עופר חביב / צילום: תמר מצפי
חברת הביוטכנולוגיה החקלאית אבוג'ן תשתף פעולה עם ענקית הכימיקלים BASF בניסיון לגלות ולפתח קוטלי עשבים חדשניים. אבוג'ן, שעוסקת בשיפור היבול ותכונות הצמח, נסחרת בניו יורק ובת"א בשווי 171 מיליון דולר, ו-BASF נסחרת בגרמניה בשווי 65.7 מיליארד אירו. במסגרת הסכם שיתוף הפעולה ביניהן, שנחתם לתקופה של שלוש שנים, תעשה אבוג'ן שימוש בטכנולוגיה שלה לזיהוי כימיקלים חדשים בעלי פוטנציאל לשמש כקוטלי עשבים, ו-BASF תעשה שימוש בפלטפורמת הצמחים שלה לסקירת הכימיקלים החדשים, בניסיון לתקף את ההשפעה על העשבים. כימיקלים שיעברו בהצלחה את הסקירה, ימשיכו בתהליך הפיתוח על-ידי BASF.
אבוג'ן ו-BASF לא סיפקו פרטים על תנאי ההסכם, אך סביר להניח שהוא דומה להסכמים קודמים של אבוג'ן עם חברות גדולות מתחום הזרעים, וכולל תמלוגים מהמוצר הסופי, אם וכאשר יגיע לשוק בעוד כמה שנים; וקודם לכן, תשלומים על בסיס אבני דרך בפיתוח, ובסך הכול עשרות עד מאות מיליוני דולרים - תלוי בפוטנציאל המוצר הסופי.
לאבוג'ן יש הסכמים עם חברות כמו מונסנטו, סינג'נטה ובאייר, אך זהו ההסכם הראשון שלה בעולם הכימיה. לדברי מנכ"ל אבוג'ן, עופר חביב, "מבחינתנו זה פנטסטי, כי מעבר לקוטלי עשבים יש כאן פוטנציאל עתידי להתרחב גם לתחום קוטלי הפטריות וקוטלי החרקים. זה יוצר שוק חדש שלם לטכנולוגיה שלנו".
חביב מסביר כי נכון להיום, השיטה הכימית של קוטלי העשבים היא "לזרוק כימיה על העשב" ולקוות שבכך העשב ימות. אולם עם השנים העשבים פיתחו עמידות לקוטלי העשבים הקיימים. "קוטל העשבים הוא מולקולה סינתטית שיודעת להיכנס לתאי הצמח ולהיצמד לחלבון - אם החלבון קריטי לקיום הצמח, הצמח ימות", הוא אומר.
"השת"פ הזה נדרש יותר מתמיד"
כל קוטלי העשבים פונים למספר מצומצם של חלבונים בצמח, אבל ככל שהשימוש בהם נמשך, הצמחים מפתחים עמידות: המולקולה נצמדת לחלבון, אך החלבון כבר לא קריטי לקיום הצמח משום שהתפתח מנגנון עוקף, והצמח ממשיך לשגשג.
"צריך למצוא חלבון חדש ולמצוא כימיה שעוצרת את הפעילות שלו", אומר חביב. "חלבון זה ביטוי של גן, וכאן אבוג'ן נכנסת: המערכות שלנו מסתכלות על הגנומיקה של הצמחים, ומוצאות גנים שמתמקדים בחלבונים שקריטיים לצמח. בשנה האחרונה מצאנו ובדקנו חלבונים חדשים כאלה".
ג'ורדי טורמו, סמנכ"ל מחקר עולמי - קוטלי עשבים והגנת הצומח ב-BASF, מסר כי "עמידות עשבים היא בעיה קשה עבור מגדלים רבים ברחבי העולם. על כן, בניית שותפות כזו, שתעזור לזהות ולפתח קוטלי עשבים בעלי מנגנון פעולה חדש, נדרשת עתה יותר מתמיד".