ח"כ חיים כץ / צילום: איל יצהר
"חוסר עניין ציבורי במיצוי ההליך" - זה היה הנימוק של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, היום שופט בית המשפט העליון, כשהחליט לדחות את המלצת המשטרה ופרקליט המדינה ולגנוז את התיק שגובש נגד ח"כ חיים כץ. זה היה ביוני 2007. בכך שחרר מזוז לוחם הצדק את שארית הרסן להפקרות.
החקירה ההיא, שנסגרה בשל חוסר עניין לציבור, נגעה לפריימריז של כץ בבחירות 2003. חקירת המשטרה נפתחה בחשד שאלפי עובדי התעשייה האווירית שפקד יו"ר הוועד כץ לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות "העמותה לקידום העובד השכיר בישראל" שעליה שלט כץ, תוך עבירה על חוק מימון מפלגות.
זה היה אז הסבב השני של כץ בכנסת. הוא התחיל ב-1999 עם המפלגה ההסתדרותית "עם אחד", ומשם עבר לליכוד. איתו יחד עברו התרגילים/ האוטובוסים/ המכוניות/ ההתארגנויות/ האספות בשעות העבודה/ ואלפי עובדי התע"א שצועדים בגאון לקלפיות, לא מחכים בתור ומסתערים על הקלפיות, כשידיהם אוחזות ברשימות ממומלצים ורשימות חיסולים, פרי ידו הארוכה של יו"ר הוועד כץ.
מאז מככבים כץ ואנשיו במערכות הבחירות בישראל. ב-2008 היו אלה עשרות האוטובוסים, עם שלטי התעשייה האווירית, שעשו דרכם לקלפיות. בספטמבר 2009 מתח מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, ביקורת על "הסעת עובדים בגופים ממשלתיים להצבעות בפריימריז". הוא לא כתב את השם המפורש, אבל היה ברור שהכוונה לכץ והאוטובוסים של התעשייה האווירית "שלו".
בבחירות שאחרי, 2012, יצאו התומכים לכיוון הקלפיות, במהלך שעות העבודה, במכוניות פרטיות (אלה שעליהן משלמת החברה הממשלתית "הוצאות רכב"?), או כלי רכב שכורים (מי שילם?), 4-5 חברים במכונית.
וכך זה תואר אז: "מתנדבים של כץ, אנשי ועד העובדים, עמדו בקלפיות ודאגו לדווח למטה מי מגיע לקלפי ומי לא, כדי שאפשר יהיה לשנע לקלפיות אנשים נוספים. הפעם, בניגוד לפעם הקודמת, לא חולקו בין העובדים רשימות גלויות של מומלצי הדיל של כץ. השמות הועברו בפתקים קטנים שעליהם היו רשומים המועמדים בלבד, או בהודעות SMS שבהן נכתבו המספרים. חלק מהעובדים פשוט שיננו את המספרים בעל-פה... משהו שלא משאיר עקבות... אנשי כץ לא זזו מהרשימה שהם קיבלו" (עיתון "דה מרקר", דצמבר 2012).
הכתבה ההיא מצטטת עובד, ש', שעבד כמה שנים קודם בתע"א: "האיום הוא שאתה חייב ללכת להצביע, אחרת אתה עלול לאבד את העבודה או שלא תקודם בדרגה. עליי איימו באופן אישי".
בדוח הנוכחי, היום, שוב מככב כץ. קודם מצטט המבקר מדוח רשות החברות הממשלתיות בראשות אורי יוגב, לפיו נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה, ההגעה הייתה בקבוצות קטנות של 5-10 עובדים.
ואז מגיע ההמשך: ביום הבחירות המקדימות בליכוד ביקרו עובדי משרד מבקר המדינה בקלפיות ומצאו כי שתיים מתוך 10 הקלפיות האזוריות מוקמו בסמוך למשרדי התעשייה האווירית ולמפעליה. בחלק מהקלפיות, בעיקר האזוריות האמורות, "נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשייה האווירית. מהתצפיות, וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה, הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הגעתם לקלפיות וחזרתם לתע"א באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש".
בסיכום פרק כץ, בענווה מיותרת שאיננה במקומה, "קורא המבקר למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות...".
בקיצור - על המנכ"ל, היו"ר והדירקטורים של התע"א, כמו גם על הנהנה חיים כץ, חייבת לחול אחריות פלילית. היועץ המשפטי לממשלה יבחן, המשטרה תחקור, ובית המשפט יחליט. אחרת - הכול פטפוטים.