גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צליל של ייאוש

האווירה סביב מותו של יוסי שריד מעידה גם על מצבו של השמאל

יוסי שריד / צילום: איל יצהר
יוסי שריד / צילום: איל יצהר

פרדוקס ישראלי: יש משהו מדאיג בעובדה, שגם אנשים בצד הימני של המפה מצטרפים למקהלת "אחרי מות קדושים אמור", לאחר מותו של יוסי שריד, או לפחות מדווחים על פטירתו של נציג מובהק של השמאל, באופן יבש וענייני. לו מת לפני 20 שנה לא הייתה "תאונה" כזאת קורית, משום שאז עדיין התייחסו לשמאל הישראלי כאלטרנטיבה, דהיינו, כסכנה של ממש. היום מתויגת הביקורת מצד שמאל כ"הזויה". דהיינו, כזאת, שלא יעלה על הדעת שתעלה על דרך ההצלחה והשלטון, או שתצליח לשכנע את הרוב המוחלט הישראלי שהוא מנוי על הנוסחאות הלאומיות-ימניות המובילות.

יש שיראו בכך אצבע אלוהים. דמויות בולטות המזוהות עם המחנה הקרוי שמאלי, הלכו לעולמן בתקופה האחרונה - לובה אליאב, שולמית אלוני, יצחק נבון, מוטי קירשנבאום ויפה ירקוני. בולט מבחינה זו, שעם מותם חוזרת ועולה שאלת גורלו הטראגי של אותו מחנה הקרוי "מחנה השמאל" בישראל. לעולמם הולכים כמובן גם אנשים מן המחנה הימני, אך הם אינם מותירים בקרב המחנה עצמו אותה תחושה של יתמות ואובדן סיכוי, כמו במחנה שמנגד.

כמובן, אין לומר שלא נותרו דמויות בעלות משקל סגולי נכבד במחנה השמאל, בוודאי מבחינת משקלם האינטלקטואלי, אלא שהם נדחקים לפינה ככל שמדובר בפריצה פוליטית מהדרך ללא מוצא שבה נמצאת ישראל. בדומה ליוסי שריד שלאחר סיום הקריירה הפוליטית, אנשים אלה מתקבצים להם בתור מקוננים בעיתון, שממילא נקרא על-ידי הקהילה הסגורה של "מחנה השמאל", מתוך ידיעה ששכר קינה, קינה - לא היחלצות לדרך חדשה. כמו שנאמר "ולהזויים אל תהי תקווה".

מי שזורק מבט אל השורה הראשונה והשנייה של הפוליטיקאים שבשלטון כיום, ומשווה את אלה לדמויות כמו יוסי שריד, שולמית אלוני ולובה אליאב, חזקה עליו שיהרהר בהשוואה הבלתי אפשרית שבין מי שגם אינם בחזקת "נאה דורש" ובין אלה שגם דרשתם וגם מה שמתקיים מהם היה נאה.

יוסי שריד היה פוליטיקאי שהיה דורש, לא רק על במת הכנסת ובעיתון, אלא גם בבית-הספר, כמוהו כשניים האחרים (אלוני ואליאב), וכמובן היה נאה מקיים בעצם ההליכה למקומות שבפריפריה. זה המקום שממנו עשויה הייתה לפרוץ מגמת-נגד למגמה השלטת בחינוך הלאומני-דתי הישראלי, אילו לא היו אלה שוליים מבחינה מספרית. ומכיוון שזה המצב, עולה מההספדים שמצד שמאל צליל של ייאוש, בעוד ההספדים מצד ימין יש בהם משום חסד של אמת. שהרי אין חשש שהמילים הטובות יסכנו את המגמה השלטת בחברה ובחינוך הישראלי (זאת, בלי להתעלם מאותם קולות של שמחה לאיד, הן בפרסומים עיתונאיים והן ברשתות החברתיות, המעוגנים עמוק בימין).

ישנה סצנה אחת שולית בחייו של יוסי שריד, שהייתה יכולה להפוך לסצנה מכרעת: בשנת 1995, בעצם ימי הוויכוח על הסכם אוסלו, נעשה ניסיון לרצוח את שריד על-ידי גרימת תאונת-דרכים בדרך בין ירושלים לתל-אביב. זכורני, שבעקבות מקרה זה כתבתי בעיתון מקונני השמאל, מאמר תחת הכותרת "כתובת ויימאר על קיר ירושלים". האסוציאציה האוטומטית אצל היסטוריון העוסק בתולדות גרמניה, הייתה הרצח של ולטר רתנאו, שר החוץ היהודי של רפובליקת ויימאר, בשנת 1922, על-ידי פעילי ימין-קיצוני גרמני. ואכן, עברו רק חודשים ספורים והרצח בא, ראש-הממשלה יצחק רבין, חוסל.

היום לא היה מי מהימין טורח לרצוח את יוסי שריד. יגאל עמיר כבר אמר מפורשות, כי לא טרח לרצוח את שמעון פרס, אלא העדיף לרצוח את הסכנה האמיתית בעיני הימין-המתנחלי - יצחק רבין. הממונה הלאומי החדש על ההסברה, רן ברץ, התבדח על-חשבונו של נשיא המדינה ראובן ריבלין, באותה רוח: הוא הפך אפילו מחווה שעשה ריבלין בטיסה זולה בין פראג לתל-אביב עם העם (בניגוד לראש-הממשלה שיעופף עוד מעט במטוס ממלכתי ממומן על-ידי העם), למנוף לאמירה מאותו סוג: "הוא אינו חשוב די כדי שירצחו אותו".

הוא שנאמר: אותם אנשים מן הצד השמאלי של המפה, כמו יוסי שריד, שהיו בעבר סדין אדום עבור המחנה ה"לאומי", אבל גם בתוך המחנה של תנועת העבודה שנסחפה ימינה, איבדו את מעמדם המרתיע. במקום סדין אדון אנו חווים מטפחת לבנה, כדי למחות כמה דמעות-תנין, או כדי לנפנף לכניעה. בסופו של דבר, אין דבר קל יותר מאשר להתעלם ממאמרים, מחוכמים וחכמים ככל שיהיו, המופיעים בעיתון של אנשים שחושבים שהם חושבים.

עוד כתבות

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם