קלף מנצח: המהמר המקצועי שרוצה להביא את חמד וכיאל לפרמיירליג
בחוגים של סבב הפוקר העולמי, טוני בלום "נחשב לתופעה פנומנלית", כפי שנכתב השנה ב"מייל און סאנדיי" בפרופיל על הבעלים המסתורי של מועדון הכדורגל ברייטון - שנמצא העונה חזק במאבק העלייה לפרמיירליג, ושבו משחקים הישראלים תומר חמד ובירם כיאל.
מכריו מהתחום מכנים אותו "הלטאה" - בגלל ש"על השולחנות יש לו דם קר כמו של תנין", לפי "הטלגרף". השמועות שמסתובבות בתחום, על-פי מגזין inside poker, גורסות ש"בלום התחיל להתעסק בהימורים כבר בגיל 7", כשהיה משלשל אסימונים אל מכונות מזל (האלו מפעם, עם התופים המסתובבים שעליהם סמלים של פירות).
בכל אופן, מבחינה עסקית פרופר - הקלפים הם לא יותר מתחביב עבור בלום, 45, שלמד מתמטיקה באוניברסיטת מנצ'סטר: סך הזכיות שלו בקריירה מפוקר מוערך ב-2 מיליון ליש"ט בלבד. את היכולת הכלכלית להחזיק קבוצת כדורגל אנגלית, מותרות השמורה לטייקונים בלבד - הוא צבר באמצעות הקמה ב-2002 של חברת הימורי האונליין Premierbet, ערב המונדיאל בדרום קוריאה ויפן; ולאחר מכן כניסה אל תוך יזמות נדל"ן מצליחה, בעיקר באיזור ברייטון, עיר החוף שבה נולד. כיום, בנוסף לשלל עיסוקיו - הוא גם משמש דירקטור ב-12 חברות שונות.
אבל עם כל הכבוד לכניסות אול-אין המוצלחות שלו במשחקי טקסס הולדם או אומהה נו-לימיט - בשנת 2009, כשהקבוצה אותה משפחתו אהדה מאז גיל צעיר (סבא שלו שימש כיו"ר ברייטון בסוף שנות ה-70) עדיין שיחקה בליגה השלישית באנגליה - החליט בלום לקחת את ההימור הגדול ביותר של חייו: על הבוננזה האדירה שיכולה להביא הפרמיירליג.
***
במאי אותה שנה, בלום החליט שהוא מזרים 93 מיליון ליש"ט שהיו דרושים על מנת להשלים את בנייתו של האצטדיון החדש של המועדון, פרויקט שהכשלים הבירוקרטיים והעיכובים השונים שהיו מעורבים בו לא היו מביישים אפילו את הלבנט: השטח נשמר עבור הקבוצה על-ידי העירייה כבר מאז 1998, אבל את משחק הבית הראשון שלה באצטדיון אמריקן אקספרס, המכיל למעלה מ-30 אלף מקומות - היא קיימה רק ב-2011. חברת כרטיסי האשראי, אגב - החליטה להעניק חסות שמית לאצטדיון, גם בגלל שהיא מעסיקת העובדים הגדולה ביותר במגזר הפרטי בברייטון.
מה בלום קיבל בתמורה לסכומים המוטרפים שהעמיד? 75.61% מהשליטה על הקבוצה, שיוכלו להמריא ל-90% עד שנת 2023, במידה וימיר את הלוואות הבעלים שהעניק למועדון אל מניות שליטה (תרגיל חשבונאי שרוב בעלי הבית בכדורגל האנגלי מבצעים).
בלום, שנחשב לסרבן ראיונות, הסכים להגיד בהתבטאות נדירה לתקשורת האנגלית ב-2011 כי "הפוקר מעניק לך יסודות טובים בהרבה מיומנויות, בלקרוא אנשים, לקרוא סיטואציות, לקבל החלטות קשות. במיומנויות האלו בהחלט אפשר להשתמש בעסקים, וכמובן גם בניהול מועדון כדורגל". אכן כך: ברייטון, שבתחילת שנות ה-80 הייתה מוכרת לישראלים באמצעות משה גריאני ויעקב כהן, וכיום עולה לכותרות בזכותם של חמד וכיאל - עדיין לא הפסידה העונה משחק בליגת המשנה. אם הכל ימשיך ללכת באותו כיוון, שבע שנים לאחר שנרכשה על-ידי בלום היא תגיע אל הארץ המובטחת של הפרמיירליג, שם הכנסות המינימום מטלוויזיה יעמדו בעונה הבאה על 100 מיליון ליש"ט (לפני כרטיסים, מרצ'נדייז וספונסרים). זה אומר שעלייה לפרמיירליג תוכל לסדר לברייטון בעונה הבאה הכנסות כוללות שיסתובבו באיזור ה-150 מיליון ליש"ט - לא רק למעלה מ-500% ביחס למחזור שרשמה ב-2014/15 בליגת המשנה האנגלית (23.7 מיליון ליש"ט) אלא גם סכומים יפים ביחס לקבוצות פאר מליגות אירופיות בכירות (מילאן הגדולה רשמה בשנה שהסתיימה בסוף דצמבר 2014 הכנסות של מעט יותר מ-200 מיליון אירו - שהם כ-145 מיליון ליש"ט).
***
על-פי חישוב שנערך בשבוע שעבר בבלוג SWISSRAMBLE, המתמחה בניתוח דוחות כספיים של מועדוני כדורגל - חלום העלייה לפרמיירליג עלה עד עכשיו לבלום, מכיסו - 217 מיליון ליש"ט: באצטדיון, במתחם האימונים, בכיסוי ההפסדים השנתיים.
מאז בלום נכנס לעניינים, ההפסד השנתי הממוצע (לפני מס) של ברייטון עומד על 8.71 מיליון ליש"ט. בשלוש העונות האחרונות, במקביל לגדילה של הפרס האפשרי שטומנת בחובה הפרמיירליג - גם הסיכון של בלום צמח, והגירעון השנתי הפך למכביד יותר: ההפסדים בין 2012/13 ל-2014/15 נערמו ל-36 מיליון ליש"ט.
בלום לא לבד בעניין הזה. המטמון של הליגה הבכירה באנגליה מעוור את כל בעלי ליגת המשנה, לא מעט מהם הם משקיעים זרים שנחתו בממלכה במיוחד בשביל אתגר הפרמיירליג: בעונת 2013/14 סיימו 20 מתוך 24 הקבוצות בהפסדים, אחת נוספת סיימה מאוזנת, וגם שלוש המרוויחות לא ממש זכו בפיס (בלקפול רשמה את הרווח הכי גדול: 9 מיליון ליש"ט לפני מס).
בניית המודל העסקי סביב עלייה לליגה הראשונה, לא כל שכן הישרדות ארוכת טווח בה - יכולה להיות עניין מסוכן: מאז נוסדה הפרמיירליג ב-1992, שיחקו בה סך של 47 קבוצות; רק שבע מהן - אסטון וילה, ארסנל, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, אברטון, טוטנהאם וצ'לסי הצליחו לשרוד בה באופן רצוף (40 האחרות שיחקו לפחות שנה אחת בליגות הנמוכות יותר). אבל בעידן החדש של הפרמיירליג, במיוחד כשלוקחים בחשבון את "מענקי הצניחה" המוגדלים לקבוצות שיורדות (יעמדו החל מ-2016/17 על כ-75 מיליון ליש"ט לקבוצה במשך שלוש שנים) - אלו אמורים לשמור על הספינות של העולות מהצ'מפיונשיפ יציבות גם במקרה של כישלון מהיר מהצפוי.
בכל אופן, בלום ואנשיו במועדון חושבים כל הזמן איך להגדיל את ההכנסות ולהימנע מכניסה להרפתקאות חסרות כיסוי. "אני אובססיבי לגבי קיצוץ בהוצאות התפעוליות, להיפטר מעודפים, להשיג עסקאות טובות יותר מהספקים שלנו", אמר פול בארבר, המנכ"ל. ברייטון לא מוציאה כספים מוגזמים על מנת להגשים את חלום הפרמיירליג - ובמהלך שנותיו של בלום במועדון ההוצאות "נטו" שלה בשוק ההעברות (בקיזוז כספים שנכנסו ממכירת שחקנים) נאמדו בפחות מ-10 מיליון ליש"ט במצטבר. "לטוני יש כיסים עמוקים ביותר, הוא מכסה בכל שנה את ההפסדים - אבל אנחנו לא יכולים לקחת את הנדיבות שלו כמובנת מאליה", הוסיף בארבר.
האסטרטגיה בשוק ההעברות כוללת גם הפעלת מערכי סקאוטינג וסטטיסטיקה מתקדמים, שפוזלים לאיסוף נתונים מהשווקים הבינלאומיים - במטרה להביא שחקנים מוצלחים, במחירים זולים יחסית - משווקי כדורגל לא קונבנציונליים. תומר חמד מקריית טבעון ובירם כיאל מג'דידה יוכלו להרחיב קצת בנושא.
