חברת החשמל התחייבה לרכישת כמות עודפת של מתנול בעשרות מיליוני שקלים - כך נודע ל"גלובס".
החברה התחייבה לרכוש את המתנול מחברת "דור כימיקלים" לטובת הפעלת תחנת הכוח שלה באילת. רק בשנה שעברה הוסבה תחנת הכוח כך שתוכל לפעול על מתנול במקום סולר. חח"י התחייבה לרכישת כמות של 50 אלף טון מתנול, אך בפועל תצרוך הרבה פחות.
מקורבים לפרויקט טוענים כי הטכנולוגיה לא הוכיחה עצמה. ההערכות הן כי שווי המתנול העודף עומד על כ-70 מיליון שקל. בימים אלו מנהלים הצדדים הליך גישור במטרה להגיע להסכמות.
לפני שלושה שבועות הודתה חברת החשמל כי רכשה כמות עודפת של גז טבעי ממאגר תמר בשווי של כ-3 מיליארד שקל. כפי שנחשף בגלובס, מבקר המדינה עורך בדיקה בנושא ויפרסם את מסקנותיו בדוח מיוחד על "השלכות המעבר לגז על משק החשמל". גורמים בחח"י אף העריכו כי כמות הגז העודפת מגיעה ל-6 מיליארד שקל ויותר.
כעת מתברר כי החברה גם לא העריכה נכון כמה מתנול תצרוך. לחברת החשמל תחנת כוח ישנה באילת שפועלת על סולר. לאחר ניסוי שערכה החברה יחד עם דור כימיקלים בתחנת הכוח של חח"י בקיסריה, ושהוגדר כהצלחה, הוחלט להתחיל בפרויקט חלוצי ראשון מסוגו בעולם להסבת טורבינה למתנול.
מתנול הינו דלק המיוצר מגז טבעי ולכן נחשב דלק נקי. בריאיון שערך "גלובס" בחודש שעבר עם ד"ר פטריק הו צ'י פינג, מזכ"ל מועצת קרן האנרגיה של סין, ויועץ בכיר למזכ"ל האו"ם בתחום תחבורה בת-קיימא, טען כי מתנול הוא גם התחליף הראוי ביותר היום בעולם להחלפת רכבים שפועלים על תזקיקי נפט.
עד צלילת מחירי הנפט שהחלה בשנה שעברה, היה המתנול גם זול בהרבה מסולר. בעוד שמחיר טון של מתנול עמד על 400-500 דולר לטון, מחירו של טון סולר עמד על 800-900 דולר לטון. הסיבה שאילת נבחרה כיעד ליישום הפרויקט, היא משום שהיא מעין "אי אנרגטי". כיום מקבלת העיר את כל אספקת החשמל שלה באמצעות כבל חשמל שמגיע מהצפון. כמו כן, פריסת צנרת הולכת גז לאילת היא לא כדאית. עיריית אילת העריכה כי ההסבה למתנול תפחית את פליטת המזהמים בתהליך הייצור ב-80%, וכי השימוש בו יגדיל את אמינותה ואת איכותה של אספקת החשמל בעיר בשל היכולת להפעיל את הטורבינות שעות מרובות יותר.
ואכן, באוקטובר 2014 יצא הפרויקט לדרך. לצורך הסבת הטורבינה, שמייצרת 50 קילוואט חשמל, רכשה דור ציוד בכ-15 מיליון שקל. על פי החוזה בין הצדדים, התחייבה חח"י לרכוש מדור כ-50 אלף טון מתנול. המתנול מגיע ממפעל דור כימיקלים בחיפה.
אלא שכעת מסתבר כי חח"י העריכה את קצב צריכת המתנול בתחנה בצורה שגויה, ורכשה כמויות גדולות מדי. שווי המתנול העודף מגיע לעשרות מיליוני שקלים, על פי הערכה - 70 מיליון שקל.
מקורבים לפרויקט טענו כי הבעיה היא בטכנולוגיה, וכי היא לא הוכיחה את עצמה. "לא סתם זה לא קורה בשום מקום אחר בעולם", טען אחד מהם. "התחנה באילת פועלת באופן חלקי ולקוי, ולא משנה כמה ינסו להסתיר זאת".
בדור כימיקלים, לעומת זאת, טענו כי "מבחינה טכנולוגית מהווה הפרויקט הצלחה גדולה", והוסיפו כי יש לטכנולוגיה פוטנציאל שיווק לאתרים אחרים שמהווים אי אנרגטי". בימים אלו נמצאים הצדדים בהליך גישור.
מחברת החשמל נמסר בתגובה כי: "פרויקט המתנול הינו פרויקט עוגן בביטחון האנרגטי של העיר אילת. חברת החשמל אינה משלמת בגין דלק בו לא נעשה שימוש וככלל החברה נוקטת במדיניות צריכת דלקים במטרה למזער את עליות הייצור. החברה לא מפרטת בעיתונות הסכמים או מחלוקות מסחריות".