עבודות תשתית / צילום: רוני שיצר
כשאנחנו חייבים כסף לבנק, הוא מצפה לקבל את החוב בהקדם, עם ריבית. כשבעל מקצוע, לא משנה מאיזה תחום, מבצע עבודה עבורנו, הוא מקבל את הכסף בסיום העבודה. אבל מה קורה כשהמדינה או רשות מקומית מזמינה עבודה מקבלנים או מכל בעל עסק אחר? קבלנים שעובדים באופן קבוע מול הגורמים הללו מספרים שככל שמדובר במדינה, וגם ברשויות המקומיות, מוסר התשלומים נהיה גמיש עד כדי כך שהמילה מוסר (במשמעויות שונות לה) לא ממש נכנסת כאן למשוואה.
זה כמובן לא חדש. כבר שנים ארוכות שקבלנים מתלוננים על מוסר התשלומים הרעוע של רשויות המדינה והרשויות המקומיות. אין ספור דיונים התקיימו בנושא, ואפילו הממשלה והכנסת כבר קיבלו כמה החלטות משמעותיות כדי לתקן את המנגנון הרעוע.
הבעיה היא שלא די בדיונים ובקבלת החלטות אם אין מי שאוכף אותן. החלטות שהתקבלו בעבר נדחו עם הקפאתן בחוק ההסדרים, ועדות שהיו צריכות לקום מעולם לא קמו, והצעות חוק שזכו לתמיכה רחבה למן הרגע הראשון, התפוגגו בשלב מאוחר יותר כאשר לחצים כאלו ואחרים הופעלו או ששיקולים פוליטיים גרמו להשטחת ההצעה עד כדי ריקונה מתוכן.
בימים אלו, כשתוכניות הממשלה בתחום הדיור מתקדמות והמדינה חותמת עוד ועוד הסכמי גג מול רשויות מקומיות, עולה הנושא שוב על הפרק. התכלית העיקרית של הסכם הגג היא התחייבות להעברת תקציבים לפיתוח, למבני ציבור ועוד. אולם, גורמים שונים מתחילים לדאוג שמא מוסר התשלומים הרעוע יגרום גם לתוכניות הללו לרדת לטמיון. גורמים שונים בענף מתריעים כעת כי זו נקודת התורפה העיקרית של הסכמי הגג, אותם הסכמים שעתידים להגדיל את היצע הדירות ברחבי הארץ כדי לקרר במעט את מחירי הדיור הרותחים.
"קבלנים מדממים"
"כל הזמן מדברים על כך שהקבלנים צריכים לבנות ולפתח. רוצים לבנות מאות אלפי דירות. לסלול כבישים ולבנות מבני ציבור ומחלפים. אבל אחת הבעיות הקשות של הענף היא מוסר התשלומים. זו הסיבה שקבלני הביצוע מדממים, ולא מצליחים לקבל כסף עבור עבודות שביצעו בזמן", אומר אשר גרין, סגן נשיא ויו"ר אגף בנייה תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ.
גרין מזכיר דוח מיוחד שהוציאה החשבת הכללית באוצר בשנה שעברה שעסק בדיוק בנושא זה, ובו מופיעה המלצה לחייב חברות ממשלתיות לשלם לספקים תוך 60 יום (ראו מסגרת). "שנה וחצי עברה מאז הדוח, והדברים לא מיושמים. זו פשוט שערורייה. מה שעוד בולט בדוח הזה, וזו שערורייה לא פחות קטנה, היא העובדה שהחשבת הכללית כותבת שאין לה סמכות לטפל בעיריות בכל הקשור למוסר תשלומים. הרשויות המקומיות הן מעל האוצר?".
בדיקות שערכה התאחדות בוני הארץ בנוגע לדחיית התשלומים מעלות את המסקנה שהדחייה נגרמת לא פעם בגלל בקרות של גופים שונים על התשלום. "אנחנו מדברים כאן על פרויקטים גדולים שלוקחים זמן", מסביר גרין, "למה אי אפשר להעביר חלק מהתשלום במקביל לעריכת הבקרה? בכל מקרה אנחנו הקבלנים מעבירים את החשבונית ומשלמים את המע"מ בלי לקבל עדיין את התשלום על העבודה בפועל".
גרין חוזר ומדגיש כי המצב שנוצר הוא אחד הגורמים העיקריים לנפילה של חברות: "בגלל זה חברות הביצוע הולכות ונעלמות. האם צריך חוק בשביל לשלם? גם בכל הקשור לתאגידים עירוניים, כבר מזמן הם היו צריכים להיות כפופים לחוק חובת מכרזים. אבל הם לא".
מסתבר שבכל הקשור לתאגידים, המצב אף גרוע יותר. ב-2002 החליטה הכנסת שגם התאגידים יהיו כפופים לחוק חובת מכרזים, אבל החוק לא נכנס מעולם לתוקף. הסיבה היתה שנקבע כי תוך 60 יום יתקינו תקנות שיקבעו כיצד יפעל החוק, ותקנות אלו לא הותקנו מעולם. "הגישו על הנושא בג"ץ", ממשיך גרין, "אבל שוב, מאז לא קרה כלום. וזה אחרי שבית המשפט קבע שצריכות להיות תקנות".
"עד היום לא קיבלתי את הכסף"
לדברי יוסי מלמד, בעלים של חברת רם הנדסה העוסקת בתחום התשתיות, "ביצעתי לפני שנים אחדות עבודה בעבור חברה ממשלתית גדולה ומוכרת - גשר בכניסה הצפונית של אחת מערי השפלה, עבודה בסדר גודל של כ-70 מיליון שקל. הגשר נפתח לתנועה במארס לפני שנה וחצי ואפילו שר התחבורה גזר את הסרט. דרך הפעולה הרגילה היא שכל חודש הקבלן מגיש חשבון על העבודה החודשית, ונציג המזמין בשטח מאשר ומעביר את הדרישה לתשלום. כך קורה בכל פרויקט. אבל לאט לאט התחלנו לגלות שבחשבון אחד משלמים לנו 200 אלף פחות ממה שהיו צריכים. שאלנו למה? אמרו לנו שזה בגלל התחשבנות של החברה הממשלתית מול העירייה. הם לא העבירו למזמין העבודה כסף, אז הוא החליט לא להעביר את הכסף אלינו. וזה הצטבר מחודש לחודש. הבעיה היא שהם היו מזמיני העבודה ולא העירייה ולא יכולנו לקבל את הכסף מהם. הגעתי עד למנכ"ל משרד התחבורה שהבטיח לטפל, אבל עד היום לא קיבלתי את הכסף".
מלמד אומר שזה רק מקרה אחד מיני רבים: "לפעמים מבצעים עבודה בעבור עירייה מסוימת בתוך העיר, ביצוע צנרת תת קרקעית. לא פעם בחפירות אתה מתנגש עם כל מיני תשתיות שאף אחד לא ידע שיש שם, חבילת כבלים מתקופת הטורקים או קו מים ישן שלא מסומן. אז כמובן שצריך לטפל בזה, עבודה שעולה סכום נוסף. ואז מתחיל מחול שדים. זה בדרך כלל עבודות בלילה, כדי לא להפריע לתנועה, ומקבלים אישור משטרה לסיים עד הבוקר. אני קורא למזמין, והוא מאשר כי חייבים לבצע. העבודה מבוצעת ואז מסתבר שאותו אחד עם הסמכות לתת את ההוראה לבצע, אין לו סמכות לתת את הכסף. כל פעם מחדש זה קורה. לא פעם סוגרים על עבודה, והכסף מגיע אחרי שנה-שנתיים. בינתיים אתה משלם לקבלני משנה ופועלים כי זו הפרנסה שלהם, והם לא יחכו שנתיים עד שישלמו להם. זה תהליך הרסני. כולם מפחדים מכולם, ומעבירים את כל התשלומים מבקרה אחת לבקרה אחרת, וזה עוד לפני הסיפור עם השחיתות במע"צ עכשיו שיגביר את הבעיה. כולם מגלגלים עיניים לשמיים העיקר שלא ישאלו אותם בבקרה, למה החלטתם ככה או ככה.
"אנחנו עובדים כדי להתגלגל. כדי לקבל אשראי מהבנק אתה צריך להציג צפי תשלומים ועם השנים אתה מייצר אמינות בבנק, ויודע להגיד להם מה אמור להיכנס ומתי. אבל כשיש פישולים בתשלומים, ואתה מקבל כסף שנתיים אחרי. האמינות שלך בבנק נחתכת. זה גלגל שלם שמתגלגל, ולא יודעים איפה ייגמר".
אחרי 20 שנה: החוק צפוי להיכנס לתוקף
לפני 20 שנה, בשנת 1995, נחקק חוק שקבע שהתחייבויות כספיות מהאוצר יעברו לרשויות המקומיות תוך 60 יום, החלטה שאמורה היתה לעשות קצת סדר בתחום. אבל ההחלטה הזו, כמו החלטות אחרות של ממשלות ישראל, לא יושמה בפועל מפני שהיא נדחתה כל שנה בחוק ההסדרים. השנה, בפעם הראשונה, בגלל חילופי השלטון האחרונים והעיכוב באישור התקציב, לא הספיקו לקבור את היישום בחוק ההסדרים ולכן הוא היה אמור להיכנס לתוקף. אבל, גם הפעם, החליטו במשרד האוצר שכנראה מוקדם מדי ליישם את מה שהחליטו עליו לפני 20 שנה ובאוצר ביקשו לדחות את היישום עד 2020.
עם זאת, בעקבות לחץ שהופעל מצד הקבלנים שזכו לתמיכה של חבר הכנסת דוד אמסלם (הליכוד), יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, הוחלט כי החוק ייכנס לתוקף ביוני 2016, כלומר, כבר בשנה הבאה. במסגרת הדיון בוועדת הפנים אמר אמסלם לפקידי האוצר, שביקשו כאמור לדחות שוב את החוק, כי: "היה לכם 20 שנה להתכונן, אין סיבה לדחות שוב". באותו דיון, אגב, במקביל לטענה המתבקשת ולפיה השלטון המקומי מעוניין בחוק האמור, עלתה גם טענה הפוכה לגמרי, שגרסה כי העיריות והרשויות, שרבות מהן נמצאות בקשיים כספיים ויש להן עיקולי תשלומים, דווקא נהנו מהעיכוב בהעברת הכספים.
הדוח של החשבת הכללית: "השאיפה ליישם ההמלצות ברבעון ראשון של 2015"
באפריל 2014 פורסם דוח שגובש במשרד החשבת הכללית באוצר, תחת הכותרת "בחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה". הדוח נכתב לבקשת שר האוצר דאז, יאיר לפיד, שמינה ביוני 2013 צוות בראשות החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו התבקש לבחון את תהליכי התשלום ולהציע הצעות להקטנת הביורוקרטיה. כמו כן התבקש לבחון פתרון מחשובי לקליטת חשבוניות מהספקים, ובכך לקצר את זמן תהליך האישור והבקרה.
במבוא לדוח נכתב: "מוסר תשלומים תקין תורם לשיפור התחרותיות במשק, לגידול בהשקעות, מעלה את רמת איכות הניהול ואת האתיקה העסקית ובסופו של דבר יתרום לשיפור צמיחת המשק. למוסר התשלומים חשיבות רבה לאיתנות הפיננסית של ספקים ובעיקר לספקים קטנים ובינוניים. הממשלה הנה קניין מרכזי במשק ומכאן שלמדיניות ימי האשראי של הממשלה השפעה על שרשרת הרכש ומתן השירותים במשק". על פסקה זו היו מוכנים לחתום הקבלנים בעניים עצומות. עם זאת, גם הצוות שבחן את הסוגיה הצהיר מראש כי הרשויות המקומיות, כמו גם חברות ממשלתיות, אינן נכללות בדוח: "במנדט שניתן לצוות והמגבלות החוקיות, הצוות לא התייחס בהמלצותיו לסקטור הציבורי הרחב, קרי לרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות שאינן זרוע ביצוע של הממשלה, גופים סטטוטוריים ואחרים", כך נכתב בדוח, "הצוות סבור כי גופים אלו והרגולטורים האחראיים עליהם צריכים להתייחס לנושא".
המלצות הצוות היו: קיצור ימי האשראי לספקי ממשלה ל-30 יום וקביעת מנגנון פיצוי לספקים על פיגור בביצוע התשלום; קיצור ימי האשראי לספקים בהזמנת רכש של עד 50 אלף שקל ל-24 יום; מחשוב וייעול עבודת הספקים מול הממשלה - הקמת "פורטל ספקים"; הוספת מנגנון ריבית "פיגורים חשב כללי" במצבים של פיגור בתשלומים לקבלנים לביצוע עבודות הנדסה בנאיות; קיצור ימי אשראי בחברות ממשלתיות המוגדרות "כחברות זרוע ביצוע" ל-60 יום; פיקוח ובקרה על פיגור בימי אשראי לספקים בדרג ניהולי הולך ועולה לפי עומק הפיגור לספקים; הכשרה מקצועית למעורבים בתהליך התשלום בממשלה והמלצות אחרות; הקמת צוות המשך בראשות החשבונאי הראשי בחשב הכללי למעקב ויישום הדוח.
תחת הכותרת "הערה חשובה" נכתב: "יישום ההמלצות כרוך בשינויים רבים בתהליכי עבודה מורכבים של יחידות מקצועיות, במערך הלוגיסטי של ביצוע התשלומים במשרדי הממשלה ותפעולו תלוי בהקמת פורטל הספקים במערכות המחשוב. לפיכך יישום ההמלצות יחול בתהליך הדרגתי. השאיפה שהמלצות הצוות ייושמו במלואן ברבעון ראשון 2015". עד מתי נחכה? מהאוצר נמסר לגלובס כי "הצעת חוק ממשלתית שמטרתה לייעל את תהליכי התשלום לספקים בממשלה מקודמת בימים אלה".