גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגרים של ראש המוסד

יוסי כהן היה בחירה נוחה לנתניהו. העולם שכהן יאלץ להתמודד איתו נוח הרבה פחות

יוסי כהן / צילום: חיים צח-לע"מ
יוסי כהן / צילום: חיים צח-לע"מ

ראש-הממשלה בנימין נתניהו לא הפתיע שלשום עם ההכרזה על יוסי כהן כראש המוסד הבא. הפעם זה היה לו הרבה יותר קל. כראש-ממשלה בקדנציה הראשונה "ירש" נתניהו את ראש המוסד דאז, דני יתום (1996-1998) מיצחק רבין ז"ל. אז זה נגמר באקורדים צורמים, עם התפטרות יתום בעקבות ההתנקשות הכושלת בחאלד משעל, והתסבוכת המבצעית והמדינית שהעמידה בסכנה את השלום עם ירדן.

אפרים הלוי (1998-2002) נקרא מבריסל כמעט באישון לילה, כדי לשקם ארגון במשבר. בקדנציה השנייה "ירש" ראש-הממשלה נתניהו את מאיר דגן (2002-2011), שמונה על-ידי אריאל שרון. גם אז זה נגמר במתח בין השניים שעיקרו: איראן, הארכת קדנציה, פרשת חיסול בכיר החמאס מחמוד אל מבחוח, ועוד אי-אלה עניינים אישיים. ב-2011, היה ראש השב"כ, יובל דיסקין, השם החם, ואפילו הומלץ על-ידי דגן.

אחרי שהאלוף (במילואים) שלמה ינאי סירב לתפקיד, החליט נתניהו לבחור בתמיר פרדו, הקשר של יוני נתניהו ז"ל, במבצע אנטבה. פרדו שהיה סגנו של דגן, עזב שנים קודם בטריקת דלת את הארגון, בשל יחסים מתוחים עם דגן. צריך להדגיש, כי נתניהו עוד לא ידע בשלב הזה מה חלקו של פרדו בפרשת אשכנזי-הרפז. המסמך הוצג לפרדו על-ידי אל"מ (במיל') גבי סיבוני, עוד לפני שהודלף לערוץ השני.

במינוי הנוכחי התנאים היו אופטימליים. ללא משבר מדיני מאיים, ללא ראש מוסד דומיננטי ואהוד, ללא תקיפה אפשרית באיראן. בחירה קרה, שקולה, בעיתוי נוח, ובעיקר - בין שלושה מועמדים ראויים, שכל אחד מהם עבר את מה שבמערכת הביטחון אוהבים לכנות "מסלול ליבה", וגם חשוב - ללא שלדים בארון. בתנאים אופטימליים כאלה, ראש-הממשלה בחר באיש שהכי נוח לו לעבוד עימו. הגיוני ומתבקש.

אם נשתמש במושג שאול מעולם הימייה, יוסי כהן מקבל נושאת-מטוסים איכותית מאוד, שצריכה לשנות כיוון ומהר ככל האפשר. אם היעד העיקרי של קודמיו בשני העשורים האחרונים, היה איראן והשעטה שלה ליכולת צבאית גרעינית, הרי שמאז חתימת ההסכם עם המערב, טהרן כבר אינה סכנה קיומית, ולכן גם לא בהכרח היעד המרכזי. במערכת הביטחון מרבים לדבר על התפרקות מדינת הלאום הערבית, והתחזקות הזהות השבטית, משפחתית, תיאולוגית. במילים אחרות, דאע"ש: בעיראק, סוריה, סיני, לוב ובאירופה. לדעא"ש עוד נגיע בהמשך.

נראה כי המוסד תחת יוסי כהן, כבר לא צריך לרדוף אחרי איראן והפצצה, אלא לעקוב אחרי איראן שמקיימת את ההסכם, שמא לא. המשימה של כהן תהיה לוודא ששלטון האייתוללות לא פותח ערוץ חשאי לגרעין צבאי, מתחת לאפן של המעצמות.

זוהי משימה מורכבת ובעיקר אחריות גדולה, בעידן שחיוכים ולחיצות-ידיים מצולמות, כובשים את לבבותיהן של מדינות נאורות. במילים אחרות, המוסד ואגף המודיעין בצה"ל יהיו אמורים לזהות את מה שאיראן תנסה להסתיר, וביתר שאת.

בנוסף, המשימה של כהן תהיה לפקוח עין על המאמצים האיראניים להשיג השפעה אזורית. איראן שאחרי ההסכם היא איראן ללא סנקציות, ועם הרבה כסף לקנות לבבות חדשים במזרח-התיכון.

ואז יגיע היעד של הדאגה לאיום של דאע"ש. המדינה האסלאמית עצמה, זו שקמה בין סוריה לעיראק, או זו שנמצאת בטריטוריה מצרית, אמנם ידאיגו את המוסד, אבל לא רק. מה שיעסיק את הארגון יהיה בעיקר הרעיון. אסלאם קיצוני שבאבחת מקלדת מצליח לסחוף אחריו אלפי טרוריסטים על פני הגלובוס. ללא אזהרה, ללא הכנה מדוקדקת, ללא פנים, ובעיקר בסביבה תמימה של דמוקרטיות שבעות ונינוחות.

לכן, סביר להניח שהאיום החדש הזה, שמשתנה חדשות לבקרים באופיו, בעוצמתו ובמיקומו, יהיה בין הנושאים הראשונים שאליהם יידרש ראש המוסד החדש. אם תרצו, כבר לא רק איראן בצבע אדום בוהק, אלא 50 גוונים של אסלאם.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ 1

עוד כתבות

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוחות חברות הנדל"ן מגלים כמה הן שילמו על מבצעי המימון לרוכשי הדירות

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום