שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
"במהלך התהליך, הסתכלנו על כל נושא המיסוי של רווחי יתר ממשאבי טבע במדינת ישראל. האם חברות שיושבות על משאבי טבע צריכות לשלם מיסוי יתר? הייתה חקיקה מאד אמיצה", כך אמר היום (ג') מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בכנס כנס תום שנה - מסים חשבונאות ומעבר של DELOITTE, שהתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א.
באב"ד יצא נגד הביקורת הנוקבת נגד אנשי העסקים בישראל וטען כי אי השוויון בחלוקת המשאבים תלוי בממשלה וברגולטורים. "אנשי העסקים בישראל אינם הכתובת להאשמה בכך שהחלוקה אינה שוויונית. המטרה של כל חברה באשר היא זה להשיא את הרווחים שלה. בניגוד לזה, המטרה של הסקטור הציבורי לדעת לאזן את החלוקה. האצבע צריכה להיות מופנית רק לרגולטור כי הם אלו שהציבור בחר בהם לעשות את הסדר. כל עוד עסקים פועלים במסגרת החוק הרי שאין מה להאשים אותם וזה רק פוגע בכלכלה".
בהתייחסו לבעיית הדיור בישראל אמר באב"ד כי הבעיה המרכזית היא הבירוקרטיה שמכבידה מאוד על היצע הדירות. "במדינת ישראל לוקח 13 שנים בממוצע מהיום שמגישים תוכנית בניין עד לקבלת מפתח. לעומת מדינות ה- OECD שם לוקח בין 3-4 שנים. הדבר הזה תוקע את ההיצע ותוקע את כמות הדירות המשווקות". באב"ד הוסיף בנושא מחירי הדיור ואמר ש"חלוקת הסמכויות בעייתית מאד ואין כמעט אחריות.
באב"ד המשיך ואמר עוד כי "כשהתחלנו לעסוק בנושא הדיור ראינו כי המדינה היא הבעלים של הקרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל. מצד שני היה את מינהל התכנון שמנהל את התוכניות הארציות שמהווה חלק ממשרד הפנים. הבנייה היא תחת משרד השיכון ובינוי. וכך עולה שכל אחת מהסמכויות של הללו נמצאות תחת שר אחר בכנסת. בעיה נוספת היא בכך שהמדינה שהיא בעלת 95% מהקרקעות, מבצעת מכרזים על הקרקע ומנסה למקסם את הרווחים שהיא עושה על הקרקע, כדי שתוכל להקטין את היחס חוב תוצר. המדינה עצמה בעצם המכרז, העלתה את ערך הקרקע. שר האוצר החליט שהוא מפסיק את השיטה הזאת".