דרבי תל-אביבי / צלם: שלומי יוסף
יש לאחרונה המון פרסומים אודות אצטדיוני כדורגל שיוקמו בקרוב בגוש דן. צומת חולון, בת-ים, ראשון לציון. מחוץ לגוש דן גם רעננה בתמונה. מי שקורא את כל האופציות הקיימות יכול לקבל תחושה שבקרוב יוכל גוש דן לבדו לארח יורו. הטיימינג של הפרסומים הוא לא לגמרי תמים - חלק ממנו נובע מהשיפוץ של אצטדיון בלומפילד שאמור להתחיל בתוך כחצי שנה, פרויקט בעלות של 200 מיליון שקל שלא מעט מתנגדים קמו עליו, ואלו מנסים לעצור ברגע האחרון את תחילת העבודות. התכיפות של הפרסומים ברורה: ברגע שיתחיל לצאת הכסף הגדול (הזמנת חומרי עבודה, התחייבות לקבלני ביצוע) - השיפוץ יהפוך לרכבת שיצאה מהתחנה.
עם זאת, חלק מהבדיקות שערכו קבוצות הכדורגל התל-אביביות הבכירות, שנראו בתחילה כניסיון שלהן להפעיל לחץ על העירייה על מנת להשיג תנאים כספיים טובים יותר בבלומפילד המחודש - הפכו עם הזמן לעניין רציני הרבה יותר מסתם ספין. הפועל ומכבי בוחנות בצורה כזאת או אחרת אופציות עתידיות שאינן בלומפילד. לטענת גורמים בעירייה, בהפועל מדברים כרגע על פרויקט בבת-ים, ומספרים על קיומו של משקיע מחו"ל שמוכן לשים כסף גדול. גם מכבי, שללא קשר כבר נתנה הסכמה עקרונית לעירייה לשחק בבלומפילד המחודש לכשיסתיים השיפוץ - בוחנת הקמת אצטדיון. במקרה של מכבי לא צריך לחפש משקיע שכן או לא קיים, כי הוא כבר כאן, יש לו יכולות, והוא כבר הראה את הנכונות להוציא מאות מיליוני שקלים מכיסו על הקבוצה מאז רכש אותה.
בהנחה שבאמת הכסף להשקעה כזאת הוא בנמצא, הרעיון של שתי הקבוצות הוא ברור ונכון: לצאת אחת ולתמיד לעצמאות כלכלית ללא תלות בעירייה, ליהנות משטחי מסחר שייצרו עוד מקורות הכנסה, ובגדול להחזיק בנכס משמעותי עם פוטנציאל הכנסה עתידי עצום.
לא משנה מה יצליחו, אם בכלל, "לדוג" הפועל ומכבי בחוץ. מציאת/רכישת שטח, והבירוקרטיה והסחבת עם איזו עירייה שלא תהיה - יגרמו לשנים ארוכות לחלוף לפני שיונח הבלוק הראשון.
לגבי הפרסומים בימים האחרונים על אצטדיון "שיוקם" בצומת חולון, כאן חלון הזמן אפילו לא נראה באופק. גורמים בעירייה טוענים שמדובר בתוכנית מתאר עתידית שמדברת על שינוי פני העיר, אבל גם אם הדבר הזה בסופו של דבר ייצא אל הפועל, בדגש על אם, "זה יקרה בעוד עשרות שנים". מה שנקרא - פעם, אולי. אגב, אין שום דבר חדש באצטדיון המדובר בצומת חולון: מי שייכנס למצגת של תוכנית המתאר (תא/5000) המוצגת באתר עיריית תל-אביב, יוכל לראות כי כבר ב-16.2.2012 ניצב אצטדיון ייעודי גדול באזור צומת חולון. תוכנית המתאר המדוברת היא תוכנית באמת גרנדיוזית, רק שהמימוש שלה מדבר על החזון העתידי מאוד של העיר. אפשר להניח בוודאות די גדולה שאחרי הוצאה של כמעט רבע מיליארד שקל על שיפוץ בלומפילד, המימוש של אצטדיון חדש לא יהיה בראש סולם העדיפויות העירוני - שיעסוק הרבה יותר במתן פיתרונות דיור ותעסוקה לאוכלוסיית העיר שצפויה לצמוח ל-450 אלף תושבים עד שנת 2025.
אז מה בינתיים? הכל כרגיל. בטווח הנראה לעין רק בלומפילד על מסלול המראה. בינתיים בעיריית תל-אביב עושים את המהלכים לקדם את השיפוץ של בלומפילד. קודם כל בנכונות מול הקבוצות התל-אביביות, שבאה לביטוי בהסכמה לדחות את השיפוץ בחודשיים על מנת לאפשר להן לסיים כמו שצריך את עונת 2015/16; גם בדיבור מתחת לפני השטח על הגדלת תכולת המקומות אפילו לכיוון 26 אלף מקומות, לעומת 24 אלף בתכנון הראשוני; לאחרונה גם לקחה העירייה החלטה להוציא את הפרויקט מהידיים של חברת היכלי הספורט - שעיקר יכולותיה הן בתחום ניהול המתקנים - ושמה אותה בידי החברה הכלכלית לפיתוח של עיריית תל-אביב. מדובר בחברה שהקימה את אולמות הדרייב-אין והתיכונט - שני הפרויקטים הספורטיביים הגדולים האחרונים שנבנו.
אם מישהו מהאוהדים רוצה להמשיך לקרוא כותרות ולהתרגש ממהפכת האצטדיונים בגוש דן, זה עניין שלו. בינתיים שימשיך לתרגל בשנים הקרובות יותר והקרובות פחות איפה הוא חונה את האוטו באזור המוסכים שליד בלומפילד.