משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר
הוועדה להגברת התחרות בבנקים, שאותה הקים שר האוצר משה כחלון, תגיש מחר (ב') בבוקר את המלצותיה לשר ולנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, לאחר חודשים רבים של עבודה ודחיות חוזרות ונשנות של פרסום ההמלצות. הפיקוח על ישראכרט ולאומי קארד אמנם יישאר בבנק ישראל אחרי פיצול החברות מבנק הפועלים ומבנק לאומי, אך עדיין נעשים מאמצים של הרגע האחרון להגיע להסכמות בסוגיית הנפקת כרטיסי אשראי חדשים ע"י הבנקים. ואולם השאלה העיקרית היא כיצד יוכלו חברות כרטיסי האשראי העצמאיות לעמוד בדרישות ההון הנדרשות לצורך העמדת מסגרות אשראי כדי למנוע ייקור האשראי הצרכני, ובבנק ישראל מתכננים שורה של הקלות לחברות כרטיסי האשראי העצמאיות, ובראשן הורדה דרמטית של דרישת הלימות ההון.
כידוע, סלעי המחלוקת העיקריים היו שאלת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי, אילו חברות יופרדו מהבנקים והאם לבנקים יינתן אישור להנפיק כרטיסי אשראי. הפשרות שהושגו הן כי ישראכרט ולאומי קארד יימכרו באופן מיידי ואילו כאל תימכר אולי כעבור ארבע שנים, בהתאם לתנאי השוק. הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי העצמאיות תיוותר בבנק ישראל, כאשר בד בבד יוקם צוות מיוחד ובו נציגי האוצר שיפקחו על יישום המלצות הוועדה, אך הצוות יהיה חסר שיניים ויוכל לספק המלצות בלבד לבנק ישראל - ללא יכולת ליישמן או לכפות אותן על הבנק המרכזי. כמו כן, בנק ישראל לא יצטרך להתייעץ עם הצוות באופן שוטף ולא יידרש לו לשם קבלת החלטות.
ואולם הסוגיה החשובה ביותר היא הנפקת כרטיסי אשראי על-ידי הבנקים. הבנקים יוכלו להפיץ כרטיסי אשראי, מה שסולל את הדרך להסכמי הפצה בין ישראכרט ולאומי קארד לבין הבנקים; אבל בוועדה מעוניינים להטיל על הבנקים איסור להנפיק כרטיסי אשראי במשך ארבע שנים, ואז תיבחן הסוגיה מחדש בהתאם להתפתחות התחרות בשוק. בבנק ישראל ממשיכים לדבוק בעמדה שלפיה יש לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, בדומה למצב בעולם, אך בוועדה מתעקשים על "הגנות ינוקא" לחברות העצמאיות. הצדדים מנסים להגיע להסכמות של הרגע האחרון, אך אם לא יצליחו, ייתכן שבנק ישראל יגיש חוות דעת מיעוט בנושא.
הבעיה העיקרית במודל של הוועדה היא יצירת שתי חברות כרטיסי אשראי עצמאיות ללא בנקים מאחוריהן וללא הון עצמי הנדרש לאספקת אשראי. ההערכות במערכת הפיננסית הן שהבנקים מעמידים מסגרות אשראי בהיקף של יותר מ-50 מיליארד שקל בעבור הלקוחות של חברות כרטיסי האשראי. מדובר בהיקפים שרק הבנקים מסוגלים להם במצב הנוכחי וקשה לראות כיצד ישראכרט ולאומי קארד יצליחו לגייס את ההון העצמי הנדרש כדי לעמוד ביעדי הלימות ההון של בנק ישראל לבנקים (הון ליבה של 9% כיום ו-10% עד שנת 2017).
לפיכך, כאמור, בנק ישראל מתכנן להפחית באופן משמעותי מאוד את דרישות הלימות ההון מחברות כרטיסי האשראי, במסגרת קומת הפיקוח הנמוכה יותר שייצור בעבורן. כידוע, בניגוד לבנקים, חברות כרטיסי האשראי לא מנהלות פיקדונות עם כספי ציבור ולכן אין טעם להחיל עליהן חובת פיקוח דומה לזו של הבנקים. בבנק ישראל מתכננים גם הקלה נוספת באופן מיידי, בדמות ביטול חלק מהרגולציה המושתת על חברות כרטיסי האשראי. ב-2016 בנק ישראל ייכנס לתהליך שבמסגרתו תיבדק כל הרגולציה בתחום כרטיסי האשראי, כדי לבדוק מה ניתן לבטל והיכן אפשר להקל, אך מדובר בתהליך הדרגתי יותר.
אי לכך, המסקנה היא שהרוכשות העתידיות של ישראכרט ולאומי קארד יצטרכו לחזק את הונן העצמי. בשל העובדה שעל חברות הביטוח הגדולות ובתי ההשקעות הגדולים נאסר לקנות את חברות כרטיסי האשראי, והשחקניות המרכזיות במרוץ הזה יהיו קרנות הפרייבט אקוויטי שפועלות בעסקאות ממונפות, קשה לראות כיצד המלצות הוועדה ייושמו מבלי לגרום לפגיעה בשוק האשראי הצרכני ולייקור עלויות מימון בעבור משקי הבית. זו הסיבה שבגללה בבנק ישראל יאפשרו לחברות כרטיסי האשראי לקבל קווי מימון ממוסדיים ולא רק מהבנקים. זאת, בתוספת המימון שיקבלו מהנפקות אג"ח בבורסה, אמורה להקל עליהן בתחום האשראי הצרכני.
כזכור, בבנק ישראל כבר הודיעו בחודש שעבר על הנמכת הדרישות הרגולטוריות משחקנים חדשים בשוק הסליקה, ובראשן הורדת גודל גרעין השליטה מ-50.1% ל-20% והורדת "כריות הביטחון" שלהן יידרשו רוכשי חברות כרטיסי האשראי (החוסן הפיננסי) - מרמה של 250% כיום ל-150% כנגד האינטרס ההוני. במספרים אבסולוטיים, מדובר בירידה מהיקף של 2.5 מיליארד שקל בחוסן הפיננסי לרמה של 600 מיליון שקל, וזאת כדי להקל על מכירת ישראכרט ולאומי קארד. סוגיה נוספת שנותרה פתוחה לפי שעה היא כניסת שחקנים חדשים לשוק הנפקת כרטיסי האשראי. הסוגיה עלתה בדיונים, אך לא הגיעה לבשלות.
המלצה נוספת של הוועדה נוגעת לשב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המספקת שירותי מחשוב ותקשורת בין הבנקים וגם בינם לחברות כרטיסי האשראי. שב"א נמצאת כיום בשליטת הבנקים והם יצטרכו למכור את אחזקותיהם בחברה. נוסף על כך, הוועדה תמליץ על הקלות לבנקים הקטנים והבינוניים בכל הקשור לשיתוף פעולה ביניהם לשם הפחתת עלויות, כמו למשל הקלות בתחום המחשוב.
