן. "הממשלה העמידה לעצמה מטרה - בניית דירות, וההשלכות של בניית אותן דירות לא מעניינות אותה. אבל מה לעשות שהבעיה המרכזית אצלנו היא תחבורה. מישהו בממשלה חשב מה הולך לקרות ביום ש-15 אלף יחידות דיור חדשות בראש העין יתאכלסו? ועוד 10,000 יחידות בהוד השרון? אצלנו, בלי אישור של יחידת דיור חדשה אחת, ניתן להקים עוד 10,000 יחידות דיור רק מתב"עות מאושרות. גם אם רק 30% מכל היחידות האלה ימומשו, איך נכיל כל כך הרבה תנועה? אני יושב עם בכירים בירושלים, והם נותנים תשובות אבסורדיות. אומרים לי שיש את כביש 40, אבל הבעיה בכלל היא כבישי רוחב. אז אומרים לי רכבת קלה, אז כשאני עונה שכשנראה את הרכבת הקלה בעיניים נדבר, אומרים לי 'נבנה על אפך ועל חמתך'. זאת תשובה? תנו פתרונות ישימים".
- מה בכל זאת יהיה מבחינתך פתרון ישים?
"אין כזה", משוכנע ברוורמן. "תרחיבו את הקו האדום (קו הרכבת הקלה הראשון, בין פתח תקווה לבת ים) עד ראש העין, ונדבר רק כשנראה עבודות. בינתיים, אני שומע שבכלל רוצים לבטל את כל הקווים האחרים. מציעים הסכמי גג תמורת קדם מימון לתשתיות. אני לא מאמין בקדם מימון, אני רוצה לראות עבודות. למה אני סקפטי? איציק אוחיון שכיהן כראש עיר לפניי, הסכים להקים תוואי לרכבת קלה בתמורה לעבודות פיתוח. רק שהרכבת הזאת היתה אמורה להיחנך ב-2012. הסכם גג הוא טוב אם הוא נותן מעטפת של פתרונות. בנושא התחבורה בפתח תקווה אין פיתרון. במשך שנים הוסיפו פה בליל של דירות על בליל של דירות בלי מחשבה על ההשלכות. כשבאנו למועצה הארצית ואמרנו ש-400 יחידות דיור בכפר גנים זה יותר מדי (תוכנית מרגולין), זרקו אותנו והוסיפו לתוכנית עוד 50 יחידות דיור. משרדי המממשלה לא מסתכלים על העתיד. מקבלים החלטות משיקולים פוליטיים ואחרים".
- בינתיים גם תמ"א 38 תקועה בעיר.
"תמ"א 38 זה מיזם כלכלי שבעיקר מאפשר ליזמים לעשות רווח, ומזמן כבר לא פתרון לרעידות אדמה. שמחתי שההרכב החדש של ועדת הערר בראשות גילת אייל נותן פרשנות נכונה לתמ"א ולא מפריז בזכויות הבנייה. אך לצערי התקבלה התוספת לתיקון השלישי לתמ"א במועצה הארצית". ההחלטה האחרונה, למי ששכח, אימצה את הפרשנות המרחיבה שמאשרת זכויות לפי קומה רעיונית, אך גם קבעה שהיטל ההשבחה לרשויות יגדל. בכל מקרה, מדובר בהחלטה שעדיין נתונה להליך של התנגדויות ועררים.
- ומה בכל זאת עם הזכות להתמגן מרעידות אדמה?
"סליחה, אבל אם הממשלה חושבת שצריך ממ"דים בדירות ישנות, שתואיל לבנות ממ"דים בדירות ישנות. תוספת של 2.5 קומות לבניינים בלי לקבל היטלי השבחה, עם ארנונה הפסדית, היא לא פתרון לרעידות אדמה. תמ"א 38 זאת פשוט תוכנית שמסתכלת רק על בניין בודד ולא מעניין אותה ההשלכות התכנוניות על כל מה שמעבר לבניין. אני עובר כל בוקר ליד בניין ברחוב ארלוזורוב שעבר תמ"א 38 ואומר לעצמי שבנו מפלצת. על המדרכה אין גינה, ודיירי הבניינים הסמוכים ממש מסכנים. תמ"א 38 לקחה ממני את היכולת לתכנן את העיר".
- מה לגבי השכונות המזרחיות?
"אנחנו עובדים כרגע על תוכנית מתאר לעיר, שקובעת באיזה אזורים מותר לבנות לגובה ובאיזה אזורים אסור. יש אזורים כמו שכונות המזרח - עמישב, יוספטל, פ'גה, קרית אלון, שם צריך התחדשות. אני מזמין יזמים לבוא ליוספטל, שם אפשר להגדיל את הצפיפות אבל לא להתחזר. שמעתי כבר הצעות של 9 דירות חדשות על כל דירה ישנה. ואני חושב שאין לזה הצדקה לא רק בפתח תקווה אלא באף מקום בארץ. הסכם גג סירקין יכול לכלול זכויות לפינוי בינוי בשכונת יוספטל, שם זה אפשרי. אני בכלל חושב שלא נכון לבנות במרכז הארץ. בכל העולם נוסעים שעה ברכבת לעבודה. לכו תגורו בפריפריה. במקום להשקיע מיליארדי שקלים בהסכם גג, תשקיעו בתחבורה. הרי הקרקע בפריפריה היא חינם. שם ניתן לקנות וילה במחיר שכאן אי אפשר לקנות דירה. שהממשלה תיצור תמריץ לגור שם, כמו מערכת חינוך מעולה. אז גם אם במציאות הקיימת אין מספיק תעסוקה בפריפריה, עם תחבורה מעולה ועם מערכת חינוך מעולה, יהיה משתלם לאנשים לגור שם ולעבוד במרכז. אני משוכנע שזה הפתרון הנכון.
"אם במצב הקיים אני בונה ומוסיף דירות, יש קושי לספק שירותים לתושב. כשנבחרתי לראשות העיר אמרתי שהמטרה שלי היא לא שפתח תקווה תהיה הכי גדולה. כולם יודעים שכבר שנים יש הגירה חיובית לפתח תקווה. המטרה היא שלתושב תהיה פה איכות חיים. שלא יבנו פה עוד דירות לעוד תושבים".
- לא נראה עוד שכונות מגדלים כמו אם המושבות?
"אני לא אוהב מגדלים. אני אוהב את ניו יורק, אבל פתח תקווה היא לא ניו יורק. אם המושבות החדשה היא בכיה לדורות".
- אבל מגדלים משאירים יותר מקום לשטחים ירוקים.
"שמעתי את זה, שבמקום שני בניינים נמוכים ממליצים להקים מגדל של 30 קומות. הבעיה היא שבמקום שני בניינים נמוכים בסוף קמים שני מגדלים של 30 קומות. ומה עם הניהול של המגדלים האלה? אז במגדלי אקירוב אין בעיה ולוקחים חברת ניהול. אבל פה באם המושבות, אין חברות ניהול, אין באמת ועד בית, ואחרי 15 שנה, המערכות מתחילות לקרוס ובעצם המגדלים האלה הופכים לסלאמס לגובה. בהתחלה היה שומר, ולובי וג'ימבורי, ואז לאט לאט נעלם השומר, מועדוני הג'ימבורי הפכו למחסני אופניים, מתוך 3 מעליות, אחת נתקעה אז לא נורא, לא מתקנים, ואז הצנרת מתקלקלת, ולך תתקן צנרת במגדל של 30 קומות".
- ומה כן תרצה לראות במקום מחנה סירקין?
"אני בעד אזור תעסוקה, שיאזן את התקציב, וגם המדינה מבינה את זה. השאלה היא המינון של הדירות שרוצים לבנות שם. היום יש לי קושי לגבות מסים מבנייה חדשה לתעסוקה בגלל ביורוקרטיה. באזור התעשייה קרית אריה למשל, ישנם שטחים ויזמים שרוצים לבנות, אבל הוועדה המחוזית אומרת לי שקודם צריך שתהיה תוכנית מתאר לעיר, וזה לוקח שנים. מאיפה יגיע מימון למבני ציבור בשכונות החלשות? יש בעמישב כבישים ש-60 שנה לא טופלו".
- במתחם אסם מתוכננים מגדלי משרדים, מדובר בהיטלי השבחה עצומים.
"נכון, אבל נחשי מה? היזמים לא באים לבקש היתר. כי כנראה זאת לא תקופה לבנות משרדים".
"באזורי הבילוי אומרים לי לא נבחר בך"
"חנוך דאום צחק ואמר שאפילו הטילים במלחמה לא מגיעים לפתח תקווה", מספר ברוורמן. "הבאתי אותו לפה וגם הוא התקשה להאמין. היום באים מכל אזור המרכז לבלות בפתח תקווה. פעם הבת שלי היתה יוצאת לבלות עם חברים שלה בתל אביב, היום החברים שלה באים לבלות בפתח תקווה. לפעמים בלילה אני מבקר באזורי הבילוי לדבר קצת עם האנשים, בכל זאת הם בוחרים פוטנציאליים, וכשאני מציג את עצמי בפני הצעירים שמבלים הם מודיעים לי חגיגית שלא יבחרו בי. כשאני שואל מדוע הם משיבים כי אנחנו מהרצליה, מתל אביב, מרמת גן. נכון שפה ושם עוד צוחקים על פתח תקווה, אבל כמות הבליינים מוכיחה שהעיר עשתה שינוי של 180 מעלות בדימוי שלה. אפילו חברות עסקיות הבינו את זה ועברו בשנים האחרונות לפתח תקווה, כך שהיום 17% מכלל היצוא של מדינת ישראל מקורו בחברות שיושבות בפתח תקווה".
"התחדשות התחנה המרכזית תהיה מנוף לכל האזור"
אחת הצלקות הבולטות של פתח תקווה היא התחנה המרכזית בלב העיר. לדברי ראש העיר, השינוי במקום קרוב.
"מדובר בקרקע עירונית, לא בבעלות נצבא שמחזיקה ברוב התחנות. אנחנו מקדמים תב"ע להתחדשות של התחנה כך שהמסופים יהיו למטה, המבנה יהיה מסחרי בשטח 8,000 מ"ר, ומעליו זכויות בנייה למגדל משרדים של עוד 12 אלף מ"ר. כדי לממן את ההקמה של המגדל ניקח הלוואה והחברה הכלכלית של פתח תקווה תנהל את השטחים להשכרה ומהשכירות נחזיר את ההלוואה.
"זה יהיה מנוף להתחדשות של כל האזור. התב"ע היא עד 2017 לכן חייבים לממש מהר. אחת האופציות היא להעביר משרדי עירייה שפזורים היום ברחבי העיר בשכירות למגדל החדש, כדי שיהוו עוגן לעסקים נוספים לשכור משרדים במקום. בית העירייה המרכזי צריך לדעתי להישאר בלב העיר כי עירייה צריכה להיות במרכז".