מדד התחבורה של "גלובס" לחודש אוקטובר מצביע על עלייה בנסיעות בכל סוגי התחבורה, לעומת החודש שקדם לו. זה צפוי כשמביאים בחשבון שספטמבר היה רווי בחופשות חגים, שמצמצמות את השימוש ברוב כלי הרכב. יוצא דופן הוא הנתיב המהיר, שבחודש אוקטובר נרשמו בו רק 130 אלף נסיעות, אמנם קצת יותר מאשר באוגוסט (נתוני ספטמבר לא הועברו לנו), אולם זה עדיין מספר נמוך במיוחד, בעיקר בהשוואה לשיאי השימוש שנרשמו בנתיב בחודשים מרץ עד יולי 2015, שבהם מספר הנוסעים בכביש האגרה המוביל מדרום מזרח לתל-אביב היה גבוה מ-160 אלף ואף הגיע ל-166 אלף (ראו גרף נפרד).
את השפל במספר המשתמשים בנתיב המהיר מסבירים בחברה המפעילה בכך שאפליקציית waze מתעלמת מקיומו, ואינה מפנה עוד נהגים להשתמש בו. ההסבר הזה טומן בחובו הנחה ולפיה עד היום חלק לא מבוטל משתמשי הנתיב המהיר - יותר מ-30 אלף בחודש - עשו זאת משום שהופנו על ידי האפליקציה שהם מצייתים לה באופן אוטומטי, ולא משום שאמנם בחרו במודע בנתיב נסיעה שהוא אולי מהיר יותר במידה מסוימת, אך גם יקר בהרבה - עלות הנסיעה בנתיב המהיר עשויה להגיע עד קרוב ל-100 שקלים כשהמסלול המקביל פקוק במיוחד.
הפגיעה ברווחי הנתיב המהיר בעקבות המהלך של waze ישירה, פחות נוסעים בנתיב, פירושו פחות הכנסות, ומורת הרוח של המפעילה מובנת
העובדה שיש מספיק אנשים שעדיין משתמשים בו (130 אלף זה לא מעט), מוכיחה שמי שמכירים את הדרך ואת השירות, עדיין בוחרים במודע להשתמש בו, גם אם אפליקציית הניווט אינה מפנה לשם.
לא בטוח שזו הסיבה היחידה לצמצום השימוש בנתיב המהיר. יכול להיות שיש גם סיבה אחרת למגמת הירידה הניכרת באוגוסט ובאוקטובר, והיא שיותר ויותר אנשים חוששים להיכנס לתל-אביב במכונית אפילו אם הדרך עד הכניסה לעיר מהירה, עדיין מחכים בתוכה הרחובות הפקוקים בכלל, ועבודות הרכבת בפרט, ולכן קורצות האלטרנטיבות: רכבת ואוטובוסים בשילוב אופניים ואופניים חשמליים, שגם זולות בהרבה מנסיעה בנתיב.
המאבק עם waze מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לכבישי אגרה. במודל כלכלי הגון יכול להיות ש-waze תסכים להציע לנוסעים להשתמש בנתיב המהיר, אך כמו כל משווק, תדרוש את חלקה בהכנסה.
