בורסה / צילום: רויטרס
כל משקיע מיומן בשוק ההון יודע, כי נוסף על השיקולים ה"רגילים" שאותם יש לקחת בחשבון בעת ביצוע השקעות, אחד הפרמטרים החשובים המשפיעים על רווחיות ההשקעה הוא המס החל עליה. סוף השנה המתקרב הוא זמן מצוין להיערך לביצוע פעולות שעשויות להשליך על חבות המס של נישומים המשקיעים בשוק ההון, בפרט בשל העובדה שחישוב המס בישראל נערך על בסיס שנתי. במסגרת זו נתייחס לפעולות אפשריות שניתן לנקוט לפני סיומה של 2015 - שבסיטואציות מסוימות עשויות לצמצם את חבות המס של משקיעים בשוק ההון.
קיזוז הפסדים: אחת הדרכים המרכזיות להימנע מתשלום מס ביתר היא ניצול נכון של ההוראות בפקודת מס הכנסה הנוגעות לקיזוז הפסדים.
ראשית, יש להבחין בין שלוש קבוצות נכסים בשוק ההון. (א) רווח הון - רווח (או הפסד) ממכירה של נכס; (ב) ריבית ורווחים אחרים מפיקדונות ותוכניות חיסכון; (ג) הכנסה מריבית ודיבידנד מנייר ערך.
ככלל, משטר קיזוז ההפסדים מאפשר קיזוז בתוך קבוצות אלו, ולעיתים גם בין הקבוצות, לכן קיזוז הפסדים לקוי עשוי "לבזבז" לנישום הפסדים אשר כנגדם ניתן להפחית את חבות המס שלו.
"ניצול" ני"ע הפסדיים - היעדר אפשרות לקזז הפסדים "אחורנית": אחד הכללים הבסיסיים באשר להפסדי הון הוא שלא ניתן לבצע קיזוז "אחורנית" - לשנות מס קודמות (זאת בשונה מהפסדים עסקיים - שלפי פסיקה תקדימית של העליון, במקרים מסוימים וחריגים ניתן לקזזם גם "אחורנית"). כלומר, אם לנישום ייווצר הפסד הון בשנת 2016 - לא יוכל לקזזו כנגד רווחים שנצברו ב-2015. לכן, לנישום שמכר ני"ע ברווח במהלך השנה החולפת, ובמקביל בתיק ההשקעות שלו ישנם ני"ע עם "הפסד על הנייר" - יש לשקול מכירתם של אותם נ"יע "הפסדיים", כדי שניתן יהיה לנצל את ההפסדים ולקזזם עם הרווחים שנצברו - ובכך להפחית את חבות המס הכוללת.
מיסוי רווחי הון בישראל נעשה על בסיס "עיקרון המימוש". מצד אחד, נישום המחזיק נייר ערך שערכו עלה - לא יחוב במס עד שלא ימכור את אותו ני"ע; ומצד שני, גם הפסד מני"ע לא ניתן לקיזוז עד שלא יבוצע מימוש - קרי מכירה.
קיזוז הפסדי הון כנגד ריבית ודיבידנד: על פי הדין בישראל, הפסדי הון שלא "נוצלו" בתוך שנת המס, מועברים לשנת המס הבאה. אולם בעוד הפסדי הון שנצברו בשנת המס הנוכחית ניתנים בקיזוז הן כנגד רווחי הון והן כנגד רווחי ריבית או דיבידנד המשתלמים בשל החזקת ני"ע, הדין של הפסדים "מועברים" משנה קודמת שונה - אלו ניתנים בקיזוז כנגד רווחי הון בלבד.
לכן, כדי לנצל בצורה מקסימלית את דיני קיזוז ההפסדים, גם לנישום שהפיק בשנת 2015 הכנסות מריבית/דיבידנד משוק ההון - מומלץ לשקול מימוש ני"ע "הפסדיים". כמו כן, בעת ביצוע הקיזוז - מומלץ תחילה לבצע את קיזוז הפסדי ההון השוטפים כנגד רווחי ריבית ודיבידנד משוק ההון, ורק את יתרת ההפסדים לקזז כנגד רווחי הון.
מגבלות על הקיזוז
בהקשר זה יש לציין כי ישנן כמה מגבלות נוספות על האפשרות לקיזוז הפסדי הון כנגד רווחי ריבית ודיבידנד, גם בתוך שנת המס: ככל שמדובר בריבית או בדיבידנד שהתקבלו בשל החזקת נייר ערך שממנו נוצר ההפסד - הרי שאין מגבלות על יכולת הקיזוז. אולם אם מדובר בריבית או דיבידנד המשתלמים בשל החזקת ני"ע אחר, ושיעור המס עליהם גבוה מ-26.5% (נכון לשנת 2015) - אזי לא ניתן לקזז את הפסד ההון כנגד אותם רווחי ריבית. כמו כן - קיזוז הפסד הון אינו אפשרי כנגד ריבית מפיקדונות בנקאיים (זאת בשונה מריבית בגין אג"ח או מק"מ - הנחשבים כ"ני"ע"), כך שמבחינת שיקולי מס - קיים חיסרון בהשקעה באפיק זה.
שיעורי מס שונים בשוק ההון - ניצול מקסימלי של דיני קיזוז ההפסדים: יש לתת את הדעת לכך ששיעור המס החל על הכנסות בשוק ההון אינו אחיד: כך לדוגמה, רווח הון ממכירת מניות נסחרות בבורסה ככלל חייב במס בשיעור של 25% (למעט אם מדובר ב"בעל שליטה" בחברה); ואילו הכנסות מסוימות מריבית חייבות במס בשיעורים נמוכים יותר (לדוגמה, הכנסות ריבית מאג"ח לא צמודה חייבות במס בשיעור של 15%). לכן, מצד אחד ניצול אופטימלי של האפשרות לקיזוז הפסדים ייעשה לדוגמא על-ידי קיזוז הפסד הון ממכירת אג"ח לא צמודה כנגד רווח הון ממכירת מניות נסחרות בבורסה; ומצד שני, ניצול "שגוי" של דיני קיזוז ההפסדים הוא קיזוז הפסד הון ממכירת מניה (ששיעור המס עליה הוא 25%) כנגד רווחים מריבית, ששיעור המס עליהם הוא 15%.
תנאי לקיזוז הפסדי הון - הגשת דוחות מס: במקרים רבים, תנאי הכרחי לעצם ביצוע קיזוז הפסדי הון הוא הגשת דוח מס שנתי. כך, למי שיש הפסדי הון שלא נוצלו בשנת 2015 - חובה להגיש דוח מס לשנה זו על מנת שיוכל לקזזם כנגד רווחי הון בשנים הבאות. מקרים נוספים שבהם על הנישום יהיה להגיש דוח מס שנתי על מנת לנצל הפסדי הון הם לדוגמה כאשר מדובר בנישום המחזיק תיקי השקעות במספר מוסדות פיננסיים שונים (כך שהקיזוז לא נעשה אוטומטית); או כאשר בעת מכירת ניירות הערך ברווח נוכה מס במקור, כך שעל מנת לקבל את החזר המס (הנובע מקיזוז ההפסדים) יהיה על הנישום להגיש דוח מס שנתי.
דחיית הכנסות משוק ההון: במקרים מסוימים, מומלץ לשקול דחיית מימושי השקעות בשוק ההון לשנת 2016 (מובן שבכפוף לשיקולים רלוונטיים נוספים). כך לדוגמה, לאור העובדה ששיעור מס החברות צפוי לרדת בשנת 2016 ל-25%, אזי מי שפועל באמצעות תאגיד ומבצע את השקעותיו בשוק ההון על-ידי התאגיד - יפיק תועלת מדחיית ההכנסות לשנת המס הבאה.
באופן דומה, נישום שהפיק הכנסות גבוהות בשנה זו (מעל כ-800,000 שקל), וצופה כי מדובר בשנה חריגה מבחינת ההכנסות - יכול לשקול לדחות מכירה של ניירות ערך ברווח לשנת המס הבאה, על מנת להימנע מתשלום מס יסף לגביהם (2%).
הקדמת השקעות בשוק ההון: על פי רוב, למועד שבו מבוצעת השקעה הונית אין חשיבות גדולה, שכן עלויות ההשקעה ממילא באות לביטוי רק בעת מכירת הנכס. יחד עם זאת, ישנם מקרים מסוימים שבהם ביצוע השקעה עד תום שנת 2015 עשוי להקנות לנישום "יתרון מס" בדמות האפשרות להתייחס לסכום ההשקעה כאל הוצאה עסקית שוטפת הניתנת לקיזוז כנגד כלל הכנסות הנישום. כך הוא לדוגמה לגבי השקעות מסוימות ביחידות השתתפות לחיפושי גז ונפט; וכך הוא לדוגמה לגבי השקעות המבוצעות לפי חוק האנג'לים.
לסיכום, ניתן לראות שישנם פרמטרים רבים שאותם יש לבחון בקשר להשקעות בשוק ההון, שעשויים להשפיע ולהפחית את חבות המס של נישומים. לאור שיטת המיסוי בישראל, הפועלת על בסיס "שנתי" - הרי שלקראת סוף שנה בדיקתם של פרמטרים אלו מקבלת משנה תוקף וחשיבות. כמו כן, יש להזכיר כי נוסף לשיקולים "המיסויים" שהוזכרו לעיל, יש לקחת בחשבון גם את השיקולים הכלכליים הרגילים הכרוכים בביצועה של כל השקעה.
הכותבים הם שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד איתן מהולל & שדות, ועורך דין במחלקה. האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ בהשקעות. טרם ביצוע פעולות מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום על מנת לבחון את הנסיבות הספציפיות של כל נישום ונישום