השם "נווה שאנן" נקשר בתודעה הציבורית בעבר בעיקר עם "רחוב הנעליים", ואילו בהווה הוא מזוהה יותר מכול עם תושבים זרים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה בלתי חוקיים, המאכלסים את רחובות התחנה המרכזית הישנה. מעטים יודעים ששכונת נווה שאנן תוכננה במקור, בתוכנית בניין העיר של האדריכל יוסף טישלר, בצורת מנורה בת 8 קנים, שבמרכזם בתפקיד השמש, ניצב רחוב לוינסקי. התוכנית נקטעה ונמחקה בחלקה הדרומי, כאשר הוקמה התחנה המרכזית החדשה.
באזור התחנה המרכזית, הישנה והחדשה, פועלים בשנים האחרנות עשרות אמנים ויוצרים מתחומים שונים, ופעילותם כוללת גם היכרות וניסיון לחיבור ושיתופי-פעולה בין האוכלוסיות המגוונות החיות במתחם, הנחשב לאחד הקשים וה"חשוכים" בעיר.
פסטיבל "מנורת לילה", שיעלה זו השנה השנייה בסוף השבוע הקרוב, נולד ביוזמה של אמנים ותושבי השכונה, וזכה לתמיכה הפקתית ולמימון של מחלקת התרבות בעיריית תל-אביב-יפו.
הפסטיבל הוא אירוע אורבני רב-תחומי, המתרחש ברחובות ובחללים ציבוריים, ומזמין את הקהל לבקר ולבלות באזור שבו כמעט לא תמצאו את עצמכם מחפשים אירועי תרבות ובילויים לשעות הפנאי.
על הייזום, האוצרות והניהול האמנותי מנצחים יאשה רוזוב ועברי באומגרטן. לצורך הפסטיבל נרתמו חללים ציבוריים ומסחריים, חנויות וברים, גינות ציבוריות ושיתופיות, פינות רחוב ובניינים בולטים - כולם שוכנים על תוואי תוכנית המנורה ההיסטורית. אלה יארחו וישמשו במה למיצבים ומיצגי אור, הקרנות וידיאו, מופעי מוזיקה ותיאטרון ופעולות אמנותיות. בתוך כך, יחשוף בפני הקהל את הכוחות היצירתיים והעושר הרב-תרבותי הצומח ומתחולל בשכונה.
המעלות בצל
הפסטיבל ייפתח באירוע חגיגי ביום חמישי, 24.12, בשעה 20:30, בגינה הקהילתית ברחוב הגר"א 28, פינת חמד נעלמה בליבה של שכונה קשת יום. בהמשך יוצגו עבודות אור (בסיוע חברת התאורה יאיר דורם), כמו "רעש לבן" יצירה של תום לאב ולולו פליי, שמגיבה לנוכחותם הבלתי פוסקת של מטוסים המנמיכים טוס מעל השכונה בדרכם לנתב"ג. בעבודת הוידיאו של יעל פרי וסלמה אלנסע "עיר צחורה", ידיים נעלמות ועמלניות צובעות את בית משפחת נבולסי הנטוש ברחוב איגר 5. טל הויברגר ועידו רמון יאירו את הבנין הידוע לשמצה ברחוב פין 1, אחד מאתרי בתי הבושת העלובים והוותיקים בעיר, באורו של אסטרואיד שזורח מחום הכניסה לאטמוספירה. הגר שפירא וקרן רווה יזמנו את העוברים והשבים ל"מצפה כוכבים" שהן מקימות ברחוב איגר 4, סמוך למיצב הביצה המבעבעת של לארה גבריאלי ודדי אליאס.
במשחקי אור וצל תוכלו למצוא את המיצב "מעלות בצל", שבו האמנים ישחקו עם הצללים שמטילים העוברים ושבים ובמיצג נוסף יעלה תיאטרון צלליות אינטראקטיבי לאורו של "פנס הקסם" - מכונת ההקרנה הביתית של שנות ה-70.
בתי העסק המיוחדים של השכונה, בהם לא יושבים בדרך-כלל חובבי האוכל של תל-אביב, תוכלו לטעום מאכלים מרחבי העולם, שהביאו איתם תושבי השכונה הזרים. במקביל יתקיימו בהם סדנאות סריגה אפריקנית, של נשות קואופרטיב קוצ'ינטה (Kuchinate) ומשחק כדורגל ידידותי בין שחקניות אליצור נווה שאנן לבין תושבות השכונה הזרות.
אחד ממוקדי הפסטיבל הוא אירוע מחווה לחנוך לוין, מחזאי, במאי ומשורר מגדולי היצירה העברית, שנולד בשכונת נווה שאנן, כאשר עוד הייתה אחד ממתחמי הפועלים העבריים בעיר. לוין נולד בבית שבצומת הרחובות ראש פינה ועקיבא איגר, שם ניצבה חנות המכולת של אביו ושם שוכן גם כיום בית הכנסת שבו התפללה משפחתו. בערב פתיחת הפסטיבל (חמישי, בשעה 20:00), יתקיים במקום טקס הסרת הלוט מעל לוח ההנצחה לחנוך לוין על קיר הבית.
השחקנים סיגל שהינו, רענן לוי וצפריר קורסיה יציגו את המופע "חנוך לוין מציץ לשכנים", שיכלול קטע מתוך מחזהו של לוין "פופר". המופע יוצג ברחוב ליד הבית (רח' ראש פינה 18) מספר פעמים במהלך הערב בימי חמישי ובמוצ"ש.
עולם המוזיקה הייחודי של התחנה המרכזית ושכונת נווה שאנן עולה גם הוא על הבמה בשני מתחמי מסיבות והופעות: מתחם "סאונדסיסטם", באתר בית הבאר, יציג חגיגת מוזיקה מהיבשת השחורה "מקרן אפריקה במזרח ועד ג'מייקה במערב".
במשך יומיים תתקיים במקום מסיבה מרתונית עם מוזיקה חיה והקלטות של ישראלים ושל מוזיקאים מקהילות אפריה של מבקשי המקלט בתל-אביב.
האירוע המוזיקלי השני, "עטרה ליושנה", מתרפק על זיכרון ממלכת הקלטות הפיראטיות, ערש פריחתה של המוזיקה המזרחית, המזוהה עם התחנה המרכזית הישנה. מסיבות מוזיקה מזרחית וחאפלה מסורתית יתקיימו בחמישי בערב, בחסות תחנת הרדיו "קול הקמפוס".
במוצאי שבת ייערך מסע מוזיקלי בהיסטוריה של השכונה, שיתחיל בסיפורי הטוענים לכתר "מלך הקסטות" של התחנה המרכזית עם דודי פטימר, ויסתיים במסיבת ליין פרסי עם DJ אמבאסאד.
ימים חמישי, שישי ושבת, 24-26 בדצמבר. במקרה של מזג-אוויר גשום וסוער מדי, האירוע יידחה בשבועיים לתאריכים 9-7 בינואר.