אנה ארונוב / צילום: יוסי כהן
הרקדנית-הדוגמנית אנה ארונוב, שנחשפה בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" ולאחר מכן ב"הישרדות", חויבה יחד עם בן זוגה לשעבר, הרקדן דני יוחטמן, לשלם פיצויים בסך 227 אלף שקל לבעלת סטודיו לריקוד בגין הפרת חוזה.
התובעת טענה כי בני הזוג שיפצו את הנכס שלא בהסכמתה וגרמו לה נזק. לאחר מכן, לטענתה, השניים נטשו את הנכס שלא כדין, לא שילמו את דמי השכירות במועד, השאירו חוב וניתקו כל קשר עמה.
נגד השניים הוגשה תביעה על-ידי משכירת נכס (זמנית) של הסטודיו לריקוד, עו"ד טליה טריינין-גורן, שהחזיקה בזכויות עליו. בשבוע שעבר, שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עמית יריב, קיבל חלק מהטענות של גורן ופסק לה פיצוי על סך 227 אלף שקל כאמור, שהטיל על שני הרקדנים, בתוספת ריבית והצמדה.
קצת לפני 2007 ביקשו ארונוב ויוחטמן למצוא נכס שיהפכו אותו לסטודיו לריקוד בבעלותם ובניהולם. לאחר חיפושים מצאו השניים נכס כפי שרצו בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב.
מחזיקת זכות השכירות בנכס הייתה גורן. היא בעצמה שכרה אותו מהבעלים "לתקופה ארוכה". לטענתה, היא שיפצה אותו מהיסוד והפכה אותו ל"בית-ספר מפואר לריקוד וסטודיו למחול ולתנועה, בהשקעה של מאות אלפי שקלים".
בשנת 2007 ארונוב ויוחטמן חתמו על חוזה לשכירת הנכס מגורן למשך 3 שנים עם אופציה ל-3 שנים נוספות. יצוין כי חלק מסוים מהנכס נותר בחזקתה של גורן, והיא הפעילה בו חנות לבגדים ולעזרי מחול.
הנכס מתואר בכתב התביעה (הראשוני) שהגישה גורן ב-2010, כנכס "ענק בן 3 קומות, המשתרע על שטח של כ-271 מ"ר ומחולק לקומת כניסה, קומת גלריה וקומת מרתף גדולה". בכתב התביעה, גורן העלתה מספר טענות נגד השניים, כשמסקנתה הסופית היא כי הם הפרו את החוזה שחתמו עליו.
לשיטת גורן, על אף השיפוץ המקיף שעשתה לנכס, "בחרו הנתבעים לשפץ הנכס בשנית, כדי שיתאים לטעמם, וזאת ללא הסכמתה של התובעת, למפרע ובכתב, ובכך הפרו את אחד מהסעיפים להסכם".
לדבריה, בעקבות כך, נגרמו לנכס נזקים כגון: הריסת קיר גבס, הריסת חדר הלבשה, הדבקת טפטים מכוערים ועוד. נזקים אלה הסתכמו, לדבריה, ב-103,000 שקל.
בנוסף לכך, גורן טוענת כי השניים "נטשו" את הנכס "שלא כדין" לפני הזמן שבו התחייבו, ולכן היא נאלצה למצוא שוכרים זמניים.
עוד טוענת גורן כי השניים לא שילמו את דמי השכירות במועד, ולדבריה "החל מחודש יוני 2009 חדלו לחלוטין לשלם, נטשו את הנכס שלא כדין וניתקו כל קשר עם התובעת".
לטענתה, השניים נותרו חייבים לה דמי שכירות בגובה 278,000 שקל. עוד טענה גורן כי השניים אף לא שילמו חלק מחשבונות החשמל.
ארונוב ויוחטמן דחו את טענותיה על הסף. באשר לטענת אי-תשלום דמי שכירות, השניים טענו כי הם מצאו שוכרים חלופיים, אשר נכנסו לנכס והחלו להחזיק בו מחודש פברואר 2009. לפיכך, החל מאותו המועד "חיובי השוכר" חלים עליהם. עד לאותו תאריך זה הם מסבירים כי שילמו את מלוא גובה דמי השכירות, כמו גם את התשלומים לחברת החשמל.
"יתרה מזאת", טענו השניים בכתב ההגנה, "מכיוון שהמחזיקים החלופיים שילמו את דמי השכירות בחסר, ולאחר איומים של התובעת בפנייה לתקשורת, השלימו הנתבעים את ההפרש בין דמי השכירות ששילמו השוכרים החלופיים ובין הסכומים שלהם התחייבו בהסכם, וזאת אף שלשיטתם, הסכם השכירות לא חל עליהם עוד".
עוד טענו השניים כי בניגוד לטענת גורן, מצב הנכס בעת מסירתו להם בתחילת ההסכם, לא איפשר הקמת הסטודיו לריקוד, מה שחייב אותם לשפץ אותו בסכום של כ-300,000 שקל בטרם נכנסו אליו. הם ביקשו כי במקרה שאכן יחויבו לשלם לה, סכום עלות השיפוץ תקוזז.
השופט יריב קבע כי השניים הפרו את החוזה, והם מחויבים לשאת במלוא תמורת ההסכם מיום חתימתו ועד ספטמבר 2010 (3 שנים, כפי שהתחייבו). זאת, בניכוי סכומים שגבתה גורן משוכרים ששכרו את הנכס או חלקים ממנו בתקופות שונות.
יריב דחה את טענות ארונוב ויוחטמן, שטענו כי בעצם קבלת דמי השכירות מהשוכרים החלופיים היא הסכימה להחלפתם. הוא ביסס זאת בכך, שהשוכרים החלופיים שילמו דמי שכירות נמוכים, וארונוב ויוחטמן הם שהשלימו את דמי השכירות - בהתאם לסכום שהתחייבו עליו בחוזה.
עוד קבע השופט כי גורן הוציאה הוצאות לשם "שיווק" הנכס לאיתור שוכרים זמניים, ולכן הוסיף רכיב זה לפיצוי הכספי שחויבו השניים.
לגופו של עניין, כאמור, חויבו השניים לשלם לגורן פיצויים על סך 227 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.