גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2016, ברוכה הבאה

איך תראה השנה הקרובה במזה"ת, בארה"ב, בזירה הכלכלית, ואצלנו בישראל?

2015-2016 / איור: עומר הופמן
2015-2016 / איור: עומר הופמן

בעתיד, אולי הקרוב - כך גורסים כמה מגדולי העתידנים בעולם - האדם התבוני שהוא אנחנו (נניח) יתחלף בסוג אדם חדש. האופטימיים קוראים למי שיחליף את ההומו-ספיינס-ספיינס, הומו-אוניברסליס, הפסימיים הומו-דסטרוקטיביס. בכל מקרה, יקומי או הרסני, מדובר באדם שיחיה פי עשרה מאיתנו, בגופו ישוטטו נאנו-בוטים (רובוטים בגודל תא, nanobots), שיירפאו כל מחלה בטרם החלה, טכניקות שיבוט ושליטה בגנטיקה יהפכו אותו לעל-אדם מבחינות רבות, מימשק אדם-מכונה משוכלל יעמיד לרשותו את כל המידע בכל רגע, אולי ישירות לנוירונים. איני יודע אם מדובר בהגשמת פנטזיה או בקץ האנושות, אבל בכל מקרה זה לא יקרה בשנה הקרובה.

אז עד לאותו על-אדם שאולי, ואולי לא, יפתור את הבעיות הקונקרטיות יותר של עולמנו, לאן פני העולם בשנה הקרובה? ולמען הזהירות נזכיר את אימרתו בת האלמוות של שלום עליכם בדבר תחזיות: אם הייתי חכם לפני מעשה כמו אשתי אחרי מעשה, הייתי חכם גדול.

מלחמת-האזרחים הרצחנית בסוריה, וכן בעיראק ובמזרח-התיכון בכלל, תימשך. אולי ייחתם הסכם, אולי לא, אבל בשטח יימשכו הקרבות, מעשי הטרור, ההפצצות. יותר מדי מדינות מעורבות, יותר מדי אינטרסים, יותר מדי גאווה לאומית, יוקרה אישית, וכן - מאבק דתי חסר פשרות, חסר מעצורים. הקואליציה השיעית אינה יכולה לנצח בסוריה אולי, אבל רוסיה ואיראן יכולות להמשיך ולהילחם עד הסורי האחרון. ובנטל הלחימה הסורים כבר שחקן משני. המדממות העיקריות הן איראן והחיזבאללה, וזו בשורה טובה לישראל.

במקביל, ארגון דאע"ש סופג מהלומות בשטח - שוב, בשורה טובה, לישראל ולעולם כולו. אלא שהאידיאולוגיה הג'יהאדיסטית הרצחנית רק מתגברת, ומטורפי האתמול - טליבאן, אל-קאעידה נראים לפתע מתורבתים כמעט, בני שיח ופשרה לעומת הזוועות הנוכחיות. ודאע"ש, בסוריה, באירופה ובארצות-הברית, הוכיח שבדרכו למאה השביעית הוא עוצר - ויודע לנצל - את המאה ה-21. אם ברשתות חברתיות, אם במסעות פרסום ומיתוג - והחשש הגדול הוא, אם הם יצליחו גם במדע. לייצר פצצה "מלוכלכת" או ביולוגית, להצליח בלוחמת סייבר. וגם בשנה הבאה נראה ונשדר פיגועי טרור נוראיים במערב, ונדווח מדי פעם על פיגועים נוראים לא פחות גם בשאר העולם.

המדיניות הבינלאומית, לרבות בסוריה ובמזרח-התיכון, תמשיך עם אותם קווים מנחים מהעבר: רוסיה תמשיך בשאיפתה למים חמים, לבסיס בים התיכון, להגברת השפעתה באמצעים הברוטליים המוכרים, במה שהיא מכנה החוץ-לארץ הקרוב, בעיקר מדינות ברית-המועצות לשעבר, ובשאיפה גם מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, שם הצלחתה פחותה.

גם סין תגביר את נוכחותה, המאיימת כבר כעת, במה שהיא רואה כנחלותיה, בעיקר הימיות. בכלל הים, מהקוטב הצפוני הנמס ועד האוקיינוסים הפתוחים, ישוב להיות הזירה האסטרטגית המרכזית שבה מתמודדות השחקניות הגדולות.

האיחוד האירופי - ימשיך להתמודד עם הבעיות הבלתי פתורות של איחוד המכיל 27 מדינות כה שונות, כה מגוונות. נושא המהגרים יהיה בעיה פוליטית מרכזית, וגרמניה ושאר מדינות אירופה יתחילו לסגת בזהירות מהצ'ק הפתוח שקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל העניקה לכל פליט באשר הוא. שילוב עליית הימין הקיצוני, הכלכלה ואיומי הטרור יביא לכך שגבולות אירופה ייסגרו מחדש; וטורקיה, חמושה בצ'ק נדיב, תישאר להתמודד עם מחנות הפליטים. המתחים באיחוד יגיעו לסף פיצוץ, אולי פיצוץ, בשנה הבאה או זו שאחריה.

בארצות-הברית - המרוץ לנשיאות יאפיל על כל מאורע אחר, וזה יהיה גם הסיפור המרכזי העולמי. נשיא ארצות-הברית הוא עדיין האדם החשוב בעולם, וגם אם בעבר השאלה אם יהיה דמוקרט או רפובליקני כמעט לא שינתה, השנים האלה חלפו. טראמפ או קרוז, קרסון או הילארי קלינטון - כל אחד שונה מהותית מהאחר, כל אחד מייצג אידיאולוגיה שונה. מעניין יהיה לראות אם הדמוקרטים יצליחו לשוב ולהיות הרוב, ולו באחד מבתי הקונגרס.

ועוד בארצות-הברית - האקלים ימשיך במריו, ימשיך להיות קיצוני. נכון, יש הסכם, יפה מאוד, אבל בלא שום אכיפה, וכשפרלמנטים בעולם צריכים לאשרר את ההסכם - אינני רואה את הרפובליקנים מאשרים את ההסכם שהם מתנגדים לו אידיאולוגית, וחלקם מכחישים את עצם הבעיה. בכלל, הקהילה הבינלאומית תמשיך להתפורר, כאשר מרכז הכובד האמריקני הולך ונחלש, ומדינות אחרות מושכות כל אחת לכיוונה, בלא מחשבה על טובת הכלל. הציניות של רוסיה וסין, למשל, תימשך, ותגרור מדינות נוספות.

גם השנה נשמע רבות על עלייתן של מדינות על-חשבון המערב השוקע. המערב אולי שוקע, אבל טורקיה, דרום-אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, הן מעצמות העתיד כבר שני דורות, העתיד הזה אינו מגיע ולא יגיע גם עתה. גם הודו עם ראש-ממשלתה נרנדרה מודי הנמרץ, רחוקה מרחק רב מהעתיד הזוהר שכה מדברים עליו.

אזורים אחרים בעולם - אפריקה שאוכלוסייתה גדלה והולכת, ואמריקה-הלטינית, ימשיכו להיות אזורים שהעולם עוסק בהם פחות. דווקא באפריקה, וכן בדרום-מזרח אסיה נקווה לראות בשנה הקרובה, בשנים הקרובות, שיפור ניכר. נכון, שיפור ניכר בעיקר כי נקודת הפתיחה נמוכה כל-כך, חסרת תקווה כל-כך. אפריקה יכולה באותה מידה לפנות חזרה אל זוועות רצח העם - בורונדי היא הדוגמה על הפרק, או ללכת קדימה. עם המצאות המותאמות לאפריקה, כמו טלפונים-חכמים זולים ורשתות-תקשורת תואמות, ותרופות למלריה. הברירה בידיהם, בידי שליטיהם.

הממציאים ישנו את חיי האדם

וכמו תמיד, מי שישפיע לטווח הארוך על חיי בני-האדם בעולם כולו, לא יהיו הגנרלים והמנהיגים, שלהם יש השפעה גדולה בטווח הקצר. בטווח הארוך, אלה היזמים, הממציאים שישנו את חיי האדם בכל מקום. גם השנה נראה המצאות שיגיעו לפרקן בתחומים שונים - רפואה, היי-טק, מדפסות תלת-ממד הן מועמדות טובות במיוחד לפריצות-דרך משנות חיים. נראה גם את המשך המאבק בין התאגידים הבינלאומיים לבין אזרחים מודאגים וממשלות, שמתקשות להחליט לצד מי הן במאבק הזה.

בכלכלה - אולי-אולי אנו נכנסים לעידן קץ הכסף הזול. ריבית אפסית שהביאה להון כמעט בלתי מוגבל, להשקעות מסוכנות, לבנקי השקעות ולקרנות-גידור גורפות הון בתעלולים על סף, ולעתים מעבר לסף, תרמיות פונזי. השאלה הקריטית היא - לאן פני הכלכלה העולמית, שכן כל אחת מהמדינות המרכזיות בעולם סובלת מתחלואים משלה - בסין מואטת הצמיחה, לאיחוד האירופי ולגוש האירו בעיות מוכרות משלהן, ארצות-הברית בחובות של טריליונים, רוסיה על סף פשיטת-רגל, יפן יוצאת ממשבר כלכלי, אבל מזדקנת. לא מעודד.

ואנחנו. איפה אנחנו בסקירה הקצרה הזו, מטבע הדברים? ישראל תמשיך להיות מדינה קטנה, מאוימת, בלי שוליים לטעות. עם איומים מתגברים, רטוריים ופיזיים. אנו מתקרבים לשנת ה-50 למלחמת ששת הימים, העולם מבקש, דורש, פתרון לנושא הישראלי-פלסטיני. ואולי אין כזה. ובעיות הפנים בישראל הן נושא למאמר ארוך ונפרד.

ובחזרה לעולם: בצד הזכות - יהיו משחקים אולימפיים. יהיו סרטים מצוינים, פחות סדרות טלוויזיה, ספרים מעולים, שירים שכולנו נשרוק. כי החיים בסופו של דבר, אינם רק הכותרות הגדולות. התהליכים הרוחשים מתחת לפני השטח, הם גם הדברים האחרים, המרתקים, מעוררי הפליאה - שנותנים את הטעם לכל השאר.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פגרת הכנסת כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023