גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אז ניקח את ברלין: רב-תרבותיות מרתקת בבירת גרמניה

לימודי תרבות ושפה בהזמנת מכון גתה הביאו את כתבת "גלובס" לבירה הגרמנית ■ פתיחות רב-לאומית וגישה מקבלת וסקרנית לרב-תרבותיות, לצד כבוד לעבר הפצוע, הופכים את ברלין לעיר הגדולה מסך חלקיה

אומנות רחוב מול שרידי החומה / צילום: חגית פלג-רותם
אומנות רחוב מול שרידי החומה / צילום: חגית פלג-רותם

"אם יש בכיסך פרוטה קנה לך לחם. אם יש לך שתיים קנה לחם ופרח" - את האמרה הזו, בגרסה זו או אחרת, ינקתי מבית, לאמור: אדם זקוק למזון לנשמה ולא רק לגוף. חיי תרבות וחיי רוח הם צורך קיומי, אמצעי לחיזוק הרוח ולביטוי רב ערך והשפעה. אחת הראיות לכך היא העובדה שמוצרי תרבות נוצרים ומוצאים לעצמם ערוצי שימור והפצה גם בזמנים הקשים ביותר. תרבות ויצירה הם מעמודי התווך הבונים חברה ושומרים על צלם האנוש של אנשיה יותר מכל טרנד פוליטי, כלכלי או אופנתי. בימים שבהם התקשורת כפי שהכרנו אותה הולכת ומאבדת את מקורות פרנסתה ופרנסיה, מדורי התרבות בכלי התקשורת הם זן נכחד וראוי להגנה, כפרח ההוא של הנסיך הקטן או של הרעב שיש לו שתי פרוטות.

בזכות המקום הייחודי הזה, שיש לו יכולת להפיץ מידע ויידע-תרבות, לתת במה לחשיבה מקורית, לשקף את רוח הזמן ולבשר על חדשנות והתפתחות - הגעתי בחודש האחרון לברלין, כשגרירת תרבות לרגע. מכון גתה, גוף בלתי ממשלתי, האמון על קשרי שפה ותרבות גרמנית ברחבי העולם, מאמין בהעמקת ההיכרות של אנשי תקשורת העוסקים בתרבות (כמותי), עם התרבות בגרמניה. אבל "ברלין אינה גרמניה וגרמניה אינה ברלין". ברלין היא קלחת אורבנית, תרבותית, אתנית, גאו-פוליטית, עם היסטוריה והווה ייחודיים משלה. והיא מרתקת.

ברלין איננה מתמסרת בקלות. יש בה הכול, אך לכו חפשו את החלקים המעניינים אתכם. אמנם יש לה רובע מרכזי (Mitte) אך אין לה מרכז אחד. יש לה מרכז פוליטי-מדיני, סביב הבונדסטג, שער ברנדנבורג, ואנדרטת השואה היהודית שנטועה בלב אזור השגרירויות הזרות בעיר, בין שער ברנדנבורג לפוטסדאמר פלאץ. יש בה מרכז בורגני עיקרי בשרלוטנבורג, סביב רחוב המותגים המכונה בחיבה "קו-דאם". יש בה גלריות מרגשות הפזורות בין מיטה, קרויצברג ונויקלן; אך כל אחד מחלקי העיר, השווים בדיקה וביקור, משתרע על פני שטח עצום.

בין "אי המוזיאונים" הסמוך לאלכסנדרפלאץ, לבין ה"קולטורפורום", שליד פוטסדאמרפלאץ והטירגרטן; בין עשרות מוזיאונים קטנים ומוסדות תרבות עצמאיים מרתקים ועוד עשרות גלריות, ברלין מציעה תפריט עשיר של חנויות מעצבים ומסעדות של כל עדה אפשרית על פני כדור הארץ. בשוקי רחוב של יוצרים ובעלי מלאכה, תפגשו, למשל, אנשים מ"מסופוטמיה", כלומר, מעצב ממוצא כורדי שלא יודה שחבל הארץ שממנו הוא מגיע נמצא בטורקיה. במועדונים בעיר תוכלו לבחור בין מוזיקת רוק סוערת עד האפטר-פרטי של הבוקר לבין ריקודי טנגו וזכרונות מאולמות נשפים פרוסיים.

למרות העלייה במחירי הנדל"ן וביוקרה של העיר, נותרו בה גם שרידים של אותן יוזמות תרבות חתרניות, שפרחו בברלין בשנות ה-90, אחרי נפילת החומה - גם אם היום הן כבר "מסודרות" יפה ונראות קצת יותר כמו חתרנות למזכרת.

ובליבה חומה

חומת ברלין הפכה אולי לאחת הקלישאות התיירותיות הבסיסיות ביותר של העיר. ב"צק פוינט צ'רלי" ניצבים לובשי מדים מוכנים לצילומים בתשלום ובחנות המזכרות הסמוכה תוכלו לרכוש "פיסות חומה אותנטיות", שרמת האמינות שלהן מוטלת בספק. אך קשה להתעלם מחלקי החומה שנותרו ניצבים על עומדם, כתזכורת אילמת לאירועי העבר הלא רחוק.

אחד החלקים הארוכים ששומרו היא ה"איסט סייד גלרי", רצף חומה שאורכו 1.3 ק"מ, ששרד בעיקר בזכות מיקומו בשטח הפקר נדל"ני - על הגדה המזרחית של הנהר שפרי, בין שכונת פרידריכסהיין שהייתה במזרח ברלין לקרויצברג במערבה. ניסיונות יזמיים לפתח את הגדה הזו, ולהפוך גם אותה לחלק מהבוננזה הנדל"נית של העיר בשנים האחרונות, נתקלו בהתנגדות חריפה מצד התושבים, שעצרו את התנופה לאחר בניין בודד, המזדקר כקוץ בשטח.

גם אם הגרפיטי על חלק זה של החומה נראה כייצוגי-מדי, החומה הוקמה ב-1961 בין המובלעת של מערב גרמניה בברלין לבין המדינה הקומוניסטית של מזרח גרמניה (הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית DDR). בתוך העיר היה אורכה כ-45 ק"מ. כ-5,000 איש ניסו לחצות את החומה בגניבה, ולפחות כ-150 מהם הפכו לקורבנותיה. על אלה תוכלו ללמוד בביקור באחד המוזיאונים המוקדשים לחומה עצמה, לצ'ק פוינט צ'רלי או (מומלץ יותר), במוזיאון "סיפורה של ברלין", השוכן באחד הבונקרים ממלחמת העולם השנייה (ואל תתבלבלו עם חדר האימים ומוזיאון הרפואה העתיקה השוכנים באותו בניין).

במוזיאון מוצגת תערוכת קבע המשלבת בין פיסות היסטוריה - כמו הפתק על גביו רשם ג'ון פ. קנדי את המילים Ich bin ein Berlliner - לבין סיפור הקמתה, עלייתה ונפילתה של העיר המפוארת. על שנות ה-20 הסוערות שבהן חגגה ברלין את המודרנה במתירנות תרבותית, חברתית ומינית גם יחד (ע"ע "קברט") וגם את סיפור התיישבותם של יהודים בברלין - תחילה כ"יהודי חצר" ובהמשך כעמודי תווך, ועוד על פרק הרדיפה ורצח העם.

באמצע שנות ה-80, תוך קריאה שגויה מאין כמוה של רוח הזמן, הצהיר נשיא מזרח גרמניה אריך הונקר כי "החומה עמדה 25 שנה והיא תעמוד עוד 100 שנה". ב-9 בנובמבר 1989 נפלה החומה, והשאר היסטוריה.

אגב, אחת הסיבות שיום השנה לנפילת החומה לא הוכרז כיום איחודה של גרמניה, היא שבצירוף מקרים רב-פעמי הפך את ה-9 בנובמבר ליום הרה-גורל בהיסטוריה של גרמניה. אותו תאריך הוא יומו של ליל הבדולח ב-1938. זהו גם יום השנה לפוטץ' הכושל של היטלר לאחר הקמת המפלגה הנאצית ב-1923. עוד קודם לכן ב-9 בנובמבר 1918 נוסדה רפובליקת ויימר ובוטל מוסד המלוכה (רב הכתרים) ברחבי גרמניה. מכל אלה נותר המועד בזיכרון הבינלאומי משוייך לליל הבדולח.

את ההיסטוריה הזו מחבקים אנשי ברלין, והיא פוסעת לצידם ברחובות. שרידי בניינים שעומדים בהריסותיהם הפכו לחלק מהדקורציה של העיר. חזיתות מבנים שנשקו לחומה, כמו זו של המוזיאון המצויין מרטין גרופיוס באו, נושאות צלקות למזכרת. פילת החומה נחשבת, בצדק רב, לאירוע המכונן, שהפך את העיר למה שהיא כיום.

לא רק הזכות, גם הכורח להתאחד, היה אתגר מונומנטלי, שעליו התגברו תושבי העיר. איחוי התפרים בין המערב והמזרח ניכר בעיקר לעיניהם של יודעי דבר: כך למשל, העובדה שרק ברחובות המזרח (לשעבר) נוסעות חשמליות, ואילו במערב חוסלו עד שנות ה-70 פסי הרכבת באמצע הרחוב, שריד תחבורתי מהמאה ה-19.

בהשתלטות הכמעט מוחלטת של הרוח המערבית על האופי המאוחד של ברלין ושל גרמניה (בזכות הכוח הכלכלי, לא רק הדמוקרטי), נשמרו כמה מזכרות סימבוליות, מחוות לתרבות המזרח. בין אלה נמנה, בקצה האחד של סקאלת החשיבות, הבונדסטג - בניין הפרלמנט וקריית הממשלה שסביבו, שלאחר דיונים לא פשוטים הוחלט להחזירם למעונו ההיסטורי של הרייכסטג לשעבר, ששימש גם כמקום מושבה של ממשלת מזרח גרמניה.

בקצה השני של הסקאלה התרבותית-חברתית נמצא סמל עירוני יומיומי, זניח וחסר חשיבות, לכאורה, אשר מעיד יותר מכל על חשיבותם של עיצוב טוב ומיתוג בעל אופי. זהו איש הרמזורים הקטן "Ampelmann" שעיצב "פסיכולוג תנועה", בשם קארל פגלאו, לעידוד האזרחים במזרח גרמניה. הדמות של איש קטן, מוצק וממהר לדרכו, הפכה למעין קריצה מקומית.

לאחר איחוד הגרמניות החליט מרקוס הקהאוזן, מעצב חד הבחנה, לפעול לשימור הסמל הייחודי הזה, והצליח לסחוף את אהדת הקהל לנושא ולהשפיע על מקבלי ההחלטות, שהותירו את הדמות במרבית הרמזורים במרכז העיר ובמזרח לשעבר.

במקביל, יש לדמות זו גם קשת שלמה של מוצרי מזכרות משעשעים - מגופי תאורה וחולצות מודפסות ועד ממתקי גומי.

זקני ברלין אולי זוכרים את העיר גם בימים שלפני החלוקה, אך מרבית תושביה כיום הם כאלה שזרמו לעיר ב-50 השנים האחרונות.

ובין אלה בולטות האוכלוסיות של מהגרים ויאטנאמים וטורקים. בסובלנות הברלינאית של ימינו הם נתפסים כחלק אינטגרלי מהמגוון האתני והרב-תרבותי של העיר. אך במקור הם הגיעו כ"פועלים אורחים" - הראשונים הוזמנו מצפון וויאטנאם הקומוניסטית כדי לסייע בשיקום ובניית מזרח ברלין, והאחרונים הוזמנו על-ידי מערב גרמניה להגיע מטורקיה לאותה מטרה.

גם אם היום ברלין נתפסת כממלכת הסובלנות והפתיחות, לאורך שנים רבות לא נהנו מהגרי העבודה ממעמד חוקי שווה זכויות ומוגן, בניגוד לחקיקה הפרוגרסיבית שמשדרת היום גרמניה בראשותה של אנגלה מרקל, קולטת הפליטים. השמירה הגרמנית על גדרות הסובלנות והחרדה מפני צל צילה של גזענות, מעידים עד כמה העבר מהלך אימים על החיים בהווה. בעוד ממשלת גרמניה מצהירה על יכולתה של המדינה לקלוט מיליון פליטים בשנה, היא הולכת ומאבדת תמיכה בקרב המצביעים. ויש לזכור, ברלין הקוסמופוליטית אינה גרמניה, ולמרבית התושבים הזרים אין עדיין זכות הצבעה.

ברלים / צילומים: חגית פלג-רותם

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● הלקח? גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים. אם האמנת במניית אי.די.בי היית נשאר בלי כסף" וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד — תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי