פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
לאחר שעו"ד מיכאל ויליאם סטרנס הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בגניבה של 1.6 מיליון שקל מלקוחות - היום (ה') נגזר דינו. שופט בית משפט השלום בתל-אביב, ד"ר שאול אבינור, שלח את סטרנס ל-6 חודשי עבודות שירות. עוד הושתו על סטרנס קנס בסך 30 אלף שקל וכן פיצויים כספיים לכל אחד משני המתלוננים, בסך של חצי מיליון שקל לכל אחד.
עו"ד סטרנס (66) היה בעלים של משרד עורכי דין מצליח ואף העסיק 15 עורכי דין. באחד הימים הגיעו אליו שני לקוחות, מיכאל פן ויורם ג'ארלד פן, כשהאחרון היה מכר של סטרנס. השניים ביקשו שסטרנס יערוך להם ולאביהם הסכם מכר דירה בינם לבין הקונים. סטרנס ערך את החוזה ביניהם בשנת 2006.
במסגרת הסכם מכר הדירה העבירו הקונים לסטרנס סך של 3,310,000 שקל בנאמנות. ואולם, סטרנס לא העביר לרוכשים את מלוא התמורה. הוא "השאיר" בידיו של סכום כ-2 מיליון שקל, "והכול ללא הסכמת המתלוננים (מיכאל ויורם) ואביהם". אף לאחר שהועברה הבעלות למתלוננים, הכסף לא הוחזר.
חרף זאת, לאחר שנפטר אביהם של מיכאל ויורם, המשיך עו"ד סטרנס לייצג את השניים בהוצאת צו קיום צוואה. בהמשך, משראו כי סטרנס לא משיב להם את כספם, הגישו נגדו תלונה במשטרה. לאחר זאת סטרנס נבהל והשיב להם סכום של 144 אלף שקל.
לפיכך, סטרנס הורשע בכתב האישום הראשון בסכום גניבה של כ-1.6 מיליון שקל. לאחר מכן כתב האישום תוקן, והסכום הועמד על סך 1.5 מיליון שקל.
המדינה ביקשה להשית עליו מאסר בפועל, ומנגד סטרנס טען כי באותה תקופה הוא היה במצוקה כלכלית קשה, ומצבו הרפואי הידרדר, ולכן יש להתחשב במצבו.
השופט אבינור קבע כי לאור נסיבות העניין, "האירוע אינו מצוי ברף הענישה הגבוה". זאת משום שב-3 מישורים מהותיים - סכום הגניבה, מספר העבירות שנעברו ("גם כשמדובר באירוע אחד בלבד") ועמדת המתלוננים ביחס לנזק שנגרם להם - לא הוכחה החומרה הנדרשת.
בגזר הדין ציין השופט אבינור כי הוא התחשב במספר שיקולים, כך לדוגמה
ביחס להיעדרו של עבר פלילי. "נוכח גילו המתקדם של הנאשם (66), היעדרם של רישומים פליליים קודמים מלמד על התנהלות נורמטיבית של הנאשם לאורך קריירה מקצועית בת עשרות שנים", אמר השופט.
אבינור הסביר כי שיקול נוסף שהנחה אותו בקביעת העונש היה שסטרנס הודה ונטל אחריות על מעשיו. "הנאשם הורשע על-פי הודאתו מבלי שנוהלו הליכי שמיעת ראיות כלשהם. לבסוף, הנאשם נטל אחריות על מעשיו תוך הצהרה - וגם מעשים, אם גם חלקיים - בדבר רצונו לתקן את העוול שגרם. בנאשם דנא מתקיים אפוא במלואו הרציונל שביסוד הפסוק "מוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" (משלי, פרק כ"ח פסוק י"ג).
שיקול נוסף בגזירת העונש היה מצב בריאותי, כלכלי ומשפחתי "לא פשוט, וזאת בלשון המעטה. ניתן לומר כי בעקבות ביצוע העבירה דנא עולמו של הנאשם חרב עליו, פשוטו כמשמעו, והוא בבחינת מי שנפל מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא - מבעל משרד עורכי דין הפך הנאשם לחסר מקצוע ולחסר כל".
לדברי אבינור, "בעניין זה אין לנאשם להלין, כמובן, אלא על עצמו, שהרי הוא זה שחרץ את דינו במו-ידיו, דהיינו: במו מעשה הגניבה החמור אותו הוא ביצע".
יחד עם זאת, השופט הוסיף כי "נסיבותיו האישיות של הנאשם - לרבות במישור הבריאותי - הן נסיבות קשות, ויש ליתן לכך משקל במסגרת גזירת עונשו".