גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

המיליארדרים של העולם בניסיון לשנות את האקלים העולמי

ביל גייטס, ג'ף בזוס, ג'ק מא, מוקש אמבאני, מארק צוקרברג, ריי דליו וריצ'רד ברנסון נמנים עם קבוצת מיליארדרים שישקיעו מיליארדי דולרים יחד עם מדינות במיזמים של אנרגיה ירוקה במטרה להקטין את היקפי פליטת גזי החממה על פני כדור הארץ

ביל גייטס / צילום: רויטרס
ביל גייטס / צילום: רויטרס

ביל גייטס הצטרף לעמיתיו המיליארדרים ג'ף בזוס, ג'ק מא, מוקש אמבאני ואחרים, במסגרת יוזמה לגיוס מיליארדי דולרים בהשקעות פרטיות וממשלתיות חדשות באנרגיה נקייה.

היוזמה כוללת התחייבות הוצאה חדשה בהיקף 10 מיליארד דולר של 20 ממשלות - ביניהן ארה"ב, סין, הודו וברזיל - והיא עמדה להיחשף בתחילת דיוני ועידת האקלים בפריז היום (ב'), שאמורה להניב את הסכם האקלים העולמי החדש אחרי 18 שנים של מבוי סתום בשיחות האקלים.

 

המיליארדרים מהעולם המפותח והמתפתח מתחייבים להשקיע כספים במחקרים ממשלתיים כדי לסייע במסחור של טכנולוגיות פליטה נמוכה של גזי חממה. היעד הרשמי שלהם הוא "לגשר על פני עמק מוות שכמעט בלתי אפשרי לחצות" בין תפיסות מבטיחות חדשות למוצרים בני קיימא.

ארה"ב מזהירה שגישור כזה הוא חיוני כדי להגביל את העלייה של הטמפרטורה העולמית לשתי מעלות צלזיוס בלבד מעל רמתה הטרום-תעשייתית - יעד שהתחייבויות צמצום הפליטה של המדינות לפני ועידת פריז לא מספיקות כדי לעמוד בו.

"הושגה אמנם התקדמות משמעותית בצמצום עלויות ופריסת טכנולוגיות אנרגיה נקייה, אך קצב החדשנות והיקף השינוי רחוקים ממה שנחוץ", נאמר בסקירת נתונים שפרסם הבית הלבן אתמול.

הגדרת האנרגיה הנקייה של יוזמת המיליארדרים כוללת לא רק אנרגיה מתחדשת, כמו רוח ואנרגיית שמש, אלא גם אנרגיה גרעינית, טכנולוגיית קווי חשמל, מערכות תחבורה מתקדמות ודרכים ללכידת פחמן משריפת דלקים פוסיליים (כמו פחם ונפט).

בריאן דיז, יועץ בכיר לנשיא ברק אובמה, אמר שבחמש השנים הבאות הסכימו 20 המדינות להכפיל את ההוצאה המשותפת שלהן בסך 10 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה.

הוא ציין שבנוסף לכך שקבוצת 20 המדינות כוללת כמה מהפולטות הגדולות של גזי חממה, כמו סין אך לא את רוסיה, הקבוצה כוללת גם מדינות שתלויות בהפקת דלקים ממאובנים, כמו סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ומקסיקו.

ארה"ב תשקיע מחצית מן ההוצאה על המחקר והפיתוח, 5 מיליארד דולר, וממשל אובמה ניצב בפני מאבק קשה בקונגרס הנשלט על ידי הרפובליקאים לאישור ההוצאה הזו. ארני מוניז, מזכיר האנרגיה האמריקאי, אמר לכתבים: "אני לא רוצה לשפוט מראש את הדיון המורכב ללא ספק שיהיה בקונגרס".

במצגת וידאו של קבוצת המיליארדרים, שמכנה את עצמה "הקואליציה לפריצת דרך באנרגיה", ביל גייטס, הנדבן ומייסד מיקרוסופט, מציין שטכנולוגיות חיוניות רבות, כולל האינטרנט, צצו ממחקר ממשלתי.

"אנחנו זקוקים למחקר הבסיסי, אבל חייבים לצרף אליו אנשים שיהיו מוכנים לממן חברות אנרגיה פורצות דרך בסיכונים גבוהים. הנוסחה הזו תאיץ את החדשנות ברמת המחקר, ואת לקיחת הסיכונים", אומר גייטס.

מלבד ג'ף בזוס מאמזון, ג'ק מא שהקים את עליבאבא הסינית ואמבאני, יו"ר קבוצת תעשיות רילאיינס בהודו, רשימת המיליארדרים כוללת את מארק צוקרברג מפייסבוק, ריי דליו מקבוצת קרנות הגידור בריג'ווטר וריצ'רד ברנסון מקבוצת וירג'ין הבריטית.

לפי אתר האינטרנט של הקבוצה, חבריה "יקימו רשת של הון פרטי" שתתחייב לקחת סיכונים שמשקיעי זרם מרכזי נרתעים מהם, וגם תשאף ל"תשואות גדולות בטווח הארוך".

מוקדם יותר השנה אמר גייטס ל"פייננשל טיימס" שהוא מתכנן להכפיל את ההשקעה האישית שלו בטכנולוגיות ירוקות חדשניות ל-2 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות, במטרה "לחזק את המפנה" במאבק בשינויי האקלים.

המדינות העשירות חייבות לקחת אחריות גדולה יותר על השינוי האקלימי

בימים הבאים בפריז, העולם יגזור את גורל כדור הארץ שלנו. אני מקווה שוועידת האקלים שמתחילה כאן היום (ב') תניב הסכם שיחזיר את האיזון בין סביבה לכלכלה - ובין המורשת שלנו למחויבות שלנו לעתיד.

הוועידה תשקף גם, אני מקווה, מחויבות קולקטיבית עולמית שתאזן בין אחריות ויכולת מצד אחד לשאיפות וצרכים מצד שני. היא צריכה להכיר בכך שבעוד שחלק מאיתנו ניצב בפני בחירה בין סגנונות חיים לטכנולוגיות, חלק אחר צריך לבחור בין מחסור לתקווה.

הודו הדמוקרטית נמנית עם הכלכלות מהירות הצמיחה בעולם. אנחנו מנסים לעמוד בציפיות של 1.25 מיליארד בני אדם, שעוד 300 מיליון מתוכם יקבלו בקרוב גישה למקורות אנרגיה מודרניים ו-90 מיליון יקבלו גישה למי ברז.

הדחף התרבותי שלנו הוא לאמץ דרך בת קיימא לפיתוח. כאשר ילד נולד, אנחנו נוטעים עץ. מימי קדם אנחנו רואים במין האנושי חלק מן הטבע, לא משהו עדיף על הטבע. הרעיון הזה, שמושרש בכתובים העתיקים שלנו, בא לביטוי בחורשות מקודשות וביערות קהילתיים ברחבי המדינה.

גם הודו חשה את השפעת שינויי האקלים שנגרמו על ידי העידן התעשייתי בעולם המפותח. אנחנו חוששים לקו החוף שלנו, שנמתח לאורך 7,500 ק"מ, לגורל 1,300 האיים שלנו, הקרחונים שמקיימים את הציביליזציה שלנו ומיליוני האיכרים הפגיעים שלנו.

אנו נמלא את חלקנו. התחייבנו שעד שנת 2030 נפחית את כמויות הפליטה ב-33% לפחות מהרמות של שנת 2005, ו-40% מהפקת החשמל שלנו תתבסס על מקורות שאינם דלק פוסילי. תהיה לנו הפקה של 175 ג'יגוואט מאנרגיה מתחדשת בשנת 2022, נגבה היטלים על פחם, ונסבסד בצורה סבירה שימוש במוצרי נפט. יערות נוספים ושטחי חורשה יספגו פחמן דו-חמצני בהיקף 2.5 מיליארד טון. ננקה את הנהרות שלנו וניצור ערים חכמות. אנחנו מחליפים דיזל באנרגיה נקייה, ובונים 50 רכבות מטרו חדשות.

אנחנו חולקים את המשאבים הצנועים שלנו עם העולם המתפתח, מסייעים למדינות איים קטנות ולמדינות באפריקה באנרגיה מתחדשת. היום, הנשיא פרנסואה הולנד ואנוכי נשיק ברית סולארית בינלאומית עם 121 מדינות עתירות שמש באזורים הטרופיים, במטרה להביא אנרגיה סולארית בהישג יד לכפרים שאינם מחוברים לרשת חשמל. אנחנו מצפים לאותו דבר מן העולם בכל הנוגע לתגובה לשינוי האקלים. העיקרון של אחריות משותפת אך שונה צריך להיות בסיס היוזמה הקולקטיבית שלנו. כל דבר אחר יהיה לא נכון מבחינה מוסרית.

הצדק דורש שעם מעט הפחם שנוכל עדיין לשרוף ללא סכנה, שלמדינות המתפתחות יתאפשר לצמוח. סגנון החיים של מעטים לא צריך לדחוק לפינה הזדמנויות עבור רבים שמצויים עדיין בשלב הראשון של סולם הפיתוח.

יש שאומרים שהמדינות המתקדמות הניעו את דרכן אל השפע באמצעות דלק פוסילי כאשר האנושות לא הייתה מודעת להשפעתו. מאחר שהמדע נע קדימה ומקורות אנרגיה חלופיים זמינים כעת, הם טוענים שאלו שרק עלו על דרך הפיתוח נושאים בלא פחות אחריות מאלו שהגיעו לפסגת התקדמותם. אבל מודעות חדשה צריכה להוביל את המדינות המתקדמות לקבלת יותר אחריות. הטכנולוגיה אמנם קיימת, אך זה לא אומר שהיא גם זולה ונגישה מספיק.

אנו צריכים לעמוד בצורך שלנו באנרגיה נקייה ובסביבת מגורים בריאה ברוח של שותפות, ולא להעמיד מדינות במחנות שונים. הודו תעבוד עם ממשלות, מעבדות ותעשייה כדי לאפשר מעבר טבעי אל עידן של אנרגיה נקייה באמצעות אנרגיה מתחדשת בת-השגה ונגישה.

האמצעים הפוליטיים והטכניים הטובים ביותר יהיו לא יעילים, והמאמץ הקולקטיבי שלנו ייכשל, אם לא נבחן את סגנון החיים שמעיק על כדור הארץ שלנו. הטבע יכול לספק את צרכינו כשהוא באיזון, לא כאשר הוא מתדלדל מהר יותר משהוא יכול לחדש. היעד שלנו חייב לחתור לריסון השימוש בדלק פוסילי, ולריסון סגנונות החיים שלנו.

אנחנו מקדמים בברכה את דיוני פריז בתחושת החובה שמהטמה גנדי קרא לנו לאמץ: "אנחנו צריכים לנהוג כ'נאמנים' ולהשתמש במשאבי טבע בחוכמה, מפני שזו חובתנו המוסרית להבטיח שנוריש לבני הדורות הבאים עולם בריא". הודו תמלא את חלקה בפריז.

סלע המחלוקת העיקרי בוועידת פריז: הפער בין המדינות העשירות לעניות

האו"ם מקיים שיחות בנושא שינויי האקלים כבר 20 שנה, אבל כינוס COP21 שיימשך שבועיים והחל היום (ב') בפריז משמעותי הרבה יותר ממרבית קודמיו.

מי משתתף ומה הם מנסים להשיג?

כ-40,000 שרי ממשלות, פקידים, מנהלי עסקים, פעילים למען האקלים ועיתונאים צפויים להגיע למרכז הוועידות בשדה התעופה לה בורז'ה מצפון למרכז פריז. הנציגים מ-195 מדינות אמורים לגבש הסכם להפחית את פליטת גזי החממה שהמדענים מזהירים שהם צפויים לחמם את כדור הארץ לרמות מסוכנות.

ממשלות ניסו לעשות זאת מאז 1992, כשהן נפגשו לראשונה בריו דה ז'נירו וחתמו על הסכם ההתחממות העולמית הראשון - ועידת המסגרת של האו"ם לשינוי אקלימי. המטרה העיקרית שלה הייתה לייצב את רמת פליטת גזי החממה כדי למנוע התחממות מסוכנת, אך מאחר שרוב הגזים הללו באים משריפת דלקים ממאובנים - שמניעים כמעט את כל הכלכלות בעולם - השיחות מצויות במבוי סתום במשך עשרות שנים. הממשלות מתווכחות על כמות הפליטה שהמדינות שלהן יצטרכו להפחית, ועל מי יישא בעלויות הצמצום.

למה הכינוס נקרא COP21 ?

COP הן ראשי התיבות של "ועידת הצדדים" לאותה ועידת מסגרת של ריו מ-1992, שאושרה כבר על ידי 195 מדינות. היו כבר 20 COP's משנת 1995, ולכן זו הוועידה ה-21.

איך נכנסים לתמונה הזו הסכמי קיוטו וקופנהגן?

אמנת קיוטו מ-1997 הייתה אמורה למלא חור גדול במסגרת ריו, על ידי קביעת יעדים מחייבים מבחינה משפטית למדינות לצמצם פליטת גזי חממה. אך האמנה התייחסה רק למדינות העשירות שהיקף הפליטות שלהן הולך ופוחת מתוך הסך העולמי, וארה"ב מעולם לא אישרה אותה, מפני שהיא לא חייבה את סין לצמצם את פליטת הגזים שלה.

כדי להשלים את מה שהיה חסר בקיוטו, מדינות ניסו להגיע לעסקת אקלים מקיפה יותר בקופנהגן ב-2009, ב-COP15. אבל המאמץ הזה הסתיים בכישלון לא ידידותי, ולכן הושק סבב חדש של שיחות ב-2011, במטרה להגיע להסכם חדש בפריז, שיחייב נקיטת פעולה על ידי כל המדינות, עשירות ועניות.

האם COP21 צפויה להצליח?

זה תלוי בהגדרה של הצלחה. אמנת קיוטו הראתה שבלתי אפשרי להכריח מדינות לצמצם פליטה, ולכן העסקה החדשה מבוססת על תוכניות פעולה וולונטריות. יותר מ-180 מדינות כבר התחייבו לפעול מאז מארס השנה.

אך ההתחייבויות שלהן אינן מספיקות כדי למנוע התחממות גלובלית של יותר משתי מעלות צלזיוס ביחס לרמות בעידן הטרום-תעשייתי - הסף שהוסכם בוועידות COP הקודמות. עלייה של מעלה אחת כבר הושגה למעשה, והמדענים אומרים שיש כבר ראיות רבות לשינוי האקלים, מעליית פני הים עד הפשרת קרחונים. השנים 2011-2015 היו חמש השנים החמות ביותר בהיסטוריה המתועדת, דיווח בשבוע שעבר הארגון המטאורולוגי העולמי.

פקידי האו"ם אומרים שהסכם בפריז יוכל עדיין להיות אפקטיבי מפני שמדינות רבות רוצות שההתחייבות הלאומית תיבחן מחדש מדי חמש שנים כדי שאפשר יהיה לחזק אותה. אבל לא ברור אם כל המדינות יסכימו לכך. אם ההסכם הסופי לא יכלול אמצעי כזה, קשה לראות איך הוא יוכל להיקרא הצלחה.

מהם המכשולים העיקריים בפני עסקה?

סלע המחלוקת המרכזי המעיב על דיוני האקלים זמן רב: הפער בין המדינות העשירות שהתעשרו מבעירת דלקים ממאובנים (fossil fuels) אחרי המהפכה התעשייתית, לבין המדינות העניות שמנסות לחקות את ההצלחה שלהן. קואליציה גדולה של מדינות מתפתחות אומרת שלא הוגן לצפות מהן להפסיק להשתמש במקורות אנרגיה זולים ומצויים בשפע כמו פחם, אלא אם המדינות העשירות יספקו להן הרבה כסף וטכנולוגיה כדי לסייע להן לבנות מערכות אנרגיה נקיות.

המדינות העשירות הסכימו ב-2010 להעביר 100 מיליארד דולר בשנה משנת 2020 למסגרת המימון האקלימי, ממקורות ציבוריים ופרטיים. ארגון OECD מסר לאחרונה שלפחות 62 מיליארד דולר הועברו למסגרת הזו ב-2014. אבל הודו ומדינות נוספות מפקפקות בנתונים הללו, ואומרות שהסכם פריז חייב לדרוש מהמדינות העשירות להעביר יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה אחרי שנת 2020.

המדינות המפותחות נרתעות מפני הכללת סכום ספציפי בהסכם, בטענה שהממשלות בימינו אינן יכולות להיות אחראיות לקביעת תקציבים כה עתידיים. אם העמדה הזו תימשך, המדינות העניות יותר עלולות לומר שהן אינן יכולות לחתום על עסקה עולמית שמחייבת בחינה חוזרת מידי חמש שנים ואמצעים נוספים שדורשות המדינות העשירות.

האם זו נקודת המחלוקת היחידה?

לא. קיימות עוד אי-הסכמות רבות סביב נושאים כמו היעד ארוך הטווח של הסכם אקלימי חדש. מדינות נפט כמו סעודיה ישמחו להישאר עם היעד של הגבלת ההתחממות לשתי מעלות (C2), אך מדינות אחרות דורשות לקבוע יעד "ביצועי" של קיצוץ חד ברמות הפליטה בשנת 2050, וביטול הדרגתי של פליטת גזים מדלקים פוסיליים עד סוף המאה ה-21.

מדענים אומרים שהמהלך הזה נחוץ כדי להפסיק שינויים בלתי הפיכים ומסוכנים באקלים, וכמה חברות אומרות שיעדי פליטה ברורים יאפשרו תכנון מדויק יותר של השקעות. אך מאחר שהסכם פריז חייב להיות מוסכם בקונצנזוס, ממש לא ברור אם יעד צמצום פליטה של מעבר ל-C2 ייכלל בהסכם הסופי.

עוד כתבות

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

עובדי TASC / צילום: נטלי כהן הפקת

ארבעה ימים בזנזיבר: החופשות השוות של העובדים

משרד הייעוץ האסטרטגי TASC שלח 100 עובדים לחופשה באי באוקיינוס ההודי, והשבוע גם עובדי משרד הפרסום מנצ' עלו על המטוס לאותו יעד ● קבוצת הפניקס מציגה תערוכה חדשה בקמפוס בראשון לציון, וסייף סקול של דורון הרמן זוכה במכרז ה–AI בחינוך ● אירועים ומינויים

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל-כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל-כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח על השבתת רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע

דיווח בניו יורק טיימס: איראן הקשיחה את עמדותיה במשא ומתן עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהראן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל הנשיא טראמפ ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המסחר בת"א נפתח בעליות; טאואר מזנקת ב-7%, דיסקונט יורד ב-3%

המסחר בת"א צפוי ניפתח בהתאם למגמה החיובית בעולם הבוקר ● עונת הדוחות: מנוות מגדל וסלקום מזנקות, דיסקונט יורדת ● עליות באסיה ובחוזים בניו יורק ● אנבידיה ניפצה את ציפיות השוק ואף העלתה תחזית, דירקטוריון החברה שולל את חזרתו של הואנג ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר מול השקל, מחירי הנפט יורדים ● משקיע-העל שנשאר מחוץ לשוק: "אנחנו מנסים לא להפסיד כסף"

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2