גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עו"ד משה ניסים ישלם מיליון שקל מס על מכירת זכויותיו בשותפות

העליון דן בשאלה האם עסקה שדווחה כמכר מוניטין של שותף במשרד עו"ד לחברה בבעלותו מהווה מכירת מוניטין, המקנה למוכר שיעור מס מופחת, כפי שטען ניסים - או שמדובר במכר זכות בשותפות, החייב במס גבוה יותר, כפי שטענה רשות המסים

עו"ד משה ניסים / צילום: איל יצהר
עו"ד משה ניסים / צילום: איל יצהר

שר המשפטים ושר האוצר לשעבר, עו"ד משה ניסים, החבר כיום בוועדת איתור היועץ המשפטי לממשלה, ישלם מס של למעלה ממיליון שקל על מכירת זכויותיו בשותפות עורכי הדין שניהל בשנת 2002 לחברה שבבעלותו המלאה, בתמורה ל-3 מיליון שקל - כך קבע השבוע בית המשפט העליון, במסגרת פסק דין הדוחה את ערעורו של ניסים על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל שומה לפי מיטב השפיטה שהוציא לו פקיד השומה.

השאלה שנדונה בבית המשפט העליון היא אם עסקה שדווחה לרשות המסים כמכר מוניטין של שותף במשרד עורכי דין לידי חברה שבבעלותו המלאה - אכן מהווה מכירת מוניטין, שאז נהנה המוכר משיעור מס מופחת; או שמא מדובר במכר זכות בשותפות, שאז המס גבוה בהרבה.

ניסים הוא אישיות ציבורית ידועה - הוא נבחר מספר פעמים לכהן כחבר כנסת ושימש לאורך השנים בתפקידי מפתח בממשלה. לפני שפצח בקריירה הפוליטית (וגם לאחריה), עסק ניסים בעריכת דין, תחילה כשכיר ולאחר מכן כעצמאי - החל מהסמכתו בשנת 1964 ועד מינויו לתפקיד שר ללא תיק בשנת 1978. עם תום כהונתו ופרישתו מהחיים הפוליטיים בשנת 1996, שב לעסוק בעריכת דין.

בספטמבר 1999 חבר ניסים לעו"ד מוטי רינקוב ולעו"ד אבי סנדרוביץ, והשלושה הקימו משרד עורכי דין בשם "משה ניסים, רינקוב, סנדרוביץ, משרד עורכי דין". הגם שלא נחתם הסכם שותפות בכתב, השלושה היו שותפים בשותפות בחלקים שווים. במאי 2002, הקים ניסים חברה המוחזקת על-ידו בבעלות מלאה תחת השם "משה ניסים חברת עורכי דין", וכ-3 שבועות לאחר מכן נחתם הסכם מכר בינו לבין החברה, במסגרתו מכר ניסים לחברה את המוניטין שצבר בכל שנות עבודתו ובמסגרת מגוון תחומי פעילותו, תמורת סך של 3 מיליון שקל.

בהסכם צוין כי כוונת הצדדים היתה ששמו של ניסים ישמש "כאבן שואבת ללקוחותיה העתידיים" של החברה. בפועל, תמורת ההסכם לא שולמה לניסים - ובמקום זאת, נרשמה לטובתו יתרת זכות בגובה התמורה בספרי החשבונות של החברה. סמוך לאחר חתימתו של ההסכם, וכבר בשנת המס 2002, חדל ניסים לדווח על הכנסותיו מהשותפות, והחברה היא שהחלה מדווחת על הכנסות ממקור זה.

הטבת מס

בתקופת עריכת ההסכם, העניקה פקודת מס הכנסה (סעיף 88 לפקודה), הטבת מס ייחודית במכירת נכס מוניטין. מכוח ההטבה ניתן היה לחשב את רווח ההון מהמכירה, כך שחלק מהתמורה יהווה "סכום אינפלציוני" - וזאת גם כאשר המוכר לא קנה את המוניטין ולא שילם בעד רכישתם, אלא יצר את המוניטין בעצמו. ההטבה הייתה גלומה בכך ש"סכום אינפלציוני" חייב מס בשיעור 10% בלבד, בעוד שרווח הון ריאלי חייב ככלל בשיעור מס גבוה יותר - הוא שיעור המס השולי אליו חשוף הנישום (אשר יכול להגיע עד ל-50%, לפי הוראות הפקודה). כך, ייחוס חלק מרווח ההון לסכום אינפלציוני משמעו הפחתה בגובה המס.

זמן קצר לאחר חתימתו של ההסכם, בינואר 2003, נכנס לתוקף תיקון מספר 132 לפקודה, ובמסגרתו בוטלה האבחנה בין מוניטין לבין נכסים אחרים, ובכך ביטל המחוקק את הטבת המס. ואולם, התיקון אינו חל בעניינו של ניסים, בהיותו מאוחר להסכם.

בשנת 2002, בדוח שהגיש לרשות המסים, הצהיר ניסים על מכירת המוניטין לחברה, ושם ציין כי לא רכש את המוניטין, וכי המוניטין החל לצמוח בשלהי 1964, מרגע שהוסמך כעורך דין. בהתאם לכך, ייחס ניסים את חלק הארי של תמורת ההסכם, כ-2.98 מתוך 3 מיליון שקל, ל"סכום אינפלציוני"; ואת יתרת התמורה, כ-10,000 שקל בלבד, ייחס לרווח הון ריאלי.

מכירת זכות

רשות המסים לא קיבלה את פרשנותו של ניסים, ובצו השומה שהוצא לו, סירב פקיד השומה לראות בנכס שנמכר על-ידי ניסים לחברה כמוניטין. לגישתו של פקיד השומה, מדובר היה בהסבת הזכות לרווחי השותפות לידי החברה - הסבה שיש בה משום מכירת זכותו של המערער בשותפות. הרשות הוציאה לניסים צו שומה, לפיו תמורת ההסכם חייבת במס על רווחי הון במלואה. על צו זה הגיש ניסים ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אך ערעורו נדחה.

שופט המחוזי, אלטוביה מגן, קיבל את עמדת הרשות וקבע כי במקרה של ניסים לא הועבר לידי החברה נכס בעל ערך כלכלי, כדוגמת רשימת לקוחות, וגם לא נקבעה תנית אי-תחרות בין הצדדים; כן נקבע, כי אף אם סממנים אלה היו מתקיימים בהסכם, ספק אם ניתן היה לייחס להם משקל כשלהו בנסיבות שבהן ניסים טוען כי מכר מוניטין לחברה שבבעלותו הבלעדית, אך לא ביצע כל שינוי באופן שבו פעל כעורך דין בשותפות.

המחוזי ציין כי ניכר שיכולת משיכת הלקוחות גלומה באופיו, מהותו ותכונותיו האישיות של ניסים. ואולם, לדבריו, לא עלה בידי ניסים להוכיח שקיים מנגנון עסקי כלשהו, הנפרד ממנו ומזוהה בקרב הלקוחות כבעל שם טוב בזכות עצמו; במצב דברים זה נקבע כי לא הועבר נכס מוניטין מניסים לחברה שבבעלותו. על קביעות אלה ערער ניסים לבית המשפט העליון.

קיום מוניטין להעברה

השופטת ענת ברון, בהסכמת השופטים אורי שהם ויצחק עמית, דחו את הערעור של ניסים. שופטי העליון ציינו כי ניסים השקיע מאמץ ניכר כדי לבסס את הטענה כי לזכותו מוניטין מפוארים; כי מוניטין אלה הם שמשכו את לקוחות השותפות לצרוך את שירותיה שוב ושוב; וכי הקצב המהיר שבו גדלה והתפתחה השותפות גם הוא תוצר ישיר של שמו הטוב של ניסים - ולפיכך, אין ולא יכול להיות חולק כי ניסים נהנה ממוניטין. "כפי שקבע גם בית משפט השלום, ניסים הוא אדם רב-פעלים, שכיהן בעמדות מפתח ציבוריות ומילא תפקידים בכירים ביותר. במרוצת השנים צבר ניסים מוניטין לרוב, ושמו הטוב הולך לפניו", ציין העליון.

ואולם, קבעו שופטי העליון, "עצם הוכחת קיומם של מוניטין בידי ניסים לא די בו. שומה היה על ניסים להראות כי מדובר במוניטין עסקיים הניתנים להעברה - ובעניין זה הוא כשל, ולא הניח תשתית עובדתית או ראייתית התומכת בעמדתו".

השופטים קבעו כי נסיבות המקרה מלמדות כי אין לכאורה משמעות מעשית כלשהי למכירת המוניטין הנטען. "לאחר כריתתו של ההסכם, ממשיכה השותפות לעשות שימוש בשמו הטוב של ניסים למשיכת לקוחות, בדיוק כפי שהיה קודם לכן - שכן החברה היא היא ניסים. ואולם, לא היה זה המצב אילו מדובר היה בהעברה אמיתית של מוניטין - שאז מקובל כי מוכר המוניטין פורש מעיסוקו הקודם, לפחות באופן חלקי, ומאפשר לרוכש להעביר אליו את קהל הלקוחות".

השופטים ציינו עוד כי הטבת המס שהייתה קבועה בעבר בפקודה, איפשרה לנישום לדווח על חלק כזה או אחר של התמורה ממכירת מוניטין כ"סכום אינפלציוני", החייב במס בשיעור 10% בלבד - בעוד שבגין רווח הון ריאלי חב הנישום במס בשיעור של עד 50% (שיעור המס השולי שאליו הוא חשוף לנוכח שווי ההסכם) ו"אין כל פסול בעצם העובדה שנישום מבקש לנצל הטבת מס הקבועה עלי חוק". ואולם, העירו שופטי העליון, "אחת הסיבות העיקריות לביטולה של הטבת המס במכירת מוניטין במסגרת תיקון מספר 132 לפקודה, היתה שהטבה זו נוצלה שלא למטרה שלשמה ניתנה והפכה כר פורה להימנעות מתשלום מס", וכי "הרושם הוא שגם במקרה דנן, הניסיון לשוות לעסקה צביון של מכר מוניטין חותר תחת תכליתה של הטבת מס זו". ניסים, לפיכך, חויב בנטל המס הגבוה יותר, וכן בתשלום הוצאות משפט בסך של 25 אלף שקל.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים