גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד משה ניסים ישלם מיליון שקל מס על מכירת זכויותיו בשותפות

העליון דן בשאלה האם עסקה שדווחה כמכר מוניטין של שותף במשרד עו"ד לחברה בבעלותו מהווה מכירת מוניטין, המקנה למוכר שיעור מס מופחת, כפי שטען ניסים - או שמדובר במכר זכות בשותפות, החייב במס גבוה יותר, כפי שטענה רשות המסים

עו"ד משה ניסים / צילום: איל יצהר
עו"ד משה ניסים / צילום: איל יצהר

שר המשפטים ושר האוצר לשעבר, עו"ד משה ניסים, החבר כיום בוועדת איתור היועץ המשפטי לממשלה, ישלם מס של למעלה ממיליון שקל על מכירת זכויותיו בשותפות עורכי הדין שניהל בשנת 2002 לחברה שבבעלותו המלאה, בתמורה ל-3 מיליון שקל - כך קבע השבוע בית המשפט העליון, במסגרת פסק דין הדוחה את ערעורו של ניסים על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל שומה לפי מיטב השפיטה שהוציא לו פקיד השומה.

השאלה שנדונה בבית המשפט העליון היא אם עסקה שדווחה לרשות המסים כמכר מוניטין של שותף במשרד עורכי דין לידי חברה שבבעלותו המלאה - אכן מהווה מכירת מוניטין, שאז נהנה המוכר משיעור מס מופחת; או שמא מדובר במכר זכות בשותפות, שאז המס גבוה בהרבה.

ניסים הוא אישיות ציבורית ידועה - הוא נבחר מספר פעמים לכהן כחבר כנסת ושימש לאורך השנים בתפקידי מפתח בממשלה. לפני שפצח בקריירה הפוליטית (וגם לאחריה), עסק ניסים בעריכת דין, תחילה כשכיר ולאחר מכן כעצמאי - החל מהסמכתו בשנת 1964 ועד מינויו לתפקיד שר ללא תיק בשנת 1978. עם תום כהונתו ופרישתו מהחיים הפוליטיים בשנת 1996, שב לעסוק בעריכת דין.

בספטמבר 1999 חבר ניסים לעו"ד מוטי רינקוב ולעו"ד אבי סנדרוביץ, והשלושה הקימו משרד עורכי דין בשם "משה ניסים, רינקוב, סנדרוביץ, משרד עורכי דין". הגם שלא נחתם הסכם שותפות בכתב, השלושה היו שותפים בשותפות בחלקים שווים. במאי 2002, הקים ניסים חברה המוחזקת על-ידו בבעלות מלאה תחת השם "משה ניסים חברת עורכי דין", וכ-3 שבועות לאחר מכן נחתם הסכם מכר בינו לבין החברה, במסגרתו מכר ניסים לחברה את המוניטין שצבר בכל שנות עבודתו ובמסגרת מגוון תחומי פעילותו, תמורת סך של 3 מיליון שקל.

בהסכם צוין כי כוונת הצדדים היתה ששמו של ניסים ישמש "כאבן שואבת ללקוחותיה העתידיים" של החברה. בפועל, תמורת ההסכם לא שולמה לניסים - ובמקום זאת, נרשמה לטובתו יתרת זכות בגובה התמורה בספרי החשבונות של החברה. סמוך לאחר חתימתו של ההסכם, וכבר בשנת המס 2002, חדל ניסים לדווח על הכנסותיו מהשותפות, והחברה היא שהחלה מדווחת על הכנסות ממקור זה.

הטבת מס

בתקופת עריכת ההסכם, העניקה פקודת מס הכנסה (סעיף 88 לפקודה), הטבת מס ייחודית במכירת נכס מוניטין. מכוח ההטבה ניתן היה לחשב את רווח ההון מהמכירה, כך שחלק מהתמורה יהווה "סכום אינפלציוני" - וזאת גם כאשר המוכר לא קנה את המוניטין ולא שילם בעד רכישתם, אלא יצר את המוניטין בעצמו. ההטבה הייתה גלומה בכך ש"סכום אינפלציוני" חייב מס בשיעור 10% בלבד, בעוד שרווח הון ריאלי חייב ככלל בשיעור מס גבוה יותר - הוא שיעור המס השולי אליו חשוף הנישום (אשר יכול להגיע עד ל-50%, לפי הוראות הפקודה). כך, ייחוס חלק מרווח ההון לסכום אינפלציוני משמעו הפחתה בגובה המס.

זמן קצר לאחר חתימתו של ההסכם, בינואר 2003, נכנס לתוקף תיקון מספר 132 לפקודה, ובמסגרתו בוטלה האבחנה בין מוניטין לבין נכסים אחרים, ובכך ביטל המחוקק את הטבת המס. ואולם, התיקון אינו חל בעניינו של ניסים, בהיותו מאוחר להסכם.

בשנת 2002, בדוח שהגיש לרשות המסים, הצהיר ניסים על מכירת המוניטין לחברה, ושם ציין כי לא רכש את המוניטין, וכי המוניטין החל לצמוח בשלהי 1964, מרגע שהוסמך כעורך דין. בהתאם לכך, ייחס ניסים את חלק הארי של תמורת ההסכם, כ-2.98 מתוך 3 מיליון שקל, ל"סכום אינפלציוני"; ואת יתרת התמורה, כ-10,000 שקל בלבד, ייחס לרווח הון ריאלי.

מכירת זכות

רשות המסים לא קיבלה את פרשנותו של ניסים, ובצו השומה שהוצא לו, סירב פקיד השומה לראות בנכס שנמכר על-ידי ניסים לחברה כמוניטין. לגישתו של פקיד השומה, מדובר היה בהסבת הזכות לרווחי השותפות לידי החברה - הסבה שיש בה משום מכירת זכותו של המערער בשותפות. הרשות הוציאה לניסים צו שומה, לפיו תמורת ההסכם חייבת במס על רווחי הון במלואה. על צו זה הגיש ניסים ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אך ערעורו נדחה.

שופט המחוזי, אלטוביה מגן, קיבל את עמדת הרשות וקבע כי במקרה של ניסים לא הועבר לידי החברה נכס בעל ערך כלכלי, כדוגמת רשימת לקוחות, וגם לא נקבעה תנית אי-תחרות בין הצדדים; כן נקבע, כי אף אם סממנים אלה היו מתקיימים בהסכם, ספק אם ניתן היה לייחס להם משקל כשלהו בנסיבות שבהן ניסים טוען כי מכר מוניטין לחברה שבבעלותו הבלעדית, אך לא ביצע כל שינוי באופן שבו פעל כעורך דין בשותפות.

המחוזי ציין כי ניכר שיכולת משיכת הלקוחות גלומה באופיו, מהותו ותכונותיו האישיות של ניסים. ואולם, לדבריו, לא עלה בידי ניסים להוכיח שקיים מנגנון עסקי כלשהו, הנפרד ממנו ומזוהה בקרב הלקוחות כבעל שם טוב בזכות עצמו; במצב דברים זה נקבע כי לא הועבר נכס מוניטין מניסים לחברה שבבעלותו. על קביעות אלה ערער ניסים לבית המשפט העליון.

קיום מוניטין להעברה

השופטת ענת ברון, בהסכמת השופטים אורי שהם ויצחק עמית, דחו את הערעור של ניסים. שופטי העליון ציינו כי ניסים השקיע מאמץ ניכר כדי לבסס את הטענה כי לזכותו מוניטין מפוארים; כי מוניטין אלה הם שמשכו את לקוחות השותפות לצרוך את שירותיה שוב ושוב; וכי הקצב המהיר שבו גדלה והתפתחה השותפות גם הוא תוצר ישיר של שמו הטוב של ניסים - ולפיכך, אין ולא יכול להיות חולק כי ניסים נהנה ממוניטין. "כפי שקבע גם בית משפט השלום, ניסים הוא אדם רב-פעלים, שכיהן בעמדות מפתח ציבוריות ומילא תפקידים בכירים ביותר. במרוצת השנים צבר ניסים מוניטין לרוב, ושמו הטוב הולך לפניו", ציין העליון.

ואולם, קבעו שופטי העליון, "עצם הוכחת קיומם של מוניטין בידי ניסים לא די בו. שומה היה על ניסים להראות כי מדובר במוניטין עסקיים הניתנים להעברה - ובעניין זה הוא כשל, ולא הניח תשתית עובדתית או ראייתית התומכת בעמדתו".

השופטים קבעו כי נסיבות המקרה מלמדות כי אין לכאורה משמעות מעשית כלשהי למכירת המוניטין הנטען. "לאחר כריתתו של ההסכם, ממשיכה השותפות לעשות שימוש בשמו הטוב של ניסים למשיכת לקוחות, בדיוק כפי שהיה קודם לכן - שכן החברה היא היא ניסים. ואולם, לא היה זה המצב אילו מדובר היה בהעברה אמיתית של מוניטין - שאז מקובל כי מוכר המוניטין פורש מעיסוקו הקודם, לפחות באופן חלקי, ומאפשר לרוכש להעביר אליו את קהל הלקוחות".

השופטים ציינו עוד כי הטבת המס שהייתה קבועה בעבר בפקודה, איפשרה לנישום לדווח על חלק כזה או אחר של התמורה ממכירת מוניטין כ"סכום אינפלציוני", החייב במס בשיעור 10% בלבד - בעוד שבגין רווח הון ריאלי חב הנישום במס בשיעור של עד 50% (שיעור המס השולי שאליו הוא חשוף לנוכח שווי ההסכם) ו"אין כל פסול בעצם העובדה שנישום מבקש לנצל הטבת מס הקבועה עלי חוק". ואולם, העירו שופטי העליון, "אחת הסיבות העיקריות לביטולה של הטבת המס במכירת מוניטין במסגרת תיקון מספר 132 לפקודה, היתה שהטבה זו נוצלה שלא למטרה שלשמה ניתנה והפכה כר פורה להימנעות מתשלום מס", וכי "הרושם הוא שגם במקרה דנן, הניסיון לשוות לעסקה צביון של מכר מוניטין חותר תחת תכליתה של הטבת מס זו". ניסים, לפיכך, חויב בנטל המס הגבוה יותר, וכן בתשלום הוצאות משפט בסך של 25 אלף שקל.

עוד כתבות

יבין גילמור, איתן זינגר, עידן מדרוני / צילום: עינת לברון, דרור כץ

"כמו משקפי רנטגן לנדל"ן": כך תבצעו חקר שוק נדל"ני מהספה בסלון

היסטוריית מחירים, מידע תכנוני על השכונה, ומחשבוני מחירים: מהפיכת המידע והנגישות הדיגיטלית מאפשרים דווקא בתקופת הקורונה לדעת הרבה על נכסים שעליהם שמנו עין, מבלי לצאת מהבית ● אבל לא בטוח שזה מספיק ● האזינו לפודקאסט "כסף בקיר"

רכבת קלה רח' יפו ירושלים / צילום: איל יצהר

שיא במקרי ההידבקות היומיים למאי; אלה הערים המובילות

ירושלים מובילה עם גידול של 98 מקרי קורונה חדשים בשלושת הימים האחרונים, אחריה תל אביב עם תוספת של 10 מקרים ● בבית הספר הגימנסיה בבירה אותרו עד כה 78 מקרי קורונה מתוך 700 בדיקות שבוצעו

פרופ' אריאל רובינשטיין / צילום: עמית שעל

קלקלה: שבעה ביטויים מהשיח הכלכלי שמעצבנים את אריאל רובינשטיין

לפני שאתם משתמשים בביטויים הללו, כדאי שתעצרו, תקראו ותשקלו מחדש ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד

שלט תלוי מעל אחת המרפסות בתל אביב באוירת הסגר שהוטל על המדינה בעקבות התפשטות וירוס הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מלחמת הדורות: האם הקורונה גרמה לקרע בין המילניאלז לבומרים?

המבוגרים שמנהלים את העולם מתעלמים לאורך שנים ממשבר האקלים שמטריד את הצעירים ● בימי הקורונה הם ביקשו מהם להישאר בבית חודשים ארוכים בגלל מגפה שפוגעת בעיקר בקשישים ● הצעירים מילאו אחר ההוראות, אך ייתכן שנוצר קרע בין הדורות? ● האזינו

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משבר הקורונה: גיוסי עובדים הוקפאו, פגיעה קשה בסטארט-אפים קטנים

מחסור במימון, ירידה במכירות, קיצוץ בכח אדם ובמשכורות וסכנת סגירה ● סקר חדש בחן את השפעות משבר הקורונה על סטארט-אפים בישראל מאז תחילת המשבר

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב / עיבוד מחשב: ורד שדמי שלמה

דבר אליי במילים: השפה האנושית שינתה את העולם. איך הכול התחיל

איך התחילה להתפתח השפה האנושית, מה הקשר למבנה המוח והגרון שלנו והאם ייתכן שמשפטים קדמו למילים? החוקרים עדיין מתווכחים על סוגיות הקשורות ללידת השפה והמילים, אבל לא על התרומה שלהן להתפתחות בני האדם והתרבות ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

נדב אבקסיס / צילום: מאיר כהן, יח"צ

אוצר מלים: לדעתו של נדב אבקסיס להכיל זה להשלים, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך

השחקן והסטנדאפיסט נדב אבקסיס מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "הכלה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

7,500 שקל על כל עובד שחוזר מחל"ת: המודל השנוי במחלוקת מגיע לממשלה ומאחורי הקלעים נחשפים

הממשלה תצביע על תוכנית המענקים למעסיקים בהיקף של 6 מיליארד שקל. מדוע פסל כ"ץ את המודל שהוצג לו, למה מתעכב נושא המענקים מאז סוף חודש מרץ ואיך כל זה קשור ליועץ המשפטי לממשלה

רכבים נכנסים לשטחה של דנמרק בצל בהלת הקורונה / צילום: Carsten Rehder/dpa, Associated Press

עימות סקנדינבי: דנמרק פותחת את הגבולות לשכנותיה, אך לא לשבדיה

מנהיגת דנמרק הודיעה כי תיירים מגרמניה, איסלנד ונורבגיה יוכלו להיכנס למדינה, אך לא יורשו לישון בבירה קופנהגן; למרות לחצים כבדים, דנמרק תשמור את הגבול עם שבדיה סגור לכניסת תיירים בגלל מצב מגפת הקורונה במדינה

בית הקפה מתחת לעץ / צילום: שי הנסב

"בחודשים הקרובים נראה עוד סגירות בגלל התזרים"

דור ששון, שותף עם אחיו בבית הקפה "מתחת לעץ", גר בתל אביב, בן 24 ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

בנימין נתניהו ובני גנץ בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הגבלת תנועה והפגנות: בממשלה לא בטוחים שהקורונה מאחורינו ודורשים סמכויות מרחיקות לכת

רגע לפני כניסת החג הופץ להערות תזכיר חוק שיקנה לממשלה לקבל סמכויות מרחיקות לכת, בהכרזה פשוטה אחת: מצב חירום קורונה

יגאל דמרי / צילום: כדיה לוי, גלובס

"לא התחתנתי עם כלום": הצצה למסע הקניות של יגאל דמרי

כ-7 חודשים אחרי שנסוג מרכישת אפריקה ישראל ודוניץ, נכנס יגאל דמרי, בעיצומה של הקורונה ובתוך חודש אחד, לסדרת רכישות בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל ● בראיון ל"גלובס" מספר היזם על העצה שקיבל מאביו כשהתמודד על אפריקה, ומסביר מדוע אסור להתאהב בנכס

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבנקים מובילים את הירידות בבורסה: מדד ת"א 90 עבר לירידות של 1%

פועלים יורדת ב-2.1%, מזרחי טפחות ב-2.7%, דיסקונט מאבדת 2.5% ולאומי יורדת ב-1.4% ● רני צים: סך הפגיעה הצפויה בהכנסות הקבוצה ממרכזי המסחר כתוצאה ממשבר הקורונה: 3.3 מיליון שקל

מרב מיכאלי / צילום: רון קדמי

מרב מיכאלי יודעת שמפחיד להיקרא שמאלן ובוגד

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "שמאל" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

חללית השיגור של נאס"א וספייסX / צילום: ביל אינגלס, AP

השיגור עבר בהצלחה: החללית "דרגון 2" בדרכה לתחנת החלל הבינלאומית

לאחר שביום רביעי האחרון נדחה השיגור ברגע האחרון בשל תנאי מזג אוויר, הלילה בשעה 22:22 שיגרו נאס"א וחברת SpaceX של אלון מאסק את החללית המאוישת הראשונה שנבנתה על ידי חברה פרטית ● ניסוי שהתקיים היום בדרום-טקסס באחד הטילים האחרים שמפתחת החברה הסתיים בפיצוץ אדיר מסיבה לא ידועה

דפני ליף / צילום: אלעד מלכה

אוצר מלים: דפני ליף בטוחה שאפשר בדרך אחרת, מיטיבה

דפני ליף מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אפשר" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

גם זכות בקרקע יכולה להיחשב דירת מגורים / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

פס"ד: גם זכות בקרקע יכולה להיחשב דירת מגורים

יורשים שקיבלו זכות בקרקע בעסקת קומבינציה התבקשו לשלם עליה מס כמו על דירה שנייה - ולא מס על קרקע, שהוא נמוך יותר ● ביהמ"ש בחר פרשנות נרחבת

משרדי חברת הטכנולוגיה נייס ברעננה. צומחת בזכות פעילות הענן
צילום: רויטרס, Ronen Zvulun

הקטר של המשק הישראלי מוביל גם את הבורסה

תיק ההשקעות הטיפוסי של המשקיע הממוצע בבורסת תל אביב עתיר במניות בנקים ונדל"ן ● ואולם, הביצועים של סקטור הטכנולוגיה המקומי, והמגמות בעולם, מעידים כי יש צורך בשינוי

מחאת העצמאים בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

"מעסיקים 'טרמפיסטים' שכלל לא נפגעו בתקופת המשבר יזכו לקבל את מלוא המענק"

החוק הכולל תוכנית סיוע בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים יובא היום לאישור הממשלה, אולם הביקורת עליו לא שוככת ● ארגוני העצמאים טוענים כי המשמעות של החוק בנוסח הנוכחי הנה פגיעה חמורה דווקא בעסקים החלשים ביותר ● "העסקים הקטנים חשים שהוליכו אותם שולל ובסוף שוב מצאו את עצמם אחרונים בשרשרת המזון"

רונית גדיש / צילום: איל יצהר

המופרכות, הנדירות והנפוצות: הבכירה באקדמיה ללשון חושבת שהעברית היא שפה סקס-מניאקית

המילים שהציבור סירב לאמץ, המילים המופרכות שהציעו, המילים הנדירות שהפכו לנפוצות והמילה שמשתמשים בה הכי הרבה ● רגע של עברית עם רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד