משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר
הבטחת הבחירות המשמעותית ביותר של שר האוצר משה כחלון הייתה הפחתת מחירי הדיור בישראל. "כולנו" היא תנועה פוליטית אשר באה לעולם כדיבידנד נדיב של הציבור על מהפכת הסלולר החתומה על שמו של כחלון. כחלון בחר להשקיע את מלוא הדיבידנד האמור בטיפול מאתגר ביוקר הדיור.
סיכום ביניים של הנתונים השונים הזורמים משוק הדיור המקומי בחודשים האחרונים, מלמד כי מחירי הדיור בישראל רחוקים מהיפוך מגמה. היצע הדיור אמנם גדל בקצב נאה, אולם הניצע מתקשה להדביק את הביקוש הטבעי, ואינו מגשר על המחסור העצום שהצטבר בשוק הדיור במשך שנים של הזנחה ממשלתית, ולפיכך נדרש המשך טיפול אגרסיבי וסיזיפי בצד ההיצע.
הפרסומים בתקשורת, שלפיהם כחלון לוחץ על נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, להעלות את הריבית במשק, מביאים אותנו למסקנה כי שר האוצר החל לאבד את קור-הרוח, ואולי התייאש מתוכניותיו הגרנדיוזיות לטיפול בצד ההיצע לשם הפחתת מחירי הדיור.
לפי הפרסומים נראה כי ברוב ייאושו פנה כחלון לבנק ישראל כדי שיפעל באופן הזוי, מסוכן ומיידי בשוק הריביות, ויעלה את הריבית במשק. האבסורד הוא, שהידיעה הזו פורסמה בתקשורת בשעה שבה פורסם מדד מחירים שלילי לחודש נובמבר, של 0.4%-, מדד מחירים, שממחיש את מגמת המחירים היורדת במשק. אם בנק ישראל ייכנע לגחמות של כחלון, להעלות את הריבית במשק, האינפלציה בישראל עשויה לרדת מדרגה נוספת, ולייצר מציאות של דפלציה מסוכנת.
כלכלת ישראל צפויה לצמוח השנה בשיעור מתון של 2.5% בלבד. היות שקצב הצמיחה השנתי של האוכלוסייה הוא 1.8%, המשמעות היא שהצמיחה בתוצר לנפש היא אפסית. נקודות-התורפה בצמיחת המשק המקומי הן מגוונות. ביצוא ניכרת חולשה על רקע סחר עולמי מדשדש, מטבע (שקל) חזק ופריון נמוך. צמיחת ההשקעות בישראל חלשה אף היא, וזאת על אף הריבית הנמוכה במשק ועל רקע הסביבה העסקית המורכבת, הכוללת רגולציה חונקת ותמריצים נמוכים להשקעה.
הבעיה היא, שמרבית המרכיבים אשר העיבו על הצמיחה בשנת 2015, שרירים וקיימים גם בראייה לשנת 2016. כך שהעלאת הריבית במשק בתזמון הנוכחי תזעזע קשות את כלכלת ישראל, והיא משולה לניסוי מסוכן בנשק לא קונבנציונלי. העלאת הריבית בארה"ב, לראשונה מאז שנת 2006, אינה מלמדת כי בנק ישראל יכול וצריך לפעול מיד באותו כיוון.
בקרב כלכלנים קיים ויכוח מקצועי, אם הפד לא טעה בכך שהעלה את ריבית-הבסיס בארה"ב בתזמון הנוכחי, בעוד באירופה, יפן וסין מגדילים תמריצים; ואילו כלכלת ארה"ב צומחת בקצב מתון של 2% בלבד. העלאת הריבית של הפד סייעה לבנק ישראל להימנע לפי שעה מהגדלת התמריצים המוניטריים ומצעדים בלתי שגרתיים נוספים, שכן היא הגדילה את פער הריביות בין הריבית השקלית לריבית הדולרית. כך שהעלאת ריבית בישראל תמסמס את התרומה של העלאת הריבית האמריקנית להיחלשות השקל.
נכון שהריבית האפסית במשק היא מהגורמים המרכזיים להתנפחות בועת הנדל"ן בשנים האחרונות, ובכך הודו גם בבנק ישראל. אך הסיבה שבנק ישראל נאלץ ליטול סיכונים בזירת מחירי הדיור, היא התעצמות השקל במסגרת מלחמת המטבעות הגלובלית המשתוללת בשנים האחרונות. אם בנק ישראל היה מחזיק ריבית שקלית גבוהה בעולם של הרחבות-כמותיות ושאר תמריצים לא-קונבנציונליים, שערו של השקל היה ממריא וגובה מחיר כבד יותר מן היצוא הישראלי.
בארה"ב - משקלו של היצוא בתוצר האמריקני קטן דרמטית מזה שבתוצר הישראלי, ועומד בארה"ב על 13.5% בלבד, בעוד בישראל משקלו של היצוא מהווה כשליש מן התוצר. לפיכך, המיקוד של הפד הוא בעידוד הצריכה הפרטית ולא בעידוד היצוא; ואילו בישראל מצב הבסיס שונה ביסודו, ודורש התאמות במדיניות המוניטארית.
הצמיחה המתונה במשק, האינפלציה המקומית השלילית, ושער-החליפין הנומינלי אפקטיבי המשייט לו ברמות שיא בחודשים האחרונים, עשויים להוות קוקטייל מסוכן אשר יחייב את בנק ישראל להגדלת מינון התמריצים המוניטאריים בשנת 2016, ואיש לא היה רוצה שהמדיניות המוניטארית תתבדר מן הצורך הכלכלי מנימוקים פוליטיים.
העלאת ריבית מפתיעה וחפוזה - בניגוד למה שחוזים בשוק ההון, שלא תהיה העלאת ריבית עד סוף 2016, ובנק ישראל אף ציין בוועדת הכספים כי הריבית תישאר ברמתה הנמוכה תקופה ארוכה - תפגע קשות ביציבות השווקים הפיננסיים, תטלטל את שוקי החוב והמניות המקומיים, ותגבה מחיר לא קטן מן החוסכים הפנסיוניים.
בנוסף, בנק ישראל, שהבטיח כי הריבית תישאר אפסית למשך תקופה ארוכה, יאבד מן המוניטין והאמינות שלו, ויהפוך בעיני המשקיעים לגוף שהוא כלי שרת פוליטי חסר עצמאות. כלומר, תהיה פה פגיעה פוטנציאלית עצומה בעצמאות בנק ישראל.
אם השר כחלון אינו מתכוון ברצינות כי פלוג תעלה את הריבית במשק באופן רציף ומהותי, ורק רוצה כי היא תאותת לרוכשי הדירות כי סיכון הריבית יכול להתממש, הרי שמדובר במהלך אשר פוטנציאל הנזק ממנו גובר על התועלת. זאת, מפני שאנשי שוק ההון וציבור רוכשי הדירות יבינו במהרה, כי אם בנק ישראל ימצמץ ראשון וייכנע לגחמת האוצר, הוא יהיה שותף למהלך הזוי, במקום להותיר את הריבית נמוכה לפרק זמן ארוך, כנדרש מהנסיבות הכלכליות.
ובחזרה למצוקת הדיור - לאזרחי ישראל יש בנק מרכזי אשר טוען בשנים האחרונות, במידה רבה של צדק, כי הפתרון לבעיית מחירי הדיור מצוי במשרדי הממשלה. כעת מתברר, כי במשרד האוצר סבורים שהפתרון למצוקת הדיור מצוי דווקא בין כותלי בנק ישראל; ובאוצר רוצים לעשות ניסוי כלכלי מסוכן, בדמות העלאת הריבית במשק.
הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון