אסי טוכמאייר וברק רוזן / צילום : חן גלילי
הליך האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך נועד לטפל בהליך מזורז בהפרות לא פליליות של חוקי ניירות ערך, והוא מבוצע על-ידי ועדת אכיפה מינהלית.
בבסיס ההליך בעניין קנדה ישראל עמדה עסקה גדולה לרכישת קרקע, שביצעו בעלי השליטה בחברת ישראל קנדה, ברק רוזן, מנכ"ל החברה, ואסף טוכמאייר, יו"ר הדירקטוריון, באמצעות חברה פרטית בבעלותם שעוסקת בתחומים דומים לתחומי הפעילות של החברה.
לעמדת הרשות, בכירים אלה העדיפו את טובתם האישית על פני טובת החברה הציבורית שלהם, באשר לקרקע יוקרתית שרכשו ב-2012 סמוך למלון מנדרין בתל-אביב, שהייתה בבעלות חברת נכסים ובניין מקבוצת אי.די.בי.
הסדר תיחום פעילות בין רוזן וטוכמאייר לבין חברת ישראל קנדה היקנה לחברה זכות סירוב ראשונה לכל עסקה שבעלי השליטה היו יכולים לגלות בה עניין. התברר כי המנכ"ל רוזן וסמנכ"ל הכספים של החברה, גיא קנדה, הציגו בפני הדירקטוריון תמונה מטעה של העסקה, כולל פרטים שנגעו לתיאור הקרקע ולסיווגה, סטטוס הקרקע על-פי התב"ע, הסיכויים להפשרתה לבנייה וכדאיות רכישתה על-ידי החברה במצבה הכספי שהוגדר על-ידם כקשה.
בעקבות החלטת הדירקטוריון לדחות את העסקה לרכישת הקרקע על-ידי החברה, בעלי השליטה עצמם ביצעו את העסקה, והחברה מצידה פרסמה דוח מיידי, שבו הובאו פרטים על תוכנה של ישיבת הדירקטוריון, לרבות פרטי העסקה ונימוקי הדירקטוריון לדחייתה.
בהחלטת ועדת האכיפה נקבע כי החלטת הדירקטוריון על דחיית העסקה התקבלה על סמך נתונים מטעים שהוצגו לו על-ידי המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, כדי לנכס לבעלי השליטה הזדמנות עסקית של החברה. טענה זו נידונה גם בפני המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי, במסגרת תביעה נגזרת שהגיש בעל מניות של החברה, בסיוע מימוני של רשות ניירות ערך, ואושרה באוקטובר 2013.
ההחלטה של ועדת האכיפה המינהלית היא מעניינת וחשובה, היות שנקבע בה כי המידע המטעה שהוצג לדירקטורים על העסקה הפוטנציאלית השתקף בדיווח המיידי של החברה על החלטת הדירקטוריון, כך שעל אף שהדיווח המיידי שיקף לכאורה את שהתרחש בישיבת הדירקטוריון, הרי שמבחינת מי שקרא אותו מקרב הציבור הרחב, הוא היה דיווח מטעה.
בעקבות זאת הוטלו על מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים עיצומים כספיים של 250 אלף שקל ו-150 אלף שקל, ומניעת כהונה כנושאי משרה בגוף מפוקח של 9 חודשים ו-4 חודשים על-תנאי, בהתאמה. הוועדה החליטה שלא להטיל אחריות על טוכמאייר, יו"ר הדירקטוריון.
התנהלותם מלכתחילה של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, בלתי תקינה ככל שהייתה, לא יכולה הייתה להיחשב לכשעצמה ל"הפרה מינהלית", כך שאנו עדים פה לשימוש לראשונה של רשות ניירות ערך בהפרת הדיווח המינהלית (לציבור), ככלי עקיף לצורך אכיפה של חובות מהותיות אחרות של נושאי המשרה ובעלי השליטה בחברות הציבוריות.
עוד עולה מהחלטת הוועדה כי דיווח חסר או מטעה לדירקטוריון החברה, שמקבל ביטוי בדיווח לציבור, עלול להיחשב באופן כמעט אוטומטי כהכללת פרט מטעה בדיווח לציבור. והמשמעות: יש להקפיד הקפדה יתרה על דיוק ושלמות הנתונים המדווחים לדירקטוריון.
הוועדה גם הדגישה בהחלטתה כי מטרתו של הדיווח לציבור היא לא רק להעניק לציבור כלים לקבלת החלטות השקעה, אלא גם לאפשר לו לבחון את מקצועיותו של הדירקטוריון, להעריך את תפקודו ולמנוע ניצול לרעה של החברה על-ידי בעלי השליטה ונושאי המשרה בה.
מכאן החשיבות הרבה לשיקוף מדויק ומלא של המידע המופיע בדיווח והתאמתו לדיון והתהליכים בדירקטוריון, וכן לדיווחי החברה לאופן קבלת ההחלטות בהנהלה ובדירקטוריון, לרבות המידע שהוצג בפניהם ונידון על-ידם, הנימוקים לקבלת ההחלטות וכדומה.
נקודה חשובה נוספת היא שחלק מהפרטים שהוצגו בדיווח בצורה מעורפלת וכללית היו פרטים מטעים, לא משום שהיו לא נכונים, אלא משום שלא תיארו בצורה מלאה מספיק את המידע שהיה על החברה לדווח לציבור (למשל, בדיווח חסרו פרטים על מיקום הקרקע). מכאן שיש לשים לב בעת ניסוח דיווחים מיידיים, שלא להחסיר נתונים כמותיים או איכותיים, אם הם מהותיים לצורך הבנת הנושא המדווח.
ואולי אחת התובנות החשובות ביותר העולות מהחלטת הוועדה ומהאמירות הקשות שלה על התנהלות הדירקטוריון בפרשה זו - ישיבת דירקטוריון טלפונית שזומנה בהתראה של יום וללא הכנה מוקדמת של משתתפיה לדיון - היא כי ישנה חשיבות קריטית לקיום תהליכים נאותים שמאפשרים לדירקטורים לקבל החלטות המבוססות על דיון מעמיק בכל הנתונים הרלבנטיים להחלטה.
כלומר, יש להימנע מזימון ישיבות דירקטוריון בהתראה קצרה, יש להעביר לעיונם של הדירקטורים את החומרים הרלבנטיים לנושא הנדון מראש ובמועד שיאפשר להם לעיין בהם וללמוד אותם, יש להשלים את הבדיקות הנדרשות להחלטה לפני הישיבה, ויש לקיים בדירקטוריון דיון מעמיק טרם קבלת ההחלטה.
■ הכותב הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין תדמור, פרופ' יובל לוי. לשעבר סגן היועץ המשפטי ברשות ניירות ערך.