מאיר שטרית / צילום: אמיר מאירי
האם היה על הוועדה למנויי דירקטורים בתאגידים בנקאיים לשאול את חבר הכנסת והשר לשעבר, מאיר שטרית, אודות הפרשה המכונה "פרשת עוזרת הבית", או לפעול כדי לברר את הפרשה, במסגרת בחינת מועמדותו של שטרית לתפקיד דירקטור בבנק דיסקונט? התשובה לשאלה זו, לשיטתו של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית - היא שלילית.
השופט עמית פסק בעתירה שהוגשה בעניין, כי מאחר שמדובר בפרשה שעיקר המידע אודותיה, מקורו בפרסומים בתקשורת, והמשטרה אפילו לא פתחה בחקירה בעניינה - לא הייתה צריכה הוועדה להידרש לעניין. השופטים עוזי פוגלמן ומנחם מזוז שדנו אף הם בעתירה בעניין, היו מעט זהירים יותר ונמנעו מלקבוע עמדה חד-משמעית בעניין. השופטים סברו כי אין טעם להכריע בשאלה זו, משום שממילא, העתירה הוגשה עוד בטרם עת כשאינה "בשלה", משום שטרם אושר סופית מינויו של שטרית לתפקיד.
"פרשת עוזרת הבית" נחשפה בערוץ 10 ביוני אשתקד, יום לאחר שהפסיד שטרית בבחירות לנשיאות המדינה לראובן ריבלין. לפי הפרסום, עוזרת בית שעבדה בביתם של מאיר ורות שטרית תבעה את בני-הזוג לאחר פיטוריה בשנת 2012 בשלל טענות, שהחמורה שבהן הייתה שורה של מעשי הטרדה מינית שביצע בה כביכול השר לשעבר. לפי פרסומים, העובדת טענה כי בידיה הקלטות המוכיחות חלק מטענותיה, אך שטרית הכחיש את הטענות לחלוטין.
לאחר מו"מ קצר שנוהל ב-2012 בין בני-הזוג לעובדת לשעבר, הגיעו הצדדים להסכם, לפיו ישולמו לעובדת 270 אלף שקל בתמורה לוויתור על כלל טענותיה כלפי בני-הזוג ולשמירה על סודיות ההסכם. עוד פורסם כי דבר קיומן של הטענות על הטרדה מינית הגיעו לאוזני המשטרה, שפנתה לעובדת מספר פעמים. לאחר שזו לא הראתה נכונות להגיש תלונה, הוחלט במשטרה שלא להתחיל בחקירת הפרשה.
פנייה מוקדמת
העותר, רו"ח בועז יפעת, פנה בתחילה למפקחת על הבנקים, חדוה בר, ולוועדה למינוי דירקטורים, והשמיע את טענותיו נגד המינוי של שטרית. בשלב זה, הוועדה כבר קיימה חלק מעבודתה, ביררה את המועמדויות שהוגשו לה ובחרה לכלול את שטרית ברשימה של חמישה מועמדים כשירים עבור 4 משרות דירקטור.
רו"ח יפעת טען כי על הוועדה היה לבחון את כשירותו האישית של שטרית "מבחינת מידות אישיות, יושרה, הוגנות, מזג והליכות", בשים לב לפרשת ההסכם שנחתם עם עוזרת הבית ולקלטת שייתכן שקיימת בפרשה. אי-בחינת הפרשה, טען יפעת, עושה את ההחלטה על הכללת שמו של שטרית ברשימה המצומצמת, לפגומה.
בתגובה לפנייתו של יפעת, ענתה המפקחת כי הפנייה אליה מוקדמת, מאחר שסמכותה לאשר או לפסול את המינוי, תופעל רק ככל שתאושר המועמדות באסיפה הכללית של הבנק, דבר שטרם התרחש. רק ביום רביעי הקרוב תתכנס האסיפה הכללית של הבנק שתבחר את ארבעת המועמדים הסופיים מתוך הרשימה המצומצמת.
יו"ר הוועדה למנויי דירקטורים בתאגידים בנקאיים, שופטת העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה, השיבה במכתב ליפעת כי "הנתון היחידי שהועמד בעניין זה בפני הוועדה הינו כתבה עיתונאית המתייחסת לעצם קיומו של הסכם כזה, בלא שנוספו לכך ממצאים כלשהם של רשות ביקורת או רשות חוקרת מוסמכת שבדקו את העניין". מכאן, לדבריה, "לא ידוע כיום דבר על מהותו של ההסכם, על תוכנו, ועל הנסיבות האמיתיות שהביאו לעריכתו. עוד התברר, לכאורה, מהתקשורת כי הצדדים להסכם מבקשים להותירו מוצנע כענין פרטי ביניהם".
פרוקצ'יה הוסיפה כי בפני הוועדה לא עמד נתונים מוסמכים "שמהם לא ניתן להסיק מסקנה מחייבת כלשהי לכאן או לכאן, ולא כל שכן לא ניתן להסיק מסקנה שתוצאתה פסילת אדם מלכהן כדירקטור בגוף פיננסי". עוד מסרה יו"ר הוועדה כי לעמדתה הוועדה "אינה אמורה לשמש רשות חוקרת ביחס למועמדים המופיעים בפניה, ולפיכך היא גם איננה מצויידת בכלי חקירה ובדיקה מתאימים... עליה להתבסס על נתונים מוסמכים המוצגים בפניה". בנוסף, ציינה פרוקצי'ה כי אף היא סבורה שפנייתו של יפעת מוקדמת.
היעדר תלונה
שופטי בג"ץ אימצו את טענת "חוסר הבשלות" של העתירה, ועל בסיס טענה זו דחו את העתירה על הסף, פה אחד. השופט עמית היה סבור כי ראוי לדחות את העתירה גם לגופה, וזאת כיוון שרשויות החקירה החליטו שלא לחקור את הפרשה. "מועמדותו של שטרית נשקלה בקפידה, תוך בחינה בכובד ראש של הממצאים האובייקטיביים הקיימים בנוגע להסכם הלכאורי, שמקורם בפרסומים בתקשורת בלבד", קבע השופט. "הוועדה פעלה במסגרת שיקול דעתה, ובהיעדר תלונה כלשהי בעניין ההסכם הלכאורי, ובהיעדר כל ממצא אחר של רשות חוקרת או רשות ביקורת, לא מצאה הוועדה עילה לפסילתו של שטרית מלכהן כדירקטור בבנק. החלטה זו עומדת במבחן הסבירות, מה עוד, שנושא ההסכם הלכאורי כבר נבחן בעבר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה".
השופט עמית הוסיף: "המשטרה מצאה שלא לפתוח בחקירה בעניין ההסכם הלכאורי, ושטרית אפילו לא זומן למסירת עדות. לפיכך, מקל וחומר, קשה להלום כי הוועדה, שאין לה כלים משל עצמה, תפתח בחקירה עצמאית בנוגע להסכם הלכאורי".