גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

המיליארדרים של העולם בניסיון לשנות את האקלים העולמי

ביל גייטס, ג'ף בזוס, ג'ק מא, מוקש אמבאני, מארק צוקרברג, ריי דליו וריצ'רד ברנסון נמנים עם קבוצת מיליארדרים שישקיעו מיליארדי דולרים יחד עם מדינות במיזמים של אנרגיה ירוקה במטרה להקטין את היקפי פליטת גזי החממה על פני כדור הארץ

ביל גייטס / צילום: רויטרס
ביל גייטס / צילום: רויטרס

ביל גייטס הצטרף לעמיתיו המיליארדרים ג'ף בזוס, ג'ק מא, מוקש אמבאני ואחרים, במסגרת יוזמה לגיוס מיליארדי דולרים בהשקעות פרטיות וממשלתיות חדשות באנרגיה נקייה.

היוזמה כוללת התחייבות הוצאה חדשה בהיקף 10 מיליארד דולר של 20 ממשלות - ביניהן ארה"ב, סין, הודו וברזיל - והיא עמדה להיחשף בתחילת דיוני ועידת האקלים בפריז היום (ב'), שאמורה להניב את הסכם האקלים העולמי החדש אחרי 18 שנים של מבוי סתום בשיחות האקלים.

 

המיליארדרים מהעולם המפותח והמתפתח מתחייבים להשקיע כספים במחקרים ממשלתיים כדי לסייע במסחור של טכנולוגיות פליטה נמוכה של גזי חממה. היעד הרשמי שלהם הוא "לגשר על פני עמק מוות שכמעט בלתי אפשרי לחצות" בין תפיסות מבטיחות חדשות למוצרים בני קיימא.

ארה"ב מזהירה שגישור כזה הוא חיוני כדי להגביל את העלייה של הטמפרטורה העולמית לשתי מעלות צלזיוס בלבד מעל רמתה הטרום-תעשייתית - יעד שהתחייבויות צמצום הפליטה של המדינות לפני ועידת פריז לא מספיקות כדי לעמוד בו.

"הושגה אמנם התקדמות משמעותית בצמצום עלויות ופריסת טכנולוגיות אנרגיה נקייה, אך קצב החדשנות והיקף השינוי רחוקים ממה שנחוץ", נאמר בסקירת נתונים שפרסם הבית הלבן אתמול.

הגדרת האנרגיה הנקייה של יוזמת המיליארדרים כוללת לא רק אנרגיה מתחדשת, כמו רוח ואנרגיית שמש, אלא גם אנרגיה גרעינית, טכנולוגיית קווי חשמל, מערכות תחבורה מתקדמות ודרכים ללכידת פחמן משריפת דלקים פוסיליים (כמו פחם ונפט).

בריאן דיז, יועץ בכיר לנשיא ברק אובמה, אמר שבחמש השנים הבאות הסכימו 20 המדינות להכפיל את ההוצאה המשותפת שלהן בסך 10 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה.

הוא ציין שבנוסף לכך שקבוצת 20 המדינות כוללת כמה מהפולטות הגדולות של גזי חממה, כמו סין אך לא את רוסיה, הקבוצה כוללת גם מדינות שתלויות בהפקת דלקים ממאובנים, כמו סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ומקסיקו.

ארה"ב תשקיע מחצית מן ההוצאה על המחקר והפיתוח, 5 מיליארד דולר, וממשל אובמה ניצב בפני מאבק קשה בקונגרס הנשלט על ידי הרפובליקאים לאישור ההוצאה הזו. ארני מוניז, מזכיר האנרגיה האמריקאי, אמר לכתבים: "אני לא רוצה לשפוט מראש את הדיון המורכב ללא ספק שיהיה בקונגרס".

במצגת וידאו של קבוצת המיליארדרים, שמכנה את עצמה "הקואליציה לפריצת דרך באנרגיה", ביל גייטס, הנדבן ומייסד מיקרוסופט, מציין שטכנולוגיות חיוניות רבות, כולל האינטרנט, צצו ממחקר ממשלתי.

"אנחנו זקוקים למחקר הבסיסי, אבל חייבים לצרף אליו אנשים שיהיו מוכנים לממן חברות אנרגיה פורצות דרך בסיכונים גבוהים. הנוסחה הזו תאיץ את החדשנות ברמת המחקר, ואת לקיחת הסיכונים", אומר גייטס.

מלבד ג'ף בזוס מאמזון, ג'ק מא שהקים את עליבאבא הסינית ואמבאני, יו"ר קבוצת תעשיות רילאיינס בהודו, רשימת המיליארדרים כוללת את מארק צוקרברג מפייסבוק, ריי דליו מקבוצת קרנות הגידור בריג'ווטר וריצ'רד ברנסון מקבוצת וירג'ין הבריטית.

לפי אתר האינטרנט של הקבוצה, חבריה "יקימו רשת של הון פרטי" שתתחייב לקחת סיכונים שמשקיעי זרם מרכזי נרתעים מהם, וגם תשאף ל"תשואות גדולות בטווח הארוך".

מוקדם יותר השנה אמר גייטס ל"פייננשל טיימס" שהוא מתכנן להכפיל את ההשקעה האישית שלו בטכנולוגיות ירוקות חדשניות ל-2 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות, במטרה "לחזק את המפנה" במאבק בשינויי האקלים.

המדינות העשירות חייבות לקחת אחריות גדולה יותר על השינוי האקלימי

בימים הבאים בפריז, העולם יגזור את גורל כדור הארץ שלנו. אני מקווה שוועידת האקלים שמתחילה כאן היום (ב') תניב הסכם שיחזיר את האיזון בין סביבה לכלכלה - ובין המורשת שלנו למחויבות שלנו לעתיד.

הוועידה תשקף גם, אני מקווה, מחויבות קולקטיבית עולמית שתאזן בין אחריות ויכולת מצד אחד לשאיפות וצרכים מצד שני. היא צריכה להכיר בכך שבעוד שחלק מאיתנו ניצב בפני בחירה בין סגנונות חיים לטכנולוגיות, חלק אחר צריך לבחור בין מחסור לתקווה.

הודו הדמוקרטית נמנית עם הכלכלות מהירות הצמיחה בעולם. אנחנו מנסים לעמוד בציפיות של 1.25 מיליארד בני אדם, שעוד 300 מיליון מתוכם יקבלו בקרוב גישה למקורות אנרגיה מודרניים ו-90 מיליון יקבלו גישה למי ברז.

הדחף התרבותי שלנו הוא לאמץ דרך בת קיימא לפיתוח. כאשר ילד נולד, אנחנו נוטעים עץ. מימי קדם אנחנו רואים במין האנושי חלק מן הטבע, לא משהו עדיף על הטבע. הרעיון הזה, שמושרש בכתובים העתיקים שלנו, בא לביטוי בחורשות מקודשות וביערות קהילתיים ברחבי המדינה.

גם הודו חשה את השפעת שינויי האקלים שנגרמו על ידי העידן התעשייתי בעולם המפותח. אנחנו חוששים לקו החוף שלנו, שנמתח לאורך 7,500 ק"מ, לגורל 1,300 האיים שלנו, הקרחונים שמקיימים את הציביליזציה שלנו ומיליוני האיכרים הפגיעים שלנו.

אנו נמלא את חלקנו. התחייבנו שעד שנת 2030 נפחית את כמויות הפליטה ב-33% לפחות מהרמות של שנת 2005, ו-40% מהפקת החשמל שלנו תתבסס על מקורות שאינם דלק פוסילי. תהיה לנו הפקה של 175 ג'יגוואט מאנרגיה מתחדשת בשנת 2022, נגבה היטלים על פחם, ונסבסד בצורה סבירה שימוש במוצרי נפט. יערות נוספים ושטחי חורשה יספגו פחמן דו-חמצני בהיקף 2.5 מיליארד טון. ננקה את הנהרות שלנו וניצור ערים חכמות. אנחנו מחליפים דיזל באנרגיה נקייה, ובונים 50 רכבות מטרו חדשות.

אנחנו חולקים את המשאבים הצנועים שלנו עם העולם המתפתח, מסייעים למדינות איים קטנות ולמדינות באפריקה באנרגיה מתחדשת. היום, הנשיא פרנסואה הולנד ואנוכי נשיק ברית סולארית בינלאומית עם 121 מדינות עתירות שמש באזורים הטרופיים, במטרה להביא אנרגיה סולארית בהישג יד לכפרים שאינם מחוברים לרשת חשמל. אנחנו מצפים לאותו דבר מן העולם בכל הנוגע לתגובה לשינוי האקלים. העיקרון של אחריות משותפת אך שונה צריך להיות בסיס היוזמה הקולקטיבית שלנו. כל דבר אחר יהיה לא נכון מבחינה מוסרית.

הצדק דורש שעם מעט הפחם שנוכל עדיין לשרוף ללא סכנה, שלמדינות המתפתחות יתאפשר לצמוח. סגנון החיים של מעטים לא צריך לדחוק לפינה הזדמנויות עבור רבים שמצויים עדיין בשלב הראשון של סולם הפיתוח.

יש שאומרים שהמדינות המתקדמות הניעו את דרכן אל השפע באמצעות דלק פוסילי כאשר האנושות לא הייתה מודעת להשפעתו. מאחר שהמדע נע קדימה ומקורות אנרגיה חלופיים זמינים כעת, הם טוענים שאלו שרק עלו על דרך הפיתוח נושאים בלא פחות אחריות מאלו שהגיעו לפסגת התקדמותם. אבל מודעות חדשה צריכה להוביל את המדינות המתקדמות לקבלת יותר אחריות. הטכנולוגיה אמנם קיימת, אך זה לא אומר שהיא גם זולה ונגישה מספיק.

אנו צריכים לעמוד בצורך שלנו באנרגיה נקייה ובסביבת מגורים בריאה ברוח של שותפות, ולא להעמיד מדינות במחנות שונים. הודו תעבוד עם ממשלות, מעבדות ותעשייה כדי לאפשר מעבר טבעי אל עידן של אנרגיה נקייה באמצעות אנרגיה מתחדשת בת-השגה ונגישה.

האמצעים הפוליטיים והטכניים הטובים ביותר יהיו לא יעילים, והמאמץ הקולקטיבי שלנו ייכשל, אם לא נבחן את סגנון החיים שמעיק על כדור הארץ שלנו. הטבע יכול לספק את צרכינו כשהוא באיזון, לא כאשר הוא מתדלדל מהר יותר משהוא יכול לחדש. היעד שלנו חייב לחתור לריסון השימוש בדלק פוסילי, ולריסון סגנונות החיים שלנו.

אנחנו מקדמים בברכה את דיוני פריז בתחושת החובה שמהטמה גנדי קרא לנו לאמץ: "אנחנו צריכים לנהוג כ'נאמנים' ולהשתמש במשאבי טבע בחוכמה, מפני שזו חובתנו המוסרית להבטיח שנוריש לבני הדורות הבאים עולם בריא". הודו תמלא את חלקה בפריז.

סלע המחלוקת העיקרי בוועידת פריז: הפער בין המדינות העשירות לעניות

האו"ם מקיים שיחות בנושא שינויי האקלים כבר 20 שנה, אבל כינוס COP21 שיימשך שבועיים והחל היום (ב') בפריז משמעותי הרבה יותר ממרבית קודמיו.

מי משתתף ומה הם מנסים להשיג?

כ-40,000 שרי ממשלות, פקידים, מנהלי עסקים, פעילים למען האקלים ועיתונאים צפויים להגיע למרכז הוועידות בשדה התעופה לה בורז'ה מצפון למרכז פריז. הנציגים מ-195 מדינות אמורים לגבש הסכם להפחית את פליטת גזי החממה שהמדענים מזהירים שהם צפויים לחמם את כדור הארץ לרמות מסוכנות.

ממשלות ניסו לעשות זאת מאז 1992, כשהן נפגשו לראשונה בריו דה ז'נירו וחתמו על הסכם ההתחממות העולמית הראשון - ועידת המסגרת של האו"ם לשינוי אקלימי. המטרה העיקרית שלה הייתה לייצב את רמת פליטת גזי החממה כדי למנוע התחממות מסוכנת, אך מאחר שרוב הגזים הללו באים משריפת דלקים ממאובנים - שמניעים כמעט את כל הכלכלות בעולם - השיחות מצויות במבוי סתום במשך עשרות שנים. הממשלות מתווכחות על כמות הפליטה שהמדינות שלהן יצטרכו להפחית, ועל מי יישא בעלויות הצמצום.

למה הכינוס נקרא COP21 ?

COP הן ראשי התיבות של "ועידת הצדדים" לאותה ועידת מסגרת של ריו מ-1992, שאושרה כבר על ידי 195 מדינות. היו כבר 20 COP's משנת 1995, ולכן זו הוועידה ה-21.

איך נכנסים לתמונה הזו הסכמי קיוטו וקופנהגן?

אמנת קיוטו מ-1997 הייתה אמורה למלא חור גדול במסגרת ריו, על ידי קביעת יעדים מחייבים מבחינה משפטית למדינות לצמצם פליטת גזי חממה. אך האמנה התייחסה רק למדינות העשירות שהיקף הפליטות שלהן הולך ופוחת מתוך הסך העולמי, וארה"ב מעולם לא אישרה אותה, מפני שהיא לא חייבה את סין לצמצם את פליטת הגזים שלה.

כדי להשלים את מה שהיה חסר בקיוטו, מדינות ניסו להגיע לעסקת אקלים מקיפה יותר בקופנהגן ב-2009, ב-COP15. אבל המאמץ הזה הסתיים בכישלון לא ידידותי, ולכן הושק סבב חדש של שיחות ב-2011, במטרה להגיע להסכם חדש בפריז, שיחייב נקיטת פעולה על ידי כל המדינות, עשירות ועניות.

האם COP21 צפויה להצליח?

זה תלוי בהגדרה של הצלחה. אמנת קיוטו הראתה שבלתי אפשרי להכריח מדינות לצמצם פליטה, ולכן העסקה החדשה מבוססת על תוכניות פעולה וולונטריות. יותר מ-180 מדינות כבר התחייבו לפעול מאז מארס השנה.

אך ההתחייבויות שלהן אינן מספיקות כדי למנוע התחממות גלובלית של יותר משתי מעלות צלזיוס ביחס לרמות בעידן הטרום-תעשייתי - הסף שהוסכם בוועידות COP הקודמות. עלייה של מעלה אחת כבר הושגה למעשה, והמדענים אומרים שיש כבר ראיות רבות לשינוי האקלים, מעליית פני הים עד הפשרת קרחונים. השנים 2011-2015 היו חמש השנים החמות ביותר בהיסטוריה המתועדת, דיווח בשבוע שעבר הארגון המטאורולוגי העולמי.

פקידי האו"ם אומרים שהסכם בפריז יוכל עדיין להיות אפקטיבי מפני שמדינות רבות רוצות שההתחייבות הלאומית תיבחן מחדש מדי חמש שנים כדי שאפשר יהיה לחזק אותה. אבל לא ברור אם כל המדינות יסכימו לכך. אם ההסכם הסופי לא יכלול אמצעי כזה, קשה לראות איך הוא יוכל להיקרא הצלחה.

מהם המכשולים העיקריים בפני עסקה?

סלע המחלוקת המרכזי המעיב על דיוני האקלים זמן רב: הפער בין המדינות העשירות שהתעשרו מבעירת דלקים ממאובנים (fossil fuels) אחרי המהפכה התעשייתית, לבין המדינות העניות שמנסות לחקות את ההצלחה שלהן. קואליציה גדולה של מדינות מתפתחות אומרת שלא הוגן לצפות מהן להפסיק להשתמש במקורות אנרגיה זולים ומצויים בשפע כמו פחם, אלא אם המדינות העשירות יספקו להן הרבה כסף וטכנולוגיה כדי לסייע להן לבנות מערכות אנרגיה נקיות.

המדינות העשירות הסכימו ב-2010 להעביר 100 מיליארד דולר בשנה משנת 2020 למסגרת המימון האקלימי, ממקורות ציבוריים ופרטיים. ארגון OECD מסר לאחרונה שלפחות 62 מיליארד דולר הועברו למסגרת הזו ב-2014. אבל הודו ומדינות נוספות מפקפקות בנתונים הללו, ואומרות שהסכם פריז חייב לדרוש מהמדינות העשירות להעביר יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה אחרי שנת 2020.

המדינות המפותחות נרתעות מפני הכללת סכום ספציפי בהסכם, בטענה שהממשלות בימינו אינן יכולות להיות אחראיות לקביעת תקציבים כה עתידיים. אם העמדה הזו תימשך, המדינות העניות יותר עלולות לומר שהן אינן יכולות לחתום על עסקה עולמית שמחייבת בחינה חוזרת מידי חמש שנים ואמצעים נוספים שדורשות המדינות העשירות.

האם זו נקודת המחלוקת היחידה?

לא. קיימות עוד אי-הסכמות רבות סביב נושאים כמו היעד ארוך הטווח של הסכם אקלימי חדש. מדינות נפט כמו סעודיה ישמחו להישאר עם היעד של הגבלת ההתחממות לשתי מעלות (C2), אך מדינות אחרות דורשות לקבוע יעד "ביצועי" של קיצוץ חד ברמות הפליטה בשנת 2050, וביטול הדרגתי של פליטת גזים מדלקים פוסיליים עד סוף המאה ה-21.

מדענים אומרים שהמהלך הזה נחוץ כדי להפסיק שינויים בלתי הפיכים ומסוכנים באקלים, וכמה חברות אומרות שיעדי פליטה ברורים יאפשרו תכנון מדויק יותר של השקעות. אך מאחר שהסכם פריז חייב להיות מוסכם בקונצנזוס, ממש לא ברור אם יעד צמצום פליטה של מעבר ל-C2 ייכלל בהסכם הסופי.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

סעד חריג בגין איחור במסירת דירות: אלפי שקלים עוד לפני שהתביעה התבררה

בית משפט השלום בהרצליה נקט צעד חריג וחסר תקדים, כשנתן צו עשה זמני לתשלום פיצוי סטטוטורי שוטף בסכום מצטבר של אלפי שקלים על איחור במסירת דירות בפרויקט התחדשות עירונית בפתח תקווה - וזאת עוד בטרם התבררה התביעה לגופה וניתן פסק דין

המשאית החשמלית מתוצרת Windrose / צילום: פרטי

עם העתק סיני של הטסלה: דן נכנסת לרכבים הכבדים

חברת התחבורה, באמצעות יבואנית האוטובוסים פנדן, נכנסת לראשונה לתחום הרכב הכבד עם משאית חשמלית של Windrose הסינית ● עם סוללה של יותר מ־700 קוט"ש, טווח מוצהר של 670 ק"מ ועמדת נהג מרכזית, היא מזכירה מאוד את ה־Tesla Semi ● בשלב הראשון תגיע משאית אחת לפיילוט בחברת תעבורה, אך הדרך לשיווק מסחרי בישראל עוד דורשת בירור רגולטורי

אילוסטרציה: Shutterstock

מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע

אחרי שבוע סוער בוול סטריט, המשקיעים נערכים לשני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: דוחות ראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג’נסן הואנג, והנפקת אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר • ולא רק הם - אלה האירועים שכדאי להכיר לקראת השבוע החדש בשווקי העולם

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

בורסת טוקיו / צילום: ap, Eugene Hoshiko

ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; בגולדמן זאקס אופטימיים

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: הירידות במניות השבבים מתפשטות לאסיה ● החוזים בוול סטריט יורדים לקראת שבוע שבמרכזו דוחות אנבידיה וההנפקה של אנתרופיק ● בורסת ת"א תקבל רוח גבית מנתוני האינפלציה, הדואליות יעיבו ● השקל מאבד גובה, שער הדולר עומד על 3.22 שקלים ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

בנקים בישראל

שבוע דרמטי לבנקים: האנליסט שצופה שהרווחים יירדו בכל המערכת

הבנק הבינלאומי פתח עונת הדוחות של הרבעון השלישי, והציג ירידה ברווח על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה ● לפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, התמונה צפויה להיות דומה אצל ארבעת הבנקים האחרים, שידווחו השבוע ● איזה בנק יהיה שיאן הרווח?

סדרת משחקי מחשב gta / צילום: יח''צ

יותר ממיליארד דולר עוד לפני תחילת המכירות: GTA 6 מושק השבוע

המשחק המדובר ביותר בתעשיית הגיימינג בעשור האחרון מושק השבוע, לאחר שכבר הכניס כמעט 2 מיליארד דולר ממכירות מוקדמות ושבר שיאי ביקוש ● האם הוא יעמוד בציפיות ויצדיק יותר מעשור של המתנה?

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט / צילום: ap

נושאת מטוסים אמריקאית שלישית הגיעה לאזור האחריות של CENTCOM במזרח התיכון

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

סקר גלובס / צילום: Shutterstock

גם בהייטק: מספר המשרות הפנויות הצטמצם באוקטובר

מספר המשרות הפנויות בישראל ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם, אך שוק העבודה נותר יציב יחסית ● הירידה בולטת בענפי הבנייה והמסעדנות, לצד עלייה בביקוש להנדסאים ולטכנאים ● במקביל, שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לרדת, ייתכן שעל רקע השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקוה. הכניס את האפליקציה אחרי רצח זלקה / צילום: צילום מסך פייסבוק

בחשד לשוחד: שימוע לפני כתב אישום לראש עיריית פתח תקווה

פרקליט המדינה החליט לזמן לשימוע את ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, מנכ"ל העירייה ושמונה חשודים נוספים, בחשד לעבירות שוחד, מרמה, זיוף ועבירות מס ● לפי החשד, גרינברג קיבל טובות הנאה בשווי של יותר ממיליון שקל במהלך קמפיין הבחירות ב-2018, בתמורה לקידום אינטרסים במסגרת תפקידו הציבור ● ב"כ גרינברג: "כופר מכל וכל. יזים את החשדות בשימוע"

שבתאי אדלרסברג, אורן הולצמן, עופר דרוקר / צילום: תמר מצפי, יח''צ, ענבל מרמרי

דוחות משופרים לצד ספקנות האנליסטים: רכבת ההרים של אודיטי טק בוול סטריט נמשכת

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● המנכ"ל אדלרסברג רוכש מניות ומאותת על אמון, בזמן שהמניה משלימה זינוק שבועי של 15.5% ● נקסן עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי ורווח ה-EBITDA קפץ ב-22% ● וגם: הדוחות של אודיטי טק מציגים שיפור הדרגתי ועקיפה של התחזיות, אך האנליסטים נותרים זהירים וג'פריס מוריד את מחיר היעד ל-20 דולר

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

האינפלציה באוקטובר - הנמוכה ביותר מזה 5.5 שנים. מחירי הדירות ממשיכים לרדת

הלמ"ס מפרסמת את נתוני אוקטובר: המדד ירד ב-0.1% והאינפלציה השנתית התמתנה ל-1.1% - השפל הנמוך מאז 2021 • צניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל דחפה את המדד כלפי מטה ● שוק השכירות ממשיך ללחוץ עם זינוק של 5.5% לשוכרים חדשים, אך מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לרדת ● ברקע: היחלשות השקל והתשואות בעולם לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

איטורו נערכת לפיטורים רחבים בישראל. כל הפרטים

חברת הפינטק הישראלית איטורו, המפעילה פלטפורמה למסחר ולהשקעות בשוק ההון, נערכת לפיטורי עשרות עובדים ● בינואר השנה פיטרה החברה כ-7% מהעובדים שלה

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הוא יחזור? קריאות להשבת מנכ"ל אנבידיה לתפקידו

שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני במניות אנבידיה בשווי 2.13 מיליארד דולר מבקשות מהדירקטוריון להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו העובדות • במקביל, אילון מאסק הצטרף לעצומה הקוראת להחזיר את המייסד לתפקיד ● כמה כבר חתמו עליה?

טוויסטינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קרן ההשתלמות שלכם הציגה תשואה שלילית באוקטובר - אלא אם אתם בגוף הזה

חודש אוקטובר המאכזב בבורסות: מור בלט כיחיד שסיים בירוק בקרנות ההשתלמות הכלליות, בעוד חסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר ● מנהלי ההשקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי