פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
בכדי לקבל קצבת שארים מהקרן לגמלאות של ההסתדרות, בן הזוג הנותר בחיים צריך לחיות עם המבוטח המנוח במשך לפחות שנה אחת רצופה לפני מועד הפטירה.
ד"ר זאב שייאר, פיזיקאי ומרצה מצליח בנושא אנרגיה אטומית, היה נשוי לרעייתו המנוחה במשך 33 שנה, אך מזה כ-20 שנה הוא מתגורר בארה"ב לצורכי עבודתו. האם זכאי האלמן לקצבת שארים גם כשמדובר על חיי נישואים המתקיימים משני צידי האוקינוס?
ברקע הפרשה, סכסוך מכוער בין מר שייאר, האלמן, לבנו, אשר סירב לאפשר לאביו אפילו לשבת עמו שבעה על מות האם. כבר בסמוך למות המנוחה, החל הבן לפעול בכדי לנשל את אביו מכל רכוש הקשור במנוחה, ומספר ימים לפני מותה דאג שהמנוחה תחתום על צוואה, במסגרתה היא מעבירה לו את כל רכושה.
מסע הנקם של הבן המשיך גם לאחר מות האם, כאשר הוא פנה באופן אקטיבי לקרן הגמלאות, שכבר החלה לשלם קצבת שארים למר שייאר, ודרש כי התשלום יופסק, בטענה כי הוריו היו פרודים, ולכן אינם עומדים בתנאי הקרן.
אין מחלוקת כי מרכז חייו של מר שייאר הוא בארה"ב. שם הוא מתגורר במשך מרבית ימות השנה, מתפרנס ומשלם מסים, ואף הציג את עצמו בפני הרשויות בארה"ב כרווק לצורכי מס. במהלך המשפט לא נשללה גם האפשרות שמר שייאר ניהל בארה"ב מערכות יחסים עם נשים אחרות, על אף היותו נשוי למנוחה.
רעייתו המנוחה של מר שייאר חיה עימו בארה"ב שנה אחת בלבד, ואף החלה בתהליך להוצאת אישור שהייה, אך כעבור זמן קצר נוכחה כי אורח החיים בארה"ב לא מתאים לאופיה ולדרך חייה. בנוסף, היה לה חשוב לחיות בקרבה לילדיה ולאימה הקשישה, ולכן היא שבה לארץ, ומאז לא טסה כלל לארה"ב, אפילו לא בכדי לבקר את בעלה.
מר שייאר אמנם ביקר בארץ מדי פעם, ובביקוריו התגורר עם המנוחה כבעלה לכל דבר, אך מטבע הדברים חלק הארי של הקשר בינהם התקיים באמצעות האינטרנט, וכלל שימוש במיילים, בתוכנות מסרים ובתוכנת הסקייפ המאפשרת שיחה אינטרקטיבית הכוללת מצלמה.
האם די בסוג קשר כזה בכדי לענות על הדרישה של קיום חיי זוגיות ושיתוף אמיתיים? בית הדין בחר לענות על שאלה זאת בחיוב, וחייב את קרן הגמלאות להמשיך לשלם לאלמן את קצבת השארים.
בהתייחס לאפשרות של ניהול מערכות יחסים נוספות על-ידי האלמן, קבע בית הדין כי בימינו שמירת אמונים איננה אינדיקציה למערכת יחסים בין בני הזוג, בוודאי עת הצדדים נשואים פורמלית זה לזה.
בית הדין התרשם כי בני הזוג אמנם חיו פיזית בנפרד, אך חייהם וגורלם לא נפרדו, ונותרו קשורים באמצעות קשר טלפוני, קשר אינטרנטי וביקורי הבעל בארץ.
לדברי בית הדין, בצורת החיים העכשווית, חיי זוגיות ייתכנו במספר דרכים, במיוחד בעת שהפרנסה של אחד הצדדים מצויה מעבר לגבולות ישראל. בית הדין ציין כי להתרשמותו האלמן אמנם "לא היה בעל מצטיין", אך ניכר כי הוא דאג לרעייתו בדרכו שלו.
החלטתו של בית הדין היא חלק ממגמה כללית של מערכת המשפט לגלות פתיחות וגמישות רחבים יותר, כלפי דרכי זוגיות בלתי מסורתיות בעידן המודרני. כך בין היתר הכירו בתי משפט בישראל בזוגות כ"ידועים בציבור" גם כאשר התגוררו בבתים נפרדים למרות הדרישה לקיום משק-בית משותף, במערכות יחסים של בני זוג מאותו המין כמעט בכל חוק שבו נדרשים חיי זוגיות או משפחה, ואפילו במשפחה מורכבת בת 3 הורים ועוד.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il